| |
יום כיפור בקיבוצים: בסימן חזרה למסורת
|
qwe41
| |
13:36 1/10/2006
|
יותר ויותר חברי קיבוץ מאמצים את מנהגי יום הכיפורים, אם בהיצמדות למסורת האורתודוכסית ואם ביציקת תכנים חדשים
בערב יום הכיפורים אופניו של טל אלמליח יישארו במקומם, ולא יזכו למסע דומה לזה שערך ביום הכיפורים של השנה שעברה. גם צליית בשר על שפת הכנרת, כפי שעשה עם חבריו בשנות הנעורים, לא באה בחשבון. אלמליח, חבר קיבוץ שניר, עסוק כעת בחיפוש אחר שלושה אנשים שישלימו מניין לתפילות יום הכיפורים בבית הכנסת המאולתר שייפתח במועדון החברים בקיבוץ.
לדברי אלמליח, עיתונאי ומורה ששוקד על דוקטורט בהיסטוריה, "ההחלטה לעשות השנה את יום הכיפורים בצורה מסורתית נעשתה אצלי מזמן. לשמחתי נוצרה הזדמנות כשתושבי השכונה הקהילתית פנו לתושבים בבקשה שישלימו עבורם מניין, וכך קרה שאנחנו נהנים השנה מהעובדה שהפכנו לאוכלוסייה הטרוגנית - לא עוד רק תכולי עיניים ואדומי עורף. עכשיו הצטרפו אלינו תושבים ממוצא ורקע אחר". אנשי ההרחבה הקהילתית, תושבים שמתגוררים בקיבוצים אך לא נחשבים חברים, פנו למעוניינים להשלים להם מניין, ואלמליח אומר: "הפנייה נתנה לי הרגשה מדהימה".
אלמליח הוא לא הקיבוצניק היחיד שיוצק תוכן חדש ליום הכיפורים. מתברר שיותר ויותר קיבוצניקים מאמצים את מנהגי החג: חלקם נצמדים למרכיביו האורתודוקסיים, אחרים יוצקים תכנים חדשים למסגרות המסורתיות, ויש שיוצרים טקסים קיבוציים חדשים.
ממדגם שערכו אנשי מכון החגים הקיבוצי "שיטים" שבבית השיטה עולים נתונים המעידים על השינוי שחל בקיבוצים ביום הכיפורים.
אנשי המכון שאלו חברים בכ-40 קיבוצים על מנהגי החג שלהם, ומהתשובות עולה כי יותר ויותר חברים מגלים פתיחות בנוגע למנהגים ולמסורת היהודית. מדובר בסקר טלפוני בין 40 נציגים של 40 קיבוצים שונים, שהעריכו את מספר הצמים על פי הרשמות לארוחה המפסקת. במספר קיבוצים אחוז הצמים נע סביב ה-50%. כך באפיקים יצומו כ-60%, ביטבתה כ-50%, בגניגר כ-60% ובקטורה כ-80%. לדברי דובר התנועה הקיבוצית אביב לשם ניתן להסביר את הנתונים בעניין הגובר במסורת, בפתיחות רבה יותר שקיימת כיום בקיבוצים, באוכלוסייה שנעשתה מגוונת יותר ובפלורליזם.
התרחקות מ''דת העבודה'' וחזרה למסורת
נקודת המפנה - מלחמת יום כיפור (רויטרס)מנכ"ל מכון "שיטים" אבי זעירא מזהה מגמה של "טשטוש ההבדלים בין הדפוסים התרבותיים בקיבוץ לבין החברה הכללית החילונית". לטענתו, "אם ברוב החגים יש עדיין חלופה תרבותית (בקיבוצים - א"א), הרי שביום הכיפורים יש אימוץ של הדפוסים של מרבית החברה הישראלית". אם בעבר הרחוק נהגו בקיבוצים רבים לצאת לעבודה ביום הכיפורים, הרי שהיום זהו יום שבתון בכל הקיבוצים.
גם ההבדלים בין התנועות השונות - איחוד הקיבוצים, הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי - נעלמו. זעירא אומר, כי "בקיבוצים נוצר סוג של צומת, או הזדמנות, או ואקום, שצריך להתמלא. התחושה היא, שהכלי קיים והוא מחכה להתמלא בתוכן". הוא מזהה פתיחות לכניסה של המסורת, ולדבריו "יש קיבוצים עם בתי כנסת ומובילי תפילה אורתודוקסיים, המקיימים שיעורים והרצאות". כך, לדוגמה, לקיבוץ גלגל יגיעו השנה תלמידי הישיבה של מעלה אדומים, וגם לקיבוץ גונן יבואו רב ותלמידי ישיבה שינהלו את התפילות.
טל אלמליח מספר שבעבר לא היתה ליום הכיפורים משמעות מיוחדת בקיבוצים. "המועדים המשמעותיים היו אלה שנלוו להם קונוטציות חקלאיות משמעותיות", הסביר, "אבל היום הקיבוץ הולך ומתרוקן מהתכנים הרוחניים של ''דת העבודה''. אירועי החגים מתקיימים יותר בגלל הצורך לשמוח ולהיות ביחד, ופחות בגלל התוכן הרוחני שלהם. במקביל יש התקרבות והתעניינות מחודשת ביהדות בצורת בתי מדרש חילוניים וחברותות לומדות, בדומה להתעוררות בכל הארץ. יום הכיפורים משקף את התהליך".
זעירא ואלמליח מזהים את מלחמת יום הכיפורים ב-73'' כמרכזית בתהלי |
| | |
תרנגול כפרות
|
qwe41
| |
13:37 1/10/2006
|
ביצוע: יוסי בנאי
מילים: יוסי בנאי
לחן: מיכה שטרית
בסתיו תמיד בסתיו בשקט ודממה
יוצאים זיכרונותי על גב ענן קטן
והם שטים להם מעל האדמה
כדי להתבשם מכל נופי הזמן
וכמו תמיד בסתיו אני נפרד בצער
מקיץ שעכשיו רואים את קצה סופו
ובין עלים צמאים אני עומד כמו נער
ממתין בסקרנות לחורף שיבוא
אני זוכר תרנגול כפרות
ציפור קטנה על גג
מלאכים מטיילים על קירות
מפה לבנה בכל חג
בסתיו תמיד בסתיו חוזרים אלי קולות
שעם הזמן חלפו אבדו כבר ואינם
והם נושאים איתם זמירות חג ותפילות
והם נושאים איתם עולם שנעלם
אבל עמוק בלב נפשי תמיד חוזרת
אל דוכנים של שוק וממתקי סוכר
רומנסות רחוקות שאריות מסורת
וערמונים של אש בטעם חורף קר
אני זוכר תרנגול כפרות...
בסתיו תמיד בסתיו אבי חוזר בשקט
מארץ הדממה כולו מאיר פנים
והוא מביט אלי ונשמתו שותקת
ושוב עושה דרכו אל קץ כל הימים
ענן כחול הלב ורוח בו נושבת
מכל עלה צמא קוראים אלי רוחות
אני רואה אחים ומשפחה אוהבת
ועיר ילדות קטנה כולה שק אנחות
אני זוכר תרנגול כפרות...
מסיירים ומבקשים חשבון. נפש-
http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200609/20060920124205.htm?inter=1 |
| | |
זמן הדלקת נרות
|
ערן
| |
11:22 1/10/2006
|
באיזו שעה יש להדליק נרות ביום כיפור זה? |
| | |
זמני הדלקת נרות ופדיון כפרות
|
...
| |
11:48 1/10/2006
|
הדלקה בערך ב 17:00 + לא יאוחר מ 17:15 שזהו זמן תפילת כל נדרי.
יש לברך שהחינו... על הנר.
למי שלא פדה לעצמו פדיון נפש ככפרה, יש לקחת 14 ש"ח והכי יפה ח"י=18 ש"ח (או יותר) ולסובב מעל ראשו 3 פעמים כנגד כיוון השעון ולומר 3 פעמים "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה הכסף ילך לצדקה ואני אכנס לחיים טובים וארוכים ולשלום.
ניתן לעשות למישהו אחר ולומר זה כפרתך וכולי...
(כתוב במחזורים של יום כיפור בד"כ בהתחלה)
אם אין מספיק כסף גם שקלים בודדים זה מספיק טוב לצורך הענין...
את הכסף יש לשים בצד בתוך קופסה ולמסור אותו לצדקה למשפחות עניים או לתלמוד תורה לכשיזדמן.
יהי רצון והשם יגאלנו במהרה...
|
| | |
זמני הצום הרשמיים...
|
...
| |
11:54 1/10/2006
|
הצום יחל היום בירושלים בשעה 16:49 ויסתיים ב-18:00.
בתל-אביב הוא יחל ב-17:04 ויסתיים ב-18:05,
בחיפה הוא יחל ב-16:55 ויסתיים ב-18:01,
בבאר-שבע הוא יחל ב-17:07 ויסתיים ב-18:02
ובאילת הוא יחל ב-17:03 ויסתיים ב-17:59.
למי שלא שם לב ...
השעון הוקדם אמש בלילה משעה 2:00 לשעה 1:00
שעה אחת אחורה... |
| | |
גמר חתימה טובה לכל בית ישראל!
|
1!
| |
11:01 1/10/2006
|
|
| | |
היותר אוהב לראות בניצחונות הרוח היהודית אך היותר ניפלאה לחזות לראות את ניצחונות השם אלוקינו .ואין שעה גדולה ויפה משעת כל נידרי .ותפילת אל נורא עלילה.
|
גמר חתימה טובה .
| |
10:54 1/10/2006
|
בסד.
לכל בית יעקב .אלוקים חזר ונישבע שלא יחזור בו לעולם מבריתו ושבועתו ולא תופר לעולם אני דברך הניצב בשמיים. אל תפחדו וידע כל אחד ואחד מישראל שיש לו אב עליון מכל עליון הניצב בשמיים .
כולנו עדים נחזה בניצחונות אלוקינו בעולם וניצחון תורתו ואמת בריתו. לכן נלך בגאווה ובזקיפות קומה באמונה שלימה.בעם ישראל בתורת ישראל וב אלוקי ישראל.אמת לעולמי עולמים.אמן.
" שובה אלי ואשובה "
יום הכיפורים הניפלא והמבורך פתח לנו שער לפני מלך.
ל בית יעקוב כולם גמר חתימה טובה .
וניזכה כולם ונחזה בניצחון השם אלוקינו גלוי וידע כל נפש אין מבלעדי אלוקינו מלך מלכי המלכים.
הלאוי שידעו כולם כל בית ישראל עד כמה יקרים הם.עד כמה קרובים אנו ובעלי זכות. להיות חלק בנחלת השם. כולנו בית יעקב. כולנו זוכרים הברית.והתורה. כולנו ניהיה לראות בענינו בצדקות הגדולות שיעשה אבינו איתנו ולנו לישראל לעני העולם כולו. במהרה אמן.
|
| | |
מנהגי ערב יום הכיפורים
|
חתימה טובה
| |
10:39 1/10/2006
|
בס"ד
"ביום הכיפורים נשלמו ארבעים יום שלישיים שעשה משה רבינו בהר סיני, ובו ביום נתרצה לו
הקדוש ברוך הוא לכפר על מעשה העגל ומסר בידו לוחות שניים וחזר הכבוד לשכון בישראל.
לפיכך נתן יום זה לכפרה לישראל לדורות עולם".
(א. כיטוב - ספר התודעה)
בערב יום הכיפורים לא אומרים "תחנון" ותפילת "אבינו מלכנו" ואף לא מרבים באמירת "סליחות". בצד האימה
ויראת הדין יש לחוש תחושת שמחה כי ביום זה נחתם הדין ביום כפרת העוונות. ומצווה היא להרבות בסעודה
וחז"ל אמרו: "כל האוכל ושותה בערב יום הכפורים בתשיעי (ט'' תשרי), מעלה עליו הכתוב כאילו התענה "תשיעי
ועשירי".
כפרות:
בבוקרו של ערב יום הכיפורים (אפשר גם ביום שלפניו) מנהג ישראל הוא לעשות ''כפרות'' - את הכפרות עושים
עם תרנגול (לזכר) ותרנגולת (לנקבה), לאישה מעוברת: שתי תרנגולות ותרנגולת (תרנגולת לאישה, התרנגול
והתרנגולת עבור העןבר שעדיין לא יודעים את מינו). באם נמצא עדיף תרנגולים לבנים. מי שאין ידו משגת לקנות
תרנגול עבור כל אחד מבני הבית יכול לפטור בתרנגול מספר זכרים ובתרנגולת מספר נקבות ומעוברת בתרנגול
ותרנגולת.
לוקחים את התרנגול ביד אומרים שלוש פעמים את פסוקי "בני אדם" ו"זו חליפתי" ובכל פעם שאומר "זו חליפתי"
מסובב את התרנגול מעל ראשו שלוש פעמים. לאחר שחיטת העופות יש הנוהגים לקיים את מצוות ''כיסוי הדם'',
לוקחים מעט עפר ומכסים את דם העוף שנשחט ומברכים "ברוך - אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על כיסוי דם בעפר".
ויש הנוהגים לזרוק את המעיים של העוף, הכבד והכליות על הגג, או בחצר שיהיו למאכל העופות, משום שראוי
לרחם על הבריות בפרט ביום זה, כדי שירחמו עלינו מהשמים.
את הכפרות ניתן לעשות גם בדג, או בכסף.
תפילת מנחה בערב יום הכיפורים:
לפני התפילה טוב להרבות בצדקה, בבית הכנסת מכינים קערות למטבעות ומחלקים את המטבעות בקערות. הבעש"ט
אמר: "מקול קישקוש המטבעות בקערות מתפרדים הקליפות".
נוהגים להתפלל בשעה מוקדמת יחסית מיד לאחר חצות היום כדי להספיק לקיים סעודה מפסקת בעיתה. ויש להאריך
בתפילה להתעוררות בתשובה מעומק הלב. בגמר שמונה עשרה ולפני "אלוקי נצור" אומרים את סדר הווידוי (אשמנו,
בגדנו וכו'') של יום הכיפורים. במהלך יום הכיפורים אומרים את הווידוי עשר פעמים בתפילות השונות.
לאחר תפלת מנחה, טובלים במקווה טהרה.
סעודה מפסקת:
מיד משחוזרים מבית הכנסת, לובשים את בגדי החג וניגשים לסעודה, טובלים את פרוסת "המוציא" בדבש ואוכלים
מאכלים הקלים להתעכל, כגון: בשר עופות וירקות. ואין אוכלים דברים המרבים זרע כגון: שום וביצים. ולא דברים
המעלים את חומו של הגוף כגון תבלינים מסויימים וכן אין לאכול שומשומים.
יש לסיים את הסעודה לכל המאוחר חצי שעה לפני השקיעה.
בטרם שהולכים לבית הכנסת, נוהגים שהאבות מברכים את הילדים ב"ברכת הבנים". ויש המברכים ב"ברכת הכהנים".
מדליקים נרות לכבוד יום הכיפורים ומברכים "להדליק נר של יום הכיפורים" ו"שהחיינו". וכן נהוג להדליק נר בחדר
השינה שידלוק כל הלילה ויזכיר את היום הנורא. וכן מדליקים נר נשמה. כל גבר נשוי מדליק נר בבית הכנסת, נר
שנקרא "נר חיים".
בגדי לבן:
ביום הכיפורים נהוג ללבוש בגדי לבן כדי להזכיר את מלאכי השרת. וכן נוהגים ללבוש מעיל עליון לבן, הנקרא "קיטל"
והוא בגד מתים, כדי להזכיר את יום המיתה ולהתעורר בתשובה וכן להזכיר את בגדי הלבן שהיה לובש כהן גדול ביום
הכיפורים בעת עבודתו בבית המקדש. בבגדי הלבן יש רמז לכפרת עוונות ולהלבנת החטאים כפי שנ |
| | |
מתי הולכים היום לבית הכנסת?
|
?
| |
09:57 1/10/2006
|
|
| | |
בד"כ 17:15 מתחילה תפילת כל נדרי בבתי כנסיות
|
...
| |
10:17 1/10/2006
|
לפני זה מדליקים נר שידלק מספיק זמן עד ההבדלה למחרת.
בהצלחה ! |
| | |
תודה רבה !צום קל
|
!
| |
10:57 1/10/2006
|
|
| | |
נבואה מהזהר.
|
דוד1000
| |
08:47 1/10/2006
|
בס"ד
כתוב בזוהר פרשת וירא, חלק א, קיז. על התפתחות מדעית ועל פריצת דרך הדרגתית וגוברת שתגיע לשיאה בשנת ת"ר - (600) לאלף השישי 1840 למנינם. ואכן אנו רואים בשנים הנ"ל התפתחות מדעית מעבר לכל פרופורציה לשנים קודמות.
הזוהר מדבר על תהליך. הוא מדמה את האלף השישי ליום ו'' ועל ההכנה לכניסת שבת.
http://books.chabadlibrary.org/sifrey_yesod/zohar/bereyshis/vayeyro.htm
על הפסוק בפרשתנו "בשנת שש-מאות שנה... נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו", אומר הזוהר (פרשת וירא) כי בשנת שש-מאות לאלף השישי ייפתחו שערי החכמה למעלה ומבועי החכמה למטה ויתוקן העולם לקראת התעלותו באלף השביעי.
הזוהר מדבר על תהליך. הוא מדמה את האלף השישי ליום ו'' ועל ההכנה לכניסת שבת.
הזוהר אם כן מדבר על פריצת דרך הדרגתית וגוברת שתגיע לשיאה בשנת - ת"ר - (600) לאלף השישי 1840 למנינם. ואכן אנו רואים בשנים הנ"ל התפתחות מדעית מעבר לכל פרופורציה לשנים קודמות להלן חלק מהנתונים:
נתונים מדעים
1805 - רעיון האטום - דלתון ,1823 - חשמל - אמפר, 1825 - משואות לפלס, 1831 - הטלגרף - גוסף הנרי, 1833 - האלקטרו מגנטיקה - גאוס
1834 - יסודות האלקטרו כימיה- פרדי, 1842 - חוק שמור האנרדיה - גאול, 1842 - אפקט דופלר, -1842 הרדיו, 1845 - המתמתיקה הבוליאנית
1857 - חידקים ןחיסונים - לואי פסטר, 1859 -הספקטרוסקופיה - בונזן וקירקהוף, 1865 - חוקי התורשה - מנדל, 1864 - הדנמיט - אלפרד נובל, 1869 - המערכה המחזורית - מנדלייב, 1873 - משואות -מקסוול, בקישור הזה חפש את המילים: הזוהר אם כן מדבר על פריצת דרך הדרגתית
בקישור הזה חפש את המילים: הזוהר אם כן מדבר על פריצת דרך הדרגתית
http://truesearch.org/6.htm
http://72.14.207.104/search?q=cache:uMJoECimJ34J:www.haemet.net/Amitut/Nevooha/B9.HTM+%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94+%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2+%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%92%D7%94+%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94&hl=iw&ct=clnk&cd=1
...המציא את המנוע החשמלי הראשון (ב-1821) ואת הדינמו הראשון
(ב-1831), שני מתקנים המבוססים על האלקטרומגנטיות
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7624
פרופסור צרניבסקי : המאה התשע עשרה השיגה התקדמות גדולה יותר מזו של כל המאות הקודמות בידיעות הטבע ובהבנת מהותו : היא פתרה חידות עולם חשובות רבות שנחשבו בראשיתה כבלתי נתונות לפתרון היא הסירה את הלוט במדע ובהכרה מתחומים חדשים אשר האדם לא חשד בקיומם לפני מאה שנה.
(בין מדע ודת 248)
הנריק ואן לון: תוך ימי דור אחד 1801-1840 נעשתה התקדמות רבה יותר בכל ענפי המדע מאשר באלפי השנים שעברו מאז התבונן האדם לראשונה בכוכבים ושאל עצמו מנין הם באים (תולדות האנושות 321)
עובדה היא כי במאה התשע-עשרה הגיעו המדע והטכנולוגיה להישגים
הפיסיקה הקלאסית הגיעה לבגרות מלאה עם גילוי תופעות השדה האלקטרומגנטי.
בכימיה התגלו יסודות חדשים והתבררו אופי התרכובות וחוקי הריאקציות
הכימיות. בביולוגיה התפתחו נושאים חדשים כבקטריולוגיה ותורת החיסונים,
והידע בשטחים הקלאסיים כפיסיולוגיה ואנאטומיה התרחב בצורה בלתי משוערת.
הקישור לזהר.
http://books.chabadlibrary.org/sifrey_yesod/zohar/bereyshis/vayeyro.htm
http://www.haemet.net/Amitut/Nevooha/B9.HTM
בתחילת המאה ה- 19 פרח מדע הבוטניקה ומשלחות רבות, בעיקר בריטיות, חזרו מכל קצוות תבל עם מגוון עצום של מינים חדשים של צמחים.
http://physicaplus.org.il/zope/home/1124811264/1139935064andelman
במאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 חלו התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות חברתיות וכלכליות שהשפיעו על המין האנושי ועיצבו את התקופה.
http://www.schoolsucks.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=1079
ה |
| | |
ומנין באה החכמה?
|
דהאן
| |
10:03 1/10/2006
|
...ומענין לא פחות שכמעט כל החכמה הזאת באה מן הגויים, או מיהודים שלא ביטלו את זמנם לבטלה בחיפוש מתכונים למרק כופתאות ברמזי ה"זוהר". |
| | |
היות ולא זכינו!
|
יוסף
| |
14:52 1/10/2006
|
בס"ד!
אם היינו זוכים החכמה היתה באה אלינו. |
| | |
הרבי ביקש סליחה, ועוד הרבי עשה שיחות ארוכות על השלום שצריך להיות בשכונה
|
אא
| |
05:24 1/10/2006
|
למינים ולמלשינים אל תהיה תקווה
הרבי חי וקיים |
| | |
היגיע הזמן לבקש סליחה ממשפחתו של קרבן האירוע בקראון הייטס
|
צפיר
| |
05:01 1/10/2006
|
כאשר באוגוסט 1991 פגע רכב של שיירת הרבי מליובאביטש בנער שעמד על המדרכה בקראון הייטס והרגו:
(1) מדוע לא ביקש הרבי מליובאביטש סליחה מתושבי השכונה?
(2) מדוע לא עשה הרבי דבר וחצי דבר כדי להרגיע את הרוחות ולפשר בין הניצים לפני שהתחילו פרעות בקראון הייטס?
(3) מדוע לא היציע הרבי מליובאביטש פיצויים למשפחת הנער?
(4) מדוע לא הורה הרבי מליובאביטש לנהג הפוגע להתיצב במשטרה ואיפשר לו להימלט לישראל ולהתחמק מכל עונש?
(5) מדוע לא התבטא הרבי מליובאביטש בענין זה אפילו פעם אחת בפומבי, אף כי ידוע שנהיגה פרועה של שיירתו, שהוא היה עד לה, גרמה את הטרגדיה?
היגיע הזמן לבקש סליחה ממשפחתו של קרבן האירוע בקראון הייטס! |
| | |
אין לך זכות לדבר על גדולים ממך
|
אא
| |
05:25 1/10/2006
|
למינים למלשינים אל תהיה תקווה
(למלשינים לאומות העולם)
יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד
אתה בא בדברים עם הרבי? |
| | |
אל תגרה עליך את הדוב אתה רוצה בריאות תפנה לאתר זה
|
אא
| |
05:28 1/10/2006
|
http://www.mazor.org.il/
http://www.temani.net/http/hahmi-timan/hahmi-timan.htm
למינים ולמלשינים אל תהיה תקווה |
| | |
כן גם הגיע הזמן לבקש סליחה ממליונים של יהודים
|
די לשינאה עצמית
| |
09:18 1/10/2006
|
שנרצחו ע"י גויים במהלך ההיסטוריה
ואף אחד לא התנצל, וגם לא שילם פיצויים
הגיע הזמן באמת לבקש סליחה......
|
| | |
שערורית קראון הייטס - צדק צדק תרדוף
|
צפיר
| |
09:58 1/10/2006
|
הבחור שהרג את הנער בקראון הייטס נמלט לישראל בסיוע חצרו של הרבי מליובאביטש. הנער לא עשה כל רע ליהודי כלשהוא ולא היה חייב מיתה.
עובדה מסמרת שיער היא שהיה בכוחו של הרבי מליובאביטש להורות לנהג להסגיר עצמו לשלטונות ארה"ב, אך הוא לא עשה זאת.
עד אשר מעוות זה לא יתוקן, דמו של הנער יבוקש מאיתנו. יום הכיפורים לא יכפר! |
| | |
באהבת ישראל- לחלוק איתכם מחשבה
|
אא
| |
03:14 1/10/2006
|
בתוכי אני מאמין באופן מוחלט שהרבי היה נשמת חיים - למרות שאף אחד לא מבין מה זה - פשוט ידיעה- שהרבי נשמת חיים
(הרבי אף פעם לא קרא לעצמו נשיא ולא אמר על עצמו לעולם לא אמר על עצמו שהוא מנהיג הדור)
אבל מי יהיה המשיח רק 1 יודע - וחשבתי אולי
הרב דוד בצרי יהפכו אותו למשיח בלי עין הרע
בן פורת יוסף
1. כי כתוב בזוהר בפרוש שאם יהיה משיח בדורו חי בין האנשים דאי יקראו לו דוד דברי זוהר - תיקוני הזוהר
2. וגם כתוב שהמשיח בא מבצרה - (מי זה בא מבצרה) מי זה בא מאדום, חמוץ בגדים מבצרה
3.ועוד שכתוב שהמשיח בונה במקומו את בית המקדש- ומקומו של הרב ר'' בצרי הוא בירושלים ליד הר הבית -
4. ועוד ידוע שהמשיח בא מעולם התיקון - (משה אמר שלח נא ביד תשלח- את משיח שהוא מעולם התיקון והרב בצרי עושה תיקונים) |
| | |
סליחה ומחילה מעומק הלב - וגמר חתימה טובה לעם ישראל
|
ה " אומן "
| |
01:45 1/10/2006
|
|
| | |
האזינו לפי פרושי הסולם מוגש עי תלמידו של אשלג.
|
שבת שובה.
| |
17:47 29/09/2006
|
כדאי לשמוע ו לישמור.
יש קסוצות לימוד דרך הנט.
http://www.obshalom.org/Video.asp |
| | |
פרשת " האזינו " מירון ח איזקסון.
|
שבת שלום.
| |
16:15 29/09/2006
|
איזקסון
פרשת "האזינו"
לאה גולדברג היתה לא רק משוררת חשובה, כי אם גם חכמה ובקיאה בשירה. את הפרק האחרון של המסה שלה "חמישה פרקים ביסודות השירה" היא חותמת במלים הבאות: "הרגשת השירה היא סילוק חוש המידה היומיומי מן העולם, ביטול הגבולות, אבל היצירה השירית היא החזרת חוש המידה לעולם, מציאת הגבולות הצורניים, מתן הפרופורציה. ועל כך אומר את הדבר היפה ביותר ההוגה הצרפתי ז''אק מאריטן: ''השירה היא אש אשר מדבירים אותה בידיים לובשות כפפות של היגיון''". משורר אמת חי בתוכו את פריצת אמות המידה הרגילות, ועם זאת שירתו נכתבת בפועל במסגרת מסוימת, כמו שיגעון או אהבה שמנסים להסבירם במלים.
שירת "האזינו" נמסרת על ידי משה כעדות קבועה בתוך בני ישראל. היא אמורה להיות שגורה בפיות האנשים וללוות אותם דור אחרי דור. המצווה לכתוב אותה באה דווקא בסמיכות לאזהרה הקשה על הסתר הפנים הצפוי בעתיד מצד הבורא. "וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם... ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא... ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל" (דברים לא, יז-יט). השירה קשורה איפוא בחשש מהסתר פנים מצד אחד ובחתירה לאינטימיות וקירבה לכל בני ישראל מצד שני.
שירת "האזינו" נכתבת על ידי משה, והוא מלמדה "את בני ישראל". היא כוללת את השתלשלות ההיסטוריה העברית בצורה פיוטית ומורכבת. לכאורה מוצבים כאן כללים קבועים ובהירים, אולם למעשה, הרוח השירית מחייבת ומאפשרת גם יחד לפתח פרשנויות מגוונות. למשל הפסוק הקשה "כי גוי אבד עצות המה, ואין בהם תבונה" (שם כח), יש שפירשוהו כמתייחס לישראל ויש שפירשוהו כמתייחס לאומות העולם. אפשר גם לסבור שבתקופות היסטוריות שונות הדברים חלים עלינו ובתקופות אחרות - על עמים אחרים הקשורים בנו. כך גם הפסוק "ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי, וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור" (שם לב, יג) - "מדרש הגדול" של התימנים מביא לכך ארבעה פירושים שונים. לפי פירוש אחד, "במותי ארץ" זו ארץ ישראל הגבוהה מכל הארצות. בפירוש שני, הכוונה לבית המקדש הגבוה משאר העולם. לפי פירוש שלישי הכוונה לתורה עצמה, ולפי פירוש רביעי הכוונה לאומות העולם שעמן יצליח ישראל להתמודד.
מאחר שבפסוקים שונים לא ברור עד תום אם הכוונה לישראל או לאומות העולם, ויש אפשרויות פרשניות מגוונות, נוצרת תפישת היסטוריה מיוחדת. בתוך המסגרת הנתונה לישראל כמעט הכל אפשרי, ודרך ניהול חייהם מסוגלת להביא את העם למקומות שונים לגמרי. דווקא "המתכון ההיסטורי", שמשה עמד לכאורה להותיר לדורות, אינו מצמצם את עצמו לפרשנות אחידה. בחירת הנוסח השירי לא נועדה רק להקל על העברת התכנים מפה לפה ומדור לדור. חוכמת ההיסטוריה נכתבה כשיר מפני שזה טבעה האמיתי והעמוק. לו היתה נכתבת בצורה מדויקת היה מוחמץ כוחה העמוק. אמרנו גם שהשירה נכתבת בתחושה ובחשש לכישלון עתידי של העם, עד כדי הסתר פנים מצד ה''. בעת הסתר פנים, כאשר הסבל הלאומי והאישי קשים במיוחד, אין מקום לדיון היסטורי מלומד. הממד ההיסטורי מסוגל אז להישמע רק בתוך המורכבות השירית, הפונה ישירות לנפש השומע. שירה יכולה להיות "עד" למעשי האדם בצורה מוצלחת יותר מעדות טכנית פרטנית. בדיוק כפי שלעתים ציור אימפרסיוניסטי מבטא במדויק את חיי הנפש של האדם יותר מכל תצלום.
שירת "האזינו" חותרת לדעתי גם לביטול גבולות נוסף. היא אינה מסתפקת רק בערבוב התחומים שבין הפועל לנפעל במסגרת האירועים, ולא רק בפסוקים מסוימים שיכולים לחול גם על ישראל וגם על אומות העולם; השירה הזאת מערבת גם את העולמות השונים. "האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי" (לב, א). השמים והארץ משתתפים בדיון הערכי-ההיסטורי שבין משה לישראל. "זכר |
| | |
יפה מאד תודה.
|
שובה ישראל עד השם אלוקיך
| |
17:29 29/09/2006
|
|
| | |
שירת "האזינו" היא תמצות של התורה כולה.
|
חתימה טובה.
| |
14:47 29/09/2006
|
שירת "האזינו" היא תמצות של התורה כולה המיועד ללב. היא מורה לנו לפתח את חוש האחריות ולעולם לא לטעון ש"אין ברירה"
29/9/2006
שירת "האזינו" (לקריאה) היא תזכורת של תדר, שבני ישראל העומדים לרדת לארץ, לגוף ולחומר, אמורים לקחת עימם - כדי להיזכר, כדי לשמור על קשר עם הבית, הנשמה והאלוהות המניעה את היקום. היא התורה כולה על רגל אחת והיא כוללת בלשון שירה את כל העקרונות שדיברנו עליהם בשנה האחרונה. תוכלו להבחין במשחקי הניגודים והנון-דואליזם בשירה הזו. הרבי מאישביץ כותב בספרו "מיי השילוח" כי השירה מדברת למידות המנוגדות השונות על מנת להביא אותן לאיזון. הוא אומר שהשמיים נקראים מוח והארץ נקראת לב ובכך מציע לנו לראות את השירה והתורה כדרך לאזן בין המוח ללב.
במהלך החומש האלוהות דיברה למוח באמצעות עלילות והיגיון. בשירת האזינו, כמו גם בשיר השירים, אותו המסר נשלח בתדר של שפת הלב. לא בכדי הפרשה היא בפרק לב'' של הספר ובסיומה משה אומר לעם "שימו לבבכם לכל הדברים". כבר דיברנו על כך שתשומת הלב היא התנודה היחידה של הקיום והיקום והדבר היחיד שאינו בבחינת אשליה. החוויה משתנה בהתאם לאופן שבו תשומת הלב מתמקדת, מצר לרחב, משמחה לעצב, על מחשבה זו או על האחרת, ואין דבר מלבד הפרספקטיבה, על פיה אנו מופעלים ואליה אנו מגיבים.
יום יבבה יהיה לכם
מהותו הפנימית של ראש השנה אינו של חגיגה ושמחה, אלא דווקא של התכנסות, חוסר וודאות, וחשכה .
תנודות של פרספקטיבה מקושרות בדרך כלל עם חוש הראיה ולכן "להבחין" הוא פועל שקשור הן להבדלה והן לראיה, וכבר עמדנו על כך בפרשת שופטים. עם זאת, האל מציע לנו נתיב וחוש אחר לקשר עם נשמתנו: דרך השמיעה. השיפוט הקשור בראיה יכול לבלבל ולקבע כי הדברים אינם כפי שהם נראים. אך אם נאזין פנימה לא נוכל להתבלבל. וכשנאבד כיוון בעולם החומר ונתקשה לראות או להזיז את תשומת הלב, תמיד נוכל להקשיב. שמע ישראל. אחד הדברים המופלאים בעיני הוא שהאזנה ואיזון באים מאותו השורש ואכן מרכז האיזון של הגוף נמצא בינות לאוזניים בגוף האדם. הן השפה והן הביולוגיה מרמזים לנו שהדרך לאזן מידות היא להאזין מבפנים ולשמוע את האל בתוכנו, ואז "רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי".
אחריות ואיכות
לפני שנה, כשהתחלתי את הטור הזה מ"בראשית" העליתי את סוגיית העדר האחריות של האדם (ואחר כך של קין) כמקור החטא הראשון. מאז חזרנו וראינו לאורך הפרשות שאין משמעות לרע או לטוב לפי סוג המעשה בשיפוטנו הפשוט, והחיים דורשים מאיתנו רק נוכחות ואחריות, קשב להקשר ולתזמון. בשירת האזינו נסגר מעגל במסלול שהכרנו לאורך הפרשות מאחרות (Otherness) דרך אחריות ועד לחירות.
"וַיֹּאמֶר, אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה, מָה אַחֲרִיתָם: כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא-אֵמֻן בָּם". אל תקרי אחריתם כי אם אחריותם. האלוהות תפנה לאדם את קדמת הבמה על מנת שיבוא לידי נוכחות ויראה האם הוא מסוגל ללמוד לחיות מתוך אחריות. זוהי הדרך לחירות פנימית. ואנו, הבנים (והבנות) נדרשים לחצוב את חירותנו בעזרת השורש א.מ.ן: אמון בעצמנו, אימון, תרגול של המידות הרצויות, ואז נגיע לכדי אמנות, חיים כאמן מאומן באמונה. (מאיר באור אחר לגמרי את נחמן מאומן, לא? )
כמו
כן, האל מתאונן שהחלפנו אותו ב"לא-אל". הוא לא אומר אלילים או עבודה זרה או כל הכינויים שהתרגלנו אליהם, אלא "לא-אל". הניסוח הזה מפנה את תשומת לבי לעובדה הפשוטה שמדובר בהיפוך אותיות. לא זה ההפך מ-אל. אם "לא" הוא כל מה ששולל, מרוקן ומבטל אז האל הוא כל מה שאומר כן לחיים, לרגע, לחוויה, הוא כל מה שממלא. זוהי הכנות, המוכנות לנוכחות, לנטילת האחריות. ההפך מזה הוא כפירה באלוהות, הוא לא.
התורה כולה ושירת האזינו כמייצגת שלה |
| | |
פרשת "האזינו" ההתכללות בעבודת האדם - לעשות לו יתברך דירה בתחתונים
|
נ
| |
14:04 29/09/2006
|
בס"ד
משה רבנו - קרוב לשמים ורחוק ומהארץ
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי פִי". (דברים, ל"ב, א'').
המפרשים מסבירים ששמיעה היא מרחוק והאזנה היא מקרוב. ומשה רבינו היה קרוב יותר לשמים
מאשר לארץ, לכן אמר: האזינו השמים ותשמע הארץ.
הביטוי "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי", מופיע גם בנביא ישעיהו, אבל בסדר הפוך:
"שמעו שמים והאזיני ארץ" (ישעיה, א'',ב'').
ע"פ המפרשים שמיעה היא מרחוק והאזנה מקרוב. משה רבנו שהיה ''איש האלוקים'',
היה קרוב יותר לשמים מאשר לארץ ולכן אמר: האזינו השמים, ותשמע הארץ. לעומתו ישעיה שהיה בדרגה
נמוכה יותר והיה קרוב יותר לארץ, אמר: שמעו שמים והאזיני ארץ.
שורש נשמתו של משה רבנו הוא ממקום גבוה מאוד "עולם האצילות" ולכן גם כשהיה בעולם הזה היה בדרגה
מאוד גבוהה. והרמב"ם הסביר שלמשה רבינו היתה מעלה בנבואה יותר מאשר לשאר הנביאים. לכל הנביאים
האחרים הפריע הגוף הגשמי בשעת הנבואה ולכן קיבלו את הנבואה בחזיונות, בחלומות, בהתקפים וכו''. אבל משה
שגופו הגשמי היה כל כך מזוכך עד שבזהר נאמר עליו "ששכינה מדברת מתוך גרונו" ולכן קיבל את הנבואה
בערנות מלאה ובכל החושים. במדרגתו הגבוהה היה משה קרוב לשמים ולכן אמר להם האזינו - לשון של קירוב,
ולגבי הארץ השתמש בתשמע - לשון של ריחוק. אך ישעיה שהיה כשאר הנביאים התבטא לגבי השמים בלשון
תשמעו - ריחוק. והארץ האזיני - קירוב.
תפקידו של משה היה להוריד את הקדושה לתוך העולמות התחתונים - "המשכה מלמעלה למטה".
משה הוא שהוריד את התורה מהשמים לבני ישראל.
ולעומתו ישעיהו היה צריך להעלות את העולמות התחתונים לקדושה - "העלאה מלמטה למעלה".
ישעיהו הוכיח את העם וגרם להם לשפר את מעשיהם והעלה אותם במדרגות הקדושה.
עבודתם של שתי הנביאים נועדה להביא להתכללות של העליון עם התחתון. לחברת את הנבראים
הגשמיים עם הקדושה - עם הרוחניות.
בעבודת האדם:
"שמים" - אלו הם יושבי אהל - לימוד תורה.
התורה נתפסת בשכלו של האדם, השכל הוא הכח העליון ביותר שבאדם ה"שמים" שלו.
"ארץ" - בעלי ההתעסקות - עשיית מצוות.
ארץ רומזת למצוות שאותם מקיימים בכוחות העשיה, עיקר תפקידם לזכך את הארציות
והחומריות של העולם.
וצריכה להיות התכללות בין שני הסוגים: "כל מי שאומר שאין לו אלא תורה - אפילו תורה אין לו" (יבמות, ק"ט, ב'').
לימוד תורה ללא קיום המצוות אינו מספיק, כי מטרת לימוד התורה היא להגיע לידי קיום מצוות. מאידך רק קיום
מצוות אינו מספיק, חייבים גם לקבוע עיתים לתורה. ההתכללות צריכה לקבל ביטוי בכל ההיבטים של עבודת היהודי,
לא מספיקה עבודת הנפש צריך גם לדאוג לגוף. גם במצוות, בנוסף למעשה המצווה בפועל צריכה להיות גם כוונת
המצווה. שכן - "מצווה בלא כוונה בלא נשמה".
שני שלבים בחייו של יהודי:
בתחילה עליו ללמוד ממשה רבנו ולהיות "קרוב לשמים ורחוק מן הארץ", אל לא למהר לזכך את החומריות בתחילה
עליו לעסוק בתורה עד שירגיש שהיא תוקף מהותו וענייני התורה קרובים לליבו והעניינים הארציים רחוקים ממנו.
בשלב הבא לאחר שהתחזק בתורה ובדבקות בקב"ה על ימי לימוד התורה, עליו לזכור שתכלית כל הבריאה היא
דוקא ''הארץ''.
מטרת הבריאה אינה ההתנתקות מהעולם והשאיפה להיות בשמים, להיות דבוק רק בקדושה ורוחניות.
המטרה היא
לזכך את העולם הגשמי והחומרי, כדי לעשותו "דירה לו יתברך בתחתונים".
ועל כן צריך האדם לרדת אל הארץ
ולהיות "רחוק מן השמים וקרוב לארץ". - כי "לא המדרש עיקר אלא המעשה". (אבות, א, י"ז).
מקורות:
1. הרבי מליובאוויט |
| | |
היה לי ויכוח..
|
יהודי
| |
11:23 29/09/2006
|
מן ויכוחון קטן כזה.. אני לא יודע מה איתכם אבל בעיר שלי עפולה מלא אבל מלאאא שומרים את השבת הגדולה אז שאלו איזה אחד אם אתה שומר את השבת הגדולה הוא אמר בטח ואז איזה אחד אמר למה גם ככה אחרי זה אתה תחלל אז התחלתי להתערב אמרתי גם שבת אחת זה טוב אז איזה אחד אמר יש דבר כזה החטא ואשוב החטא ואשוב וזה לא מקובל לפני בורא עולם או שאתה שומר כל הזמן או לא..
רציתי לשאול מה דעתכם
|
| | | | |
ליהודי ולאייל .
|
נ
| |
13:56 29/09/2006
|
בס"ד
אחד אומר כל השבתות או לא כלום,
וזה מכוון לדעת גדולים, ולצווי התורה, הלכה למעשה של שמירת השבת.
והשני אומר מעט ולאט...
האמת מנסיוני היא איפה שהוא באמצע,
והיא יחסית למוכנות נפשית של כל אחד מאיתנו,
וגם הרוחנית, על פי הלימוד של שמירת שבת כהילכתה,
וגם בגופו - ההכנות לקראת השבת,
בניקיון קניות בשול, למוד דברי תורה והלכות השבת, שידע איך לשמרה ושלא יבוא לידי עבירה. אין להקל ראש בכל זה,
גם באלה יש לעמול.
ולבסוף, השהייה במחיצת שומרי שבת כהילכתה, בסעודות השבת ובמשך השבת, גם מלמדת הרבה ומחזקת ומקרבת לאמת של קיום מצווה זו, הקדושה והעונג הרב הגלומים בה.
כמו שאמרתי פה לא מזמן, שעל אף קיום מצווה אחרת לא נאמר,
שאם ישמרוה פעמיים ברציפות, יגאלו, אלא על שמירת השבת, זה נאמר.
לכולנו - על הקשר בין חבור ציווי למעשה,
בין חיבור שמים וארץ
עליון ותחתון הכלולים בעבודת האדם,
אביא משהו מפרשת השבוע,
פרשת "האזינו " כאן למעלה.
לעיונכם.
שבת שלום.
|
| | |
שאלה מצויינת. מובן מאליו שכל מעשיך יום יום בכל רגע ובכל עניין יהיו.
|
אבי.
| |
13:56 29/09/2006
|
יהודי יקר מתי תבוא עם שם פרטי.?
לשאלתך החשובה והעקרונית.לדעתי לא רק לגבי שבת אלה לכל עניין ודבר.
היהודי מבקש את עצמו להיתדבק בכל דרכיו על דרך קדושה ומיצוות דרך תורה בכל מעשה והכל דנר ועניין ובכל צעד . האידאל הגדול והשאיפה . מכיוון שלא כל כך פשוט להרגיל עצמו בכל צעד תאר לך בכמה גדולה הולך אדם כזה כל הושטת יד מליפני ההושטה יש כוונת מיצווה וקודש מעשה בין אדם לאדם ותוך העשייה שימחת העשייה על הזכות והטוב בכל דיבור עם אדם כל אדם קטן וגדול ליפני דיבור דבר יש פניה פנימה למחשבה כיצד תבוא קדושה ומיצווה וזכות אל הדברים שאדבר מאותו רגע הכוונה סבר פניו יהיה טוב וכוונתו טוב ומעשיו קדושה אל תוך הדברים היכולים קדושים ונישגבים בין אדם לאדם גם לקטן.כך אדם שואף שיהיו דבריו ומעשיו ורצונו על כל דבר ודבר. כל רגע בתוך רצון וכוונה להליכה בדרך בשוכבו ובימקומו. וודאי שאים לא עמד לו ולא הצליח לעמוד בכל רגע ומעשה על זאת הדרך וודאי שטוב אים מרגיל עצמו בכמה שיוכל להחזיק בכמה שיהיה בהרגלו ליזכור בכל מעשיו. אך אל יפלו פניו ויכשלו ידיו אים רק בחלק עשה הכל ביקדושה על פי כוונות מיצווה. " אל תיתן עוון מיכשול " שלא יגרום חטא העבר להיות מיכשול בפני החזרה הן בכוונה והן במעשה. זהוא העיקרון החשוב והגדול לא תיתן לעברך להיות לך למיכשול בינך לבין השם כל עוד נשמה באפך ורצון לפניך לפנות לאלוקים אנה אומר אלוקים הדרך והדלת לעולם לא תיסגר בפניך לעולם לא. אין מחשבותינו מחשבותיו.אין אנו יודעים עד כמה רחמן וטוב ומיטיב וכל דרכיו שלום בטח לבניו. מכאן גם שבת אחת בקדושה גמורה ועוד שבת ועוד כמה שרק יעמוד לך רצונך לטוב ולקדושה.
ביקצרה בכל עניין ודבר ובכל רגע ומעשה יש רצון ליהיות ביקדושה ועל דרך שלום [שלימות ] ומיצווה .זה האידאל הגדול. ולא יפלו מעשיך אים פיספסתה או ניתפזרה דעתך .עד שדעתך ומעשיך והרגליך יהיו תמיד ביקדושה.
אבי.
אחי. גמר חתימה טובה לברכה לשלום לפרנסה טובה. |
| | |
אני רוצה לאחל לכולם
|
יהודי
| |
11:16 29/09/2006
|
שנה טובה גמר חתימה טובה וגאולה שלימה ושקטה |
| | |
ועוד משהו
|
יהודי
| |
11:17 29/09/2006
|
אם פגעתי בכם העלבתי הצבנתי לא יודע מה אני מבקש סליחה.. |
| | |
עצבנתי..
|
יהודי
| |
11:24 29/09/2006
|
|
| | |
מסר שקיבל עובדיה יוסף שליטא
|
יהודי
| |
11:12 29/09/2006
|
http://hashem1.net/?p=371 |
| | |
איך אפשר להגיע לרב אברג'יל?
|
דליה
| |
01:23 29/09/2006
|
איך אפשר ליצור קשר עם הרב אברג''יל ? והאים יש למישהו טלפון או כתובת ? דחוף ! האים הרב מקבל נשים? |
| | |
בנתיבות ישיבת של בן איש חי
|
אא
| |
01:40 29/09/2006
|
נתיבות
הרב אולי מקבל נשים
יום שישי עד 12
אבל אפשר לתת לו פתק לחכות לתשובה |
| | |
יצחק אבל אוהבים אותך
|
נ
| |
00:50 29/09/2006
|
לא נפקיר אף יהודי
כמו שלמדנו מהמורה שלנו
המורה של כל הנידחים
ואוהב של כל היהודים שלא זכו להיות שומרי מצוות בהתחלה
הרבי |
|
|