על מה מלינים?הסברתי לכם לפני כמה ימים כאן,שהכוונה טובה.משלא בא לשמו בא לשמה.ובדיוק אתמול בשיעור הוא אמר זאת.וזה פרט מפליא בפני עצמו.אתם רוצים שילמדו רק "דתיים עם קבלות ועם ציציות".ואיש האור לייטמן נותן לכל אחד הזדמנות ללמוד,ואז הלומד מזמן אליו את האור המחזיר למוטב,וללא כפייה רוחנית,מטיב את דרכיו,ומשנה את אורחות חייו ,גם כשומר מצוות ,באם נפשו חפצה.הרגל הופך להיות טבע.מה פסול בזה?אתם מתלהמים כאילו שמלמדים אתכם על בודהה סאטוות.
ומותר ללמוד את כל תורות המזרח,לתהות על קנקנן,ואז להבין שאין עוד מלבדו,ולברך "ברוך שהבדילני מן התועים (גם מן הטועים )..קוראים לזה בחירה חופשית.תראו כמה דתיים מבית הפכו לחוזרים בשאלה.למה?כי לא היתה להם בחירה חופשית.כל אדם בא לעולם לעשות תיקון במלכות שדי.
יש אינספור תיקונים(מצוות עשה,מצוות אל תעשה,וכו,(,
כל נשמה בוחרת את הנתיב בו תעשה את התיקון שלה.אם בדרך קשה עם ייסורים(בעתו) ואם בדרך התורה(אחישנה).עם כל הכבוד לא כדאי להתערב בתיקון של כל אחד מאתנו.רק להראות את הדרך.
בירכת ה היא תעשיר
ואין עושר אלא בדעת ובמעשים טובים.

וזו עובדה שכל החילונים שלומדים אצל לייטמן נשארים חילונים ולא מקיימים מצוות. ויותר גרוע, לא מוכנים לשמוע על שמירת שבת.

ורק נוספו להם בעיות נפשיות קשות.

זה צריך להדליק לכם את כל הנורות האדמות, סכנה!~!~

אם זה היה ציוני דתי. נשאר כמו שהוא.

בלי קיום מצוות זו לא תורה, זו כת לכל דבר ואין פה וויכוח בכלל.

תמשיכו לרמות את עצמכם.

בזבוז זמן.

הדברים שכתובים בזוהר הם קדושים אבל בלי קיום מצוות לא מקיימים ושומרים את התורה. הפוך!

ובינה היא הרצון להשפיע.אין כל קשר לשום מוטיב של דת ומצוות.
תרי"ג מצוות ושבע מצוות דרבנן הינן מצוות שיש לכבדן ולקיימן,אך ללא כפייה כלל ועיקר.זה סלע המחלוקת בינינו.וכידוע אין אף אדם שיכול לקיים את כל תרי"ג מצוות שנאמר:אין צדיק שלא יחטא,ואין רשע שלא יתחסד.ואין מיתה ללא חטא.צא ולמד...תכונת ההשפעה היא הצעד הראשון בהשתוות הצורה עם קודשא בריך הוא.זאת הגאולה שלנו ,מהשיעבוד לאגו ולרצון לקבל לעצמי בלבד.רצון עצמי בראשי תיבות:רע. זה אם כל חטאת.לעומת זאת באם נהפוך את המילה רצון ל צ-נ-ו-ר נקבל את השפע .בתכונת ההשפעה אנחנו דבקים להשם יתברך.והוא שנאמר:
"ואתם הדבקים בה" אלוהיכם חיים כולכם היום".
ברכות לכולם.

במקום שבעלי תשובה יושבים, צדיקים גמורים אין יושבים שם. אלא הם בעלי התשובה נתתקנו במקום עליון, במקום השיקוי של הגן, בינה, המשקה את הגן, מלכות. וזו היא תשובה, שמשיב המלכות אל הבינה. ועל כן נקראים בעלי תשובה. וצדיקים הגמורים, נתתקנו במקום אחר, שנקרא צדיק, יסוד דזעיראנפין.
רעב) וע"כ בעלי תשובה יושבים במקום עליון, בינה, וצדיקים גמורים יושבים במקום קטן, ביסוד דזעיראנפין. כי בעלי תשובה משיבים המים, השפע, ממקום עליון של הנהר העמוק בינה, עד מקום שנקרא צדיק, יסוד דזעיראנפין. וצדיקים גמורים ממשיכים את השפע מאותו מקום שיושבים, מן היסוד דזעיראנפין לעולה"ז.וע"כ בעלי תשובה הם עליונים וצדיקים גמורים הם תחתונים. אשרי חלקם של בעלי תשובה, שממשיכים השפע מבינה ליסוד דזעיראנפין, ואשרי חלקם של הצדיקים שבשבילם העולם מתקיים, שממשיכים השפע מיסוד דזעיראנפין לעולה"ז.

סופרלטיבים כדוגמת:"סותר כהרגלי "מיותרים ולא הולמים מה גם שאינם נכונים.

חבל שחז"ל לא התייעצו איתך. א''. בטח היו אומרים לדון כל אדם לחובה.2. קיום מצוות זה תיקון המלכות- הרצון לקבל. כך בכל ספרי המקובלים ואל לעשות מעשים בידים וברגליים. ואם אתה מניח תפילין בזה אתה נהיה קדוש? ואם אח"כ מחליפים לי ליד של גנב אז מה אני חוזר להיות גנב או נשאר קדוש? בגוף הבהמי אין כלום. רק לתיקון הנשמה אנו צריכים וזה רק עם לימוד פנימיות התורה שהאור שלה מחזיר למוטב. צא ולמד. תתחיל בלמד מהי שמירת שבת ברוחניות ותבין שאין כל רוחניות במה שאצה רגיל לעשות הנשמה שאין לך לא תגיע בגלגול זה רק אם תעסוק בפנימיות תתפתח הנשמה. אחרת תשמור שבת ולא תיסע. עד שיגיע הסוף ואז תחזור לכאן בעוד גלגול ואז מקווה שכבר תבין- נתתי לך ציטוט מרב חיים ויטאל- מי שלא לומד פנימיות חוזר לכאן להתגלגלץ למה? כי לא תיקן הנשמה. הבנת? לא מי שלא שומר שלא ליסוע באוטו בשבת. אלא מי שלא לומג קבלה. מה לעשות. כך רוצה הבורא ואתה מתנגד לו. חבל על זמנך. תתקדם.

.

אך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה... דהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכונה, שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה... ועל כן להתפשטות גדול של חכמת האמת בקרב העם אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראוים לקבל התועלת ממשיח צדקינו, ולפיכך תלוים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה... וכיון שכן הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה.

הרב יהודה אשלג, קבלה למתחיל, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, אות ה'', עמ'' 240
הנה נודע מפי סופרים ופי ספרים אשר לימוד חכמת הקבלה הוא מחויב בהחלט לכל אדם מישראל, ולו למד אדם כל התורה כולה, ובקי בש"ס ופוסקים בע"פ, גם ממולא במידות ובמעשים טובים יותר מכל בני דורו ולא למד חכמת הקבלה, הוא מחויב להתגלגל ולבא עוד פעם בעוה"ז כדי ללמוד רזי תורה וחכמת האמת, שזהו מובא בכמה מקומות במדרשי חז"ל.

הרב יהודה אשלג, קבלה למתחיל, הקדמה לספר פי חכם, עמ'' 266

ואומר אני הלואי שלא היו מקילין גדולי הדור בלימוד החכמה הקדושה והלואי היו מלמדין דרך לתלמידיהם לעסוק בחכמה הלזו אזיבודאי לא היה שום הרמת ראש לחכמת החיצוניות והיו כל החכמות נדחים מפניה כמו שנדחה החושך מפני האור אך שעונותיו גרמו שגם כמה וכמה מצדיקי הדור סגרו את דלתי החכמה בפני פרחי הכהונה ואמרו שלא ילמדו עד שיהיו בעלי מדריגה ורוח הקודש והנה עבור זה נשארנו ערומים מן החכמה הקדושה ונתגבר בעונותינו הרבים חשיכות החכמות החיצוניות הכסיל בחושך הולך ובמהרה בימינו ויאמר אלקים יהי אור ויאר לנו. ר’ צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, מעין גנים, פרק א'' אות ה''

מי שלא למד התורה עפ"י סוד אעפ"י שהשלים עבודתו בתכלית השלמות, הוא רק בבחינת עבד, בבחינת כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם, שנשמתם מעולם הבריאה ששם הכסא והחיות ואופנים שהם נקראים עבד ואמה, אבל מי שלומד ועובד השי"ת בפנימיות החכמה בנסתרות התורה ועושה יחודים הוא בבחינת בן וכבן משמש לאביו ולאמו עבודה שלימה, כי נשמתו מעולם האצילות, ועליו נאמר הבו יקיר לי אפרים וגו''. הרב ניסן שידלוב, הקדמת מהרנ"ש לפרע"ש

הנה בלי ידיעת חכמת הקבלה הוא כבהמה, אחר שעושה המצוה בלי טעם רק מצות אנשים מלומדה, ודומה לבהמות האוכלות חציר, שאין בו טעם אכילת אדם. ואפילו הוא בעל עסקים גדול במשא ומתן וטרוד הרבה לא יפטור מעסק חכמה זאת. ר'' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, סור מרע ועשה טוב

אתם מבזבזים את זמנכם.

אנחנו מכירים את הזוהר מקרוב ומקיימים מצוות.

אין לכם מה ללמד אותנו במיוחד שאתם לא מקיימים את התורה ולא שומרים שבת.

אלפי חילונים שהולכים אחריו נשארים חילונים ונשארים גויים. הרי הוא מלמד גם את הגוים.

אז חוזרים בתשובה רק אצל החרדים מליון וחצי חוזרים בתשובה חילונים להיות חרדים, לא טועים! כי הם הולכים בדרך האמת. לא אתם!

כי הקורא במשנה ובתלמוד נקרא עבד המשמש את רבו על מנת לקבל פרס מה שאין כן בחכמת האמת כי הוא מתקן כביכול ונותן כח למעלה למעלה וזהו נקרא עוסק בתורה לשמה בלי ספק ולא עוד אלא שלא נברא האדם אלא כדי ללמוד חכמת הקבלה. הרב חיים ויטאל, הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות דף ב''

כי הקורא במשנה ובתלמוד נקרא עבד המשמש את רבו על מנת לקבל פרס מה שאין כן בחכמת האמת כי הוא מתקן כביכול ונותן כח למעלה למעלה וזהו נקרא עוסק בתורה לשמה בלי ספק ולא עוד אלא שלא נברא האדם אלא כדי ללמוד חכמת הקבלה. הרב חיים ויטאל, הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות דף ב''

אשר על כן כל ישראל מחוייבים ללמוד בספר התורה הזה של רשב"י זיע"א, אחד גאון, אחד רב גדול, אחד חכם, אחד המון, אחד קטן שהגיע לחינוך, בעיתים מזומנים ומוכשרים אשר המה מסודרים דבר יום ביומו מראש חודש אלול עד מנחת יום הכיפורים נחתם עת עקידת יצחק לקרב הגאולה ויהיו ניצולים מכל פגעים רעים. רבי שמעון בר יוחאי, רשב"י, תיקוני הזוהר, הקדמת המחבר, כגן הירק

אי אפשר אלא בלימוד החכמה הנסתרה וההתמדה בכוונה הראויה במעשה המצווה והתורה והתפילה, ואז וודאי יתיחד קוב"ה ושכינתיה, וישלים עבודתו... ואם כן אין ראוי להתרשל שום אחד מישראל מהשגת מצווה זו על מתכונתה, כל אחד ואחד כפי כוחו, והנה תחילת הידיעה בכלל המציאיות האלה, ואחר כך כפי גודל הדעת והידיעה, כן יגדיל קיום מצווה זו.הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, אור נערב

ואפשר לחשוב שכל מקיימי המצוות הגשמיות צדיקים- מאיפה לך כל התאוריות האלה?
אתה צריך להתמודד עם גדולי ישראל- המקובלים ומה לעשות זה לא פשוט אם כל מה שאתה יודע זה מה שמוריך הגלותיים לימדו אותך. חבל על הזמן שלך. תתקדם.

כעת הזמן המחיב להרבות קנין בתורה הפנימית. ספר הזוהר הפורץ נתיבות חדשות, משים במדבר דרך מסילה בערבה, הוא וכל תבואתו מוכן הוא לפתוח פתחי גאולה.

הרב ראי"ה קוק, אורות, נז''
מזמן אשר הציץ וזרח אור יקרות של שני מאורות הגדולים ספר התיקונים וספר הזוהר קיימו וקבלו היהודים קהל עדת ישראל להחזיק בלימוד הקדוש של התיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן, והגם דאין לאל ידם להשיג ולהבין סוד אמרות טהורות שבספרים הקדושים האלה אף על פי כן שותים בצמא את דבריהם ומתלהבין בקריאתן מאד מאד.

רבנו יוסף חיים, הבן איש חי, בהקדמת התיקונים בניהו

כשלומדים זוהר שלא כראוי ממש ולא מבינים את חשיבות קיום המצוות ונמצאים בהיי היייי הנפילה קרובה ששוברת כמה עצמות אז מבינים שקיום המצוות הם העיקר.

כי התורה שבעל פה ותורת הסוד משלימים את התורה שבכתב ולא באים להחליף אותה חלילה כמו שחושבים אלה שלומדים את הזוהר שלא כראוי.

שמעת? אז למי להקשיב לך או לבעל הסולם האלוקי? יש לך מקורות לדעות שלך? לי יש- והרבה

קנה) ולפי"ז, יש לשאול, א"כ, למה זה חייבו המקובלים לכל איש ללמוד חכמת הקבלה, אמנם יש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו, כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם. פירוש, כי כל אדם מישראל, מובטח בסופו, שישיג כל ההשגות הנפלאות, אשר חשב השי"ת במחשבת הבריאה להנות לכל נברא. אלא מי שלא זכה בגלגול זה, יזכה בגלגול ב'' וכו'' עד שיזכה להשלים מחשבתו ית'' שחשב עליו, כמ"ש בזוהר, כנודע. והנה כל עוד שלא זכה האדם לשלימותו, נבחנים לו אותם האורות העתידים להגיע אליו, בבחינת אורות מקיפים, שמשמעותם היא, שעומדים מוכנים בעדו, אלא שהמה מחכים לאדם, שיזכה את כלי הקבלה שלו, ואז יתלבשו האורות האלו בכלים המוכשרים.

אז בוא ספר לי כיצד אתה קובע מיהו רב מקובל? מבחן התוצאה מראה שללליטמן עזרה משמים וסוחף אחריו עשרות אלפי חילוניים - מה שאתה וחבירך לא הצלחתם לעשות. אבל בבקשה- בחר לך כל רב שלמד אצל מקובל ידוע- כמו שלייטמן תלמידו הקרוב של הרב"ש בנו של בעל הסולם, שיעיד על עצמו שהוא מקובל ולמד איתו. רק תעשה את זה כבר.

תתחיל לדאוג לעצמך ולקהילה שלך שאין להם שום קשר לפנימיות התורה ונשארים בגלות- במקום לדון לחובה את מי שאתה לא מכיר ולא יודע פועלו.

כשנמצאו הגברים בחטא, ולא היו ראויים שישרה עליהם רוח הקודש, אז כתוב, ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל, ואשמו. הלוא, ואם כל ישראל ישגו, היה צריך לומר, והמילה, עדת, מיותרת? אלא סובב על אלו שנמצאים בירושלים, שמשם יוצאת התורה לכל העם, שאם הם טועים נמצאים כל ישראל טועים, משום שכולם נמשכים אחריהם. ונעלם מעיני הקהל, הם הסנהדרין, אלו הם הממונים על ישראל.
כשמניהגי ירושלים לא מקובלים אז כולם טועים. בכל דור ודור כתבו חזל יש כאברהם יצחק ויעקוב. חפשו אותם ואל תלכו שולל אחרי המנהיגים הפוליטיקאים האגואיסטיים. תתמודדו עם הציטוטים מהזוהר ותפסיקו להאשים את פירושי לייטמן במקום שאתם בעצמכם לא יודעים כל פירוש אחר.

במקום שבעלי תשובה יושבים, צדיקים גמורים אין יושבים שם. אלא הם בעלי התשובה נתתקנו במקום עליון, במקום השיקוי של הגן, בינה, המשקה את הגן, מלכות. וזו היא תשובה, שמשיב המלכות אל הבינה. ועל כן נקראים בעלי תשובה. וצדיקים הגמורים, נתתקנו במקום אחר, שנקרא צדיק, יסוד דזעיראנפין.
רעב) וע"כ בעלי תשובה יושבים במקום עליון, בינה, וצדיקים גמורים יושבים במקום קטן, ביסוד דזעיראנפין. כי בעלי תשובה משיבים המים, השפע, ממקום עליון של הנהר העמוק בינה, עד מקום שנקרא צדיק, יסוד דזעיראנפין. וצדיקים גמורים ממשיכים את השפע מאותו מקום שיושבים, מן היסוד דזעיראנפין לעולה"ז.וע"כ בעלי תשובה הם עליונים וצדיקים גמורים הם תחתונים. אשרי חלקם של בעלי תשובה, שממשיכים השפע מבינה ליסוד דזעיראנפין, ואשרי חלקם של הצדיקים שבשבילם העולם מתקיים, שממשיכים השפע מיסוד דזעיראנפין לעולה"ז.

הבנתם? זה לא פירוש לייטמן- זהו ספר הזוהר. ספר הזוהר. אז אני מצטט מהזוהר ואתם אומרים מה דעתכם האישית. אז מי צודק? תשובה זה כמו שאתם רואים להעלות המלכות- הרצון לאהבת עצמו לבינה- הרצון להשפיע לבורא/אהבת הזולת. ככה כתוב מה לעשות. לא מבינים? תשאלו מקובל הוא יסביר לכם.
אבל למה לסגור העיניים ולא להתייחס למקורות?

ספר הזוהר, אותיות פ"ח - צ"ו:

רוכב על החמור

בעברית השם של האובייקט תואם לתכונותיו של האובייקט. "חמור" מסמל את החומר הגשמי שלנו, את האגואיזם. חמור עיקש וקר רוח מונע רק על ידי הכוח המכריח אותו לנוע. כך גם האגואיזם שלנו, אם הוא נמצא במצב של שלווה, הוא אינו מסוגל לבצע שום תנועה ללא תמורה.

יחד עם זאת האנרגיה המושקעת לביצוע הפעולה חייבת להיות פחותה מהתמורה הצפויה, אחרת "החומר" שלנו לא יזוז ממקומו. זה מצביע על העובדה שמנהלים את דרגת החי ועל היעדר חופש הבחירה.

המעבר מדרגת החי לדרגת האדם מתבצע תחת השפעתו של כוח הטבע, שפועל בדומה לרוכב על החמור, המדרבן אותנו להתקדם על ידי מקל מחודד הנקרא "תמריץ".

עד כה היינו מתפתחים בעל כורחנו, היינו מובלים על ידי דקירות הייסורים, עד שלא הגענו למבוי סתום.

כתוב בתורה שבסוף ההתפתחות האגואיסטית פני הדור יהיו כפני הכלב. זה מה שמאפיין את הדור שלנו - איבוד אידיאלים, רדיפת בצע לא מוצדקת, ערכים אנושיים ומוסריים מאבדים את ערכם.

המצב הנוכחי של ייאוש וחוסר מנוחה מאלץ אותנו לחפש דרך חדשה, אותה נוכל לקבוע ולחזות בעצמנו. הגיע הזמן ובאנשים מתעורר הרצון להבין מהי משמעות החיים, מהי מהות הקיום.

אם מסתכלים על זה כך, אז פעולות "הרוכב על החומר" מקבלות כיוון אחר לחלוטין, הוא מאלץ אותנו לדרבן את עצמנו, כדי שנמצא את המטרה האמיתית ואת התמריץ להתקדמות לקראת המטרה הזאת. אז כל דקירה של "מקל" בדרך להשגה הרוחנית תהיה משמחת וטובה.

אהבת חברים
"וימצאהו איש, והנה תעה בשדה. וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש. ויאמר, את אחי אנכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים"

אדם שתעה בדרך והלך לאיבוד בשדה של החיים האלה, אינו יכול להמשיך לחיות כך, הוא אובד עצות ומחפש אנשים כמוהו, אחים. הוא מרגיש שעליו למצוא דרך אחרת לא במישור החיים האלה כבהמה, אלא להתעלות מעל החיים האלה לדרגת "האדם". לכן הוא מחפש את "הרועים" שבעצמם מנהלים את הבהמות שלהם. הוא רוצה להצטרף אליהם כדי שיהיו אחיו וילמדו אותו גם להיות "רועה" ולהתעלות מעל הבהמה שבו.

הוא מרגיש שתעה בשדה הזה, שהוא בעצמו בהמה, החמור (מהמילה חומר) המשוטט. הוא רוצה להוציא את "האדם" שבו משליטת "הבהמה". לכן הוא מחפש אנשים הדומים לו שמנהלים את הבהמות שלהם כי רק בעזרתם יוכל להתחזק בדרכו. עכשיו הם אחים שלו ואותם הוא מבקש למצוא!

"שדה" (רצון) - הכוונה למקום שבו צריכה לצמוח "תבואת השדה", תוצאות החיים. בשדה משוטטות "בהמות", בני אדם שאין להם מטרה נעלה בחיים, אלא רק להתקיים כאן ועכשיו.

אך כיצד אמצא את הדרך להיות "אדם", כדי להוציא "לחם" (כוח וידע רוחניים) מ"הארץ" ולתת "מחייה"(חיים עליונים) לכל העולם?

עבודות השדה הן: "חרישה", "זריעה" ו"קצירה", כלומר עבודות "האדם" שבעזרתן מקבל את המילוי. נאמר: "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו". כלומר זאת עבודה קשה עם דמעות ורק בסופה נקבל תוצאות טובות. צריכים ללכת כנגד הדמעות, הקושי, ולכן אנו זקוקים לתמיכה חזקה של הסביבה. וזה נקרה "שדה אשר ברכו ה''".

אדם בוכה על הבהמה שבו, שממנה צריך להשתחרר ולעלות לדרגה הרוחנית. לכן הוא זקוק לתמיכה חזקה כדי לאפשר לו להחזיק חזק יותר ברוחניות מאשר בגשמיות המושכת אותו למטה. זה נקרה "ברכת ה''", כי רק משם אפשר לקבל כוח להתקדם.

אדם התועה בשדה תועה דרך שכלו ואינו בטוח כיצד עליו לפעול. הוא רק יודע שאינו רוצה להמשיך לחיות על פי הכללים הבהמיים של טוב ורע, כי החיים האלה יישארו חיי בהמה באותו "השדה".

אך איך אפשר לעלות מדרגת "חמור" (חומר) לדרגת "האדם"? הרי אינני מכיר את הדרך שמובילה לשם? - עליי למצוא כוח חיצוני אשר יוציא אותי משם. כמו גרעין שנזרע בשדה זקוק לסביבה טובה. בעצמי אינני מסוגל לכך. כולי נמצא בשליטת הבהמה ואין שום אפשרות להתנתק מהחיים הבהמיים שלי. כך גם אסיים אותם אם לא אמצא כוח חיצון שימשוך אותי קדימה, למעלה, לממד אחר.

לכן, מתוך בחירה חופשית אני נכלל בקבוצת המקובלים, בה שוררת אהבת חברים, ומבין שבלעדיהם אינני יכול להתקדם. אהבה קורת כאשר כל אחד מרגיש שהקבוצה חשובה לו יותר מעצמו, "החמור" שלו. הקבוצה היא ה"אדם" שבו, בעזרתה יוכל להגיע לדבקות עם הבורא, להשתוות עימו רק בתנאי שימסור את עצמו לקבוצה על מנת לקבל ממנה כוח להתעלות מעל "החמור" שלו לדרגת "האדם".

את האדם שבי בונה האור שמגיע אליי דרך הקבוצה. הקבוצה הופכת להיות "הגוף" שלי והאור שבה הופך לאור החיים שלי. הדרך היחידה להשיג זאת היא אהבת חברים, כאשר אני אוהב אותם יותר מאשר את עצמי. הם - נשמתי, חלקי הנשמה שלי ואני זה רק ה"חמור" שלי, החומר. על ידי תמיכה הדדית אנו יכולים לעזור לכל אחד להיות "אדם".

כוחות שאינם מאפשרים לך להתחבר עם החברים נקראים "גלות". אנחנו מרגישים גלות כאשר אנחנו רוצים להתחבר עם הקבוצה ואיננו מסוגלים, כי "פרעה" בתוכי שולט על "עם ישראל" בתוכי. הודות להשתוקקות שלנו לאהבת החברים נזכה לצאת מגלות מצרים ונקבל את התורה, הכוח שיחבר בינינו.

ההיסטוריה של עם ישראל במצרים ונידודיו במדבר הוא סיפור על

לפחות בקשו ללמוד במקום לפסול. כתבי המקובלים נכתבו בשבילכם. תתחילו לבדוק מה כתוב שם ותצאו מהפשט. ספר הזוהר הוא הפירוש על החומש. או שאתם יודעים יותר טוב מכותבי הזוהר מהי תורת האמת. תתמודדו על מה שכתוב ולא עם מה שלימדו אותכם מוריכם בגלות.

כתוב בזוהר שבזכות ספר זה יצאו ישראל מהגלות. קחו את זה.

.

.

להוציא את כל הגללים הלייטמנים החוצה מהגוף - זוהי גאולת הלייטמנים.

בס"ד

http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=11660

קריאה בזוהר כגריסא ללא ניסיון לפרשה או למידה , בלא תנאים מוקדמים כפי שכבר כמעט יום יום משום מה אני
מתעקש לחזור ולומר - מועילה ופועלת ומעוררת את האדם לתשובה.

קריאה ולמידה ופירוש ללא כל התנאים המוקדמים שצויינו יום יום כמעט - מועילה ואף עלולה להוביל לעבודה זרה.

וביום הדין עלול הדיין אמת לומר שלא זו תורתו.
משום שלא זו היתה הכוונה.

פנימיות התורה נמצאת בשלל אמצעים אחרים המותרים ואף מומלצים לכל יהודי - ברוך השם לא חסרים גמרות,
ספר תניא, רבנו נחמן, מפרשים גדולים, תלמוד, ש"סים ופוסקים, ספרי חכמים.

והתפילה - אי אפשר להבין כלום ללא התפילה מהסידור,
יום יום בעקשות והתמדה.

.

.

המלכות- אנחנו - הרצון לקבל האגואיסטי מיתקן בתכונת הבינה ואז האדם הופך לתכונת ההשפעה והנתינה. דומה לתכונת הבורא ולכן נקרא אדם מלשון אדמה.
לחזור בתשובה זה לא לשים ציצית ולהניח תפילין בגשמיות- בזה אין כל תיקון לנשמה. אלא לתקן את הרצון לאהבת עצמו לאהבת הזולת וכך להידמות לתכונת הבורא. זה ניתן לעשות רק בעזרת האור המחזיר למוטב. בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין- שהאור שבה מחזיר למוטב.
אם קראת הרבה זוהר- תמצא את זה בזוהר ויקרא.
ואז תדע באמת מהי תשובה ולא מה שלימדו אותך אבותיך- שהטעוך. אינך יכול להתעלם כל הזמן מהמקורות ולהגיד שאנו ממציאים פה דת חדשה. אלא זו הדת האמיתית. זו תורת האמת. ואם אתה מסתפק בגשמיות וכר נתת לי כמה ציטוטים מהזוהר מה אתה גורם. אז למי טענותיך- לרבי שמעון? או למי שלימד אותך בגלות רק חלק אחד ושולי מכל התמונה. בהצלחה.

.

הזוהר נכתב בשבילך. ברוח השם. תשתמש בו.

.

"אדם הזקוק לעזרתם של אנשים אחרים נקרא "עני". אדם השמח בחלקו נקרא "עשיר". כאשר אדם מרגיש שכל פעולותיו נובעות מאגואיזם, "גם במוחא וגם בליבא" =גם בשכל וגם בלב, או במילים אחרות, גם במחשבות וגם ברצונות ; כשהאדם מרגיש את ה"אני" שלו- זה מביא אותו להרגשת דרגתו הרוחנית האמיתית ולהכרת הרע בו הוא נמצא. הרגשת כאב מהשגת מצבו האמיתי מולידה באדם רצון לתיקון.כאשר הרצון לתיקון מגיע לגודל מסויים, הבורא שולח לתוך ה"כלי" הזה "אור תיקון". כך האדם מתחיל לעלות במדרגות הסולם הרוחני.(הרב לייטמן)