"ראש השנה שלי עולה על הכל"

הרב ישראל פינטו מספר את חוויותיו, היישר מאומן ● "כבר עכשיו אני מרגיש את הרטט, את העוצמה, את האור, את השמחה, לקראת המעמד המדהים הזה, שלא נראה כמותו, בו נוהרים רבבות יהודים מכל קצוות תבל, מנער ועד זקן, מפשוטי העם ועד גבירים, מאזובי הקיר ועד ארזים, קטן כגדול" ● איש בל יעדר!

על הוצאות הדרך אני אחראי ראש השנה שלי עולה על הכל", כך מורה רבינו, רבי נחמן מברסלב, ומשאיר לנו צווי שהוא בבחינת "לוו עלי ואני פורע".

אני יושב כאן, מטרים ספורים מרחוב בילנסקי 1, שבאומן אוקראינה. המקום בו כל יהודי ראוי מציב את רגלו ביום הדין, המקום בו שוכן מי שהבטיח כי "מן הפאות" ימשוך כל יהודי שיפקוד את קברו ויוציאו משאול תחתיות. וכבר עכשיו אני מרגיש את הרטט, את העוצמה, את האור, את השמחה, לקראת המעמד המדהים הזה, שלא נראה כמותו, בו נוהרים רבבות יהודים מכל קצוות תבל, מנער ועד זקן, מפשוטי העם ועד גבירים, מאזובי הקיר ועד ארזים, קטן כגדול, כולם מתאחדים מעל קברו של רבינו נחמן מברסלב, כולם כאחד, ללא הבדלי מעמדות, ללא הבדלי דת וגזע, שרים "נחל נובע מקור חכמה" בוכים, מתפללים וממש זוכים ליהנות מזיו השכינה.

מעמד נורא הוד שאני עד לו כבר עשרות שנים ובעוד ימים מספר, אזכה להיות שוב שותף לו, כאשר כולם כאחד יבואו לשכור את שירותיו של הסנגור הטוב ביותר שיהיה מליץ יושר בפני השופט היושב בדין, בראש השנה. כבר אמר רבי נחמן "אני יכול להראות לגרוע בגרועים שהקב"ה נמצא איתו בכל רגע". ועוד אמר רבנו הקדוש: "קיבלתי מהשם יתברך את הראש השנה... בראש השנה אני יכול לפעול יותר בשביל כל יהודי ולעשות תיקונים נפלאים", והורה: " ראש השנה שלי עולה על הכל איש לא יעדר".

ההזדמנות הזו היא מתנה שזכיתי בה, ועיני רואות איך משנה לשנה עוד ועוד יהודים יקרים מכל המינים והסוגים, מכיפה שחורה ועד לבנה, דתיים וחילונים, חרדים וחרד"לים, אשכנזים וספרדים, מקובלים ולמדנים, אנשי עסקים ושועי עולם, כולם יחד קוראים בזעקה את התיקון הכללי, כולם יחד קוראים את עשרת המזמורים אותם ציווה רבינו, ונדמה שהעולם כולו עוצר את נשמתו כשה'שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד' עולה בקול אדיר מפי ההמון. אני חושב על זה עכשיו, כאן באומן שבוע לפני התקדש החג, וצמרמורת עוטפת את כולי.

מי שלא ראה את ראש השנה במו עיניו אצל רבינו, לא ראה ראש השנה מימיו, מי שהגיע לשם פעם אחת, לא יוכל להפסיק ולא יוכל להתפלל את תפילת ראש השנה בשום מקום בעולם, רק בהיכל הציון של רבינו באומן, וכמו שאמר ר' נחמן לחסידיו: "מי שטעם יין הונגרי אותו כבר לא יטעו". ועם הצלחה לא ניתן להתווכח. סיפורים רבים נקשרים סביב ראש השנה באומן, אנשים מספרים על ניסים קטנים וגדולים שאירעו להם תיכף לאחר ששבו לביתם ממסע מרגש לקברו של ר נחמן, כי אם רבינו מבטיח, רבינו מקיים.

והחשש אותו מנסים רבים להטביע בלב בעם, כאילו לא ראוי לעזוב את ארץ ישראל לשום מטרה, הוא חשש מוטעה וחסר בסיס, לא נפסקו פסקי הלכה כאלה על ידי הרבנים, ההיפך הוא הנכון, כבר נכתב בשו"ת יחווה דעת (חלק ה, סימן נז): מצוה להשתטח על קברי הצדיקים, שיתפללו עלינו, גם בכלב בן יפונה מצינו שהלך ונשתטח על קברי האבות, ואמר, אבותיי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים (סוטה לד ע"ב בתוספות שם). ודאי שמותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ בכדי להשתטח על קברי הצדיקים, כיון שדעתו לחזור לארץ ישראל. וכן העלה הגאון רבי ישראל מאיר מזרחי בשו"ת פרי הארץ חלק ג' (יורה דעה/ סימן ז') ועיין בזוהר הקדוש פרשת אחרי מות (דף עא סע"א), ובדברי הבית חדש יורה דעה (סוף סימן ריז), ובשדי חמד אסיפת דינים (מערכת ארץ ישראל אות א'). ועיין בשו"ת משפט כהן (סימן קמז), ובספר ארץ חמדה לידידנו הגר"ש ישראלי (עמוד מד). ונכון, רבים החולקים על האש הגדולה שבוערת בראש השנה אצל רבינו והרי הוא בעצמו כבר אמר " איך לא יחלקו עלי והרי הסיטרא אחרא לא תוותר".

אבל נשים צדקניות לא מוותרות אף הן! רבבות נשים שולחות את בעליהן שיעתירו בפני מליץ היושר שיביא את תפילתן ישירות לפני כסא הכבוד. גם הנשים רואות בחוש את האור ששולח רבינו לביתן באמצעות בעליהן. אם זה בבריאות, אם זה בפרנסה, אם זה בכל דבר לו הן נצרכות ולפתע מגלות שיש פתרון לכל דבר לו הן מצפות, והשנה נראית אחרת, וכיצד יוותרו על זכות זו? למרות הקושי שבדבר, להישאר בארץ ללא בעליהן, הן מדלגות על הקושי הזה בקלות, כי יודעות מה הגמול ששולח להן רבינו בעצמו, האור, העוצמה, האש, הכח, דבקים גם בהן והן מעודדות את בעליהן לנסוע שוב כל שנה ושנה לשתות מבאר השמחה הבלתי נדלית אצל רבינו הקדוש.

 את האש הזאת גם מים רבים לא יוכלו לכבות, עין לא נותרת יבשה מול יהודי, שלא ידע מהי יהדות, מהי שבת, לא ידע למה נסע לאומן ופתאום לקולו של השופר הוא זועק מעומק הלב, החזירינו בתשובה שלימה לפניך, ואיך אמר לי פעם יהודי: "רבנו לא מוותר, כל פעם אני מופתע מחדש איך ממצבת שיש יוצא כזה אור לעולם"... אחים יקרים, גם השנה נפגש כולם יחד בקיבוץ הקדוש, לא נוותר על הזכות המיוחדת שנפלה בחלקינו, כי אם רבינו הבטיח שהואות המסע הקדוש הזה עליו, נותנים לנו מתנה, לא נקח אותה, נותנים לנו יין הונגרי משובח, לא נשתה אותו? מבטיחים לנו שלא נמות בלי תשובה אילו נשתטח ביום הדין על קברו, לא נרוץ לרבינו?