בו יבואר מהזוהר הקדוש ומהאר"י הקדוש ומהבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו הקדושים, שבאחרית הימים יהיו רוב המנהיגים והראשים מהערב רב, וסימנם איך להכירם, וגודל החיוב להתרחק מהם ומהמונם, והצורך להתפלל להינצל מהם, ובאורם רבים בענינים אלו.
חמישה מיני ערב רב יש וסימנם נג"ע ר"ע-"העמלקים" הראשים בגלותא וחומסין את ישראל-
"הגבורים" המה הבונים בתי כנסיות ובתי מדרשות לא לשם שמים רק להגדיל שמם, וגוזלין את ישראל.
מובא ב"זהר בראשית": וחמש מינין אנון בערב רב ואנון (סימן נג"ע ר"ע) נ"פילים ג"בורים ע"נקים ר"פאים ע"מלקים וכו''. ומאלין דאשתארו מנהון בגלותא רביעאה, אנון רישין בקיומא סגי ואנון קימין על ישראל כלי חמס. ועלייהו אתמר (שם ו'') : "כי מלאה הארץ חמס מפניהם" וכו''.
גבורים מינא תליתאה עלייהו אתמר "המה הגבורים וגו'' אנשי ה'' ", ואנון מסטרא דאלין דאתמר בהון(בראשית יא'') "הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם", ובנין בתי כנסיות ומדרשות ושויין בהון ספר תורה ועטרה על רישוי ולא לשמא דייה אלא למעבד לון שם, הדא הוא דכתיב "ונעשה לנו שם", וסטרא אחרא מתגברין על ישראל דאנון כעפרא דארעא וגזלין לון וכו''.
באור על הזהר הקדוש:
המתמנה על הציבור ומנהיגם ברחמים, בידוע שנשמתו מכנסת ישראל, אבל המתמנה בכלי חמס, נשמתו משורש נחש. הבונים מוסדות תורה לקנות להם שם ולהתגבר בזה על העם למשול עליהם ביד חזקה, המה ה"גבורים" מהערב רב.
איתא ב"כתם פז" מהגאון המקבל האלוקי עיר וקדוש כמורנו הרבי רבי שמעון לביא זצוק"ל בעל מחבר זמר "בר יוחאי" וזה לשונו (בדף פה'') :...וזה להם האות כי כל המתמנה על הצבור ומנהיגם ברחמים ונותן נפשו עליהם, בידוע שנשמתו מ"כנסת ישראל", כי מנהגם ברחמים. אמנם המתמנים על ישראל בכלי חמס, נפשותיהם באה משורש נחש וכו'', כי לא יבנו הם בתי כנסיות ובתי מדרשות רק להיות חרב בידם לעשות חפצם ורצונם להתגבר על העם וכו''.

בס"ד
גדול הוא התלמוד שמביא לידי מעשה.
נחלקו חכמים מה גדול יותר תלמוד או מעשה.
ר'' טרפון אומר גדול הוא המעשה.
ר'' עקיבא אומר גדול הוא התלמוד .
נמנו וגמרו -
גדול הוא התלמוד שמביא לידי מעשה

לכן השתדלו לעסוק רק בנושאים המסוגלים להביא את לומדם לידי מעשה.



למיכל, לא התכוונתי חס וחלילה להתיש כוחך או לבקר אותך או את פועלך, המשיכי להשפיע בדרכים שאת מכירה ומסוגלת,
רק היזהרי שלא תגיעי לידי אפיסת כוחות
בלחימה בטחנות רוח שלא קיימות.

ולזכור כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע.
שאמר שלמה "הוכח לחכם ויאהבך",
כִּי לְכָל - חֵפֶץ יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט.

אתה מאמין לאתר השם 1 שהוא מביא כמה סיפורים על רבנים . האם הוא ממציא אותם??..

אי אפשר לפסול הכל, יש שם כמה מדרשים נחמדים ואפילו דברי תורה משכילים,
אך גם הרבה ספורי עליבאבות, כשהמגמה היא לקחת חלקי ציטוטים (כביכול) מאי אילו ברברנים, לחבר אותם לאקטואליה ולמרוח עליהם מדרשים והנה
תבשיל עדשים.
עדשים עגולות כמו גלולות מרדימות שאותם אנו בולעים בשקק.
הבעייה שרוב היהודים לא יודעים להבחין בין אמת לשקר, מציאות ודמיון.
אם היה מביא רק מדרשים ניחא, אך ביומרה שלו לפרש מציאות ועתידות, הוא רק חוטא ומחטיא.

הנה רק דוגמאות שטרחתי לכבודך לאסוף באופן אקראי לחלוטין,
רק אל תשכח שהבטיחו לנו משיח בתשס"ו, תש"ס
וכהנה.

http://hashem1.net/?p=17

http://hashem1.net/?p=373

http://hashem1.net/?p=161

http://hashem1.net/?p=23

ממש מגעיל לקרב אנשים לדת ככה זה טריק טוב מאוד אבל רגע למה ככה לבלבל לאנשים את השכל זה מבויים מטומטמים!!!!

בס"ד

אתוש, אני מציעה לך לנסות ליצור קשר עם
החבורה של "משיב הרוח",
שבין השאר עורכים סדנאות "מזמורים" נראה לי הם מכנים זאת,
לכתיבת שירה בקבוצות, מדי שנה.

לפחות גם ברוח יהודית,
והסיכוי "להכשל" שם נמוך בהרבה.

גם תוכלי להנות באותו הזמן מלימוד בקבוצה,
ועבודה מול משוררים בעלי נסיון.

אם לא שמעת עליהם שווה לך לבדוק,
וגם להכיר אותם ואת כתב העת שלהם.

תקראי את השיר של יורם ניסינוביץ שהבאתי כאן,
ביום ששי האחרון כמה שורות למטה, וקצת תתרשמי. הוא שייך אליהם.

נסי דרך האתר שלהם ליצור אתם קשר:

http://www.mashiv.org.il/

שיהיה לך בהצלחה, ותעשי רק החלטות נכונות לעצמך,
ותעדכני אותנו איך זה הולך, בע"ה.

שלך נעמי.

חשבתי והפכתי בזה והחלטתי שזה לא יתאים לי. ואני לגמרי שלימה עם זה. כי גם אם יש סיכוי נמוך שמשהו כזה יצוץ- עדיף לי לא להיות שם. מעבר לזה שזה כרוך בכניסה לביתה של המשוררת והתחברות מעמיקה יותר (אמרתי שהיא לסבית?) , יש הבדל בין משורר "רגיל" שמדי פעם כותב על הנושא או נוגע בו לבין מישהי שכמעט חרטה את זה על דגלה. יש הבדל בין מי שכותב ברמז לבין מי שכותב בבוטות וברוטליות ואני חושבת לעצמי שזו היתה טעות מלכתחילה אפילו לשקול את זה (אבל לא ידעתי אז מה היא כותבת וזה גם קרוב לי לבית). אני בכל זאת רוצה להגיד שאני חושבת שהיא מאד מוכשרת ואישה אדיבה ונדיבה. העניין קשור בי ובכלל לא בה.
כבר הייתי בסדנאות וזה מה שניסיתי להגיד לאבי, שלעבור סדנא עם נתן יונתן או רחל חלפי זה לא כמו לעבור סדנא עם מישהו שכותב בצורה כל כך פרובוקטיבית. ולא שהכל שם נורא תמים אבל זה לא כל כך בולט.
ואני מודה לכולם על היחס והעצה.

לגבי משיב הרוח- זה ממש משעשע אותי, זה נשמע כאילו העבר שלי רודף אותי. הייתי במפגש הפתיחה שלהם לפני מלאן שנים. נורא הביך אותי המםגש הזה אז, פגשתי שם גם את יורם ניסינוביץ (אין מצב שהוא זוכר אותי ב"ה). הם אחלה חבורה, שעשתה דבר גדול. אני אל מי יודע מה מתחברת שם לכולם. ואני רוצה לציין שגם הם לפעמים נוטים לכתוב כתיבה אירוטית. קראתי שיר בתקופת המלחמה של אחד מהם שאני לא הייתי מעזה לעלות על הכתב. אבל הם בגדר "הרע במיעוטו" ואני באמת אפנה אליהם, כי כרגע מה שמעניין אותי זה לעבור עריכה טכנית, ללמוד דברים כניים שקשורים לשירה ותו לא. לא לקבל השראה ולא להשפיע או להיות מושפעת ואפילו לא לקבל פידבק. אז אני אבדוק את זה.
אבי אני תוהה אם כל נושא חייב להיות מוזכר בשירה. האם אין נושאים שהשתיקה יפה להם? האם השירה כשירה חייבת לגעת בכל נושא שבעולם רק בגלל שזו אומנות? ואגב אני מקווה שלא אמרתי שום בר פוגע לגבי דליה רביקוביץ, עושה רושם שאתה קרוב אליה. עושה רושם שאתה קרוב לעולם הזה בכלל. מעניין.

ותודה לכל מי שטרח לקרוא ולהעיר. זה היה לי מאד חשוב. אני הייתי מציעה מפגש פורום- זה יכל להיות רעיון טוב אבל רק אם אנשים יבואו בלי נשק!!!!! :-))
תודה נעמי. אני מעריכה את הבנתך ועזרתך.
ושבוע טוב ומבורך לכל באי הפורום. מי יתן וגשמים יציפו אותנו השבוע (יציפו חיובית) בניגוד לכל תחזית, אמן!

בס"ד
דתניא "הקורא לחבירו עבד יהא בנידוי" (קידושין)

אדם קורא לחבירו רשע - (בבא מציעא)
(המכונה-) יורד עמו לחייו (-של המכנה)
והם מביאין עדים ולבלר וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין
פלוני (המכנה-) זה כפר באלהי ישראל
(שהרי אמר - "עמך כולם צדיקים" !)

עם ישראל זה עם ישראל.
עם ישראל אינו ערב רב.
הערב רב הם אותם נספחים שמשה רבינו גייר אותם כאשר יצאו מארץ מצרים. ה'' לא רצה אותם כלל, והזהיר את משה רבינו שהם יעשו לעם ישראל צרות גדולות, אבל משה רבינו לא שמע בקול ה'' והחליט על דעת עצמו לגייר אותם, ומאז ועד היום אנו סובלים מהם.
וכאשר היה משה רבינו 40 יום בשמים ועם ישראל חטאו במעשה העגל, מה ה'' אמר למשה רבינו ?!
ה'' אמר למשה : "רד, כי שיחת עמך" !!, ולא אמר למשה : "רד, כי שיחת עמי"!!
ללמדך שהערב רב, לא נחשבו לעם של הקב"ה מאז ועד היום, ללמדך שה'' לא קורא עליהם עמי.
ומשום שמשה רבינו גייר אותם נגד רצון ה'', לפיכך אמר לו : "רד כי שיחת עמך"! שאתה ברצונך, ועל דעתך בלבד גיירת אותם, והם שלך. ואין שום קשר בין לאמר לאדם שהוא רשע, או עבד, לבין לאמר ערב-רב. ויש גם במחנה החרדי אנשים שנשמתם היא משורש עמלק, והם לא יודעים זאת. אז אני לא אומרת שכל החרדים הינם משורש עמלק. עוד מעט יבוא מישהו ויגיד עכשיו שאמרתי שכולם עמלקים.
אני רק אמרתי שיש ביניהם משורש עמלק.
וכאשר יבוא משיח, הוא לבדו, ורק הוא ידע מי הרשע, ומי הצדיק, ומי למעלה, ומי למטה, ומי שורשו בעמלק, ומי שורשו בערב רב.
בקרוב אני אכנס לנושא של ערב-רב ועמלק על פי הספרים, על מנת שנבין מעט עליהם.
ומי שחושב שה'' מחכה שהם יחזרו בתשובה, על מנת שתבוא הגאולה, אינו אלא טועה.
עם ישראל דבוקים בהם מאוד, ורק כאשר ישראל יפרדו מהם התפרדות מוחלטת אז תבוא הגאולה.
והם אלו שמעכבים את גאולתם של ישראל.

את יכולה לזהות ערב רב ?
יש לך כלים לכך?
להעביר את מה שראית באי אילו חוברות וספרים לידי הלכה פסוקה שלא נטעה ולא נתבלבל ולא נחשוד בטעות פושעת בשכננו, מכרנו או אפילו משפחתנו עצמנו ובשרנו שהם אולי ערב רב.

אם אין לך, אז אומר לך ברוכה הבאה למועדון...
של תלמידי חכמים ענקיים שמרגישים מבוכה לדבר בנושא מביך זה שרק המשיח בכבודו ובעצמו יכתוב עליו מורה נבוכים.

סייג לחכמה שתיקה.

אף אחד מאיתנו לא יודע מיהם הערב רב.
וכל אחד מדביק את הכינוי לכל מיני קבוצות שלא נראות לו. ואולי הוא בעצמו ערב רב???
כי הוא מקטרג על יהודים ללא הפסק???

חומר למחשבה מטעם האגודה לעידוד האהבה בעם ישראל.

נ.ב- עמלק הוא היצר הרע הפנימי של כל אחד ואחד מאיתנו.
נ.ב 2- בשביל המשיח כולם צדיקים. וכולם יחזור בתשובה !!!

יתכן שאולי אני מהערב רב, ויתכן שגם אתה מהערב רב.
אני רק יודעת שהערב רב, וכן אותם אנשים ששורש נשמתם בעמלק, לא יכולים לחזור בתשובה, ואני קראתי זאת באייזה מקום. והמה הנפשות הגרועות ביותר שיש.
ואם עזבתי את העבר שבו חייתי, על מנת להתקרב אל בורא עולם ולשמור את מצוותיו, אז בוודאי שנשמתי אינה לא מערב רב, ולא מעמלק.
בניגוד לאנשים שנולדו כחרדים, ומתנהגים כחרדים מתמיד, ואין שום יכולת להבחין עליהם שהם חוזרים או לא חוזרים בתשובה, משום שתמיד הם לבשו חליפה וחולצה לבנה, והתפללו 3 תפילות ביום, ושמרו שבת, אז הדבר היחידי שנשאר הוא לבדוק אחר הלב שלהם, וזה הדבר נסתר מאיתנו, וגלוי רק לבורא עולם. כך שעם כל הכוונות שלך לנסות לרמוז על קטגוריא שאולי אני משויכת אליה תרד מן העץ הגבוה שאתה מנסה לטפס עליו, ותחפש עץ אחר. כי הערב רב לא יחזרו בתשובה, וגם העמלקים לא, אז באם אתה רואה יהודי שעוזב את כל עברו, ומתחיל לשנות את אורחות חייו, גם באם הוא לא מושלם עדיין, אז אל תחקור אחריו באם נשמתו אולי מערב רב או עמלק. מספיק לך לדעת את זאת ולא יותר.

איך יסעו והים סוגר עליהם ??!
וחלק מהמפרשים אומרים כי היה זה עניין של ביטחון ואמונה להפגין.
אך הקב"ה מדבר ישירות וח"ו אינו מתעתע בלשונו כבני אדם.
ובודאי התכוון, שבדיעבד היו אמורים ליסוע ולא להיעצר.
ורומז כאן לעניינים גדולים שעלינו להבין
שאין לחכות ....לישועת השם ב-חוסר מעש
ולהיעצר בשולי הדרך,
כמו לדוגמה שעושים אחינו בגולה,
ע"י אחיזה לא ראוייה בחלקי משפטים מהמקורות,
למרות שהתורה, חכמיה לאורך הדורות - תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים ואחרונים, והמציאות עצמה מראה ההיפך (אין כאן מרידה באומות שהרי נתנו כבר רשיונם),
אלא לעלות לא"י ולקרב את הישועה.
לעשות צעד לכיוון הים ולנסוע לארץ ישראל,
ואת השאר להשאיר לאל.

קראתי פעם בספר "אור החיים הקדוש" ושם היה כתוב על "מה תדבר אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו".
שרצה משה רבינו שיבקע הים ויהיו ניסים, אלא שלא היו מספיק זכויות לעם ישראל בזמן ההוא, משום שהיו עדיין מלוכלכים בעבירות שבהם שקעו בארץ מצרים, ומידת הדין עיכבה בעד הנס, ובזה רמז ה'' למשה שפה צריך מסירות נפש כדי לסתום את פי המקטרג, שכן ה'' רצה לבקוע את הים, אבל מידת הדין לא איפשרה זאת. וכאשר נחשון בן עמינדב קפץ אל הים, נעשה הנס.
בניגוד למקרה נוסף שבו רבי פנחס בן יאיר רצה כמדומני לעבור בנהר, כדי לקיים מצות פדיון שבויים, הוא אמר לנהר "חלוק לי מימיך", אבל הנהר לא הסכים כמדומני בטענה שמי הוא רבי פנחס שיצווה עליו לשנות את טיבעו, שהרי הוא נוצר לפני בריאת האדם, ואז רבי פנחס אמר לו, שבאם הוא לא יחלוק את מימיו, הוא יגזור עליו שיותר לא יעברו בו, ואז הנהר נחלק ונתן לו לעבור בו. ואייך במקרה הזה חלק הנהר לבסוף את מימיו, וזאת משום שרבי פנחס בן יאיר היה צדיק, ולא היה שום קיטרוג עליו מצד מידת הדין. אבל על ישראל היה קיטרוג, ולכן היה צורך לפעולה מעשית של מסירות נפש, על מנת שהים יבקע.

שעל בני ישראל להגיע לדרגתו של ר" פנחס ב-י, כדי שיפתח להם האויקיאנוס האטלנטי ?
או תירצת כאן מדוע רועי ישראל אינם מקפידים מספיק במצוות פדיון שבויים ?
צאי וראי במקורות מה מידת הדין אומרת על כל הדר בחו"ל.

על כל פנים, בכל דור ודור יש את עם ישראל ובחינת משה רבנו, רק שהנבואה נסתלקה ואין מי שיעורר אותנו מלמעלה, להזיז את עצמנו על מנת שנהיה ראויים להיגאל.
המים והבקעותם בנושא הנדון הם רק משל.

אגב אם כבר הבאת את "אור החיים" ועניין הדין,
הוא מוסיף ומסביר ממה נובע הדין :
"נראה לי לומר כי רשם ה'' לומר להם טעם תגבורת הדין עליהם, לצד שהם המעיטו בלבם האמונה, ואמרו "הלא טוב לנו עבוד מצרים !! " (-אמריקע),
לזה צוה ה'' לעשות כנגד עון זה הצדקת האמונה בכל תוקף, גם בזה רמזם לדעת הסובב תגבורת הדין מחדש"

אין שום קשר בין רועי הצאן, למה שכתבתי על משה רבינו ורבי פנחס בן יאיר.
זה נושא אחר וזה נושא אחר.
כתבתי שמשה רבנו צעק לה'', כאשר ראה שלעם ישראל אין לאן לפנות, הוא ביקש מה'' שיציל את ישראל. וה'' אמר למשה רבינו: מה תצעק אלי ?! שאין אני יכול לסייע, שכן מידת הדין היא שמעכבת בעד ביצוע הנס של קריעת ים סוף.
"דבר אל בני ישראל ויסעו" ה'' התכוון לפי ה"אור החיים", שפה חייבת להיעשות מסירות נפש. (ויסעו-שיהיה שינוי מעשי)
וכאשר נחשון בן עמינדב קפץ לים תוך מסירות נפש, שהרי הים עדין היה באופן הרגיל, אז נבקע הים משום שהוא קיים מסירות נפש (אותה תנועה שה'' רמז למשה רבינו (דבר...ויסעו)
לא התכוונתי שישראל צריכים להגיע לדרגתו של רבי פנחס בן יאיר, אין שום קשר בין הדברים.
נתתי את המקרה הנוסף של רבי פנחס בן יאיר בדומה למקרה של בקיעת ים סוף. שגם משה רבינו היה צדיק וגם רבי פנחס בן יאיר היה צדיק.
ובכל זאת לא זכה משה רבינו שיוכל לגזור על הים שיבקע, משום שהדבר לא היה תלוי ברמת מעשיו.
אלא שעם ישראל עדיין לא היו ראויים בצאתם ממצרים לנס כמו שנעשה עם רבי פנחס בן יאיר, משום ששם היו צריכים למסירות נפש. לא היה אז קיטרוג על רבי פנחס, ולכן היה יכול בגזרת פיו לאיים על נהר גינאי שאם לא יחלוק לו את מימיו, הוא יגזור עליו שלעולם לא יעברו בו עוד אנשים.

לא התייחסתי כאן לרועי צאן.
זה נושא אחר וזה אחר.

משה רבינו אב לנביאים ורבי פנחס בן יאיר לא היה נביא זוטא.
יש הבדל בין מופת עצמי ומופת מקרי לנבואה.

בני ישראל נדרשו למסירות נפש כדי להיגאל -
בלית ברירה, עקב הרהורם לחזור מצריימה.

ר" פנחס בן יאיר לא נדרש למסירות נפש כזו שיסתכן בטביעה ח"ו, מפני
שאין פוסקין על השבויין יותר מכפי דמן בודאי שלא מסכנים נפשות עבורן.

בקיעת הים והמופת העצמי של ר" פנחס בן יאיר אינם קשורים זה לזה,
בכל אופן לא שייך האחרון לנושא שהתחלתי והוא -
מצוות מסירות הנפש הנדרשת מאחב"י בגולה לעלות ארצה, באוויר, בים או ביבשה.

בשורות טובות !

ב"אור החיים" הקדוש בפרשת "בהר" על הפסוק : כי "ימוך אחיך עימך ומכר מאחוזתו" ירצה על משכן, משכן העדות אשר הוא אחוזתו יתברך שבו השרה את שכינתו, ובעוונותינו נמכר הבית ביד האמות, וכמאמר חז"ל בפרוש הפסוק :" מזמור לאסף באו גויים" וכו''. והודיע הכתוב כי גאולתו הוא ביד הצדיק אשר יהיה קרוב לה'', עד דרך אומרו :"בקרובי אקדש". הוא יגאל ממכר אחיו כי האדון ברוך הוא קרא לצדיקים אח כביכול, דכתיב :"למען אחי ורעי"
והגאולה תהיה על ידי שיתעוררו לבות בני אדם לחשוב: הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שולחן אביכם, ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשולחן אביכם, הוא אלקי עולם ברוך הוא לעד, וימאוס בעיניו תאות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני גם נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר יטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ה'' ממכרו. ועל זה עתידים ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ה'' עלבון הבית העלוב ע"כ.
הרי התביעה על גדולי הדורות, כי היה להם לרגש ליבות בני אדם ולהמאיס בעיניהם את התאוות המדומות ולהעירם לענינים כבנין בית המקדש והגאולה העתידה.

ועוד שאנו רואים שגדולי הדור עושים ההיפך -

סלולרים כשרים למהדרין + חליפה במבצע !!
האחזות באדמת אמריקע
המרוץ לפוליטיקע כאילו בכוחה נגדיל כוח תורה !
תוך הבטחות של מקום מובטח בג"ע וקמעות.

ועוד...
ומאידך פסיביות ושתיקה רועמת בנושאים כמו התנתקות מרצון ואיבוד חלקי אדמה.


עתה שהתנהלות ההנהגה, שלטון משטרה וצבא בזויים בעיני העם, בא גדיאמק העגל התורני.
ועוד תראי שתהיה לו תמיכה רבנית מקיר לקיר
מהקיר (כותל-) המערבי ל-וול סטריט.
ואז................
............................
הקטע צונזר............
.........................................
(המשך)
ד כִּי יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים: ה אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם וּפָחֲדוּ אֶל-יְהוָה וְאֶל-טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים:
(הושע)

זה היה עוד בוקר יפה (עד כמה שזה אפשרי) בארץ הבולדוגים.
בשעה זאת של הבוקר, אירן עוד נמנמה לה בשלווה במלונתה השקטה, (שדרך אגב, יש בה חדר פנוי להשכרה! למעוניינים: 08 - 9262168 * למתקשרים מוקדם - מובטח צעצוע לעיסה! D: )
אירן התעוררה לה לבוקר שקט זה, שבו כרגיל תוכנותיה הן: לנבוח, לנהום, וללעוס את צעצוע הלעיסה שלה.
מה שאירן לא ידעה הוא, שבואותו הבוקר צפוי לה ביקור אצל הוטרינר. אירן לא אהבה את הוטרינר.
הוא תמיד בחר להעניק לה את הזריקות שלה דווקא בתחת.
חוץ מזה, היו לו ידיים קרות.
בכל אופן, ברגע שאירן התעוררה היא גילתה להפתעתה הנעימה חבר נוסף על ישבנה. חצ''קון אדום גדול ושעיר במיוחד.
אירן חיבבה את החצ''קון שלה.
בעודה מנסה אירן ללקק את ישבנה, התקרבו בחשאי בעליה בנסיון לקחת אותה לוטרינר.
אבל כידוע להם, אירן מוגדרת כיב"מ. (יצור בעייתי מאוד.) ולכן קשה מאוד לשלוח אותה לוטרינר בעל ידיים קרות במיוחד כשצמח חבר חדש על ישבנה.
בכל אופן, אחרי מאמץ של בעליה, נביחות נשיכות ונהמות, מצאה עצמה אירן אצל הוטרינר.
אך אבוי! הוטרינר רוצה לפוצץ את חברה החדש של אירן!
עד שסוף סוף רכשה לעצמה חבר הוא צריך להעילם!
אירן לא אהבה את הרעיון של להיפרד מהחצ''קון השעיר שלה.
היא תגן עליו בכל מחיר!
ולכן, ברחה אירן מן הוטרינר אל ביתה של חברתה הטובה, אורנה קמין.

ההממשך - בשבת הבאה.
נ.ב.
בקובץ המצורף תוכלו למצוא תמונה של אירן. שווה הצצה!

.

מתחיל להיות פה ממש נחמד.
לבסוף נצא כולנו מכאן ידידים טובים.

.

.

.

בלינק הזה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3332050,00.html

בס"ד

משגב לדך

הדלקתי הנרות
בקבוק היין על השולחן, מונח,
גם סלט האבוקדו מתובל לימון.
אני הולך אל התפילה –
ניגוניה וקולה
גוזמים ורדים בשערי
משגב לדך.
אחר- כך המלאכים, הזמירות שלי,
השולחן הנמוך
של הישועה.

מקסים גילן.
זל.

http://www.flix.co.il/showVideo.asp?m=1086770

מאד יתכן שכולם כבר ראו את זה (האחיינית שלי אומרת שכל ה שאני שולחת לה כל כך ותיק שזה כבר מעלה עובש וירטואלי. כן ככה היא מכבדת את הדודה היקרה שלה :-))
בכל מקרה זה נחמד, הנה:
פרופסור אתאיסט לפילוסופיה מרצה לכיתתו על הבעיה שיש למדע עם האל הכל-יכול. הוא מבקש מאחד מתלמידיו החדשים לעמוד

הפרופסור: אתה מאמין באלוהים?

הסטודנט: בהחלט, אדוני.

הפרופסור: האם אלוהים הוא טוב?

הסטודנט: בוודאי.

הפרופסור: האם אלוהים הוא כל-יכול?

הסטודנט: כן.

הפרופסור: אחי מת מסרטן למרות שהוא התפלל לאלוהים לרפא אותו. רובנו היינו מנסים לעזור לאחרים חולים, אבל אלוהים לא. איך זה מראה שהוא טוב?

(הסטודנט שותק)

הפרופסור: אינך יכול לענות, נכון? בוא נתחיל שוב. האם אלוהים טוב?

הסטודנט: כן.

הפרופסור: האם השטן טוב?

הסטודנט: לא.

הפרופסור: מאיפה הגיע השטן?

הסטודנט: מ... אלוהים...

הפרופסור: נכון. אמור לי, בני, האם יש רוע בעולם?

הסטודנט: כן.

הפרופסור: הרוע נמצא בכל מקום, לא כן? ואלוהים ברא הכל, נכון?

הסטודנט: כן.

הפרופסור: אז מי ברא את הרוע?

(הסטודנט לא עונה)

הפרופסור: האם יש מחלות? חוסר מוסריות? שנאה? כיעור? כל הדברים הללו קיימים בעולם, נכון?

הסטודנט: כן, אדוני.

הפרופסור: אז מי ברא אותם?

(הסטודנט לא עונה)

הפרופסור: המדע אומר שיש לך חמישה חושים בהם אתה משתמש לזהות ולשרת את העולם סביבך. אמור לי, בני, האם ראית את אלוהים?

הסטודנט: לא, אדוני.

הפרופסור: שמעת אותו?

הסטודנט: לא, אדוני.

הפרופסור: האם אי פעם הרגשת את אלוהים, טעמת אותו, הרחת אותו? האם היתה לך תפיסה חושית כלשהי של אלוהים?

הסטודנט: לא, אדוני, לצערי לא.

הפרופסור: אך אתה עדיין מאמין בו?

הסטודנט: כן.

הפרופסור: בהתאם לנוהלי בדיקה אמפיריים וניתנים למדידה, המדע אומר שאלוהים אינו קיים. מה יש לך להגיד על זה, בני?

הסטודנט: יש לי רק את האמונה שלי.

הפרופסור: כן, האמונה. וזו הבעיה שיש למדע.

הסטודנט: פרופסור, האם יש דבר כזה "חום"?

הפרופסור: כן.

הסטודנט: והאם יש דבר כזה "קור"?

הפרופסור: כן.

הסטודנט: לא, אדוני, אין דבר כזה.

(הכיתה משתתקת)

הסטודנט: אדוני, יש הרבה סוגים של חום, סופר-חום, מגה-חום, חום לבן או קצת חום, אבל אין דבר כזה שנקרא "קור". אנחנו יכולים לחמם 458 מעלות מתחת לאפס, מה שיהיה חסר חום, אבל אי אפשר לרדת מתחת לכך. "קור" הוא רק מילה בה אנחנו מתארים את העדרו של החום. אי אפשר למדוד קור. חום הוא אנרגיה. קור הוא לא ההיפך מחום, רק העדרו.

(דממה מוחלטת בכיתה)

הסטודנט: מה עם חושך, פרופסור? יש דבר כזה "חושך"?

הפרופסור: כן. מהו הלילה אם לא חושך?

הסטודנט: טעית שוב, אדוני. החושך הוא העדרו של משהו. יכול להיות לך אור חלש, אור רגיל, אור בוהק, אור מהבהב... אבל אם אין לך אור באופן רצוף, אין לך כלום, וזה נקרא "חושך", לא כן? במציאות, החושך אינו קיים. אם הוא היה קיים, היית יכול לעשות אותו יותר חשוך, נכון?

הפרופסור: אז מה הטענה שלך, בחור צעיר?

הסטודנט: אדוני, הטענה שלי היא שהנחת היסוד הפילוסופית שלך פגומה.

הפרופסור: פגומה? אתה יכול להסביר?

הסטודנט: אתה עובד מתוך הנחת יסוד של דואליות. אתה טוען שיש חיים ויש מוות, אלוהים רע ואלוהים טוב. אתה רואה את מושג האלוהים כמשהו סופי, משהו שאתה יכול למדוד. אדוני, המדע לא מסוגל להסביר אפילו מחשבה. הוא משתמש בחשמל ומגנטיות אבל מעולם לא ראה, ובוודאי שלא הבין לחלוטין, אף אחד מהם. לראות את המוות כהופכי לחיים משמעו להתעלם מהעובדה שהמוות לא יכול להתקיים כישות עצמאית. מוות אינו ההיפך לחיים, רק העדרם. עכשיו אמור לי, פרופסור, האם אתה מלמד את תלמידיך שהם התפתחו מהקוף?

הפרופס

סיפר לי סיפור דומה,
שמורה ברוסיה לקח את הכיתה ושאל אותם רצף של שאלות :
אתם רואים גלים? כן
אתם רואים חול? כן
ציפורים ? כן
וכן הלאה...

ופתאום בלעג...
מישהו כאן רואה את אלוקים ? ...שקט דממה.

ואז תלמיד אחד שואל - מישהוא כאן רואה מוח של מורה ?

והכיתה צוחקת.

אבל מה שהבאת נשמע הרבה יותר טוב.

לא הייתי צריך להגיב כאן.
סליחה, פשוט נזכרתי ברגע נוסטלגי.
הסיפור שהבאת ממש יפה.

לא הבנתי.
זכותך להגיד כל דבר. ומה הקטע עם נוסטלגיה? מותר לך! מותר לכולם! וזה ממש בסדר שאנשים כאן קצת נחשפים ואפילו מביעים רגש (יש דבר כזה).
דווקא מאד מעניין אותי לשמוע על עברך ובכלל, כל מה שתגיד מעניין. כלם כאן מעניינים למה צריך לחחשוב פעמיים לפני שאומרים פה משהו אישי? ותודה ששיתפת. וחשפת. כמה נחמד- דנמרק! אתה מדבר דנית גם?

מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך,
זו הסיבה.
הקטע המיותר שהבאתי הוא במקרה הסוף,
אך ללא המסרים של סיפורך, ובכך רק גורע.

רק צריך להיות קצת נבון..

רק צריך להיות קצת נבון..

בסד.
ערב טוב.

כל כך הרבה רומני חניכה ניכתבו לכל אורך
חיי התרבות אוטוביוגרפיות חניכה. ביוגרפיות
חיי אמנים. מוסיקאים ,משוררים פילוסופים
פסלים,ציירים. בכל אלה יש ניסיון לתפוס את
הדבר הכל כך חמקמק ובכל זאת קיים ומשפיעה
עמוקות על חיי עם ודורות של אנשים מישתנים
לפעמים מבלי לדעת למי חייבים את
היתפתחותם האינטלקטואלית רגשית . לא תמיד
מרגישים כש ניכנסים למוד רגש או חשיבה
תפיסה חדשה בהשפעת גלים חוזרים בתחילה למעגלי יודעי חן ודורשים בניפלא. ויורד במעגלי ציבורים הולכים וגדלים עד ל הגיע להמונים . מתאר את השפעת האמנות והפילוסופיה על היתפתחות התודעה המודרנית בסיפרו של קנדינסקי על אמנות הצבע והצורה.

אנשים רבים מעולם לא החזיקו ספר פילוסופיה
חשוב. אף על פי כן. זלגו מושגים ובחינות
ושפה חדשה דרך בירור חדשה כמעט לכלל. מבלי
שיהיה להם צל מושג מאיכן ולמי חבים ..אך ללא בעיה מישתמשים וגורסים את מציאותם שלהם באותם אמצעים שבעבר היו נחלת מתי מעט
נחלתו של אחד או קבוצה מצומצמת מאוד.


מבלי לעשות אידאליזציה של אמן מאסטר.
משורר. אין ספק שהוא מחדד מאוד רגישותו לשפה ולתחביר למוצא המישפט. בכלל זה כיצד שפה מכבסת מציאות.פעמים מעלימה עולמות שלימים בחיי הנפש. לפעמים מגלה וחושפת מיכמני נפש שלא העלינו בדעת שאכן כך אנו מרגישים שאכן זה מצב קיומינו ראי קפקא ולהבדיל מרסל פרוסט כיצד הוא מעלה מכניזים תת הכרתי וממש חוסף את גלגלי התודעה.דבר שאך זה לא היה בחינת קיים הופך למישפט מילים.במישקל.
אקורובטיקה של השפה היא אקרובטיקה של הנפש.

הזכרתי את דליה רביקוביץ זל. שהיתה באמת דוגמה מאלפת של כוהנת של השפה.של המצפון ושל נפש האדם. מי שפגש והכיר מקרוב את דליה לר יכל שלא להיתפעל א.מידעתה העמוקה בתרבות העיברית בכלל זה מחשבת ישראל.תלמוד.מישנה.
תנך על עומקי שפתו. לא היה דבר בתרבות העיברית הכתובה במיוחד שירה וספרות שהיא לא הכירה. כל ספר ושיר חדש היה אצלה. והיא לא רק שקראה אלה ידעה להגיד את לוז המשורר.ברו ואיכותו. בשיחות היה לה מבט מרענן.וגאונות של ראיתי באקדמיה. חד פעמית היתה האישה הזאת.

אך אין דוגמה אחת למשורר/ת. כל אחד מהמעולים חייב לפתח בעצמו וליסלול שפה יחודית רק לו. ככה זה אין מירשם.ואין מסלול ברור. ראי חיי אמילי דיקנסון של יצאה את פתח ביתה. לא היו לה יחסים קרובים עם איש לבד מ יחסי הידידות עים אדם אחד או שניים.ובכל זאת היא ידעה לעומק מה זאת אהבה.ומהי ידידות.ומהוא עולם האנשים ומה חייהם.

נעמי צדקה יש שבט אנשים כמעט ללא קשר חברי או ברנזאי כלל. חוטים סמויים.עוקבים מקרוב ומרחוק זה את היתפתחותו של האחר ומה ניתחדש בשפתו לאן פנה ובאילו חומרים עכשיו האחר עושה.

בתל אביב יש נזירי וכהני שירה. רובם לא מוכרים.
חלקם ניפטרו כגון אבות ישורון. דן פגיס.חזי לסקלי.
אמיר גלבוע .מקסים גילן. דויד אבידן. אלו ניפטרו. אך נגעו בשירה העיברית לתמיד. חיים ובינינו ישראל הר. אורי ברנשטין.ישראל פנקס .מאיר ויזלטר .יוסף שרון .נתן זך. מאיה בזרנו .ואחרים.

אין דבר כזה שירה מינורית. יש רק שירה טובה.או לא שירה.

דוד אבידן אמר פעם. איך כותבים שירה בשפה שמיטב שירתה המודרנית ניכתבה לפניי כ שלושת אלפים שנים.

בס"ד

בעיון ובבקיאות (ובעשייה?), והכרת הנפשות הפועלות,
שכמה מהשמות שהזכרת עוררו אצלי
גם זכרונות מימים אחרים

גם מלימוד תורה דומה שלא החסרת הרבה שיעורים.

כתבת פה באיזו שהוא מקום שאתה מתעסק בחקר של??
האם היית מוכן לחזור על זה...?

כל זה נשמע באמת, הרבה מעבר להתעניינות גרידא,

אבי האם אתה דתי לאומי, שהצלחת לגשר בין כל העולמות?

אני שמחה לפגוש כאן מישהו שמעורה כמוך
בעולמה של השירה בפרט, ואף יודע, עושה רושם,
לשים את האצבע על שירה טובה באמת.ושיר טוב מהו.
ומבין לא קטן בערכה של העשייה האמנותית, ובערכם של העושים במלאכה זו. ישר כוח גדול.

אביא למעלה שיר שיכול להתאים גם לשבת הקרבה,
מאת משורר דתי בשם יורם ניסינוביץ,
שאך לפני ימים אחדים שוחחתי איתו.
בשם: "משגב לדך", ניתן לו פה במה.
שבת שלום לך.

<h1>test</h1>

כולם ליראות את הסרט הזה מהתחלה ועד סופו!!
http://altv.shemayisrael.com/movie-0087.shtml

חובה לראות עד הסוף עד הסוף

ולהפיץ גם באתרים חילונים.
שמעתי אותה לפני הרבה זמן ברדיו אבל חלק מהדברים, ומאז כנראה קרו לה עוד דברים.

מדהים מדהים מדהים

אני מאמינה לכל מילה שלה, כי גם לי קרו דברים מדהימים בחיים במציאות ולא דרך חלום וגם חזרתי בתשובה כשהרגשתי שזהו אין יותר ארכה.

סרט חובה ואכן עד הסוף לראות.

יפה יישר כוח

כנסו כדאי
http://hashem1.net/

תשובה קודמת והכרחית לגאולה ולא חלומות באספמיא.
אנו נמצאים בעולם דעשייה !

עניינים קודמים :
התבטאות של רב ברבירב1 על חודש תשרי !
התבטאות של רב ברבאבא על חודש חשון!
התבטאות של רב עליבאבא לחודש טבת !
התבטאות של רב ברבירב2 על חודש שבט !
התבטאות של רב ברבירב3 על חודש אדר! א !
התבטאות של רב ברבירב4 על חודש אדר! ב!
התבטאות של רב ברבירב1 על חודש ניסן !
התבטאות של רב ברבירב1 על חודש איר !
התבטאות של רב ברבירב1 על חודש סיוון !
התבטאות של רב ברבירב1 על חודש תפוז !
התבטאות של רב ברבירב1 על חודש אב !
התבטאות של רב ברבירב1 על חודש עלול !
התבטאות של רב ברבירב1 על חודש תשרי דשנת תש"ס!
התבטאות של רב ברבירב1 על חודש תשרי דשנת תש"ס!
התבטאות של רב ברבירב1 על חודש תשרי דשנת תש"ס!התבטאות של רב ברבירב1 על חודש תשרי דשנת תש"ס!
התבטאות של רב ברבירב1 על חודש תשרי דשנת תש"סא!

התבטאות של חוזה המדינה הרצל על חודש תשרי דשנת תרי"ג

ודינו של ועוסק בקיצין. .חרם פסק.

כך דרכם של מחזירים ..הם למדו שכל מי שמדבר
במשיח זוכה ל פירסום מיידי. ומכיון שכך אף אחד לא רוצה להישאר מאחור וממהר ליטבול גם הוא
באמבט המיוזע מבוהל כך נולד גזע חדש של חוזרים
עאלו ששמעו על כף הקלע .חיבוטי קבר.ומה דינו שיתפס לא מוכן.

לא כך היו פני הדברים.
מי שחזר חזר בישוב דעת.מאהבת דרך חיים יהודית
וחוכמת היהדות. ושלום דרכיה. וטהרת הלשון.החל בחומד ושולחן ע. פירקי אבות ומישם למישנה ,ותלמוד ופוסקים בקצב אנושי בישוב דעת.

היום הרבה מהחוזרים עוד טרם למדו את סידור התפילה וצורת אות. שלא נדבר על תלמוד ופוסקים ישר בקפיצת ראש לזוהר ולאחרוני יודעי חן.
אפשר גם בפורום לראות מה קורה ל מי שחשב לקפוץ ול פסוח על כמה וכמה סעיפים.
בבת אחת.ללא אוויר כמעט.וכרסם ריקה.רק רצון לגאולה ועכשיו.

רוצים את הכל מוכן. לא רוצים לעמול.

-


-
-
-
-


-
-




-

הוא מביא מה שרבנים אומרים על הגאולה..
רוצה להכנס תיכנס לא רוצה אל תיכנס לא מכריחים אותך

בענינך.
אך התגובה שלי לא הייתה אישית נגדך
מפעיל אותו אתר יודע היטב, בין היתר על בשרו ו"בשר" מחשבו שזה לא בסדר הפיתוי בדברי רברבנים על חישובי קיצין באמתלא של
"דברי תורה", כקרדום לחפור בה.
שמעתי ממקור ראשון על הרבה יהודים ויהודיות שאיבדו את כוחות נפשם.
מנסיונות העבר הרוויים כנהרות בדם,
למדנו שלא להאמין ולהתיחס להימורים וניחושים.
כידוע,
הבטיחו לנו מועד ביאתו בתאריכים רבים, ובכל שנה - מצאו לה נוטריקונים נפלאים
"תהיה שנת...." ואף הגדילו להסביר
ע"י "דעת תורה" מדוע מתחייב הדבר.
ועינינו כלות ביגון ואנחה וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות עד שהראשונה פקודה, שניה ממהרת לבא...
ועדיין לא נלאו מלחשב קיצין למרות שנתבדתה תקוותם שוב ושוב,
תחת נימוקים ותירוצים של השתנות הזמנים והיות ש"הזמן" המיוחל ממשמש ובא, יש לעסוק בניחושים.
כיון שהבטיח "היום אם בקולו..."
הסיקו מכך שהיום הוא אולי היום הזה או למחרת או למחרתו וכיו"ב ולכן יש לעסוק בענייני דיומא
כיוון ש"משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בעניינו של יום" -(| ;-) ===

ודוקא משום שאם נכון הדבר ואנו עומדים בפתח הגאולה, אדרבה עלינו להיות זהירים ולהמעיט בדיבורים מיותרים, שמא תברח לנו או שמא גורם ההפתעה יהיה כנשיכת עקרב ולא כמציאה.
"כי הא דרבי זירא כי הוה משכח רבנן דמעסקי בה
(-בנושא הנ"ל), אמר להם:
-במטותא מינייכו, לא תרחקוה !!!
דתניא : שלשה באין בהיסח-הדעת ואלו הן משיח, מציאה.... ועקרב.

אגב, מי שמתיחס לניחושים מקבל יגון בתמורה ומאבד מכוח האמונה - ש"יכול להגיע בכל יום".
וכוח התשובה נמעט והולך לו באופן טבעי,
גם ללא עזרת היצר הרע.