הוועדה המדינית של הסנהדרין
הערות והמלצות בענין עמדתה של ממשלת ישראל בנושאי בטחון ומדיניות במרחבי ארץ ישראל
בתאריך יא בכסלו תשס"ז (3.12.06 ) החליטה ממשלת ישראל על אף דוחות המודיעין והתנגדותם של השרים המופקדים על הביטחון להמשיך במדיניותה; לעצור הפעילות ההתקפית בחבל עזה ולא להגיב על ירי הרקטות הנמשך כיוון שהממשלה "צופה פני עתיד" ובוודאי שלא למנוע המשך העמקת הערכות האויב בחבל עזה.
מדיניות זו חלה כנראה במעומעם גם על אזורי יהודה ושומרון.
עמדתה זו של הממשלה, הממשיכה בעת ובעונה אחת להגן על עצמה מפני וועדות חקירה, מסכנת מהותית וללא תקנה את בטחון המדינה ואת חיי תושביה, עומדת בניגוד לחוקי המלחמה העולים מתוך תורת ישראל ובניגוד מוחלט לאינטרסים הקיומיים המינימליים של העם היהודי במולדתו. כמוה כנטישה והפקרה ברשלנות פושעת אם לא בזדון את חיי התושבים.
ראשות הממשלה אינה מתייעצת עם שריה, אינה מקבלת החלטות בדרכים תקינות ודמוקרטיות, אלא מכתיבה את עמדת ראש הממשלה וסגניתו ובוודאי שאינה מתייעצת עם גורמי אופוזיציה, אינה מקיימת מועצת מלחמה לאומית כהמלצת הסנהדרין מיום ג'' באב, תשס"ו (1) ואינה מתייחסת להמלצות הביטחוניות של צה"ל.
מתעלמת מרמזי שופטי הרוב בבג"ץ בענין וועדת וינוגרד ובענין הגופים הראויים לחקור מלחמת לבנון.
ובינתיים היא עוסקת במסירת אדמות יהודים שבאזור ירושלים לרבות אלו הרשומות במרשם המקרקעין לידי אויבים ובהפקרת בטחון העיר כולה על ידי העברת מקומות שולטים על המרחב העירוני אל מחוץ לגדר ובהעברת השליטה בהר הבית לידי גורמים מוסלמיים.
בנוסף להפקרה בעזה ולמדיניות תלותית בנושא הגרעין, ממשיכה הממשלה להתעלל ביהודי יהודה ושומרון, להפעיל נגדם צווים בלתי חוקיים ולבצע את מדיניות ההתכנסות בפועל. זורעת בכך מדנים בין יהודים ומפרקת את הצבא.
נשק מגן נלקח מתושבי יהודה ושומרון וגם הנשק הקל הושאר במשורה תוך חשיפת הישובים ותושביהם לסכנות. לאחרונה מתפתחת תכנית חניקת גושי ההתיישבות המוכרים והוותיקים, הידועה כתכנית הגידור המשני הנוגדת את דעת אנשי המקצוע בצבא , הקורמת עור וגידים. מדיניות ההתעלמות והאיפוק הפכה למדיניות זדון שאחריתה הנחלת תבוסה וקריסה לעם היהודי. התבוסה והחידלון הפכו לתו זהות של מדינת ישראל.
המלחמה ברצועת עזה מאז הגירוש ממנה הייתה רוויה במגבלות שבאו לשמור על ה''אופציה המדינית''. הצידוק היחיד לממשל הישראלי שלא לנצח ברצועה ולהמשיך להתעלם מסבל התושבים בשדרות, לסכן את אשקלון, ואשדוד על מתקניהן האיסטרטגיים וכל הדרום הוא הצגת הכניעה של מדינת ישראל ככורח מתמשך ובלתי נמנע המצריך המשך גרוש יהודים מיש"ע וויתור על הגולן. הממשלה שכל תהליך הקמתה והצדקת קיומה הוא פשע הגרוש, חורבות הישובים היהודיים והמשפחות שהתפרקו, מאמינה כי הטרף הנוסף שתשליך לציבור ולאומות העולם כאתנן יביא שקט והמשך התמיכה בה.
עדות לכך הם שבחיה של מזכירת המדינה של ארצות הברית לנאום ראש הממשלה בשדה בוקר שהוא ביטוי נוסף למדיניותה החדשה והמתפתחת של ארצות הברית, הרואה במדינת ישראל מטבע לקידום עניניה.
כדי לפרוץ את טבעת החנק המתהדקת, על צבא ישראל להמשיך להלחם ללא דיחוי וללא הפסק, עד לנצחון מוחלט על אירגוני הטרור ותומכיהם והבסתם בחבל עזה ובכל מרחבי ארץ ישראל.
1.מצוות המלחמה במלחמת רשות היא "עד רדתה", היינו הכרעה מוחלטת של המלחמה. קל וחומר במלחמת מצווה של עזרת ישראל מיד צר וכיבוש הארץ שמטרתה מיגור האויב והדיפת שרידיו מארצנו הרחק מעבר לגבולותיה המובטחים בתורה.
2. מתוך המלצות ביה"ד הקבוע של הסנהדרין לממשלת ישראל בפרוץ מלחמת לבנון
א. [חובת הקמת מועצת מלחמה על ידי הממשלה]
אחדות האומה כולה היא תנאי מוקדם לנצחון. לפיכך על הממשלה להקים מועצת מלחמה ללא מפתח מפלגתי, שתכלול את נציגי הציבור היהודי וראשיו, וכן שאינם
הוספת תגובה
