מובא בזוהר הקדוש : פתח אידך ואמר: "ומבשרי אחזה אלוה", מאי ומבשרי, ומעצמי מבעי ליה, אלא מבשרי ממש, ומאי היא, דכתיב: "ובשר קדש יעברו מעליך", וכתיב "והיתה בריתי בבשרכם", דתניא בכל זימנא דאתרשים בר נש בהאי רשימא קדישא דהאי את, מניה חמי לקודשא בריך הוא, מניה ממש, ונשמתא קדישא אתאחידת ביה וכו'', ואי זכי ונטיר ליה שכינתא לא אתפרש מניה כו''. עד כאן לשונו. ותראה מכאן, אם שומר הברית ואין מקוים בו, חס וחלילה, מה שכתוב ובשר קדש יעברו מעליך, זוכה לשלוש מעלות גדולות, אחת, שזוכה לעתיד לבוא לראות את הקדוש ברוך הוא ממש בלי שום מסך מבדיל, ומי יכול לשער ולספר אלו הדברים, ואשרי לנשמה שזוכה בעת צאתה מן העולם לראות את ה'', כאשר תראה כאן בדברי הזוהר הקדוש, אשר שום מלאך ושרף אינו זוכה לזה.

מובא בזוהר הקדוש וזה לשונו : ועל דא כל מאן דנטר ברית קדישא כאלו קים אוריתא קדישא כולא, דהא ברית שקול ככל אורייתא, עד כאן לשונו. וכן מובא בזהר וזה לשונו: ועל דא אורייתא אחידת בהאי, דכל מאן דנטיר האי ברית, כאילו נטיר אורייתא כולא, עד כאן לשונו.
הרי כמה חשוב ומקןבל ברית קמי קודשא בריך הוא, כי בכל פעם שנוטר הברית, מחשיב לו ה'' כאילו קים כל התורה כולה.

בזמן שישראל נוטרין הברית אין שום אומה ולשון יכולין לשלוט בהם. ומובא שם, כי גזרת המבול היה בשביל שהשחיתו זרעם, כנודע מהכתוב "כי השחית כל בשר", ובזה נידונו במים רותחים. ונח הצדיק שנטר הברית מצא חן בעיני ה'' והצילו מכל העולם. הרי, אם אדם נוטר הברית, גורם בזה הצלה לנפשות ישראל, שכמה נפשות בלי שיעור ניצולים בזכותו, והכל לפי כוחו ולפי מעשיו. וכל גזרות האמות אין בכחם לצאת מכח אל הפעל רק בשביל פגם הברית, חס וחלילה.

כשה'' ברא את עולמו הסתכל על המידה הששית שישראל הקדושים יקימו אותו, שזו מידת היסוד התלויה בשמירת ברית קודש, ובכח גודל זו השמחה שעלה לפניו, כביכול,ברא עולם על זו המידה. מובא שרבי שמעון אמר על ברית עלמא אתברי ואתקים, דכתיב:"אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי"
הרי לך אחי מעלה גדולה בברית קודש מפי עדות רשב"י, מה שכל העולם נברא וקיים רק בשביל הברית, אשר זה קיום כל העולמות.דהינו אפילו כל המלאכים. וכל העולמות, חס וחלילה, נהרסים על ידי פגם הברית, וכן קיומא דברית קדישא מעמיד ומקיים כל העליונים והתחתונים.

ישעיהו מד

"
א וְעַתָּה שְׁמַע, יַעֲקֹב עַבְדִּי; וְיִשְׂרָאֵל, בָּחַרְתִּי בוֹ. ב כֹּה-אָמַר יְהוָה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן, יַעְזְרֶךָּ: אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ. ג כִּי אֶצָּק-מַיִם עַל-צָמֵא, וְנֹזְלִים עַל-יַבָּשָׁה; אֶצֹּק רוּחִי עַל-זַרְעֶךָ, וּבִרְכָתִי עַל-צֶאֱצָאֶיךָ. ד וְצָמְחוּ, בְּבֵין חָצִיר, כַּעֲרָבִים, עַל-יִבְלֵי-מָיִם. ה זֶה יֹאמַר לַיהוָה אָנִי, וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם-יַעֲקֹב; וְזֶה, יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהוָה, וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל, יְכַנֶּה. {פ}

ו כֹּה-אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ, יְהוָה צְבָאוֹת: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים. ז וּמִי-כָמוֹנִי יִקְרָא, וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי, מִשּׂוּמִי, עַם-עוֹלָם; וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה, יַגִּידוּ לָמוֹ. ח אַל-תִּפְחֲדוּ, וְאַל-תִּרְהוּהֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי, וְאַתֶּם עֵדָי; הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי, וְאֵין צוּר בַּל-יָדָעְתִּי. ט יֹצְרֵי-פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ, וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל-יוֹעִילוּ; וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה, בַּל-יִרְאוּ וּבַל-יֵדְעוּלְמַעַן יֵבֹשׁוּ. י מִי-יָצַר אֵל, וּפֶסֶל נָסָךְלְבִלְתִּי, הוֹעִיל. יא הֵן כָּל-חֲבֵרָיו יֵבֹשׁוּ, וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵאָדָם; יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ, יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד. יב חָרַשׁ בַּרְזֶל, מַעֲצָד, וּפָעַל בַּפֶּחָם, וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ; וַיִּפְעָלֵהוּ, בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹגַּם-רָעֵב וְאֵין כֹּחַ, לֹא-שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף. יג חָרַשׁ עֵצִים, נָטָה קָו, יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד, יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ; וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ, כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת. יד לִכְרָת-לוֹ אֲרָזִיםוַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן, וַיְאַמֶּץ-לוֹ בַּעֲצֵי-יָעַר; נָטַע אֹרֶן, וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל. טו וְהָיָה לְאָדָם, לְבָעֵר, וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם, אַף-יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם; אַף-יִפְעַל-אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ, עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד-לָמוֹ. טז חֶצְיוֹ, שָׂרַף בְּמוֹ-אֵשׁ, עַל-חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל, יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע; אַף-יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח, חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר. יז וּשְׁאֵרִיתוֹ, לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ; יסגוד- (יִסְגָּד-) לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ, וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו, וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי, כִּי אֵלִי אָתָּה. יח לֹא יָדְעוּ, וְלֹא יָבִינוּ: כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם, מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם. יט וְלֹא-יָשִׁיב אֶל-לִבּוֹ, וְלֹא דַעַת וְלֹא-תְבוּנָה לֵאמֹר, חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ-אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל-גֶּחָלָיו לֶחֶם, אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל; וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה, לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד. כ רֹעֶה אֵפֶר, לֵב הוּתַל הִטָּהוּ; וְלֹא-יַצִּיל אֶת-נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר, הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי. {ס}

כא זְכָר-אֵלֶּה יַעֲקֹב, וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי-אָתָּה; יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד-לִי אַתָּה, יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי. כב מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ, וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ; שׁוּבָה אֵלַי, כִּי גְאַלְתִּיךָ. כג רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי-עָשָׂה יְהוָה, הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ, פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה, יַעַר וְכָל-עֵץ בּוֹ: כִּי-גָאַל יְהוָה יַעֲקֹב, וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר. {ס}

כד כֹּה-אָמַר יְהוָה גֹּאֲלֶךָ, וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן: אָנֹכִי יְהוָה, עֹשֶׂה כֹּלנֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי, רֹקַע הָאָרֶץ מי אתי (מֵאִתִּי). כה מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים, וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל; מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר, וְדַעְתָּם יְסַכֵּל. כו מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ, וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים; הָאֹמֵר לִירוּשָׁלִַם תּוּשָׁב, וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה, וְחָרְבוֹתֶיהָ, אֲקוֹמֵם. כז הָאֹמֵ

.

ישעיהו יא

"
וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. ב וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ יְהוָהרוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת יְהוָה. ג וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת יְהוָה; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. ד וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. ה וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו. ו וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. ז וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה, כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן. ח וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק, עַל-חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. ט לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ, בְּכָל-הַר קָדְשִׁי: כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-יְהוָה, כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים. {ס}

י וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד. {פ}

יא וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת, אֶת-שְׁאָר עַמּוֹאֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת, וּמֵאִיֵּי, הַיָּם. יב וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יג וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם, וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ: אֶפְרַיִם לֹא-יְקַנֵּא אֶת-יְהוּדָה, וִיהוּדָה לֹא-יָצֹר אֶת-אֶפְרָיִם. יד וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה, יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת-בְּנֵי-קֶדֶם; אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם, וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם. טו וְהֶחֱרִים יְהוָה, אֵת לְשׁוֹן יָם-מִצְרַיִם, וְהֵנִיף יָדוֹ עַל-הַנָּהָר, בַּעְיָם רוּחוֹ; וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים, וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים. טז וְהָיְתָה מְסִלָּהלִשְׁאָר עַמּוֹ, אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר: כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל, בְּיוֹם עֲלֹתוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

"

אנשים חוטאים, כי הם לא רואים. הם בחושך.

הם עוורים.

ואיך אפשר לבוא בטענות לאדם עיוור, למה הוא נתקל בכסא והפיל אותו?

אבל זה התיקון שלנו, לתקן מתוך החושך הגמור, לגלות את האור. ולא מתוך האור להוציא אור.

זה מה שקורה אחרי המות, אנשים רואים את האור אבל כבר מאוחר להם לתקן.

לכן, דווקא מתוך החושך והעיוורון, לתקן וזה קשה מאד ובכל זאת רבים חוזרים בתשובה ומתקנים.

ורבים מעשי החסד שיש גם לאלה שלא שומרים מצוות בכלל.

אם אדם היה רואה ולא היה בחושך, היה מיד מתקן.

אז להפסיק לקטרג על עם ישראל, שעבר שואה, שעובר פיגועים ומלחמות וצרות ועוני וטילים ומה לא, ואתם יושבים פה ומקטרגים.

ואהבת לרעך כמוך, מה הכוונה? פירוש נוסף.

שתזהה את הרוע שלך בעצמך ותתקן, אז תבין את הרוע אצל השכן שלך ואולי תראה לו איך מתקנים ולא דרך כעס וזעם. כי הרי הוא לא רואה, איך אפשר לבוא בטענות לאנשים עוורים?

אין מה לעשות, האור הוא רק התורה והמצוות, מתוך זה בא התיקון האמיתי של העולם הזה שהוא חשוך לחלוטין לעומת הדורות הקודמים.

ולכן יש תקווה, כי האור בולט יותר רק מתוך החושך.

כי אור הנר נעלם באור וביום.

יש מבין?

שבוע טוב לכולם,
בעקבות פרשת השבוע עלו אצלי כמה שאלות, אני מקווה שמישהו יכול להשיב לפחות על כמה מהן.
1. בפרשה זו ובפרשה הקודמת וכן בכלל, ניתן דגש רב ליופין של אמתונו ושאר הנשים הנערצות בתנ"ך. מדוע זה כל כך חשוב? אני מבינה שיתכן ומדובר ביופי רוחני ובכל זאת?
וזה מוביל לשאלה שניה ששמעתי ברדיו ביום שישי ולא שמעתי את הפתרון עליה:
מדוע אליעזר מציג לרבקה את הרכוש הרב של אדונו אברהם ו"מתלהב" מיופיה (חוץ מהמים שעלו לקראתה מהבאר) ורק אחר כך בודק את מוצאה? האם יש כאן עניין של חומריות?
ועכשיו יש לי 3 שאלות שלא קשורות לפרשה :
1. ראיתי במקורות שבימות המשיח יהיה שם אחר לירושלים. כיצד יתכן?
2. כתוב בקהלת ש"אין חדש תחת השמש" כלומרף, כל דבר שקורה כבר קרה וכל דבר שנוצר עכשיו כבר נברא, כלומר אין שום בריאה או יצירה חדשה. איך מסיבירם לפי זה את הקדמה הטכנולוגוית? האם גם היא נוצרה בששת ימי הבריאה ונגנזה?
3. שאלה אחרונה- בזמן האחרון אני מתחילה להתייאש באזשהו מקום כי אני מתחילה לחשוב לעמי שאין יום שבו האדם לא חוטא. גם אם אתה נורא משתדל תמיד איכשהו אתה רואה משהו שאין לך שליטה עליו, אתה שומע משהו שאתה לא אמרו לשמוע, פה ושם מרכל פה ושם לא מתכוון בבכרה פה ושם לא מתלל בחשק )(או במקרה שלי לא מתפלל בכלל- כן אני יודעת שנורא לכם לשמוע את זה אבל אלו הן העובדות). אז בקיצוראני תוהה איך אדם יעמוד לפני בוראו עם כל החטאים ה"קטנים" האלו? כמה שהוא משתדל אין אדם שלא עוש חטא אז איך הוא ימנע את עצמו מרימה ותולעה אחרי מותו או מעונש בכלל?
אוף. זה בטח לא מתאים למוצאי שבת אבל אני מתחבטת בשאלה הזו ולא מוצאת פתרון.

תודה רבה על כל עזרה וד"ש חם ממני לכולם אהה וגם שבוע מבורך

סליחה, אני מקלידה מהר (לא שזה תרוץ)
אגב לגבי השאלה האחרונה- הכוונה שלי לא בקשר לחטאים בכלל, אלא לזה שאדם חוטא ב-כ-ל יום שהוא חי, בעצם קיומו. זהו.

אשרייך ואשרי בעלך (לעתיד).
שבוע טוב לך.

העלית שאלות מצוינות ובאמת מקווה שמישהו יענה לך עיניינית במקום כל הקשקשת הזאת
על קיטרוגים....
אני את התשובות לא יודעת אבל אנסה לברר לך
ולי
שיהיה לך שבוע נהדר
וגם לכל השכנים והשכנות...

נחמד מצידך

אומר רש"י: -

"צדיק היה וקל בדעתו להרשיע לכן סלקו ה'' מהעולם קודם זמנו.

השאלה מדוע לא הגנה עליו צדקתו לבל ירשיע והיה חשש שאמנם יסטה מהדרך? מסבירים המפרשים: "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו (אבות פרק ה'' י"ט) אילו היה חנוך בין מזכי הרבים לא היה חשש שמא ישוב להרשיע, אך התבודדותו גרמה לו להלקח מהעולם, הקב"ה חשש שמא ישוב להרשיע...........".

אגב הוא נלקח טרם זמנו והפך למלאך השם...

מיכל-אתי לתשומת לבך.........
די לקטרג על עם ישראל, את חוטא לאמת ולא בדרגה להרשיע.

מי שרוצה להוכיח מוכיח מתוך אהבה ולא מתוך כעס כמו שאת עושה פה כבר הרבה זמן.

שבוע טוב :)

לא יודע מי זאת מיכל, אבל אתי זו אתי ולא מגיע לה תשובה כזאת !
כל פעם בחודש שאני בודק מה נתחדש כאן, רק ברוטליות !
סופסוף באה כאן אתי עם שאלות נבונות וחייבת להגיע תגובה רעה כזו.

לשכנים מציע "לכם" לעשות חשבון נפש
וליתר להיזהר מ"שכנים" רעים.

על רבנים על חכמים ועל כל מי שאתם רק יכולים.

תרדו מעם ישראל אחת ולתמיד.

העם הזה מספיק סבל ולכן רבים הולכים בחושך ולא רואים את האמת ולא רואים את החטא.

רק לימוד תורה ומצוות מדליקים את האור.

אפשר להביא מספיק דברי חכמה ותורה מבלי כל הזמן לקטרג בכעס על עם ישראל.

די!

רוצים גאולה? אסור לקטרג, הקב"ה שונא שמקטרגים על בניו.

ואתה גור-אימנון, הבנת?

לו היה ניתן לי לשבת ליד אדם כמו אתי
(בהיתר) ,
אדם שמעלה שאלות מעניינות ומאתגרות.

קשה היה לי לשבת על יד אחת שיודעת הכל.

כל אחד יודע, רק מה שהשם מראה לו ואף אחד לא יודע מעצמו כלום.

וזו הטעות שלך גור לחשוב שמישהו יודע או יודעת.

אף אחד לא יודע כלום.

הכל מלמעלה וזו הבנה פשוטה שעל כל ברייה לדעת אותה.

אנחנו כלים ריקים וככל שאדם ריק יותר, כך הוא ידע ויקבל יותר מלמעלה מהמקור העליון של החכמה.

כדי לקבל דעת צריך להתפלל על זה. כמו על חכמה ובינה.

בטוח שאת נשמה טובה , אבל את פוגעת בא\נשים חיים מבלי לשים לב ודיי בקלות.
וזה יותר גרוע מכל קטרוג וירטואלי.

כל קיטרוג עולה לשמים, ממש כך.

כל מילה טובה על עם ישראל, גם עולה לשמים.

המקטרג הס"מ, מחפש מקטרגים ולוקח את המשפט שלהם מעטר אותה ומביא אותה לפני בורא עולם כהוכחה לטיעוניו.

וכן כל משפט טוב וסינגור על עם ישראל, עולה למעלה ועומד כנגד.

לכן זה בדמי.

ונראה אולי שאני צוחקת, אני לא צוחקת בענין הזה. כי כבר נמאס לי מהמצב שחושבים שזה וירטואלי.

כל קללה עולה למעלה וכן לעיתים חוזרת לזה שמקלל, וגם יכולה לפגוע באדם אם אין לו הגנה.

ואין טעם לזלזל בדברים האלה, כי כבר נאמר שהחיים והמוות ביד הלשון, הוא ידע מה שהוא אומר.

אבל לבוא לכאן, יום אחרי יום ולקטרג על עם ישראל ולהביא הוכחות לכך פעם אחרי פעם מחכמים שרק ביקרו בטעם מעט, כדי לעורר למחשבה, פה זה הופיע בכעס וככותרת, וזה נורא ואיום.

אנחנו לא צריכים להכניס למקטרג העליון ששונא את עם ישראל ורוצה לאבד אותנו, מילים לפה.
כי איך שתבוא גאולה לעם ישראל, מלאך המוות ימות.

לכן, כל ישראל היום זכאים וראויים לגאולה, כי כל מי שחוטא, לא ידע. פשוט כך. והס"מ הטעה אותו.

אנחנו חוטאים, כי לא רואים תמיד את האמת.
גם מיכל-אתי, לא מבינה ועושה את זה מתוך טוב לב ורצון להעיר ולעורר, אבל חכמינו וכל המדרשים מביאים הוכחה לכך, שזה מאד מסוכן, ואפשר להוכיח רק מתוך אהבה ולא מתוך כעס.

מילים יכולות להרוג וגם הורגות.

אני קשוחה? אולי, כי אני אמרתי את זה בהתחלה יפה ובעדינות וחטפתי זופטות ושאני גלגול כזה וכזה ועוד ועוד. אז אין ברירה, אני אתחיל להביא הוכחות לדברי מדברי חז"ל, אם אתם לא מאמינים לי, והרי כל דברי מבוססים על דברי חז"ל.

לדברי חז"ל.

ועדיין נמצאים פה בעולם החומר וההבל והשקר ולכן לרכוש יש ערך למי שזקוק לו גם כדי לצרכי צדקה צריך כסף.

וגם ללימוד תורה צריך כסף.

וגם בשביל לקנות אוכל, צריך כסף.

אבל מי שעשיר באמת, הוא זה המסתפק במועט ויודע לעשות מעשי חסד ולהיות נדיב ולתת מעצמו, תמיד יהיו לו ולא יחסר.

הקב"ה ברא עולם יפה, אוכל יפה וצבעוני שיהיה לנו מעניין, עגבניה אדומה ויפה פלפל ירוק ואדום אבטיח בחוץ ירוק ובפנים אדום ועוד ועוד, שמים כחולים וים כחול ועצים ירוקים.

הכל כדי להיטיב עם הבריות, הקב"ה הוא חסד, ורחמן ורוצה שכך יהיו הבריות, בעלי חסד ורחמנים.

וכן אמהותינו היו יפות תואר ויפות מראה.
אין אפס, כמו שראוי להיות לאמהותינו.

...ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה, (אלו רמז לעתיד לבוא, לוחות הברית)........ עשרה זהב משקלם (אלו עשרת הדברות). {רש"י).



כל דבר שבחומר למטה, יש לו ערך וחשבון רוחני למעלה.

כל מה שישנו בקדושה, ישנו בטומאה.

בנוסף, אדם צריך לדעת לסלוח לעצמו אם הוא חוטא ולבקש עזרה מבורא עולם, לא לחטוא שוב ושיעזור לנו להתפלל ולשמור מצוות, אי אפשר אחרת, ללא תפילה.

ואם אדם ידע לסלוח לעצמו ולקבל את עצמו, אז יש סיכוי שידע לשנות ולתקן, אם ידע את חשיבות התפילה, כי אי אפשר לשלוט על היצ"ר ללא תפילה.

ואם אדם יקבל את עצמו וידע לסלוח לעצמו, יהיה לו קל גם לעזור ולסלוח לאחרים שחוטאים בשוגג ולקבל אותם במקום לכעוס עליהם.

לדברי חז"ל.

ועדיין נמצאים פה בעולם החומר וההבל והשקר ולכן לרכוש יש ערך למי שזקוק לו גם כדי לצרכי צדקה צריך כסף.

וגם ללימוד תורה צריך כסף.

וגם בשביל לקנות אוכל, צריך כסף.

אבל מי שעשיר באמת, הוא זה המסתפק במועט ויודע לעשות מעשי חסד ולהיות נדיב ולתת מעצמו, תמיד יהיו לו ולא יחסר.

הקב"ה ברא עולם יפה, אוכל יפה וצבעוני שיהיה לנו מעניין, עגבניה אדומה ויפה פלפל ירוק ואדום אבטיח בחוץ ירוק ובפנים אדום ועוד ועוד, שמים כחולים וים כחול ועצים ירוקים.

הכל כדי להיטיב עם הבריות, הקב"ה הוא חסד, ורחמן ורוצה שכך יהיו הבריות, בעלי חסד ורחמנים.

וכן אמהותינו היו יפות תואר ויפות מראה.
אין אפס, כמו שראוי להיות לאמהותינו.

שכינה ושכנים ומי שזה לא יהיה- אני ממש לא מיכל. אני לא מבטיחה, כי לפני כמה חודשים למדתי שאסור להישבע וגם לא להבטיח, אבל אני באמת באמת לא מיכל ולא מישהי אחרת. אני אתי (שזה למעשה השם השני שלי בחיים הלא וירטואלים) וכתבתי כאן לפני די הרבה זמן וחזרתי כי ראיתי שגור כאן ום גילה ונעמי וגם כי עלו לי כל השאלות הללו ולא היה לי את מי לשאול.
אני ממש לא מקטרגת על עם ישראל למרות שלפעמים ממש בא לי. מעניין, זו דווקא אחת המידות שלי (ביקורתיות ושפיטה מהירה) שאני עובדת עליהן מאד מאד קשה ואני מודה שזה בכלל לא קל לי אבל לקטרג על עם ישראל? יש כאן למישהו טעות רצינית ואני חושבת שמגיעה לי התנצלות. חזרתי לפה כי חשבתי שנגמרו כבר כל המריבות ושוב- כי רק פה יש אנשים שיכולים להגיע לעומק מחשבתי שאני יכולה ללמוד מהם (בטוח יש עוד מקומות אבל את כדורי. נט אני מכירה ואוהבת וקל להסתדר באתר).
ללא הבנתי מה הקשר בין השאלות שלי לקטרוג. הקב"ה עדי שהשאלות האלו עלו במוחי בשבוע שעבר והשאלה על החומריות אפילו הועלתה ברדיו, ביום שישי, לא זוכרת אבאיזה רשת (אולי ב''?) ולא שמעתי את התשובה לצערי.
אני מניחה שחלה כאן טעות ואני מראש סולחת אבל זה לא לעניין להאשים אותי, באמת! ומן הראוי, לענ"ד לנסות לכל הפחות להשיבני דבר, כי אני באמת מתחבטת, במקום להתקיפני , גם אם בשוגג.
אתמול נכנסתי מהמחשב בבית והיום מהמחשב באוניברסיטה למי שרוצה לבדוק את הIP שלי ואפשר להשוות עם הודעות ישנות יותר.
ותודה לגור היקר, הכבוד לשבת לידך יהיה רק שלי האמן לי.
ותודה גם לך גילה על קבלת הפנים. נחמד לשוב הביתה :-)

בסד.
אין חדש תחת השמש. רוצה לומר הונחו כל היסודות
והחוקים שעל פיהם העולם ינוע [ יחייה ]ובכלל זאת כל נשמות האדם אלו שחיים ואלו שעדיין ולו שכבר.
והעולם חי מאז בריאתו על פי אותם מערכות חוקים יסודות טבע.וחוקי רוח. מבחינה זאת העולם הוא סופי.עד לשינוי מהותי מבחינת עלייה של העולם לנוע על פי חוקיות גבוה יותר.נעלים יותר.חוקים רוחניים יותר במהות.ועד אז אנו חיים על פי אותם חוקים פיסיקליים.כימיים.ביולוגים.וחוקי רוח אדם לאדם.אדם לסביבתו.לקהילתו.כל אותם מערכות המקיימות חיים.
2.לעניין אליעזר ורבקה. עניין הכלים .אפשר לראותם מבחינת חומר.[ להעריל על פי משקל בזהב וכסף ]אך כלים אלו הם כליו של אברהם.ויכולים להעיד על אצילות.מיוחסות.כלים יכולים לסמן את עולמו הרוחני של בעליהם מעבר ל"מחירם החומרי" ובכך אליעזר ביקש לראות אים צורת הכלים מהווה איזה שהוא ערך או מסר ש רבקה יכולה לקלוט מהסיבות הנכונות ולאו דוקא על פי זהבם אלה אים רבקה רואה את הערכים הנילווים.הפנימיים.המסומלים בכלים.
3.לעניין חט. להבנתי. עצם התיעוב הטיבעי.הללכת רכיל.ולדבר סרה בענייני אדם אחר.עצם ההיתרחקות הטיבעית מימעשי רע. מובילה אותך לחיים איכותיים יותר נקיים יותר.מבלי צורך להתייחס לרימה ותולעה.אלה חייך חיי על הדרך הנקייה יותר מבחינת ההיתייחסות לחיי אדם אחר.עצם השמירה על כבוד שמך.ושמו של כל אדם.והיתייחסות בכובד ראש לחיי אדם אחר.מביאה אותך למקום טוב יותר בחייך יום יום.והתורה היא דרך חיים.

לגבי ירושלים.- יש בשמה יראה. ירו. יבוא יום והיא תהיה בית השם.או בית נצח.או בית ישראל.או עירשלם.וכדו

לגבי כנותך.איני מתפללת.אך רואים שאת שמה יראת השם לנגדך.וזאת מדרגה בפני עצמה.תמיד.

רק נסיון לכיוון למענה.

את מאמציך להשיב לי וזה בהחלט מעניין ומעורר עוד מחשבה.
זה לא שאני לא מתפללת לגמרי אני מצפה מעצמי ליותר ממה שאני עושה (שזה ככל הנראהנ מעט מאד). אבל כן, יש ימים שאני לא מתפללת כמעט בכלל מכל מיני סיבות. ואני יודעת שזה גרוע. אבל אני יודעת שלא שופטים אותי פה באתר אז לא אכפת לי לספר. וחוץ מזה אני צריכה להתבייש מרבש"ע ולא מבני אדם.
ואני מתביישת גם פה וגם שם :-)

בסד.
יופי = חומריות .. האמנם .. .
האינסטינק והאינטואיציה האנושית אומרת לנו לפחות בשאיפה. שיופי עידון חיצוני מעידים על מיבנה פנימי מעודן. מכיוון שההנחה היא ש הרוח יוצר את החומר. וחיים רוחניים פנימיים מעודנים ישפיעו וודאי על החיצוני והניגלה. ממש כפי שאנו רואים יופי ועידון בפניהם של אנשי אוח גדולים.
והפוך - אנו רואים באנשים מעוותים או מוזנחים רוחנית גם הזנחה חיצונית .אנו רואים עיוות באנשים מפגרים.או בשמנים יתר.ברור שיש איזה שהיא הזנחה.[מעבר לחולי שהוא גם סוג של קילקול חומרי ]. מכיוון שאדם שואף לשלום.שלימות.יופי " חומרי" יופי חיצוני הוא משאת נפשו של האדם-

ואומר עוד משהו. ללא יופי בחיינו - ללא שאיפה ליופי - יופי כללי יופי אנושי ויופי כערך. ללא יופי חיינו היו לסרי ערך.רובוטים של עבודה אפורה.ללא משאת נפש. נסי לדמיין חיי אנוש ואת חייך ללא יופי- כל יופי.
מותר האדם ? - מין הרובוט הוא אהבת היופי.

אחד החולשות של היהדות החרדית שאינה מלמדת עד כמה אנו בני אדם.ועד כמה לימוד ערך ליופי אסטתיקה באומנות.ביצירה האנושית.ובעולם.עד כמה מלמדת.

בכל עולם היצירה לבד מזה שהיא שימושית היא יפה להפליא.ואני מכוון לעולם הבריאה.ראי כמה יופי בכל.

שמע חידוש על הפסוק הנ"ל - אלוקים הכוונה כאן למלאכיות , לא לקב"ה עצמו שאין לו גוף וצורה.
היכן המלאכיות באה לידי ביטוי ?
באהלי שם דווקא , שם היא שוכנת , שסמך הכתוב וישכון.
ולא באוהלים אחרים שאין לקב"ה חפץ בפסלים.
וא"ו החיבור של ו-ישכון רומזת על החיות שיש באהלי התורה שמחייה את העוסקים בה , ונמצאת באהלי שם דייקא ולא בפסילים ובתמונות דוממים .

והנה חז"ל עשו פירוד בין הדברים באומרם
"אף על גב......דיפת אלהים ליפת אין השכינה שורה אלא באהלי שם" (יומא)
, כאילו מחוז היופי ומקום השכינה אינם מתחברים - ואין זה ראוי כך לומר ,
אלא שבעיני - האדם - בעיננו , הדבר כך , והרי היופי האמיתי המלאכי מתגלם דווקא בתלמיד חכם.
כמאמר חז"ל
"אם דומה הרב למלאך ה'' יבקשו תורה מפיו"
מלאך הוא סמל ליופי בעליונים,
על כרחך יופי ורוח מתחברים.

שמיח שלמוע מימך. איש יקר.

אכן כדאי לעשות חשבון נפש כל אחד עם עצמו לפני שהוא זורק ארס על אחרים בלשון שהרע.

ל- "נ" את יכולה להכנס לספר השיאים של גיניס בהוצאת ארס ולשון הרע ושינאת חינם, תוך זמן קצר מאד.

נראה שאת סובלת מאד.

כי הקב"ה פשוט משפיל גאים.

פוגע באדם בפומבי....
נאה דורש נאה מקיים

אם אדם חושב שכל מה שקורה לו או בכלל, זה בגלל זה או בגלל ההוא או בגלל הכל, רק שהוא לא בודק את עצמו וחוזר על זה כל הזמן, ולא מבין ולא מפנים, שכל מה שקורה בכל מקום ולכל אדם, קורה כי קודם כל על האדם עצמו להפנים ולתקן את עצמו. ולא כל הזמן במשך שנה אחרי שנה, להידבק לדמות אחת ולא לרדת ממנה, ונראה שמישהו פה פשוט איבד את דעתו, סליחה.

אם אדם חושב כמו "נ" שכל הצרות שלו גם פה באתר, זה בגלל מישהי מסויימת לדוגמא, אז אוי ואבוי, אותה "נ" נמצאת בידיים לגמרי של זו שהיא מאשימה אותה, ואפשר להבין למה היא סובלת ובמצוקה.

כי אדם לעולם לא יכול לתקן אחרים, אלא להעיר תשומת לב להוכיח, לא יותר, אבל אם ממש אדם חושב שהצרות שלו זה בגלל מישהו אחר, לעולם הוא לא יצליח לצאת מזה וזה מה שמוביל בסופו של דבר למעשים קיצוניים מאד הבאים לביטוי בכל דרך אם בדיבור וגם מוביל אנשים למעשים רעים וקיצוניים מתוך מצוקה קשה מאד.
ועל זה פעמים האדם ממש יכול לאבד את עולמו, נשמע קיצוני? נכון, כי זה ממש מבהיל היה לשמוע כמה שינאה חינם נשמעה פה ועל מה? ממש לא ברור. וזה אסור בתכלית האיסור.

אדם יכול רק לתקן את עצמו ולעולם לא להטיף לגבי אחר וכל הזמן ובכל דרך.

לדוגמא, תושבי שדרות צריכים להאשים את עצמם קודם כל, למה נופלים עליהם טילים?

נו באמת למה? למה נפלו גם עלינו טילים במלחמת המפרץ?

וכמה באמת חזרו בתשובה בעקבות זאת?

זו רק דוגמית לטענות שלי.

"ואתה צדיק על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי".

זה משפט המפתח.
אף שאנחנו מאשימים את הממשלה בעקירות ובהתנתנקות, וזה נכון ובצדק, אבל בינינו אנחנו יודעים וגם תושבי הגוש מודעים ברובם לזה, שזה תיקון לעלות עליה רוחנית גבוהה ביותר לקראת הגאולה ושזו היתה גזירה נטו משמים שאפילו צדיקים לא הצליחו לבטל אותה.

שבת שלום

לא מצדיקים פגיעה אישית ב- נ.
אפשר היה להגיד את הדברים בצורה שלא תעליב
אז גם אולי הייתה פתוחה לקבל את הדברים.
אבל בדרך שבה אמרת אותם אתה רק חוסם ופוגע
שבת שלום

בס"ד

וגם עוד הרבה גילגולים שתעברי, כי אותך בטוח יחזירו לפה,
קודם כל בצורות של כל מיני חיות,
גם לא תזכי עדיין, להתקרב לדרגה שלי ושל כמותי.

מזל גדול שלשוטים השם יתברך לא נותן מתנות חינם.
ורואים את זה בהתנהגות שלך ובהבנה המוגבלת שלך,
שלא מסוגלת לחבר נכון בין דבר אחד לשני מעצמך,
גם היא לקחת את זה מהאנשים הכי חשובים שלנו.

משעשע נכון?
אותי מאד.
לא נותנים לך.
משמים
ישתבח שמו.

בטח לא הבנת אבל יש פה כמה גולשים שיבינו.
וזה יותר בשבילם מה שבשבילך שטרחתי לענות פה!

אני לא מוצאת שום צורך להתחבא מאחורי כינויים.

אני גם לא מבינה למה ל כך הרבה אנרגיה מושקעת בלנסות לקלף ולדעת מי עומד מאחורי השם מיכל, או כל שם אחר.

תתיחסו לדברים, למה שאנשים אומרים, כל השאר תפל

את מי זה צריך לעניין מי זאת מיכל, בת כמה היא ומה היא אוכלת לצהריים?.

הנה קישור:
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/haoyev.htm
אם כך אז מי הם הישמעלים?

העם היחידי היום שאנחנו יודעים בודאות מן המקורות שעמלק נטמע בתוכו הוא ישמעאל
(תנא דבי ישמעאל אני חושבת)
גם אופי הלוחמה שלהם בנו מאפיין את עמלק כפי שכתוב במקורות- למשל פיגועי ההתאבדות- כשמלק מתואר כדבורה- שעוקצת ומתה וכווכו
יש לרב נויגרשל קלטת מרתקת שעוסקת בכך-
אני לא זוכרת את שמה אבל היא נעשתה בעקבות הפיגוע בתאומים ועוסקת בהתגשמות הנבואות.
תנסה להשיג היא שוה הרבה השתדלות כי הדברים מדהימים

/ //

שלום לחברים היקרים :-)
כתבתי קטע נחמד בכדי לעורר את הניצוץ האמונה ב-ה'' אצל יהודים חילוניים, ולעודד אותם לפחות לומר תהילים, או להתעניין קצת בקבלה ולהיות יותר רוחניים.
הכתוב מבוסס על הקבלה ועל תורתו של רבי נחמן מברסלב ועוד דברים.
לשמחתי הכתוב כבר עורר כמה אנשים, ואני רוצה להפיץ זאת עוד...
אנא שילחו במייל את הקובץ המצורף לכל חילוני שאתם מכירים. זה חשוב !!! וזו מצווה!!!

כל הכבוד על הוזמה ועל העשייה ועל אהבת ישראל שלך
ישר כח ואמן שתצליח

הלוואי וכולם יקבלו זאת באהבה, ויפיצו לכולםםםםםם עד שכולםםםםם יתעוררו :-)

שלום לחברים היקרים :-)
כתבתי קטע נחמד בכדי לעורר את הניצוץ האמונה ב-ה'' אצל יהודים חילוניים, ולעודד אותם לפחות לומר תהילים, או להתעניין קצת בקבלה ולהיות יותר רוחניים.
הכתוב מבוסס על הקבלה ועל תורתו של רבי נחמן מברסלב ועוד דברים.
לשמחתי הכתוב כבר עורר כמה אנשים, ואני רוצה להפיץ זאת עוד...
אנא שילחו במייל את הקובץ המצורף לכל חילוני שאתם מכירים. זה חשוב !!! וזו מצווה!!!

יש לפעמים כי הדבר נדמה
שזה העולם בהסתר מלא
ולא נמצא דבר מבראשית
ואין תקוה לאחרית
אך דע לך אחי
כי אתה אינך לבד
הן אחים כולם אנחנו
פה כולנו עם אחד
למרות שממך אני נפרד

יד אושיט לך ממעל
אל מקום בו אתה נמצא
אף אם ארחק ממך
עוד צעד ועוד שעל
בינינו אין שום מחיצה

והכל הוא באמת רק דמיון ואשליה
כי בתוך נפשי פנימה רוצה לדבוק בישותך
אם בורא עולם ברא גם אותך
תוך דיבוק חברים
עמוק בליבנו נחרטים

אני מקווה שתוסיפי מעט חסד ורחמים לדברים היפים שאת בדרך כלל מביאה. אי אפשר רק להוכיח, צריך גם לחבק :-)

הודעה חשובה – שיטה חדשה של נוכלים !!!!!

לאור מקרה שכבר התגלה והנוכל עדיין לא נתפס

הנוכלים לא מפסיקים להשתכלל ולרתום חידושים טכנולוגים לשיפור הנוכלות שלהם

לכל מי שעומד בתורים בחנויות הסופרמרקטים במסעדות ובדואר ובבנקים.

שימו לב לאנשים העומדים לידכם עם מכשירי טלפון המצוידים במצלמה!!!

והיום המצלמות בטלפון השתכללו ויש להן זום המקרב לרמה שניתן לצלם בה כרטיס אשראי והחתימה על השובר בסרטון וידאו או בסטיילס רציף

הם עושים את עצמם מדברים בטלפון ולמעשה מצלמים את כרטיס האשראי שלכם ואת חתימתכם כולל מס הטלפון

ואח"כ יודעים את שמכם מס'' כרטיס האשראי מס חשבון הבנק שלכם תאריך תוקף הכרטיס ומספר הטלפון ועוד פרטים

והדבר מאפשר להם להזמין קניות בטלפון על חשבונכם

לכן אין להציג את כרטיס האשראי והחתימה על השובר באופן כזה שניתן לצלם אותו ולהיות ערניים גם למשוחחים בטלפון על ידכם

וכמובן- לנהל רישום השימוש בכרטיס האשראי ו לבדוק התאמה מידי חודש וברגע שיראה דבר חריג להודיע לחברת האשראי

העבירו לכל מכריכם !!!!

מעולם לא בחרתי
אם לבוא אל העולם
לתכלית לשמה נבראתי
מושג ברור או נעלם
אך אני נמצא כבר פה
למלא את יעודי
על שמי אף לא נשאלתי
באם אכן חפץ אני

אך יש בורא לזה העולם
והוא התכלית מעל כולם
ויש גם סדר בבריאה
אף אם נראה שלא לשמה

כי לזה העולם ירדתי עם שמי
אם תחפוץ לדעת את מהותי
כמו עץ עתיק מפרה עלים
כענף השואף להכות שורשים
שואב כוחות מעץ החיים

שם למעלה בשמים
חיים בהרמוניה אש ומים
ולא יבוטל זה מפניו של זה
כי עולמנו הינו רק מחזה

אשמח אם תשתפי אותנו על ההשראה שהביאה לך לכתיבת השיר - באיזה נסיבות וכו'' כתבת אותו.

אלישבע

מטרה נוספת של פיצוץ תת-קרקעי היא לנסות ולשמור על סודיותו. ואולם במקרה של צפון קוריאה נתגלו תנועות סיסמיות, שלדברי המומחים אין להם הסבר אחר, אלא רק של ניסוי גרעיני ולא של רעידת אדמה. יצויין כי בעבר חשפו לווייני ריגול אמריקאים הכנות שונות שהעידו לכאורה על כוונת צפון קוריאה לבצע ניסוי גרעיני תת קרקעי, אבל בסופו של דבר התברר כי לא קרה דבר

מתוך YNET

אז מה ההבדל ?
רק המומחים יודעים.

שלום,
את השיר הזה כתבתי כשהייתי באוטובוס בפקק בדרך לקבר רחל אמנו זכותה יגן עלינו, אמן!

זריחה
אהבתי כי אראה בחלומי את זוהר הקשת בענן.
ובהישמע קול התור ושירת החול אשכימה עם זמר רענן.
אנא בורא חושך ויוצר אור תן לי יום שקט ושאנן.
בזכות חסדיך הגדולים ורחמיך הרבים רק אליך אתחנן!

בברכה,
אלישבע ע. לוי

יפה מאוד

קיבלתי מתנה מהחתן שלי - ממליץ לכולם.

כל בר בי רב יודע שהמספר 127 הוא מספר שנותיה של שרה אמנו, וכך מספר מדינות אחשוֵרוש.

שני המספרים האלה מובאים בתחילת הפרשה ובתחילת מגילת אסתר, והם מפורסמים גם בעקבות דרשנות חז"ל עליהם. מנקודת הראות של הקורא הימצאותו של המספר 127 בשתי פרשיות שונות זו מזו אינה אלא ''מקרה'' שאין צורך לפרשו, שכן דומה שלמספר אין פירוש, אלא תופעה אקראית היא זו שמספר אחד הזדמן לשנות חייה של שרה ולמספר מדינות אחשוֵרוש. הרמב"ם (מורה נבוכים ג, כט) סבר על-פי השקפה אריסטוטלית שמספר הוא אחד מהמקרים של כל עצם, ובזה הביע את הסתייגותו המפורשת מכל ניסיון של הסבר למספר. כמו אריסטו לפניו התנגד אף רמב"ם לכל חשיבה פיתגוראית.

ואולם בספרִי "נומרולוגיה בראשיתית" הוסברה משמעותו הסמלית של המספר 127 באריכות, וכאן ייעשה הדבר בקצרה.[1] לפי הפיתגוראים – המתמטיקאים הקרויים על שם מורם פיתגוראס (המאה השישית לפנה"ס), יש מספרים מושלמים. מספר מושלם הוא מספר שסכום מרכיביו (לבד ממנו) שווה לו עצמו. לדוגמה, המספר 6 נחלק ל-6 (שאין מונים) ל-3, ל-2, ול-1, וצירופם של שלושת המספרים האלה יחדיו שווה ל-6, על כן הוא מספר מושלם. מספרים מושלמים אחרים שהיו ידועים בעבר הם 28, 496 ו-8128 (כיום ידועים מספרים מושלמים רבים). בעבר סימנו המתמטיקאים מספרים באמצעות חלוקי-נחל בצורת משולש (הקרוי: טטראקטיס). הם הניחו אבן אחת, ולאחר מכן הניחו בצדה שתי אבנים, לאחר מכן שלוש אבנים – שורה אחר שורה, וכך סומן המספר 6 כמשולש שבו לשורה האחרונה שלוש אבנים. למשל, המספר 28 נכתב כמשולש שבשורתו האחרונה שבע אבנים. אם נניח 8128 חלוקי-נחל בדרך דומה, הרי בשורה האחרונה יימצאו 127 אבנים.

המתמטיקאים ידעו שכיוון שהאבנים מסודרות בסדרה חשבונית עולה, קל מאוד לחשב את סך כל האבנים על פי השורה האחרונה, שכן השורה האחרונה במשולש מציינת את סך כל האבנים ''בהסוואה''. לשון אחרת – 127 אבנים בשורה האחרונה של טטראקטיס מלמדות שבמשולש כולו מונחות 8128 אבנים, וכך 127 הוא מספר מושלם ''בהסוואה''. על פי רעיון זה, המספר 127 ורעהו המודרני 10 (כגון במשפט: ''אתה 10'') מבטאים איכות ולאו דווקא כמות. לשון אחרת – שרה הייתה תמימה, ותמימותה ניכרת במספרה התמים (הוא המונח הערבי ל"מושלם"), ואין ספק שהאימפריה מ''הודו ועד כוש'' היא תמימה, שהרי היא מציינת שלטון בכל העולם כולו.

לפיכך יש לשוב ולעיין בשני "מקרים" אחרים שבהם מופיע המספר 127: פעם אחת במקרא, [2] ופעם אחרת מחוץ למקרא –אצל הרודוטוס. בשתי ההיקרויות האלה טרם דנו עד כה.



א. מספר ההרוגים בקרב אפק

בספר מל"א כ'' מתואר קרב שנערך סמוך לאפק שברמת הגולן, ובו גברו ישראל על הארמים. [3] שם נאמר: "ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד" (כט), אלא שמלך ארם, בן הדד לא נלכד. והנה, בפסוק שלאחר מכן (ל) נאמר: "וינֻסו הנותרים אפקה אל העיר ותפֹּל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים". כלומר לבד ממלך ארם שניצל, נהרגו 127,000 איש מארם. המעניין במספר זה הוא שמצד אחד הוא נראה מדויק, שהרי הסופר מציין "הנותרים", ומצד שני הוא נראה מוגזם, שהרי מספר כה גדול של לוחמים ושל הרוגים נראה בלתי סביר בעליל הן בשל זעירותה של אפק הן בשל הזמן הקצר המתואר ("ביום אחד"). יתרה מזו, לפי מספר ההרוגים בקרב אפשר לחשב את המספר העצום של החיילים שהיו אמורים להכניע אותם (פי שלושה לפחות). לשון אחרת – מספר גבוה זה של חללי אויב נראה מוגזם בעליל.

לאמִתו של דבר, מספרים מופרזים ומוגזמים מופיעים אף במקומות אחרים בתנ"ך, בייחוד מניינם של חיילים. לדוגמה, בדה"ב כח:ו-ח מסופר שפקח בן רמליהו הרג ביהודה 120,000 "ביום אחד" (כבמלחמה נגד ארם), ולאחר מכן נשבו 200,000 "נשים בנים ובנות".[4] יוצא אפוא שבתיאורי מלחמות נהגו הכותבים להגדיל את מס

מן הדיון לעיל עולה שאפשר להקיש את מה שנכתב על המספר 127 במקרא לאותו מספר המופיע אצל הרודוטוס מתוך הנחה שמספר זה לא צוין ''במקרה''. כלומר, התברר אפוא שבשתי מערכות צבאיות שונות זו מזו ובשני קורפוסים ספרותיים שונים זה מזה בתכלית, שימש המספר 127 לסמל גודל ואיכות גם יחד. לאמור – עיקר כוחו של המספר 127 אינו בכמותו (הלא אמינה) כי אם באיכותו, במשמעות המסומלת בו. משמעות זו נגזרה מהיותו של המספר 127 מספר מושלם ''בהסוואה'', המביע סוג של תמימות.

סיכום

יוצא אפוא שהשימוש במספר 127 בשתי מלחמות שונות בעבר לא היה מקרי, אלא נועד לציין גודל ואיכות גם יחד על פי שיטת הסמלה עתיקה. לא מן הנמנע ש-127 מדינות אחשוֵרוש ''המולך מהודו ועד כוש'' הביעו רעיון דומה המנוסח בלשון התלמוד במילים ''שהיה מולך מסוף העולם ועד סופו''. לא נותר אלא לשער שאף גילה המופלג של שרה לא היה אלא ביטוי איכותי לערכה של שרה אמנו, ואין הסבר זה רחוק כל-כך מהפירוש המסורתי הדרשני, שהייתה בת 100 כבת 20 ליופי, ובת 20 כבת 7 שלא טעמה טעם חטא. לשון אחרת – היא הייתה מושלמת, כמשמעות המספר 127 בתפיסה המתמטית העתיקה.







* מאמר זה נכתב לכבוד נישואיהם במזל טוב של בני, טוביה בר-אילן, עם יעל דרור.



[1] מ'' בר-אילן, נומרולוגיה בראשיתית, מהדורה שנייה , רחובות תשס"ד, עמ'' 102-88.

[2] מקור אשר אף אם כבר נכתב עליו בעבר, הרי שעדיין לא התפרסם .

[3] על זמנו של קרב זה ראו: נ'' נאמן , העבר המכונן את ההווה: עיצובה של ההיסטוריוגרפיה המקראית בסוף ימי הבית הראשון ולאחר החורבן (יריעות ג), ירושלים תשס"ב, עמ'' 98 הע'' 188.

[4] עוד דוגמאות: מ'' בר-אילן, נומרולוגיה מקראית , רחובות תשס"ה, עמ'' 102 הע'' 174.

[5] H. Delbrück, Numbers in History, London, University of London Press, 1913 ; וראו גם: ב'' בר-כוכבא, מלחמות החשמונאים: ימי יהודה המקבי, ירושלים תשמ"א, עמ'' 73-51; הנ"ל, "מלחמות יהודה המקבי: תדמית ומציאותהיסטורית", בתוך: א'' קדיש וב"ז קדר (עורכים), מעטים מול רבים? ירושלים תשס"ו, עמ'' 26-9.