כדאי להבהיר, יהושוע מכחיש כל קשר למשיח אם יש כזה.

וגם אמר שהוא כבר יותר מחצי שנה לא מנהל את האתר הזה.

רק שתדעו.

ואני עדיין מנהלת אותו.
אני פשוט לא מוצאת לנכון להגיב על כל שטות שמישהו פולט ....
וגם מאוד עסוקה כרגע בהעלאת האתר החדש.

תודה לעונים

תרפיה נשימתית ו או אף שיעורים ביוגה פראנה
ישפיעו ואף עשויים לחולל שינוי מהותי ביציבה הנפשית. יש והיו מקובלים שלמדו אצל גדולי המורים בתחום זה.אף אים היו גויים. ראה רבי אברהם אבולאפייה. שלא הגיע לדרגות העמוקות עד שלמד מחכם מיזרחי מדיטציה.ומשימה. שם ביומניו.

תתפלא אבל עמידת הגוף בעיקר נערכת העצבים
ומערכות השרירים והשקט הנפשי ישתנו כל כך
עד שתימצה שסוף סוף אתה יכול להיות אתה.

מומלץ.בעיקר עים שיעורי מדיטציה. שהם טכניים.
פיזיולוגיים. ולא קשורים למערכות אמונה.

רפאל.

.

האייכלר הקדוש כינה את המשיח בשם זה ואין לי מושג מה פרוש.
אולי אלו ראשי תיבות ?

היו זמנים באיסטנבול

מאת דליה קרפל

במשך מאות שנים נהג המזרח התיכון בפתיחות מינית גדולה. פרופ'' דרור זאבי, שחקר את היחס למין באימפריה העותמאנית, מספר על תיאטרוני צללים נועזים עד כדי פריצות, תיאורים אירוטיים עשירים בשירה, מדריכים לסקס מהנה ואפילו המלצות לבחירת בן זוג למין הומוסקסואלי. למה כל זה נעלם?


נשים בבית המרחץ (איור טורקי מהמאה ה-17 לספר "נפלאות הבריאה"). יחס רציני למיניות האשה


ב-1843 ביקר באיסטנבול הסופר הצרפתי ז''ראר דה נרוואל, וצפה בהצגה מפתיעה של תיאטרון צלליות - הבילוי הפופולרי ביותר אז באימפריה העותמאנית. גיבור ההצגה, קרגוז, מתבקש על ידי חברו היוצא למסע לשמור על אשתו בזמן היעדרו. קרגוז מזהיר אותו שהאשה לא תוכל לעמוד בקסמיו, אבל החבר מתעקש. כדי לא להעמידה בפיתוי מתייצב קרגוז מחוץ לבית, כשהוא מתחזה לאיש דת נודד. "כאן", מספר דה נרוואל, "מתחילה סצינה כה חריגה, שיקשה עלי מאוד לתאר אותה לקהל אצלנו (בצרפת). קרגוז נשכב על גבו, ומשתדל להיראות כמיסטיקן סופי, אולם איבר מינו מזנק אל על".

קרגוז ממשיך לשכב כך זמן רב, ומסביבו נמשכים חיי השגרה: "עבדים קושרים את סוסיהם למוט שצץ לפתע, נשים כובסות קושרות אליו חוט ותולות את בגדיהן לייבוש, וכן הלאה. בהמשך יוצאת אשת חברו מן הבית ומנסה לפתות אותו. קרגוז ממציא כמה תירוצים כדי להסביר מדוע אינו מתפתה, אולם האשה אינה משתכנעת. היא ניגשת לחמאם השכונתי, מספרת לכל חברותיה על הגבר החמוד שפגשה, וכולן מחליטות ללכת יחד לראותו. קרגוז המבוהל נמלט מפניהן וברגע האחרון מוצא מקלט במרכבתו של אחד השגרירים, המציע לו את חסות ארצו".

סיפור זה הוא אחד הממצאים שהעלה פרופ'' דרור זאבי, שחקר את מחוזות היצר, הסקס והתשוקה במזרח התיכון, מ-1500 עד 1900. הוא גילה שיח מיני רווח ומשוחרר מעכבות, שקיבל ביטוי לא רק בתרבות הפופולרית, אלא גם בשירה, במדע הרפואה ובכתבי הדת. להדגים אותה מיניות מתפרצת בוחר עכשיו זאבי בשיר "הכי לא גס" מתוך ספרו של דלי ביראדר, "מסיר הצער ומרחיק הדאגה" - כתב יד מן המאה ה-16. וכך כתב ביראדר, שהיה איש דת ומיסטיקן סופי ידוע בתקופתו, והשתמש בשם העט גזאלי:

"זה סודם של מקצוענים - לזיין/ מזור יחיד הוא לשברון לב - לזיין/ לאוהבי נשים ונואפים הפתרון הוא אכן/ ובמיוחד לאוהבי הזין, התרופה - לזיין/ אין נחת אחרת, אין לגוף מכוון/ צדקו האומרים לשלוות הנפש - זיין/ בכישרון בלבד זה לא ייתכן/ מחווה היא של אהוב לאוהבו - לזיין/ הוא דחף את התחת אחורה חזק, בשמחה ובחן/ עד שיכרון הזין וביציו - לזיין/ כסף ופז לא יוכלו לפרגן/ אף במחיר חייך לא תוכל - לזיין/ הו גזאלי, לאט לך, אל תרדוף ערווה, תתמתן/ עם זין כזה דיבה היא - לזיין".

תוצאות מחקרו של זאבי נכללות בספר שראה אור לפני כשלושה חודשים בהוצאת יוניברסיטי אוף קליפורניה פרס. אבל תחילת דרכו האקדמית היתה פרוזאית יותר. בספרו הראשון עיבד את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה במחוז ירושלים במאה ה-17. אל המיניות באיסלאם הגיע למעשה בזכות טעות של ספרנית. בזמן לימודי הפוסט דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון, הוא הזמין בספרייה כתב יד בתחום מחקרו. מה שחיכה לו היה ספר מן המאה ה-17 של מלומד ירושלמי ממשפחת דג''אני, שעסק בסוגיה של גברים המקיימים יחסי מין עם נערים שזקנם טרם צימח.

זה היה נוהג נפוץ אז


פרופ'' דרור זאבי. ניצנים של דיון ציבורי במין

צילום: דן קינן
בציבור, ומטרת הספר היתה לגנותו. "המפתיע בטקסט היה, שגם כשהמחבר יצא נגד המשיכה לנערים צעירים, הוא בחר בדרך שאומרת, כן, הנערים מאוד מפתים וזה מאוד מושך, אבל אנחנו צריכים לשמור על המוסר ואנחנו צריכים לשמור על עקרונות הדת וכולי וכולי. הכותב הביא סיפורים שקשורים לנביא מוחמד שמראים שהוא, הנביא, הצליח לעמוד בפיתו

מסחר במניה
נתוני מסחר
המלצות אנליסטים
אתראות במייל
אתראות SMS

TheMarket
ניוזלטרים
אתראות RSS





: חפש באתר 10:00 :שעון ישראל יום ראשון ב'' בשבט תשס"ז, 2007 .1 .21




חדשות גלריה פלוס ספורט ספרים קפטן אינטרנט מהדורת הדפוס ארכיון






מוסף הארץ << המהדורה המודפסת <<דף הבית









היו זמנים באיסטנבול

מאת דליה קרפל

במשך מאות שנים נהג המזרח התיכון בפתיחות מינית גדולה. פרופ'' דרור זאבי, שחקר את היחס למין באימפריה העותמאנית, מספר על תיאטרוני צללים נועזים עד כדי פריצות, תיאורים אירוטיים עשירים בשירה, מדריכים לסקס מהנה ואפילו המלצות לבחירת בן זוג למין הומוסקסואלי. למה כל זה נעלם?




נשים בבית המרחץ (איור טורקי מהמאה ה-17 לספר "נפלאות הבריאה"). יחס רציני למיניות האשה



ב-1843 ביקר באיסטנבול הסופר הצרפתי ז''ראר דה נרוואל, וצפה בהצגה מפתיעה של תיאטרון צלליות - הבילוי הפופולרי ביותר אז באימפריה העותמאנית. גיבור ההצגה, קרגוז, מתבקש על ידי חברו היוצא למסע לשמור על אשתו בזמן היעדרו. קרגוז מזהיר אותו שהאשה לא תוכל לעמוד בקסמיו, אבל החבר מתעקש. כדי לא להעמידה בפיתוי מתייצב קרגוז מחוץ לבית, כשהוא מתחזה לאיש דת נודד. "כאן", מספר דה נרוואל, "מתחילה סצינה כה חריגה, שיקשה עלי מאוד לתאר אותה לקהל אצלנו (בצרפת). קרגוז נשכב על גבו, ומשתדל להיראות כמיסטיקן סופי, אולם איבר מינו מזנק אל על".

קרגוז ממשיך לשכב כך זמן רב, ומסביבו נמשכים חיי השגרה: "עבדים קושרים את סוסיהם למוט שצץ לפתע, נשים כובסות קושרות אליו חוט ותולות את בגדיהן לייבוש, וכן הלאה. בהמשך יוצאת אשת חברו מן הבית ומנסה לפתות אותו. קרגוז ממציא כמה תירוצים כדי להסביר מדוע אינו מתפתה, אולם האשה אינה משתכנעת. היא ניגשת לחמאם השכונתי, מספרת לכל חברותיה על הגבר החמוד שפגשה, וכולן מחליטות ללכת יחד לראותו. קרגוז המבוהל נמלט מפניהן וברגע האחרון מוצא מקלט במרכבתו של אחד השגרירים, המציע לו את חסות ארצו".

סיפור זה הוא אחד הממצאים שהעלה פרופ'' דרור זאבי, שחקר את מחוזות היצר, הסקס והתשוקה במזרח התיכון, מ-1500 עד 1900. הוא גילה שיח מיני רווח ומשוחרר מעכבות, שקיבל ביטוי לא רק בתרבות הפופולרית, אלא גם בשירה, במדע הרפואה ובכתבי הדת. להדגים אותה מיניות מתפרצת בוחר עכשיו זאבי בשיר "הכי לא גס" מתוך ספרו של דלי ביראדר, "מסיר הצער ומרחיק הדאגה" - כתב יד מן המאה ה-16. וכך כתב ביראדר, שהיה איש דת ומיסטיקן סופי ידוע בתקופתו, והשתמש בשם העט גזאלי:

"זה סודם של מקצוענים - לזיין/ מזור יחיד הוא לשברון לב - לזיין/ לאוהבי נשים ונואפים הפתרון הוא אכן/ ובמיוחד לאוהבי הזין, התרופה - לזיין/ אין נחת אחרת, אין לגוף מכוון/ צדקו האומרים לשלוות הנפש - זיין/ בכישרון בלבד זה לא ייתכן/ מחווה היא של אהוב לאוהבו - לזיין/ הוא דחף את התחת אחורה חזק, בשמחה ובחן/ עד שיכרון הזין וביציו - לזיין/ כסף ופז לא יוכלו לפרגן/ אף במחיר חייך לא תוכל - לזיין/ הו גזאלי, לאט לך, אל תרדוף ערווה, תתמתן/ עם זין כזה דיבה היא - לזיין".

תוצאות מחקרו של זאבי נכללות בספר שראה אור לפני כשלושה חודשים בהוצאת יוניברסיטי אוף קליפורניה פרס. אבל תחילת דרכו האקדמית היתה פרוזאית יותר. בספרו הראשון עיבד את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה במחוז ירושלים במאה ה-17. אל המיניות באיסלאם הגיע למעשה בזכות טעות של ספרנית. בזמן לימודי הפוסט דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון, הוא הזמין בספרייה כתב יד בתחום מחקרו. מה שחיכה לו היה ספר מן המאה ה-17 של מלומד ירושלמי ממשפחת דג''אני, שעסק בסוגיה של גברים המקיימים יחסי מין עם

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/814611.html

אפשר למחוק את השטויות האלה.

יש דברים בגו.

יומני היקר, אני המשיח

ספר החזיונות.

כמו רבים וטובים, גם ר'' חיים ויטאל, המקובל הגדול, רצה להיות המשיח. אבל זה לא הלך לו. יומניו הם עדות מרתקת על אדם שגאוותו ככל הנראה הכשילה אותו

15/1/2007

הרעיון המשיחי הוא ללא ספק אחד התרומות הגדולות של הדת היהודית לעולם: בעוד תרבויות אחרות תפסו את הזמן כמחזוריות מעגלית שמובילה שוב ושוב אל אותו המקום, או תהליך עקבי של הידרדרות והתרחקות מתור זהב ארכאי, ראתה היהדות בהיסטוריה אפשרות להתגלות אלוהית וזירה לשכלול ולהתעלות של המציאות, עד לגאולה השלמה. הגאולה ביהדות בעיקרה אינה פרטית אלא כללית, של האומה והאנושות כולה, והשיחרור שמדובר בו אינו הפרידה מהגוף והעלייה של הנשמה לגן עדן (כמו בנצרות, ברובה), או הבקעה של ההכרה האינדיבידואלית מתוך האשליות שנתפסה בהן (רוחניות
הינדית ובודהיסטית), אלא התנערות מעול "שעבוד מלכויות" וכינון מחודש של מלכות בית דוד הקונקרטית, כאן, על האדמה המקודשת של ארץ ישראל הממשית.

קל לראות איך הרעיון הזה חדר, כמו וירוס מנטלי, אל ההכרה הקולקטיבית של המערב, וכיצד תנועות משיחיות רבות, ממסעות הצלב ועד המרקסיזם, ינקו ממנו את ניצוץ החיים שלהן. דוגמאות אלה מועילות גם לצורך הבנת הדיאלקטיקה הממזרית החפונה בלבו של הרעיון המשיחי: תנועה שאמורה תמיד לשחרר את האדם ולשפר את העולם, מביאה על פי רוב לשעבודו המוגבר והאלים, ולניוון, אם לא לחורבן כללי.

כשרע לנו אנו מוצאים את אלוהים יותר כי אנו מחפשים אותו יותר?

משיחים היו תמיד. כלומר משיחי שקר, שכן עד לימינו אף לא משיח אחד הצליח לממש את מה שהבטיח. המפורסמים מבין אלו שהצמיחה היהדות הם כמובן ישוע מנצרת, בר-כוכבא ושבתאי צבי, אבל גם בימינו לא חסרים טוענים לכתר, מהיהודי המסורתי ועד לניו אייג''י המגוחך. המשותף לכל אלו היא האמונה הבלתי מתפשרת שהאמת, וכל האמת, נמצאת אצלם בכיס, וזאת למרות כל העדויות המוחשיות המצביעות כנגדם, ולמרות שהם ודאי מודעים ויודעים על מקרים רבים בהם אחרים חשבו בדיוק כמוהם והוכחו מאוחר יותר כשוטים, תמימים או אפילו, חלילה, שרלטנים.

לפני שנה יצא לאור ספר המכונה "ספר החזיונות" (ההדיר והוסיף הערות ומבוא – בהם נעזרתי – משה פיירשטיין), שהוא למעשה יומנו האישי של טוען נוסף למשיחיות: הרב חיים ויטאל (1542-1620). קשה להפריז בחשיבותו של ר'' חיים ויטאל (להלן: רח"ו) בתהליך התפתחות הקבלה. לא רק שהיה תלמידו הישיר של האר"י הקדוש מצפת, הוא גם כתב את תורתו (האר"י מיעט לכתוב), והגירסה שלו לקבלה של האר"י היא למעשה הגירסה שהתקבלה בקרב רוב רובם של המקובלים עד ימינו.

יהודים מעטים מאוד כתבו יומן אישי, ועוד פחות יומן המתעד את חוויותיהם הרוחניות והמיסטיות – איכשהו זה לא ז''אנר שיהודים התחברו אליו בעבר. רח"ו הוא ללא ספק הראשון שניהל יומן שכזה, ומיומנו אפשר לקבל תחושה של האדם שמאחורי הרעיונות. אך לא רק זאת: אפשר גם למצוא שם בבירור את שאיפותיו המשיחיות, שאיפות שבמרכזן עומד הוא עצמו.

כדאי להבין את הרקע להתעוררות המשיחית שלו: ר'' חיים ויטאל אמנם נולד חמישים שנה אחריו, אבל גירוש ספרד (1492) היה ברקע לפעילותו ולשאיפותיו. עומק הטראומה שהגירוש הותיר בקרב היהודים היה אדיר, ודווקא מהמצוקה הגדולה הזאת עלו ופרחו תקוות משיחיות גדולות לא פחות. ראשית המאה השש-עשרה היתה מלאה במשיחים, ואפשר לציין לדוגמא את שלמה מולכו שניסה להגיע אל האפיפיור כדי לגייר אותו ולבסוף עלה על המוקד (ב- 1532). באותה תקופה גם גדלה מאוד בקרב היהודים תפוצתם של גילויים מפי כל מיני שליחים שמימיים ומלאכים ("תקשורים", כפי שהיינו קוראים להם כיום), יותר מאשר בכל תקופה לפני כן, ועל כל אחד להחליט האם לפרש עובדה זו כראייה לכך שכאשר רע לנו אנחנו מוצאים את אלוהים יותר כי אנחנו מחפשים אותו יותר, או מוצאים אותו יותר משום שאנחנו מדמיינים

הרי ידוע וזה לא סוד שבכל דור יש משיח והולך כשהדור לא ראוי.

לכן בהחלט כל אלה שחשבו והיו בטוחים שהם משיחים, אכן כן היה להם הפוטנציאל להיות כזה, אלא שהדור לא היה ראוי והלכו.

במילא צריכה להתעבר בו ישות אלוקית רוח אלוקים לזמן שהשם יחליט שהגיע זמן הגאולה, זהו!

לכן כל הוויכוחים מיותרים, וכל מי שחושב שהוא משיח, יבושם לו, הרי סך הכל הוא רוצה להציל את עם ישראל וצריך לברך כל אחד כזה על רצונו הטוב.

אבל מפה ועד לשמוע קללות ובזיונות וכל שאר ירקות רקובים, לא מתאים לא יפה להתנפל כך על אדם שחושב שהוא משיח, זכותו!

ישנם הרבה רבנים שיכולים לחקור ולראות זו לא הבעיה , הבעיה אם זהו! והגיע זמן גאולתנו, זו השאלה העיקרית, כל השאר ממש לא חשוב ולא רלוונטי אפילו.

הרי ידוע וזה לא סוד שבכל דור יש משיח והולך כשהדור לא ראוי.

לכן בהחלט כל אלה שחשבו והיו בטוחים שהם משיחים, אכן כן היה להם הפוטנציאל להיות כזה, אלא שהדור לא היה ראוי והלכו.

במילא צריכה להתעבר בו ישות אלוקית רוח אלוקים לזמן שהשם יחליט שהגיע זמן הגאולה, זהו!

לכן כל הוויכוחים מיותרים, וכל מי שחושב שהוא משיח, יבושם לו, הרי סך הכל הוא רוצה להציל את עם ישראל וצריך לברך כל אחד כזה על רצונו הטוב.

אבל מפה ועד לשמוע קללות ובזיונות וכל שאר ירקות רקובים, לא מתאים לא יפה להתנפל כך על אדם שחושב שהוא משיח, זכותו!

ישנם הרבה רבנים שיכולים לחקור ולראות זו לא הבעיה , הבעיה אם זהו! והגיע זמן גאולתנו, זו השאלה העיקרית, כל השאר ממש לא חשוב ולא רלוונטי אפילו.

ולא לפי פתקים או הוכחות כתובות, כי דברים כאלה, ניתן לפרש לכיוונים שונים !

יותר מעשים ופחות דיבורים !!!
עד שאין בית מקדש, קיבוץ גלויות, וכל עם ישראל מאמינים בה'' בשלמות, לא מכתירים משיח !!!

במהרה בימינו !

שחכת אחי שהרב כדורי יכול להיות שאמר לאנו בזכות הפסוק הזה איזשהוא סימן של המשיח ...
הבנת יכול להיות שזה מסמל משהוא על הנשמה של המשיח ...
ולדעתי יש עוד זמן שניראה את המשיח בגשמיות של ממש עם אליהו הנביא זכור לטוב, אבל בוא נגיד שאני לא התנגד לראות אותו עכשיו ...
אבל צריכים גם להכניס דברים מציאותים ...
אבל אני חושב שיש תקופה של שינויים בכל הבחינות בעם ישראל וזה רמזים קטנים לגאולה השלמה ...
אז נחכה בסבלנות וכל סימן שרבנים כאלה או אחרים אומרים צריך להסתכל על זה בחשיבות רבה כי הם בניגודינו יודעים הרבה יותר מאיתנו והם שולחים לאנו סימנים להכין אותנו למלכות השם ולמשיח ולבית המקדש ובעזרת השם גם לתחיית המתים.
אז צריכים עוד מעט ממש שניות בודדות ככה זה ניראה לי ככה אני מרגיש שהולך לקראות שינוי רוחני הכוונה שלי שכבר רואים אותו קורה בכל הבחינות במדינה בתפיסה שלאנו למציאות ...
אם תחשוב על זה לעומק אתה תיראה שיש משהוא במה שאני אומר.
אבל עכשיו לעניין שדיברנו עליו יש לאנו להקשיב לכל רב ובמיוחד לרבנים כמו הרב יצחק כדורי זצוק"ל.
ובעזרת השם בשורות טובות וגאולה שלמה לעם ישראל ...

צודק

אלה סתם אנשים רשעים שעושים כותרות על גבי הרב כדורי

אם הם יטעו את הציבור סתם תאמין לי שלא כידי להם כנראה מי שעושה ואומר סתם דברים כאלה על הפתק ועל הרב כדורי זצוק"ל כניראה אין לו לא כבוד לא לתורה לא לרב ולא למשיח ובטח ובטח לא לקדוש ברוך הוא מי שמשקר אוי ואוי לו ובמיוחד מי שמשקר בדברים כאלה חשובים שאומרים שצריכים להעביר מסרים לעם ישראל זה אסור ...

אז אני מציע לבעלי האתרים שפירסמו את הפתק שאם זה הפתק האמיתי אז שיראו תצלומים ושיגידו שזה אמיתי כי יכול להיות שזה לא אמיתי אבל בואו נגיד אני מקווה שזה אמיתי ...
חיכיתי כבר שנה לפתק הזה ...

שלחעדיןשטיינזלצמן

של אהרון ברק?

הרי על זה קמה השואה על העם היהודי.

ופסיקותיו המתמשכות הביא ברק על עם ישראל בארץ ישראל, את העובדה, שישראל היא לא מדינה יהודית, אלא מדינת כל אזרחיה הגויים, מדינה כאחד העמים ולא ככתוב.

עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.

קבע ברק הפוך, אדם אחד קם על עם ישראל והציבור הדתי בהלם ומיואש וכבר לא יודע מה לעשות ואיך לפעול, אלא פשוט מחכים לגאולה.

ובצדק.

.

.

רמטכ"ל כחול [חסד] רמטכ"ל אדום[גבורה]
חסד מלחמה חלשה, גבורה מלחמה הכזרית,
שם הרמטכ"ל גבריאל [גבי אשכנזי] צד הגבורה.

.

הלא נכתב בדבריו של הרב יצחק כדורי זצוק"ל שסוד שמו של המשיח הינו "סוד חצי מדינה".
האם לא הבנתם מהו "סוד חצי מדינה"?!
"סוד חצי מדינה"=סוד "חצי המלכות".
כלומר שהרב כדורי רמז בדבריו שמורדכי ואסתר היהודים שחיו והושיעו את עם ישראל לפני כ-2400 שנים חזרו בדורנו להושיע את עם ישראל בשנית.
הלא נאמר על מורדכי: "ומורדכי יצא מלפני המלך" "בלבוש מלכות ועטרת זהב גדולה לראשו"
ונאמר מלפני המלך=מלפני מלכו של עולם. שלא נאמר מלפני המלך אחשוורוש. שידוע בכל מקום שנכתב במגילה "המלך" הכוונה למלכו של עולם.
ועוד ידוע ליודעי הסוד, כי נשמת מורדכי היהודי היה ניצוץ של משה רבינו.
וידוע שנאמר על מורדכי : איש יהודי היה בשושן הבירה. כלומר היה מיוחס אל שבט יהודה.
מה לומדים מכל זה. שמורדכי הינו סוד חצי המדינה, הוא סוד חצי המלכות, והוא משבט יהודה, והוא היה הצדיק הגדול מכולם שחי באותו הדור, והוא ניצוץ משה רבינו, והוא יצא מלפני מלכו של עולם בלבוש מלכות, והוא כבר הושיע את עם ישראל בעבר.
צאו ולימדו כי מורדכי היהודי חי וקיים בינינו גם היום, ובקרוב נראה את מורדכי היהודי בשנית כמלך המשיח, וכל השאר פשוט מדומיינים. וגם אסתר המלכה חיה וקיימת, שהלא ידוע שאסתר הייתה השכינה. וידוע לשעתיד לבוא כולם יורו באצבע על גילוי שכינה. צאו והבינו שאסתר המלכה ומורדכי היהודי חיים וקיימים בדורנו כמו בעבר, והם ישובו יושיעו אותנו כבעבר.
שישו ושימחו בשמחת פורים.

מה השתחררת שוב ?

...

והבן הגדול ואשתו התחילו לריב, מי ישב ליד הנהג, והריב הפך לקולני, עד שהבן קבל סטירה ונתבקש לרדת מהאוטו ומיד.

מצחיק לא?

האמת שחייב להיות משיח כבר כי המתים מחכים לקום והם יקומו רק 40 שנה אחרי המלכת המשיח, ותחית המתים תמשך 200 שנה.

לכן אין זמן, מתקרבים לסוף האלף השישי.

באתר משיח 66

ולהתגלגל בין הזמנים ללטאה צהובה.

מה זה אומר?

אוי אוי אוי אוי אוי

עד אנא עם ישראל נואש ורוצה משיח?

בצדק!

כי עת לחננא ובא מועד.

בבוא הזמן כולנו נדע מי המשיח, גם המשב"כ יחכה בסבלנות.

מסחר במניה
נתוני מסחר
המלצות אנליסטים
אתראות במייל
אתראות SMS

TheMarket
ניוזלטרים
אתראות RSS





: חפש באתר 19:19 :שעון ישראל יום שבת א'' בשבט תשס"ז, 2007 .1 .20




חדשות גלריה פלוס ספורט ספרים קפטן אינטרנט מהדורת הדפוס ארכיון






פרוזה << ספרים <<דף הבית





עדכון אחרון - 12:32 19/01/07




האוטוביוגרפיה של המשיח מצפת

מאת יעקב מאיר

כדי לקרוא ביומן המיסטי של ר'' חיים ויטאל בן המאה השבע-עשרה ניאלץ לרגע להניח את הגיוננו המדעי ואת נקודת המבט האקזיסטנציאלית שאנו מורגלים בה, ולסגל את שפת המציאות שלו. אם נעשה זאת יתגלה לעינינו אדם החי את חייו בעוצמה וברגישות שאליה אפשר רק להשתאות




צפת. מסתובב בעיר בעקבות האר"י

תצלום: לימור אדרי


ספר החזיונות - יומנו של ר'' חיים ויטאל, ההדיר והוסיף מבוא והערות משה מ'' פיירשטיין, הוצאת יד בן צבי, תשס"ו

פעם שמעתי את אהרן אפלפלד מדבר על חלום שכתב ר'' נחמן מברסלב. הוא אמר שמעניין לראות לאילו מקומות היתה הספרות העברית מתפתחת לו שאבה מן הספרות החסידית העסיסית ומלאת החיים ולא מספרות ההשכלה היבשושית (כך על פי הזיכרון, וייתכן שהזיכרון הותיר תארים חריפים מכפי שאמר).

"ספר החזיונות" של ר'' חיים ויטאל קודם לחסידות וקודם להשכלה, אך הוא שואב מאותם מעיינות שמהם שאבה גם החסידות. הוא נכתב בסופו של העשור הראשון של המאה ה-17 בארץ ישראל כמין יומן המפרט את חוויותיו של ר'' חיים ויטאל. ויטאל נולד בצפת ב-1542, ומנעוריו נמשך אל חוכמת הנסתר ולמד קבלה מפי הרמ"ק (ר'' משה קורדובירו), גדול המקובלים באותה עת. אחרי שהגיע האר"י לצפת, ב-1570, היה ר'' חיים לסופרו ולתלמידו. האר"י חי בצפת שנתיים בלבד, אבל השנתיים הללו הותירו חותם בלתי ניתן לערעור על כל ענפי היהדות - קבלה, הלכה, פרשנות ומנהג. ר'' חיים היה תלמידו המובהק והראשון במעלה, כך לפי עדותו של ר'' חיים עצמו ואף לפי דברי האר"י (שנתנסחו אף הם ביד תלמידו).

את יומנו של ר'' חיים נהוג לאפיין כ"יומן מיסטי" משום שרבות מן החוויות המתועדות בו הן חוויות בעלות גוון מיסטי, אך ההפרדה בין "חוויות מיסטיות" לבין חוויות שאפשר לכנותן "ארציות" חוטאת ליומן וחוטאת לחוויית חייו העשירה של ר'' חיים. בעולמו לא נמצא דיכוטומיה כזו, שכן הוא חי על מנעד של חוויות הנעות בצורה חופשית בין העולם הגלוי לעולם הנסתר; הוא נפגש מפגשים יומיומיים עם מלאכים ונשמות, מתקן תיקון עליון את פגמי העולם הזה ומפרש את מאורעותיו בשפה מיתית, רבת עוצמה וחדת מסר.

לקרוא ב"ספר החזיונות" היום הוא מעשה כמעט אבסורדי. אפשר לעטות מסכת מלומד ולפרש את הפרספקטיווה של ר'' חיים כנובעת, למשל, מקושי להתמודד עם היומיום (כהצעת מי מהחוקרים). אפשר גם לבקר אותו על תואר המשיח שהדביק לעצמו, ומי יידע באיזו הצדקה. אך הבה ננסה לראות את הספר כיומן אוטוביוגרפי ישיר, המדווח על חוויות חיים מיידיות. לשם כך ניאלץ לרגע להניח את הגיוננו המדעי ואת נקודת המבט האקזיסטנציאלית שאנו מורגלים בה, ולסגל את שפת המציאות שר'' חיים מדבר בה. אם נעשה זאת יתגלה לעינינו אדם החי את חייו בעוצמה וברגישות שמולה אפשר רק להשתאות. ר'' חיים מתאר עולם צבעוני וחי (ויטאלי), עולם שבו הקשרים, הסמויים בדרך כלל, בין המציאות לבין רבדי הוויה אחרים שמעבר למציאות, הם גלויים. לדוגמה, כאשר עולה קושיה חשובה לפני ר'' חיים על חייו בעולם הזה, אם לשאת למשל אשה מסוימת או לא, הוא שואל "שאלת חלום". התשובה המופיעה בחלומו מעידה על נזילות המעבר בין עולם החלום לעולם המעשה. ניתן רק לשער את כוחו של דימוי המופיע בחל

גברים בדרך כלל מתקשרים להתמודד עם רוחניות מיסטית בניגוד לנשים.

בפתק נכתב : "ירים העם ויוכיח שדבריו ותורתו עומדים.(ר"ת יהושע) פני משה כפני חמה" , מכאן אנחנו למדים ששמו הפרטי של המשיח זה יהושע , אבל מה שם משפחתו ? כתוב בהמשך פני משה כפני חמה ר"ת זה פמכה אבל אין כזה שם משפחה פמכה , לכן הרמז כאן זה אדם ששם משפחתו מאיר כמו השמש , ולכן צריך לחפש אדם ששם משפחתו זה אור , אורי , מאיר , מאירי!!!!!! , וכאן עליתי על משהו מאוד חשוב ,שיתכן שיהושע מאירי הוא המשיח בכבודו ובעצמו , שרמוז בפתק של הרב כדורי צזוק"ל

תחת הנושא "שם משיח"
שם מופיע הצופן שם משיח והמילה "שם" מופיע בדף הצופן 7 פעמים וצמוד אלה השם של המשיח בדילוג 72 אותיות כמו הצופן עצמו אשר הוא בדילוג 72 אותיות, והשם של המשיח צמוד לכל אחד משבעת הפעמים של המילה "שם" וגם המילה "הילוד" מופיע בדילוג 72 אותיות, באה ללמד כי הנולד הוא בעיר לוד בין יפו לירושלים,
חפש, חפשו, את השם של המשיח העומד פעמים בדף הצופן בדילוג 72 אותיות,
שמו של המשיח בונה את שמות כל הנמנים בשם אחד שהם ח-נניה, י-נון, י-שראל מ-נחם, ש-ילה,
ד-וד_ה-מלך.

תתעמק יותר בדמותו של המשיח. לא קשה כלל להבין מי הוא!!!!!!!!!!
הרב כדורי פירסם מספיק מידע בשביל לחשוף את זהותו. אפילו יותר מידיי!!!
לי אין ספק בזהותו של המשיח. שום ספק!

"ירים העם ויוכיח שדבריו ותורתו עומדים. פני משה כפני החמה. ופני יהושוע כפני הלבנה."

טעיחטחיטאח

?????

עזבו אתכם שטויות.
אתם מחפשים את מלכות השם יתברך, או פנטזיות דאינטרנט.
הקב"ה אומר מפי לליבי לא גיליתי את שם המשיח, אז אתם םמצפים למצוא אותו בפתק וירטואלי.
לא ממש אינטלגנטי.
לסגור את המחשב ולהתכונן לשבת !
גם אני עושה זאת עכשיו !

שהם לא נכנסו לסרט של הפתק.

לגילה הצדיקה, אכן אין כמוה בצנזורה.

אם הכוונה לבעל האתר, אז מה זה הליטוף העצמי בראש הדף כרגע ?

מישהו כאן חי בסרטים ?

.

חחח
איך הגעת לזה???
השם לא רשום במפורש וגם לא בדילוגי אותיות.
הוא רשום בדימויים!! :-)
המשפט הראשון מסמל משהו בחייו של המשיח. שני המשפטים האחרים מרמזים על שמו וכן מפנים אותך לפסוק בתנ"ך שמציין בפירוש את שמו. :-)

בס"ד
וארא - (שנה ראשונה) הלכות קריאת שמע

http://www.shechem.org/torah/benishhi/reshon/vaera.html


וארא - (שנה שנייה) הלכות צידה ונטילת נשמה

http://upload.kipa.co.il/media-upload/tzohar2/tzohar22759.PDF

בס"ד
חודש שבט הינו החודש ה-11 למניין החודשים במקרא המתחיל בניסן, והחודש החמישי למניין שאנו מונים מתשרי. השם שבט, כמו שאר שמות החודשים בלוח העברי אינו שם עברי, אלא שעלה עם עולי בבל בתקופת שיבת ציון (תחילת ימי בית שני). במשך הזמן התקבעו שמות החודשים "וגויירו".החודש מוזכר בשמו בתנ"ך בספר זכריה: "ביום עשרים וארבעה לחודש עשתי עשר הוא חדש שבט...היה דבר ה'' אל זכריה... הנביא לאמר " (זכריה א'' 7).
פירוש השם שבט: מקור השם הוא בשפה האשורית אולם משמעותו לא ברורה. בעברית, המילה שבט פרושה ענף, מטה. בחודש זה מתעוררים העצים לחיים חדשים מתרדמת החורף וענפיהם מתכסים בעלים חדשים. על פי מסורת חז"ל, בחודש זה הביאה היונה ענף עץ זית כסימן שקלו המים מעל פני האדמה: "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה" (בראשית ח'' 11).
מזל החודש: דלי - מאחר ובחודש זה מרובים הגשמים המזילים מים על הארץ נבחר הדלי כמזלו של החודש על פי הפסוק : "יזל מים מדליו" (במדבר כד'' 7). ראש השנה לאילנות: בחודש שבט חל אחד מארבעה ראשי שנים המוזכרים במשנה במסכת ראש השנה :"ארבעה ראשי שנים הם באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, בית הילל אומרים בחמישה עשר בו..." (מסכת ראש השנה פרק א'' משנה א).
תאריכון עברי:

א'' שבט- התחיל משה את נאום הסיום ואת ביאור התורה לפני כל בני ישראל: "ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ...הואיל משה באר את התורה הזו". (דברים א'' 4-5).

ה'' שבט תש"ח- ל"ה מאנשי ההגנה יצאו לעזרת גוש עציון הנצור ונתגלו בדרך על ידי רועה ערבי. הלוחמים חסו על חייו והוא בתמורה הזעיק את אנשי הכפר צוריף. הלוחמים נהלו קרב גבורה עד שאחרון הלוחמים נהרג.

י'' בשבט תרמ"ב- נוסדה התנועה הציונית ביל"ו (בית יעקב נלכו ונלכה). התנועה נוסדה ברוסיה וחבריה דגלו בעליה לארץ, בהתיישבות ובהחייאת השפה העברית.

ט"ו בשבט תרע"ח- הונחה אבן היסוד לאוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה העברית הראשונה בארץ ישראל.

ט"ו בשבט תש"ט- נוסדה הכנסת - בית הנבחרים והמחוקקים של מדינת ישראל.

כ"ה שבט תש"ב- נתפס ונרצח על ידי הבריטים מנהיג הלח"י אברהם שטרן אשר כונה "יאיר".

כ"ה שבט תש"ט- נחתם הסכם שביתת הנשק הראשון בין מדינת ישראל הצעירה ובין אחת ממדינות ערב, מצרים, באי רודוס. הסכם זה סיים למעשה רשמית את מלחמת העצמאות.

כ"ט שבט תשס"ג- אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון ושאר חברי צוות הקולומביה מצאו את מותם בהתרסקות מעבורת החלל עם כניסתה לכדור הארץ.

(הרב חגי גרוס)

.

יום הולדת שמח !
יהי רצון שהקב"ה ישמח אותך ואת בני ביתך.

מצטער שאין לי זמן לכתוב משהו כרגע.

שבת שלום.