מובא בגמרא כי בכוחו של רבי שמעון בר יוחאי לפטור את כל העולם כולו מן הדין ● בזוהר הקדוש נאמר שתפילתם של ישני עפר עושה רושם גדול בשמים, והעולם מתקיים בזכותם ● לכבוד ל"ג בעומר ליקטנו את כל הסגולות והתפילות שיש לאומרן על הציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א

הגמרא אומרת שיכול רבי שמעון בר יוחאי לפטור את כל העולם כולו מן הדין. וכתוב בזוהר הקדוש שתפילתם של ישיני עפר אלו עושה רושם גדול בשמים (זוהר ת"כ דף ת"ז) והעולם מתקיים בזכותם. לכן אנחנו משתטחים על קברו ומבקשים ממנו שיתפלל עלינו ועל עם ישראל כולו.

אָנָּא ה', אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אַב הַרְחֲמָן, עֲשֵׂה למַעַן שִׁמְךָ הָגָּדוֹל, וּלְמַעַן זכוּת אַבְרָהָם יִצְחָק ויַעֲקֹב וּמשֶׁה ואַהֲרֹן ויוֹסֵף ודָוִד וּפִנְחָס וּשְׁלֹמֹה, וּלְמַעַן זכוּת כּל הַצַּדִּיקִים והַחֲסִידִים, וּלְמַעַן זכוּת רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו, ותָחוּס ותַחֲמֹל וּתְרַחֵם עָלַי ועַל כּל בֵּית יִשׂרָאֵל, וּתְחַיֵּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים טוֹבִים וּמְתֻקָּנִים, ותִפְרשׁ עָלֵינוּ סֻכַּת שׁלוֹמֶךָ, ותַקּנֵנוּ בּעֵצָה טוֹבָה מִלּפָנֶיךָ, וּתְמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ, וּמְעשֶׁר מַתּנוֹת יָדֶיךָ, ותוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב אֲשֶׁר נֵלֵךְ בּוֹ והַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה:
(מלשון חכמים לרבי יוסף חיים זיע"א. ויוסיף תפילה על הכלל ועל הפרט לפני בורא עולם בזכות הצדיק).

לימוד

טוב ללמוד מתורת הצדיק ולהזכיר מעשיו על קברו (זוהר, זכור א'): ובמיוחד טוב לקרוא מהזוהר הקדוש ליד קברו של הרשב"י ובנו, שעל פי הכתוב בזוהר בזכות לימוד זה יצאו מהגלות ברחמים.

אמר רבי אבא לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים עד דאשתככו מלוי. ואנא כתבנא סברנא למכתב טפי ולא שמענא ולא זקיפנא רישא דנהורא הוה סגי ולא הוה יכילנא לאסתכלא. אדהכי אזדעזענא. שמענא קלא דקארי ואמר "ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך''. שמענא קלא אחרא "חיים שאל ממך - נתת לו". כל ההוא יומא לא אפסיק אשא מן ביתא ולא הוה מאן דמטי לגביה דלא יכילו דנהורא ואשא הוה בסוחרניה. כל ההוא יומא נפילנא על ארעא וגעינא. בתר דאזיל אשא חמינא לבוצינא קדישא קדש הקדשים דאסתלק מן עלמא אתעטף שכיב על ימיניה ואנפוי חייכין.
קם רבי אלעזר בריה ונטיל ידוי ונשיק לון ואנא לחיכנא עפרא דתחות רגלוי. בעו חברייא למבכי ולא יכילו למללא. שארו חברייא בבכיה ורבי אלעזר בריה נפיל תלת זמנין ולא יכיל למפתח פומיה. לבתר פתח ואמר: אבא אבא. תלת הוו. חד אתחזרו. השתא תנוד חיותא, צפראן טאסין משתקען בנוקבאן דימא רבא וחברייא כלהו שתיין דמא.

קם רבי חייא על רגלוי ואמר: עד השתא בוצינא קדישא מסתכל עלן. השתא לאו הוא עידן אלא לאשתדלא ביקריה. קם רבי אלעזר ור' אבא, נטלו ליה בטיקרא דסיקלא. מאן חמא ערבוביא דחברייא וכל ביתא הוה סליק ריחין. סליקו ביה בפורייה ולא אשתמש ביה אלא ר' אלעזר ור' אבא. אתו טריקין ומארי תריסין דכפר צפורי והוו בני מרוניא צווחין בקטירין דחשיבו דלא יתקבר תמן. בתר דנפק פורייא הוה סליק באוירא ואשא הוה להיט קמיה. שמעו קלא: 'עולו ואתו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון יבא שלום ינוחו על משכבותם'.

כד עאל למערתא שמעו קלא במערתא: "זה האיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות" כמה פטרין ברקיעא משתככין ביומא דין בגינך דנא רשב"י דמאריה משתבח ביה בכל יומא. זכאה חולקיה לעילא ותתא. כמה גניזין עלאין מסתמרן ליה. עליה אתמר 'ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין': (אדרא זוטא דף רצו/א)

טוב לקרוא "פתח אליהו", "אדרא רבא", תהלים (בשעות היום). וטוב לומר מהזוהר הקדוש.

§ עמוד ע"ד פרשת אחרי ר' אלעזר וכו' - עמוד ע"ה ולא תיחוב לגבה;
§ עמוד קע"ב פתח ואמר על הר - עמוד קע"ג וירושלים שמה ודאי;
§ עמוד קט"ו פרשת בחוקותי ואף גם זאת – עד סוף הפרשה;
§ עמוד קצ"ט פתח ואמר ואתה וכו' - עמוד קצ"ט ונקה לא אנקך;
§ עמוד קצ"ב ה' בצאתך משעיר וכו' - עמוד קצ"ג את שיבותך;
§ עמוד ר"ב פתח ואמר כי תצור וכו' - עמוד ר"ג יכפר עליהם;

שמחה

כתב מהרח"ו בשער הכוונות, שיש להרבות ביום זה בשמחה, כמו שסיפר רבנו האר"י ז"ל, שכך היה רצונו של רשב"י שישמחו ביום זה. ועל כן טוב לשיר שיר קודש זה שחובר ע"י הרב שמעון לביא זצוק"ל שרמוזים בו סודות גדולים מענין הרשב"י זיע"א ובכללם שהיה כעין כהן גדול " לְבוּשֵׁי חשֶׁן " שאוהב את עם ישראל, מוסר נפשו עליהם ויכול לכפר על כולם.

בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ:
(מלכות) בַּר יוֹחָאי שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ, נָשָׂאתָ צִיץ נֶזֶר הַקֹּדֶשׁ, חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ.
(יסוד) בַּר יוֹחָאי מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ, יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ, בִּמְעָרוֹת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ, שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ.
(נצח הוד) בַּר יוֹחָאי עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, לִמּוּדֵי ה' הֵם לוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלָא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶךָ.
(תפארת) בַּר יוֹחָאי וְלִשְׂדֵה תַּפּוּחִים, עָלִיתָ לִלְקֹט בּוֹ מֶרְקָחִים, סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים, נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ.
(גבורה) בַּר יוֹחָאי נֶאֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה, וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ-דָּת הַשַּׁעְרָה, וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ, שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ.
(חסד) בַּר יוֹחָאי לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ, הִגַּעְתָּ וּפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ, גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ, תָּשׁוּרִי וּמִי יְשׁוּרֶךָ.
(בינה) בַּר יוֹחָאי בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים, קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁין קְשָׁרֶיךָ.
(חכמה) בַּר יוֹחָאי יוּד חָכְמָה קְדוּמָה, הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוּדָהּ פְּנִימָה, שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה, אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ.
(כתר) בַּר יוֹחָאי אוֹר מֻפְלָא רוֹם מַעְלָה, יָרֵאתָ מִלְּהַבִּיט כִּי רַב לָהּ, תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרֵא לָהּ, נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ.
בַּר יוֹחָאי אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ, וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ, לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ:

מערת הרשב"י

הגמרא מספרת שאליהו הנביא נמצא לעיתים בפתח מערתו של רשב"י. וכשבא רבי חיים בן עטר בעל אור החיים הקדוש לקבר הרשב"י הוא זחל על ארבעתיו במעלה ההר לגודל קדושת הרשב"י, אחר כך זכה להרגיש במקום ריח גן עדן בעת לימוד התורה שם. וכשבא רבי יוסף חיים בעל הבן איש חי זיע"א לארץ ישראל, עלה לציון הרשב"י ומרוב שמחה של קדושה חיבר במקום שיר קודש זה שיש בו שבחי הרשב"י וגודל כוחו לזמר עריצים ולהציל את כלל ישראל. על יאמרו אותו בשמחה כתפילה בכוונה רבה.

וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי:
אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ, לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן, קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן, מְאוֹר גָלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
גבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה, מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
דָּרַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת, עָלָה מַעֲלוֹת רָמוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
הֻחְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה, מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה, שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
וְשָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ, וְחָרוּב לְמַאֲכָלוֹ, מַה טּוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, דֵּין רֵיכָא וּבַר רֵיכָא, זִכָּה רַבִּים וְזָכָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
חִדֵּשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת, הֵם בַּמִּשְׁנָה עֲרוּכוֹת, זֶה הַמַּרְגִיז מַמְלָכוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
טִהֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה, הוֹדוּ לוֹ מִשְּׁמַיָא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
יָדַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת, דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת, בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
כָּל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה, אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה, כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
לְכָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר, בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר, כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
מָקוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָּא, עִם הַנָּבִיא אֲחִיָה, זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
נֶחְמָד מְאֹד לְמַעֲלָה, זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה, כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
סִינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא, אֲרִי שֶׁבַּחֲבּוּרָה, מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
עָשָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים, יְקָרִים מִפְּנִינִים, בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
פָּתַח אֶת פִּיו בְּחָכְמָה, הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה, תִּקֵּן זָהֳרֵי חַמָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
צַדִּיק יְסוֹד הָעוֹלָם, גִּלָּה מִדְרָשׁ הַנֶּעְלָם, יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
קוֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים, וְהִכְרִית אֶת הַקּוֹצִים, וְהִצִּיל הַלְּחוּצִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
רָאָה פָּנָיו מְאִירִים, בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים, עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
שָׁלוֹם רָב עַל מִשְׁכָּבוֹ, מַה יָפְיוֹ וּמַה טּוּבוֹ, דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:
תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ, הוּא יַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי. וַאֲמַרְתֶּם:

צדקה

בשעה שאדם נמצא במקום קדוש זה, יש בכוחו להתעלות ולכן יפריש סכום כסף לצדקה, לישיבה או לבית הכנסת. ויותר טוב שיפריש כסף כדי שיקנה בו ספרי קודש לילדיו ויאמר:

"הריני מפריש סכום כסף זה לזכות רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. והריני מקבל על עצמי בלי נדר להתחזק בעבודת ה' יתברך ובמיוחד הריני מקבל על עצמי: (ויאמר אחד מאלו או דבר אחר שיקבל על עצמו):

להניח תפילין יום יום לשמור טהרת המשפחה
לשמור שבת כהלכתה ללמוד תורה יום יום
לשלוח בני לחינוך דתי לשמור פי מלשון הרע
להיזהר מכעס וגאווה.

והריני מבקש מהצדיקים הקבורים פה, שיתפללו עלי לפני בורא עולם, שיחזירני בתשובה שלימה יחד עם כל עמו

בית ישראל, ויפתח ליבנו בתורתו, וישים בליבנו אהבתו ויראתו לעשות רצונו ולעובדו בלבב שלם. אכי"ר.