הקשר בן רחל אימנו לבין ימי בן המצרים / מאת אהובה קליין.
הימים החלים בן י"ז בתמוז לבין ט'' באב נקראים בשם -ימי בן המצרים, הם נקראים בשם זה- על שם הכתוב: "כל רודפיה השיגוה בן המצרים"
.[איכה א'', ג'']
ב:י"ז בתמוז – אירעו חמישה אירועים כואבים לעם ישראל:
א] הובקעה העיר על ידי- נבוכדנצר מלך בבל.
ב] נשתברו הלוחות הראשונות.
ג] בוטל קורבן התמיד .
ד]בבית המקדש- שרף אפוסטומוס את התורה.
ה[ הועמד צלם בהיכל.
לפיכך, בימים אלה- ממעטים בשמחה, הם נקראים גם בשם:"שלושת שבועות האבל" כפי שכתוב בדניאל:
"בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים, לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי עד מלאת שלשת שבעים ימים"
[ דניאל י'' ,ב''- ג'']
לפי דעת הרמב"ם: אין להשמיע ניגונים מכלי נגינה וזמר שונים וכל מי שמשמיע צלילים- קול זמר- אסור להאזין לכך- מפאת החורבן.
ימים אלה מועדים לפורענות .לפיכך – יש להישמר ביתר משנה זהירות בכל מקום, כגון: בים, בכבישים לרבות מעבר חציה, בטיולים.
על מה חרבה הארץ?
בית ראשון – חרב בגלל שלושה גורמים:
1] עבודה זרה.2] גילוי עריות 3]שפיכות דמים.
בית שני חרב- בעבור שנאת חינם- השקולה כנגד שלושת עבירות אלה.
אחת האגדות שידועות לנו במיוחד מספרת: כשהלכו בני- ישראל כבולים בשלשלאות- לגלות לפני-
נבוכדנצר מלך בבל- בדרכם עברו על פניי רחל אימנו . כפי שכתוב:"קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על- בניה מיאנה להינחם על – בניה כי איננו: כה אמר ה'' מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום – ה'' ושבו מארץ אויב: ויש – תקווה לאחריתך נאום ה'' ושבו בנים לגבולם:"
[ירמיהו ,ל"א,י"ד –ט"ז]
כדי להכיר היטב את אישיותה של רחל אימנו- נעיין במקורות: רחל הייתה אחת מבן ארבע אמהות- אשתו של יעקב אבינו ובתו של לבן הארמי.
לראשונה, ניתן לפגוש את רחל [ בראשית כ"ט] כאשר יעקב מגיע ארצה בני- קדם, הוא נתקל ברועי הצאן אשר מתקשים לגולל את האבן מעל פי הבאר והוא נירתם לעזרתם – בהסרת האבן. " ויאמר אליהם הידעתם את לבן בן נחור? ויאמרו ידענו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן. ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת- לבן אחי אימו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן... וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך:" על בכי זה של יעקב – אומר רש"י : יעקב בכה- היות וראה ברוח הקודש שאין רחל עתידה להיקבר עימו. רחל רצה לספר לאביה- כאן נראה שהיא זריזה וחרוצה.
יעקב מתלהב מאד מאישיותה המיוחדת וגם מיופייה המיוחד! יעקב ניקשר אליה וחפץ לשאתה לאישה.
הוא עורך הסכם עם אביה, לפיו הוא יעבוד עם הצאן במשך שבע שנים ובתום תקופה זו- לבן ייתן את-
רחל בתו ליעקב לאישה. למרבה הצער , בתום שבע השנים – לבן אינו מקיים את הבטחתו ונותן ליעקב את לאה הבכורה בטענה: " לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" [בראשית, כ"ט, כ"ה,]
יעקב נאלץ לעבוד שבע שנים נוספות על מנת להשיג את רחל – שכל כך אהב-לשאתה לאישה.
אכן, הכתוב מתאר את רחל כך:"ורחל הייתה יפת תואר ויפת מראה" [בראשית כ"ט,י"ז].
לאחר שבע שנים נוספות וקשות - יעקב נושא לאישה גם את רחל.
מתברר שבתחילה רחל הייתה עקרה, היא הייתה בעלת חוש אימהי חזק ושאפה לילדים משלה.
"ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבא לי בנים ואם אין מתה אנוכי"[בראשית , ל'',א''] רחל אינה נכנעת היא רוצה בנים משלה! היא מתפללת- שהרי ה'' מתהווה לתפילת הצדיקים. בסופו של דבר היא נענית: "ויזכור אלוקים את רחל וישמע אליה אלוקים ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלוקים את חרפתי ותקרא את – שמו יוסף לאמור יוסף ה'' לי בן אחר".
כאן, כפי שרש"י מציין, הייתה לרחל רוח הנ
הוספת תגובה
