חג השבועות ומאכלי החלב

למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות? ● כולנו נהנים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, אך רק מעט יודעים את הסיבה ● הרב ערן שצמן מגיש: רעיון לחג השבועות

המצווה בחג היא דווקא לאכול סעודה עם בשר ויין, אבל רבים נוהגים לאכול תחילה מאכלי חלב, ורק מאוחר יותר עורכים את סעודת המצווה הבשרית.

אז למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות? להלן התשובות.
 
בחג השבועות, לא יכלו בני ישראל לאכול בשר

עד מתן תורה מותר היה להרוג בהמה ולאכול את בשרה. בהתאם ל-7 מצוות בני נוח, לא משנה איך הרגו את הבהמה, ובלבד שהקפידו על איסור של "אבר מן החי" (איסור לאכול אבר שניטל מבעל חיים בעודו חי), דיני השחיטה והכשרות טרם ניתנו לבני ישראל.

כשקיבלו בני ישראל את התורה, קיבלו גם את הלכות הכשרות, והבינו כי אינם יכולים עוד לאכול בשר ללא שחיטה, וללא דיני כשרות (הכשרת כלים, דיני שחיטה, ניקור גידים, הוצאת הדם ...).

כיוון שעדיין לא היו ערוכים לכול דיני הכשרות, החליטו בינתיים בני ישראל לאכול מאכלי חלב, עד להשלמת כול ההכנות הנדרשות לאכילת הבשר.

הקב"ה מעביר את ישראל - ממידת הדין אל מידת החסד

חלב מעניק חיים וצבעו הלבן מייצג את מידת החסד.

כשם שהאישה מטהרת עצמה לבעלה שבעה ימים נקיים, כך מטהרים עצמם ישראל לקב"ה שבעה שבועות (שבעת השבועות של ספירת העומר הם כשבעה נקיים של נידת האישה), ובשבועות, שהוא יום הכלולות בין עם ישראל לקב"ה, מעביר הקב"ה את ישראל ממידת הדין אל מידת החסד - החלב הלבן מסמל מעבר זה.

עלינו ללמוד מהשתוקקות התינוק לחלב

חלב, הוא מאכל התינוקות, והתינוק משתוקק לחלב, ואם אינו מקבלו בוכה וצורח – כך צריכים ישראל שיהיו משתוקקים לקבל את התורה ולקיימה.

משה סירב לינוק חלב נוכרי

לאחר 3 חודשים אימו, יוכבת, ידעה כי המצרים יבואו לחפש את התינוק כדי להשליכו ליאור, ועל כן ביום ו' בסיוון, יום חג השבועות, שמה את משה בתיבה על היאור, ומשם לבסוף נמשה ע"י בתיה בת פרעה.

"וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים, וְלֹא יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר." (שמות פרק ב).

בת פרעה ניסתה לתת למשה, התינוק, לינוק חלב ממיניקות מצריות, אך משה סירב בכל תוקף. בשלב זה יצאה אחותו מרים ממחבואה והציעה להביא לתינוק מיינקת עבריה.

כיוון שמשה הסכים לבסוף לינוק רק ממיינקת עבריה - ורק חלב ישראל כשר, וכיוון שמאורע זה התחולל ביום חג השבועות (ו' בסיוון), זכה משה להביא את התורה לישראל, וכך זכינו כולנו לאכול בחג השבועות מאכלי חלב כשרים (מחלב ישראל).

"חלב" = גימטרייה 40

כנגד אותם 40 יום ו 40 לילה ששהה משה בהר סיני וקיבל בהם את התורה.

ככתוב "דבש וחלב תחת לשונך"

נהוג לאכול גם חלב עם דבש – בשל הפסוק "דבש וחלב תחת לשונך" בשיר השירים.

נאמר על הר סיני שהוא הר הגבינה

נוהגים לאכול מאכלי גבינה, כי על הר סיני נאמר בתהילים: 
 

"הַר אֱלֹקים הַר-בָּשָׁן - הַר גַּבְנֻנִּים, הַר בָּשָׁן, לָמָּה, תְּרַצְּדוּן - הָרִים גַּבְנֻנִּים". (תהילים פרק סח) גַּבְנֻנִּים - לשון גבינה.

זכר לקרבן שתי הלחם - עורכים שתי סעודות: חלבית ובשרית

ע"י שאוכל שני לחמים שונים בשתי ארוחות נפרדות, לחם לחלב לחוד ולחם לבשר לחוד, והשולחן הוא המזבח.

עורכים ארוחה חלבית ולאחריה ארוחה בשרית (מצוות החג כאמור לעשות סעודה על בשר ויין).

שיהיה לכל עם ישראל חג כשר ושמח, ובעת רצון זו של מתן תורתנו, שנזכה במהרה לגאולה השלימה, בניין בית המקדש, ולבואו של משיח צדקנו.