הרבי מלובביץ'' תמיד אמר שמה שאנחנו צריכים לעשות כאן ועכשיו הוא למנות מלך. הוא אף פעם לא אמר להתחיל את בנין המקדש וכו''.
דרך אגב, הוא אמר שמינוי המלך כבר היה, ושהוא התגלה כבר.
מה שנותר לדבריו, הוא רק לקבל את פניו של המלך.
ההלכה אומרת: מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, ומלחמת עמלק קודמת לבנין בית המקדש.
אין אדם עומד על דברי תורה עד שנכשל בהם.
ביחד עם עוד חברים התחלנו להתעסק דווקא מהסוף, בענייני המקדש.
והנה שרון עולה להר הבית ומתחילה מלחמה – הם קוראים לה מלחמת אל אקצה. זו וודאי המלחמה שתסתיים בבנין בית המקדש השלישי.
המשכתי להתעסק בעניין הזה עוד כמה חודשים, והגעתי למסקנה שאין מה לעשות בעניין המקדש עכשיו.
סגרתי את התיקים.
אני מסתכל מסביבי - מלחמה.
המקובלים בירושלים אומרים שזו מלחמת עמלק.
עמלק הם אלה שיוצאים נגדנו כדי להרוג כל יהודי רק בשל היותו יהודי.
זה גדרה של מלחמת עמלק.
מן התנ"ך רואים מאפיין נוסף, עמלק לא יוצא נגד הצבא שלנו או נגד הכוח, ויש לנו כוח. הוא יוצא נגד הנחשלים בעם, נגד נשים וילדים ומזנב באנשים בודדים מאחור.
אני מתבונן במה שקורה.
לעשות משהו אסור, זו הרי מדינת חוק, ויש גם הסכמים עם הרוצחים, וכו''.
אז אני מתבונן וחושב, וזה מה שכולם עושים...וראה זה פלא.
יושבת לה מדינה ריבונית, מעצמה צבאית וגרעינית, מדינה שנמצאת בקו הראשון של פיתוח טכנולוגי וביחוד צבאי.
ולא מסוגלים לזוז. עומדים ב"בלי לזוז" (זוכרים את המשחק) חוטפים פיצוצים, רציחות, חבלות ולא עושים כלום. יש לזה כל מיני הסברים. יש הסברים מעשיים ואמיתיים כגון לחץ אמריקני ומה יגידו הגויים, וכו''.
ויש הסברים עמוקים יותר על עם שחולה בנפשו. אלפיים שנה אנחנו רגילים לספוג אונס, רצח והשמדה, ולעבור לסדר היום. התרגלנו לזה. למחלת הנפש הזאת קוראים גלות.
הגישה של הרבי בעניני של בטחון היתה פשוטה וישירה. הוא התבסס על התורה וגם על ידע מקצועי אישי.
הוא היה אומר שכל הענין זה להרים את הראש כיהודים גאים ולעמוד על זכויותינו הבסיסיות בתוקף.
הענין הזה של הרמת ראש הוא גם הענין של מינוי מלך.
ההלכה ברמב"ם אומרת "מינוי מלך קודם למלחמת עמלק".
זו האמת הפשוטה. אנחנו לא מסוגלים לטפל בבעיות שלנו בגלל שהשיטה הפוליטית העכשווית תוקעת אותנו.
את שאול, המלך הראשון בארץ, הורידו, בגלל שלא טיפל בעמלק כמו שצריך.
את דוד המלך העלו בשביל זה.
זה גם הנימוק ברמב"ם מדוע צריך להקדים מינוי מלך ליציאה למלחמה נגד עמלק.
מינוי המלך הוא בראש ובראשונה לצורך היציאה למלחמה בעמלק: "אתי שלח ה'' למשחך למלך... עתה לך והכית את עמלק".
עם ישראל קיים עוד מלפני ה"עליה הראשונה" ואפילו עוד מלפני הרצל.
בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו. זה סיפור ישן, זה מופיע בהגדה של פסח, ובסיפור פורים, ובחנוכה, ומתי לא. לפחות, ניסיון, יש לנו כבר עם העניין הזה. ההלכה מושתתת גם על הניסיון הזה.
יש סדר בעולם.
יש תהליכים שאי אפשר להפוך את סדרם למשל: ניצן, פרח, פרי.
וזהו הסדר של מינוי מלך, הכרתת זכר עמלק, ורק אחר כך, בנין המקדש.
אין באפשרותנו לבנות את המקדש היום, מאחר והפרויקט הזה הוא כל כולו פרויקט של שלום, שלום הבית שלנו, עם עצמנו, ובעקבות זאת עם הקב"ה.
העמלקים השונים לא יתנו לנו לשבת בשקט. מי הם העמלקים?
פשוט! מי שרוצה להשמיד אותנו.
בדור הקודם אלה היו הנאצים ימ"ש, ובדור הזה הם אלה הקוראים לעצמם פלשתינים. יש קשר ממשי וחזק מאד ביניהם מאז ועד היום. הגרמנים עומדים מאחורי רוב הבעיות האלה.
יש מצווה ברורה ומיוחדת לעניין הזה - תמחה את זכר עמלק.
עד לפני כמה עשרות שנים לא היה דבר כזה "עם פלשתיני". כך תמיד לימדו אותנו בבית הספר. ועוד מעט גם לא יהיה, בעזה"י. אין צורך להרוג אותם כדי שלא תהיה מין חיה כזו שנקראת ישות פלשתינית. כנ&