חדרי חרדים טהורים - פורום כדורינט

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

פורום כדורי.נט

בס"ד

במסגרת פורום 'כדורי.נט' מוזמנים גולשי האתר להביע דעתם ולקבל תגובות בנושאים שונים הקשורים בתכנים המוצגים באתר או המדוברים בחדשות. מערכת האתר מבקשת מהגולשים לשמור על שפה נאותה.

Share |

הוסף נושא חדש

יום כיפור בקיבוצים: בסימן חזרה למסורת

qwe41 |

13:36 1/10/2006

תרנגול כפרות

qwe41 |

13:37 1/10/2006

זמן הדלקת נרות

ערן |

11:22 1/10/2006

זמני הדלקת נרות ופדיון כפרות

... |

11:48 1/10/2006

זמני הצום הרשמיים...

... |

11:54 1/10/2006

גמר חתימה טובה לכל בית ישראל!

1! |

11:01 1/10/2006

היותר אוהב לראות בניצחונות הרוח היהודית אך היותר ניפלאה לחזות לראות את ניצחונות השם אלוקינו .ואין שעה גדולה ויפה משעת כל נידרי .ותפילת אל נורא עלילה.

גמר חתימה טובה . |

10:54 1/10/2006

מנהגי ערב יום הכיפורים

חתימה טובה |

10:39 1/10/2006

מתי הולכים היום לבית הכנסת?

? |

09:57 1/10/2006

בד"כ 17:15 מתחילה תפילת כל נדרי בבתי כנסיות

... |

10:17 1/10/2006

תודה רבה !צום קל

! |

10:57 1/10/2006

נבואה מהזהר.

דוד1000 |

08:47 1/10/2006

ומנין באה החכמה?

דהאן |

10:03 1/10/2006

היות ולא זכינו!

יוסף |

14:52 1/10/2006

הרבי ביקש סליחה, ועוד הרבי עשה שיחות ארוכות על השלום שצריך להיות בשכונה

אא |

05:24 1/10/2006

היגיע הזמן לבקש סליחה ממשפחתו של קרבן האירוע בקראון הייטס

צפיר |

05:01 1/10/2006

אין לך זכות לדבר על גדולים ממך

אא |

05:25 1/10/2006

אל תגרה עליך את הדוב אתה רוצה בריאות תפנה לאתר זה

אא |

05:28 1/10/2006

כן גם הגיע הזמן לבקש סליחה ממליונים של יהודים

די לשינאה עצמית |

09:18 1/10/2006

שערורית קראון הייטס - צדק צדק תרדוף

צפיר |

09:58 1/10/2006

באהבת ישראל- לחלוק איתכם מחשבה

אא |

03:14 1/10/2006

סליחה ומחילה מעומק הלב - וגמר חתימה טובה לעם ישראל

ה " אומן " |

01:45 1/10/2006

האזינו לפי פרושי הסולם מוגש עי תלמידו של אשלג.

שבת שובה. |

17:47 29/09/2006

פרשת " האזינו " מירון ח איזקסון.

שבת שלום. |

16:15 29/09/2006

איזקסון

פרשת "האזינו"

לאה גולדברג היתה לא רק משוררת חשובה, כי אם גם חכמה ובקיאה בשירה. את הפרק האחרון של המסה שלה "חמישה פרקים ביסודות השירה" היא חותמת במלים הבאות: "הרגשת השירה היא סילוק חוש המידה היומיומי מן העולם, ביטול הגבולות, אבל היצירה השירית היא החזרת חוש המידה לעולם, מציאת הגבולות הצורניים, מתן הפרופורציה. ועל כך אומר את הדבר היפה ביותר ההוגה הצרפתי ז''אק מאריטן: ''השירה היא אש אשר מדבירים אותה בידיים לובשות כפפות של היגיון''". משורר אמת חי בתוכו את פריצת אמות המידה הרגילות, ועם זאת שירתו נכתבת בפועל במסגרת מסוימת, כמו שיגעון או אהבה שמנסים להסבירם במלים.

שירת "האזינו" נמסרת על ידי משה כעדות קבועה בתוך בני ישראל. היא אמורה להיות שגורה בפיות האנשים וללוות אותם דור אחרי דור. המצווה לכתוב אותה באה דווקא בסמיכות לאזהרה הקשה על הסתר הפנים הצפוי בעתיד מצד הבורא. "וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם... ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא... ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל" (דברים לא, יז-יט). השירה קשורה איפוא בחשש מהסתר פנים מצד אחד ובחתירה לאינטימיות וקירבה לכל בני ישראל מצד שני.

שירת "האזינו" נכתבת על ידי משה, והוא מלמדה "את בני ישראל". היא כוללת את השתלשלות ההיסטוריה העברית בצורה פיוטית ומורכבת. לכאורה מוצבים כאן כללים קבועים ובהירים, אולם למעשה, הרוח השירית מחייבת ומאפשרת גם יחד לפתח פרשנויות מגוונות. למשל הפסוק הקשה "כי גוי אבד עצות המה, ואין בהם תבונה" (שם כח), יש שפירשוהו כמתייחס לישראל ויש שפירשוהו כמתייחס לאומות העולם. אפשר גם לסבור שבתקופות היסטוריות שונות הדברים חלים עלינו ובתקופות אחרות - על עמים אחרים הקשורים בנו. כך גם הפסוק "ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי, וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור" (שם לב, יג) - "מדרש הגדול" של התימנים מביא לכך ארבעה פירושים שונים. לפי פירוש אחד, "במותי ארץ" זו ארץ ישראל הגבוהה מכל הארצות. בפירוש שני, הכוונה לבית המקדש הגבוה משאר העולם. לפי פירוש שלישי הכוונה לתורה עצמה, ולפי פירוש רביעי הכוונה לאומות העולם שעמן יצליח ישראל להתמודד.

מאחר שבפסוקים שונים לא ברור עד תום אם הכוונה לישראל או לאומות העולם, ויש אפשרויות פרשניות מגוונות, נוצרת תפישת היסטוריה מיוחדת. בתוך המסגרת הנתונה לישראל כמעט הכל אפשרי, ודרך ניהול חייהם מסוגלת להביא את העם למקומות שונים לגמרי. דווקא "המתכון ההיסטורי", שמשה עמד לכאורה להותיר לדורות, אינו מצמצם את עצמו לפרשנות אחידה. בחירת הנוסח השירי לא נועדה רק להקל על העברת התכנים מפה לפה ומדור לדור. חוכמת ההיסטוריה נכתבה כשיר מפני שזה טבעה האמיתי והעמוק. לו היתה נכתבת בצורה מדויקת היה מוחמץ כוחה העמוק. אמרנו גם שהשירה נכתבת בתחושה ובחשש לכישלון עתידי של העם, עד כדי הסתר פנים מצד ה''. בעת הסתר פנים, כאשר הסבל הלאומי והאישי קשים במיוחד, אין מקום לדיון היסטורי מלומד. הממד ההיסטורי מסוגל אז להישמע רק בתוך המורכבות השירית, הפונה ישירות לנפש השומע. שירה יכולה להיות "עד" למעשי האדם בצורה מוצלחת יותר מעדות טכנית פרטנית. בדיוק כפי שלעתים ציור אימפרסיוניסטי מבטא במדויק את חיי הנפש של האדם יותר מכל תצלום.

שירת "האזינו" חותרת לדעתי גם לביטול גבולות נוסף. היא אינה מסתפקת רק בערבוב התחומים שבין הפועל לנפעל במסגרת האירועים, ולא רק בפסוקים מסוימים שיכולים לחול גם על ישראל וגם על אומות העולם; השירה הזאת מערבת גם את העולמות השונים. "האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי" (לב, א). השמים והארץ משתתפים בדיון הערכי-ההיסטורי שבין משה לישראל. "זכר

הוספת תגובה

יפה מאד תודה.

שובה ישראל עד השם אלוקיך |

17:29 29/09/2006

שירת "האזינו" היא תמצות של התורה כולה.

חתימה טובה. |

14:47 29/09/2006

שירת "האזינו" היא תמצות של התורה כולה המיועד ללב. היא מורה לנו לפתח את חוש האחריות ולעולם לא לטעון ש"אין ברירה"

29/9/2006

שירת "האזינו" (לקריאה) היא תזכורת של תדר, שבני ישראל העומדים לרדת לארץ, לגוף ולחומר, אמורים לקחת עימם - כדי להיזכר, כדי לשמור על קשר עם הבית, הנשמה והאלוהות המניעה את היקום. היא התורה כולה על רגל אחת והיא כוללת בלשון שירה את כל העקרונות שדיברנו עליהם בשנה האחרונה. תוכלו להבחין במשחקי הניגודים והנון-דואליזם בשירה הזו. הרבי מאישביץ כותב בספרו "מיי השילוח" כי השירה מדברת למידות המנוגדות השונות על מנת להביא אותן לאיזון. הוא אומר שהשמיים נקראים מוח והארץ נקראת לב ובכך מציע לנו לראות את השירה והתורה כדרך לאזן בין המוח ללב.

במהלך החומש האלוהות דיברה למוח באמצעות עלילות והיגיון. בשירת האזינו, כמו גם בשיר השירים, אותו המסר נשלח בתדר של שפת הלב. לא בכדי הפרשה היא בפרק לב'' של הספר ובסיומה משה אומר לעם "שימו לבבכם לכל הדברים". כבר דיברנו על כך שתשומת הלב היא התנודה היחידה של הקיום והיקום והדבר היחיד שאינו בבחינת אשליה. החוויה משתנה בהתאם לאופן שבו תשומת הלב מתמקדת, מצר לרחב, משמחה לעצב, על מחשבה זו או על האחרת, ואין דבר מלבד הפרספקטיבה, על פיה אנו מופעלים ואליה אנו מגיבים.
יום יבבה יהיה לכם
מהותו הפנימית של ראש השנה אינו של חגיגה ושמחה, אלא דווקא של התכנסות, חוסר וודאות, וחשכה .

תנודות של פרספקטיבה מקושרות בדרך כלל עם חוש הראיה ולכן "להבחין" הוא פועל שקשור הן להבדלה והן לראיה, וכבר עמדנו על כך בפרשת שופטים. עם זאת, האל מציע לנו נתיב וחוש אחר לקשר עם נשמתנו: דרך השמיעה. השיפוט הקשור בראיה יכול לבלבל ולקבע כי הדברים אינם כפי שהם נראים. אך אם נאזין פנימה לא נוכל להתבלבל. וכשנאבד כיוון בעולם החומר ונתקשה לראות או להזיז את תשומת הלב, תמיד נוכל להקשיב. שמע ישראל. אחד הדברים המופלאים בעיני הוא שהאזנה ואיזון באים מאותו השורש ואכן מרכז האיזון של הגוף נמצא בינות לאוזניים בגוף האדם. הן השפה והן הביולוגיה מרמזים לנו שהדרך לאזן מידות היא להאזין מבפנים ולשמוע את האל בתוכנו, ואז "רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי".

אחריות ואיכות

לפני שנה, כשהתחלתי את הטור הזה מ"בראשית" העליתי את סוגיית העדר האחריות של האדם (ואחר כך של קין) כמקור החטא הראשון. מאז חזרנו וראינו לאורך הפרשות שאין משמעות לרע או לטוב לפי סוג המעשה בשיפוטנו הפשוט, והחיים דורשים מאיתנו רק נוכחות ואחריות, קשב להקשר ולתזמון. בשירת האזינו נסגר מעגל במסלול שהכרנו לאורך הפרשות מאחרות (Otherness) דרך אחריות ועד לחירות.

"וַיֹּאמֶר, אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה, מָה אַחֲרִיתָם: כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא-אֵמֻן בָּם". אל תקרי אחריתם כי אם אחריותם. האלוהות תפנה לאדם את קדמת הבמה על מנת שיבוא לידי נוכחות ויראה האם הוא מסוגל ללמוד לחיות מתוך אחריות. זוהי הדרך לחירות פנימית. ואנו, הבנים (והבנות) נדרשים לחצוב את חירותנו בעזרת השורש א.מ.ן: אמון בעצמנו, אימון, תרגול של המידות הרצויות, ואז נגיע לכדי אמנות, חיים כאמן מאומן באמונה. (מאיר באור אחר לגמרי את נחמן מאומן, לא? )

כמו
כן, האל מתאונן שהחלפנו אותו ב"לא-אל". הוא לא אומר אלילים או עבודה זרה או כל הכינויים שהתרגלנו אליהם, אלא "לא-אל". הניסוח הזה מפנה את תשומת לבי לעובדה הפשוטה שמדובר בהיפוך אותיות. לא זה ההפך מ-אל. אם "לא" הוא כל מה ששולל, מרוקן ומבטל אז האל הוא כל מה שאומר כן לחיים, לרגע, לחוויה, הוא כל מה שממלא. זוהי הכנות, המוכנות לנוכחות, לנטילת האחריות. ההפך מזה הוא כפירה באלוהות, הוא לא.

התורה כולה ושירת האזינו כמייצגת שלה

הוספת תגובה

פרשת "האזינו" ההתכללות בעבודת האדם - לעשות לו יתברך דירה בתחתונים

נ |

14:04 29/09/2006

היה לי ויכוח..

יהודי |

11:23 29/09/2006

עדיף לעשות מעט מאשר לא לעשות...

אייל |

12:04 29/09/2006

ליהודי ולאייל .

נ |

13:56 29/09/2006

שאלה מצויינת. מובן מאליו שכל מעשיך יום יום בכל רגע ובכל עניין יהיו.

אבי. |

13:56 29/09/2006

יהודי יקר מתי תבוא עם שם פרטי.?

לשאלתך החשובה והעקרונית.לדעתי לא רק לגבי שבת אלה לכל עניין ודבר.

היהודי מבקש את עצמו להיתדבק בכל דרכיו על דרך קדושה ומיצוות דרך תורה בכל מעשה והכל דנר ועניין ובכל צעד . האידאל הגדול והשאיפה . מכיוון שלא כל כך פשוט להרגיל עצמו בכל צעד תאר לך בכמה גדולה הולך אדם כזה כל הושטת יד מליפני ההושטה יש כוונת מיצווה וקודש מעשה בין אדם לאדם ותוך העשייה שימחת העשייה על הזכות והטוב בכל דיבור עם אדם כל אדם קטן וגדול ליפני דיבור דבר יש פניה פנימה למחשבה כיצד תבוא קדושה ומיצווה וזכות אל הדברים שאדבר מאותו רגע הכוונה סבר פניו יהיה טוב וכוונתו טוב ומעשיו קדושה אל תוך הדברים היכולים קדושים ונישגבים בין אדם לאדם גם לקטן.כך אדם שואף שיהיו דבריו ומעשיו ורצונו על כל דבר ודבר. כל רגע בתוך רצון וכוונה להליכה בדרך בשוכבו ובימקומו. וודאי שאים לא עמד לו ולא הצליח לעמוד בכל רגע ומעשה על זאת הדרך וודאי שטוב אים מרגיל עצמו בכמה שיוכל להחזיק בכמה שיהיה בהרגלו ליזכור בכל מעשיו. אך אל יפלו פניו ויכשלו ידיו אים רק בחלק עשה הכל ביקדושה על פי כוונות מיצווה. " אל תיתן עוון מיכשול " שלא יגרום חטא העבר להיות מיכשול בפני החזרה הן בכוונה והן במעשה. זהוא העיקרון החשוב והגדול לא תיתן לעברך להיות לך למיכשול בינך לבין השם כל עוד נשמה באפך ורצון לפניך לפנות לאלוקים אנה אומר אלוקים הדרך והדלת לעולם לא תיסגר בפניך לעולם לא. אין מחשבותינו מחשבותיו.אין אנו יודעים עד כמה רחמן וטוב ומיטיב וכל דרכיו שלום בטח לבניו. מכאן גם שבת אחת בקדושה גמורה ועוד שבת ועוד כמה שרק יעמוד לך רצונך לטוב ולקדושה.

ביקצרה בכל עניין ודבר ובכל רגע ומעשה יש רצון ליהיות ביקדושה ועל דרך שלום [שלימות ] ומיצווה .זה האידאל הגדול. ולא יפלו מעשיך אים פיספסתה או ניתפזרה דעתך .עד שדעתך ומעשיך והרגליך יהיו תמיד ביקדושה.

אבי.

אחי. גמר חתימה טובה לברכה לשלום לפרנסה טובה.

הוספת תגובה

אני רוצה לאחל לכולם

יהודי |

11:16 29/09/2006

ועוד משהו

יהודי |

11:17 29/09/2006

עצבנתי..

יהודי |

11:24 29/09/2006

מסר שקיבל עובדיה יוסף שליטא

יהודי |