בס"ד

רק להזכירכם שיש עליכם להפסיק לאכול מבעוד יום.

האכילה בערב יום הכפורים מתקנת
=========================
הגמרא במסכת יומא (פא:) אומרת: ''''וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ'''' (ויקרא פרק כג)
– ''לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי''. אומר רש''''י: ''התקן עצמך בתשעה, שתוכל להתענות בעשרה''.
אומר האר''''י הקדוש: האכילה והשתיה בערב יום הכפורים מתקנות את כל שפגם האדם באכילה ובשתיה שלא לרצון ה'' במשך השנה כולה.
רבי אהרן מקרלין זצ''''ל הוסיף כי הדברים מרומזים בלשון חכמים בגמרא: ''כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו...'' כלומר: אכילה זו מעלה ומרוממת את האכילות של כל השנה כולה.
ומוסיף ומבהיר המלבי''''ם: אכילה לשם שמים היא דרגה גבוהה יותר מתענית. לאדם קשה יותר מטבעו, לעשות דבר גשמי, כמו אכילה ולהתכון לשם שמים, מאשר לעשות דבר רוחני, כמו צום, לשם שמים. לכן, מי שמצליח לאכול בתשיעי לשם שמים, נחשב לו הדבר כאילו צם יומים וכאילו התענה תשיעי ועשירי.
ועל פי רבנו יונה נכתב: כי אחד הטעמים למצות אכילה ושתיה בערב יום הכפורים מתיחס לכך שהתשובה היא מצות עשה מהתורה. וכשם שאת כל המצוות עלינו לקיים מתוך שמחה, גם את מצות התשובה כך. ומה מרבה שמחה אצל האדם? האכילה והשתיה. ומאחר שאין באפשרותנו לשמח את לבנו ביום הכפורים, מפני הצום, נצטוינו להקדים את האכילה והשתיה לערב יום הכפורים וכשנאכל ונשתה נרבה בתוכנו את השמחה, כדי שנוכל לקיים את התשובה מתוך שמחה.

בורא עולם אני מבקש סליחה על זה שקיללתי אותך וציפצפתי עליך.לא היתה לי כוונה לקלל אותך ככה סתם אלא שהדבר נעשה מתוך יאוש ותסכול. אני מבקש ממך שתתן לי כח להאמין בך וללכת בדרכך.

ממך
שי

עינא פקיחא

www.ben-yakir.com

כל מה שרציתם לדעת ובנוסף פתרון חלומות גאולה משיח ובכלל כנסו ותהנו
חתימה טובה

שימו לב, אם תחפשו בגוגל JEW - בין התוצאות הראשונות יהיה האתר jew-watch שהוא אתר אנטישמי.

קיימת עצומה המופנת לאתר Google במטרה להסיר את האתר הזה ממאגרי המידע שלהם ומתוצאות החיפוש.

אנא הקדישו 22 שניות כדי לחתום על העצומה. אין צורך ברישום לאתר, רק בשם וכתובת אימייל.

http://www.petitiononline.com/rjw23/petition.html

גמר חתימה טובה וצום מועיל לכולם.

אני מתכנן שהוא יהיה הכפרה האישית שלי ליום כיפור הבעל"ט . היגיע הזמן שילך כבר! נמאס!

בבקשה תוסיפו עוד שיעורים של הרב הגדול הזה

חובה לכל אחד לשמוע בימי התשובה האלה

ישר כוחכם!!!!!!!!!!!!!

במקום להרוג - תנו חיים!!! תתרמו כסף לעניים - זה תחליף למנהג הכפרות!!! למה לגרום לצער??

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3450543,00.html

האם מותר לומר על רוה"מ אולמרט או על הנשיא פרס לצורך הענין : "זו חליפתי, זו תמורתי, זו כפרתי", במקום לצער ולשחוט תרנגול מסכן.

מצא לך כפרה אחרת.
בתלמוד בבלי מובא שאפשר לבצע מנהג כפרות על צמחים, תנסה את א. שרון.

ככה לדבר על ראש הממשלה שלך ? על הנשיא שלך ?
לא פלא שהחילונים שונאים אתכם
עברתם את כל הגבול
מטומטמים

שזו המדינה המעונה הזו שראשי הממשלות שלה מתעללים בגויתה הגוססת

אם אדם היה גוסס באמצע הכביש, מה הייתם עושים?

כשמדובר בבעלי חיים - זה הרבה יותר פשוט! צפו בסרטון. גועל נפש... בני אדם זה דבר מגעיל!!!

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3450745,00.html

מעשה מזעזע ביותר
גואל נפש
אבל האם חשבת כמה אנשים עושים ההיפך מזה ? כמה אנשים מצילים בעלי חיים? כמה אנשים אוהבים בעלי חיים? תיראה סירטונים כאלו ואז תוכל לשאול את עצמך אם לירשום מותר האדם מן הבהמה
כי כבר הגזמת יש מעט דברים כאלו שזה רע מאוד
אבל יש המון מעשים טובים של בני אדם לבעלי החיים

ראיתי את הסרטון. זה נראה ממש נורא.

אבל ראיתי סרטון בנושא הפלות. ורואים שם אייך התינוק מודע שעומדים לחתוך אותו לחתיכות, והוא מנסה לברוח מן הסכין, וחותכים אותו לחתיכות חתיכות כולל כריתת הראש. בהיותו ברחם אימו.
ומאות אלפי הפלות בוצעו עד היום. ואף אחד לא מדבר על כך ?!
איפה אגודת צער בעלי חיים בתמונה, למה הם לא צועקים נגד הפלות?

שכחתי שזכות האשה על גופה.
ןמה עם זכות התינוק על גופו?

נערה בשם מעין העבירה מסר ממנו משתמע כי מלחמת גוג עלולה לפרוץ בתוך ימים או שעות.
היא מציעה להכין מים, מזון, תרופות וסוללות
להגיד תהילים, וידוי, ולהדליק נרות לזכות צדיקים.
היא טוענת כי המכה הראשונה תגיע ללא שום התראה ותגרום נפגעים רבים מאד.
תיכנסו לאתר ותקראו הכל.
מה אתם חושבים ? זה נראה אמין ?

זה מופיע באתר הזה כבר הרבה מאוד זמן ...
אבל בכל מקרה הגאולה צריכה לבוא בהפתעה.

(והציטוטים הידועים...)
* " **ופתאום** יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים"
* "שלושה באים בהיסח הדעת: משיח, מציאה ועקרב"

תודה..

http://www.dani18.com

‏בס"ד

עד כמה פעמים מתגלגל האדם?

נעין נא בדברי "נשמת חיים, מאמר רביעי פרק י"ד
ועתה, אחר הדברים האלה, הנה מקום איתי לחקור עד כמה פעמים יתגלגל האדם, ומה שראיתי בענין הזה אגיד לך בכתב אמת. דע שרוב המקובלים כתבו כי אין הגלגול כי אם שלוש פעמים מלבד הביאה הראשונה (כלומר: חוץ מפעם ראשונה שבא לעולם. כך שבסך הכל 4 פעמים יכול אדם לבוא לעולם), ושזה רמז אליהו הנביא לאיוב באמרו: "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר" (איוב לג'' כט). וכן איתא ב"זהר" ספר בראשית עמוד ק"ן והוא סוד: "פוקד עוון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים" (שמות לד ז). ואמרו עוד שזה נרמז בפסוק: "על שלושה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו" (עמוס ב ו)

אמנם אם נחקור ונדרוש בדבר הזה לפום רהטא, נראה סתירה בין המקובלים, כי הנה בספר הבהיר נמצא מפורש שאפילו עד אלף דור מתגלגלים, וזה לשונו: מפני מה צדיק ורע לו מפני שהצדיק כבר היה לשעבר ועתה נענש וכו''. עד כמה? אמר לו לאלף דור.

ואחרים אמרו שתכלית הגלגולים הוא להוסיף שלמות לנפש כדי שהאדם יעשה ויקיים כל מצוות ה'' וישתלם במעלה ובחשיבות, או להעניש בגוף אחר הנפש החוטאת על מעשיה כדי שלא תקבל ענשה בעולם הנשמות. וזהו מה שאמרה התקועית: "וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח" (שמואל ב'' יד יד). אשר על כן לתקן את אשר עיוותה תחזור הנשמה פעמים שלוש ולא יותר, דאם לא תיקנה מעשיה בג'' פעמים תאבד תקותה ומוחזק הוא שלא ישוב עוד, דבתלתא זמני הויא חזקה. אבל אם תחזור להשלים המצוות תחזור עד אלף פעמים עד שתשלים התרי"ג, כי אז חזירתה היא להנאתה ולטובתה, ואי לא מסתפינא הייתי אומר, שהשלוש פעמים הם בגוף בני אדם והאלף בגופי בעלי חיים, וזהו "פעמים שלוש עם גבר" דוקא. ובדבר הזה אין לי שום קבלה והאל יודע אם בפי נכונה ושגיאות מי יבין. ולכן מבקש אני מחילה וכפרה מהאל היודע ועד, ואם און בידי ארחיקהו. וה'' ברחמיו יטע בלבנו אהבתו ויפתח לבנו בתורתו כדי שלא ניגע לריק ולא נכשל בדבר הלכה, שלא נבוש בעולם הזה ולא נכלם לעולם הבא, עד כאן דבריו.

בס"ד

כאשר אדם מת, באים אליו ארבעה מלאכים, אחד ממלאכי השרת, ואחד ממלאכי המוות, ואחד סופר, ואחד ממונה עמו, ואומר לו קום הגיע קיצך, והוא אומר להם עדיין לא הגיע קיצי, מיד פותח את עיניו ורואה מלאך ארכו מסוף העולם ועד סופו, מכף רגלו ועד קדקדו מלא עיניים, לבושו אש כסותו אש כלו אש, וסכין בידו, וטיפה של מרה תלויה בו, ממנה מת, ממנה מסריח, ממנה פניו מוריקות, ואינו מת עד שרואה הקדוש ברוך הוא בעצמו שנאמר (שמות לג) כי לא יראני האדם וחי, בחייהם לא רואים אבל רואים הם במיתתם, שנאמר (תהילים כב) "לפניו יכרעו כל יורדי עפר וגו'', מיד מעיד על עצמו כל מה שעשה בעולם הזה, והקב"ה חותם, אם צדיק הוא מוסר נפשו לבעליו, ואם רשע גמור הוא מקשה עורפו ומגביר יצרו, מכאן אמרו רז"ל אפילו בשעת פטירתו של אדם רשע יצרו מתגבר עליו, רבי אליעזר בן יעקב אומר כשם שמקשה עורפו בעולם הזה כך מקשה עורפו בשעת פטירתו שעומד בדין.

פרק שני
שאלו את רבי אליעזר כיצד דין הקבר, אמר להם בזמן שאדם נפטר מן העולם, בא לו מלאך המות ויושב על קיברו, ומכה אותו בידו ואומר לו קום הגידה לי שמך, אמר לו גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאיני יודע מה שמי. מיד מכניס רוחו ונשמתו בגופו ומעמידו ומחייבו בדין. אמר רבי יהושע בן לוי חצי אש ושלשלאות של ברזל בידו, פעם אחד איבריו מתפרקין, פעם שני עצמותיו מתפרקין, ובאין מלאכי השרת ומלקטין אותו ומעמידין אותן, ומכה אותו פעם שלישית, ומבקשין ממנו דין ודנין אותו בכל מידה ומידה יום א'' ויום ב'' כך דנין אותו, יום ג'' דנין אותו במכות, ומכהו מב'' עיניו מפני שלא ראה ואמר, ומאזניו מפני שלא שמע ואמר, ומשפתיו מפני שהוציא בשפתיו דברי תפלות, ומלשונו מפני שהעיד עדות שקר, ומרגליו מפני שהקדים ברגליו לדבר עבירה, ומכאן אמרו רז"ל כל המקדים רגליו לדבר עבירה מקדימין לו מלאך המות, וכל המלשין על חבירו מיתתו באסכרה.

פרק שלישי
אמר רבי מאיר משום רבי אליעזר קשה יום הדין שהקדוש ברוך הוא דן את האדם בקבר יותר מדין של גהינום, דין של גהינום מעשרים שנה ומעלה, אבל דין הקבר אפילו הצדיקים נידונין בו, אפילו גמולי חלב, אפילו יונקים נידונים בו, אבל אמרו רז"ל הדר בארץ ישראל ומת בערב שבת אינו רואה דין הקבר, ומה יעשה וינצל מדין הקבר, יהיה אוהב צדקות, ואוהב תוכחות, ואוהב גמילות חסדים, ומכניס אורחים לתוך ביתו, ויתפלל תפילתו בכוונה, אפילו מת בחו"ל אינו רואה.

פרק רביעי
אמר רבי יוסי בוא וראה כמה בין בהמה לאדם, בהמה כמה יסורין סובלת בעולם, שוחטין אותה ומפשיטין אותה ואין עליה דין, אבל אדם כמה יסורין סובל בעולם הזה ולאחר מיתתו, אם צדיק גמור הוא פוטרין אותו מן הדין, ואם רשע גמור הוא דנין אותו בדינין חמורים, אמרו בשעה שאדם נפטר מן העולם לא די שהוא נבהל ממלאך המות שכולו מלא עיניים וחרבו שלופה בידו, אלא שואל לו כלום עסקת בתורה, וגמילות חסדים, והימלכת לקונך שחרית וערבית, והמלכת את חבירך עליך בנחת רוח, אם יש בו דברים הללו זורק אותה טיפה לתוך פיו ויוצאת נשמתו בלא צער כמושך נימה מחלב, ואם אין בו דברים הללו יוצאת נשמתו מגופו כגרירת קוצים מן הצמר, ושבא מלאך המוות אומר לו צדיק קונך שלחני אליך, מיד מתחנן לו, אומר לו שעה זו אי אפשר לעברה אלא ששמעתי מאחורי הפרגוד שהקב"ה מתקן לך מדור בגן עדן.

פרק חמישי
בשעת הדין אומר הקב"ה לאדם, טורח גדול היה לי עליך משיצרתיך במעי אימך ולא היית נפל, וכשיצאת לאויר העולם תיקנתי לך מזונות, והצלתיך מן היסורים, כלום עסקת בתורה, ועשית גמילות חסד לפני, אם יש בו כל הדברים הללו פוטרים אותו מיד מן הדין, ואם לאו מוסרים אותו לחמישה מלאכי חבלה כנגד חמישה חומשי תורה הם, אחד מונה ואחד מכה כדרך שמונה ומכה בבית דין, השלישי מוציא אור מגופו ככבשן שהאור יוצא מתוכו, הרביעי מביא עשבים רעים ומרים וחמוצים מן ההרים, שאם גזל בשיניך החמישי מכה את אביו ואת אמו ואומר להם מ

בס"ד

מה יקרה לגויים?
כאשר התורה מדברת על גאולת עם ישראל, היא מדברת באותה נשימה גם על דין גדול שיעשה הקב"ה עם אומות העולם. שני ההיבטים הללו-גאולה לישראל ודין לגויים-עוברים כחוט השני כמעט בכל מקום שבו מדובר על הגאולה. כך נבואת בלעם, כאשר על מלך המשיח נאמר: "וקרקר כל בני שת", שלדברי המפרשים פירוש הדבר, שהקב"ה יהרוס את כל הגויים כפי שהורסים קיר. כך בשירת ''האזינו'', שבה מבטיח הקב"ה כי ישיב נקם לצריו ולמשנאיו ישלם, וכי "דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו".

בנביאים מדובר על הנקמה הגדולה שיעשה הקב"ה באדום, היא האומה ששיעבדה את עם ישראל בגלות זו. כמעט כל הנבואות מזכירות זאת, אך בצורה חריפה ביותר מתוארים הדברים בנבואת ישעיהו: "מי זה בא מאדום, חמוץ בגדים מבצרה". נבואה זו מתייחסת, כדברי המפרשים, ל"חורבן אדום העתיד...והמשיל הא-ל יתברך המחריבה, לגיבור עושה נקמה באויביו ובגדיו אדומים מדם ההרג".
בנבואה זו מדובר על "אדרכם באפי וארמסם בחמתי", והקב"ה מודיע: "כי יום נקם בליבי ושנת גאולי באה".

תיקון העולם
לעומת נבואות הזעם הללו, אנו מוצאים בנביאים, שהגויים יתהפכו לטוב, יעבדו יחד את ה'' ויסייעו לעם ישראל: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה''...ונהרו אליו כל הגויים,. עוד נאמר: "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה'' לעבדו שכם אחד". הנביאים מתארים את הסיוע שאומות העולם יושיטו לעם ישראל: "ובנו בני ניכר חומותייך", "והיו מלכים אומנייך", ועמדו זרים ורעו צאנכם".

מכל זה עולה, שמציאותם של הגויים תישאר גם אחרי הגאולה, ואדרבה, הם יתוקנו ויגיעו לשלמותם. הרמב"ם אף מגדיר את תיקון העולם הכללי כאחת מפעולותיו של המלך המשיח-"ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה'' ביחד". אייך משתלב דבר זה עם נבואות הזעם על החורבן וההרס שימיט הקב"ה על הגויים?

זאת ועוד: ימות המשיח, במהותם הפנימית, הם ימי תיקון ושלמות. אז יכרת הרע מן העולם, ומלכות ה'' תתגלה בכל העולם כולו. אייך יתכן שבמצב עילאי כזה יהיו חורבנות, הרג בני אדם, עונשים, נקמות-גם אם כל הדברים הללו יקרו לאומות העולם?

האויבים ייכרתו
אלא שיש להבחין כמובן בין סתם גויים לבין רשעי אומות העולם ואויבי ה''. הראשונים יתוקנו בבוא הגאולה, ישתלבו בסדר העולמי החדש, וימלאו את התפקיד שהקב"ה קבע עבורם בתוך הבריאה. אולם כל הרשעים והאוייבים-הללו יבואו על עונשם וייכרתו מן העולם.

כך נאמר בתנא דבי אליהו. במענה לשאלה אם "יש גויים לימות בן דוד". השיב על כך אליהו: "כל הגויים וכל הממלכות שעינו אותם, את ישראל, ולחצו אותם, יהיו רואים בשמחתם של ישראל, ויצטערו ויכעיסו בלבבם. ואחר כך הם הולכים לעפרם, ושוב אינם חוזרים לעולם...וכל הגויים וכל הממלכות אשר לא עינו את ישראל ולא לחצו אותם, יהיו רואים בשמחתם של ישראל והוויין איכרים וכורמים לישראל".

מבואר עוד, שאף הנקמה שיעשה הקב"ה באדום לא תהיה בבחינת ''חשבון ישן''. אלא אותן אומות, שמהן אמור הקב"ה להיפרע, עתידות להפריע לגאולת עם ישראל ולהתייצב נגד ה'' ונגד משיחו. הללו יקבלו את עונשן במהלך הגאולה, וכך יקיים הקב"ה את אשר הבטיח להינקם מצריו ומשונאיו.

וכך נאמר במפורש: "כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך-יאבדו". מי שיאבד יהיו אותן אומות שיסרבו למלא את תפקידן בבוא הגאולה, יסרבו לסייע לעם-ישראל ויתייצבו נגדו.
בכך יאבדו את זכות קיומם. רק כיום יש העלם והסתר והאמת האלוקית אינה גלויה בעולם, יכול אדם לפעול נגד תכלית קיומו. אולם בזמן הגאולה כאשר כל דבר יעמוד על מקומו-לא יהיה מקום למי שאינו ממלא את ייעודו. לכן יאבדו כל אומות הרשע וכל אוייבי ה'', ואילו הגויים שיצטרפו למהלכי הגאולה-יהיו שותפים לעולם המתוקן.

http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-140719-00.html?tag=23-57-42

שאמר רב במסכת קידושין מאות ילדים היו לו לדוד (לחייליו, לא שלו אישית) וכולם בני יפת-תואר (שניצחום וכבשום במלחמה) היו וכולם מסתפרים קומי ומגדלים בלורית היו וכולם יושבים בקרוניות של זהב והיו מהלכים בראשי גייסות והן הן בעלי אגרופים של בית דוד דאזלי לבעותי עלמא (היו יוצאים למלחמה רק בכדי להרתיע את הגויים במראם, שהללו היו רואים שהם נראים גויים כמוהם אבל עוזרים לישראל)

צז"ל = צ''בא ז''נות ל''ישראל

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166716

"והמשכיל בעת ההיא יידום"

כחחחח

הידועה בשמה הידוע ליודעי ח"ן מדונע (ריב ומדון נע = זז) נבחרה לשמש כ-ש"צית (שליחת ציבור) ללהקה הצבאית הקדושה בכנס הקבלה לחכמי הוליווד השנתי.
בסבב הכפרות האחרון נצפתה הכוכבת המיסטית מרטיטה לבבות תוך הורדת דמעות שליש בניחוח חשיש בתפילת ראש השינה,
מספק התרגשות, ספק כאב ראש מחסך בשעות שינה.
וראש רוממות נשיא קודשנו הרב שמעון פרס שנט ראשו ונרדם לתוך שינה עמוקה, החליט לאמץ אותה כבתו, לאחר שהודתה בפניו כי חסרה לה דמות-אב יהודית, מלבד כמובן אותו יהודי צלוב,
נשיא קודשנו נראה בחצי גופו העליון נרגש ועליז ובפלג התחתון די כאוב.
והעיר תל אביב צהלה ושמחה בראותה יחד על תכלת ולבן מתנוססים יחד באחווה מדינת ישראל ותרבות יוון.

בכנס הקבלה השנתי לחכמי ורבני הוליווד.

אם תקבלו הודעה שמצורף אליה קובץ ZIP (לדוגמא בשם NewPics07.zip) אל תקבלו את הקובץ - מדובר בוירוס חדש...

מקווה שממציא הוירוס ימות אחרי סבל ארוך מאוד בייסורים איומים אמן.

זה באמת לא יפה,

אבל יש דברים יותר גרועים...

זה רוע מגעיל.
האנשים שעושים את הוירוסים האלו חולים בגאוותנות יתרה. הם יודעים שזה לא חוקי והם מתגאים בזה שהם מתחמקים ולא מגלים אותם. זה לא נותן להם שום דבר פרט לגאווה עצמית!!
בנוסף הם יודעים כמה נזק זה גורם - אתה יודע כמה כסף אנשים בכל העולם משלמים לטכנאים כדי שיסדרו להם את המחשב בגלל הוירוסים האלה??
אם נחשב את כל הזמן, הכסף והעצבים שבני אדם בכל העולם סובלים מהם בגלל אותם וירוסים - האדם הזה ראוי להרבה יותר מסתם מוות!

ויכולת.כבר היו טביעות נגד נורטון אנטי וירוס.ואחרות. הם ממצאים את המחלה ומציעים מייד את התרופה.כך הם הדברים
בממלכת ווירטו אלי.

הרבה ילדים קטנים ומטומטמים עושים וירוסים כי משעמם להם בחיים. יש אפילו הרבה מדריכים באינטרנט לכתיבת וירוסים. וירוס זה הדבר שהכי קל לעשות!

שלא לדבר על התוכנות שגונבות מידע מהמחשב והתוכנות שמאפשרות לאחרים לראות מה אתם מקלידים (סיסמאות?) ומה הולך במסך שלכם...

זוכרים את הסוס הטרויאני שהתגלה לפני שנה בערך? בעלה של הפסיכולוגית (SO CALLED) ורדה רזיאל ז''קונט כתב ספר במחשב. אחרי כמה זמן הוא ראה ציטוטים מהספר שלו וביקורת עליו באינטרנט, למרות שבכלל לא פירסם אותו אלא כתב אותו לעצמו במחשב...

בני תשע מידות

"וברותי מכם המורדים והפושעים בי"-אלו בני תשע מידות.
א) בני אנוסה. ב) בני שנואה. ג) בני נידוי. ד) בני תמורה. ה) בני מורדת. ו) בני שכרות. ז) בני גרשות הלב. ח) בני ערבוביה. ט) בני חצופה. י) ויש אומרים אף בני ישנה.
מכאן אמרו, עשרה הם כממזרים ואינם ממזרים.
ואף שלא נקבע גורלם של בנים אלו למרידה ופשיעה, מכל מקום נוטים הם לכך, ותקשה עליהם עבודת ה''.

א. בני אנוסה
הבא על אשתו באונס, ולאו דוקא באונס, אלא גם אם אישתו אינה מרוצה כל כך. ולכן יפייס אותה ואחר כך יבעל, כשם שלמדנו "דרך ארץ" מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל.

ב. בני שנואה
הבא על אישתו בשעה ששונאה, אף על פי שבדרך כלל הוא אוהבה. אבל אם היא רצויה בשעת תשמיש, אף על פי שהיא בדרך כלל שנואה-מותר, ובלבד שלא יהיה בדעתו לגרשה. ואם אינו אוהבה כל כך, רק שאינו שונאה-מותרת, וכמו שהיתה לאה לגבי רחל, שכתוב "ויאהב גם את רחל מלאה".

ג. בני נידוי-בני נידה
הבא על אישתו כשהוא או היא בנידוי, שאסרו עליהם תשמיש המיטה. יש מפרשים "בני נידה", שאף על פי שבן הנידה אינו ממזר, מכל מקום פגום הוי, ובכלל המורדים והפושעים הוא.
אסור לבוא על אישתו כשהוא או היא אבלים תוך שבעה ימים לאבלותם (דהוי כבני נידוי).

ד. בני תמורה
אדם שיש לו שתי נשים, ובא על אחת מהן וחשב שזו השניה, וכן אם בא על אישתו וחשב על אישה אחרת שאינה אישתו. במיוחד חמור הדבר, אם בשעת זיווג חושב על אחרת שאינה מזרע ישראל.

ה. בני מורדת-בני מריבה
הבא על אישה שאינה רוצה בו כבעל, ואף על פי שבשעת הביאה היא מתרצית לו לביאה, מפני שאין ביאה זו לקירוב ולשלום, אלא לזנות.
אבל אם מתרצית לו לגמרי אגב הביאה, ורוצה בו כבעל-אין בניו בני מורדת.
ויש אומרים "בני מריבה" שהמתקוטט עם אשתו יומם ולילה, אסור לו לבוא עליה, שהביאה ההיא אינה אלא זנות שאינה באה מתוך אהבה, ובניו שיולדו מאותה ביאה הוין בכלל המורדים והפושעים.

ו. בני שכרות
הבא על אשתו כשהוא או היא שכורים ואין בהם כוונת אהבה. ודוקא שכורים שנתבלבלה דעתם, אבל אם שתו מעט והתבסמו, אין בכך איסור.
לכן יזהרו החתן והכלה ביום חופתם שלא לשתות משקאות חריפים ומשכרים, כדי שישמרו על דעה צלולה לביאת מצוה.

ז. בני גרושת הלב
הבא על אישתו שבדעתו לגרשה, ואף על פי שהוא אוהבה כעת והיא מתרצית לו, ודוקא שאינה יודעת מכוונותיו, משום שנאמר "אל תחרוש על רעך...והוא יושב לבטח איתך" (משלי ג'' כ"ט).
אבל אם יודעת ומתרצית לו, מותר (ובלבד שאינם שונאים זה לזה).

ח. בני ערבוביה
הבא על אישתו וחושב על אישה אחרת, וכן אם אישתו חשבה בשעת ביאה על איש אחר. ולכן לא ישמש בתחילת הלילה או בסופו ובשעה ששומע קולות בני אדם, כדי שלא יבוא לחשוב על אשה אחרת.
מי שאינו בטוח ביכולתו ליחד מחשבתו באישתו, אין לו להאריך בתשמיש (אף על פי שבדרך כלל ראוי להאריך כדי שאשתו תזריע תחילה כדלקמן). לכן גם אין לו לשוחח עמה בשאר דברים, לא בשעת תשמיש ולא קודם לכן, כדי שלא יתן דעתו באשה אחרת. אבל דברי אהבה וחיבה וריצוי רצויים הם, ואם היה לו כעס עימה, אסור לו לשמש עד שיפיסנה בדברים.

ט. בני חצופה
אסור לאדם לבוא על אישתו כשתבעה אותו לתשמיש בפה, אבל מי שאישתו מרצה אותו לשון נקיה כלאה אמנו, או שמקשטת עצמה כדי שיתן דעתו עליה, חייב לשמחה בדבר מצוה (תשמיש), והוין ליה בנים מהוגנים ומעולים.

י. בני ישנה
אין לאדם לבוא על אישתו כשהיא ישנה. ויש אומרים שדבר זה חמור כמו בני תשע מידות, ודבר זה אסור דוקא כשהיא ישנה לגמרי, אבל כשהיא מנומנמת, מותר.

וכשאישתו של אדם ישנה, אין לו להעירה לשם תשמיש ולצערה בכך, אלא אם כן ברור לו ששימחה היא לה.
כל אלו הדברים אסורים אף במעוברת, מינקת, זקנה או שאינה ראויה לילד.
וכל העושה דברים אלו, מלבד שבניו מסוגלים למרידה ופשיעה, גם נקרא הוא מורד ופושע.

לכן יזהר בכך אדם מא

בס"ד

עוד בענין זנות הפה והאוזן, דהינו: הדיבור בדברי הזנות, או השמיעה לדברים האלה, כבר צרחו ככרוכיא: "ולא יראה בך ערות דבר" (כלומר:) "ערות דבור"-זה ניבול הפה. ואמרו: בעוון נבלות פה-צרות רבות, וגזרות קשות מתחדשות, ובחורי ישראל מתים, חס ושלום (שבת לג,א) ואמרו עוד: כל המנבל פיו-מעמיקים לו גהינום.

ואמרו עוד: הכל יודעים למה כלה נכנסת לחופה, אלא כל המנבל פיו, אפילו גזר דין של שבעים שנה לטובה, הופכים לו לרעה.
ואמרו עוד: אפילו שיחה קלה שבין איש לאישתו, מגידים לו לאדם בשעת הדין (חגיגה ה/ב).

בענין השמיעה הרעה הזאת, גם כן אמרו: אף השומע ושותק, שנאמר "זעום ה'' יפול שם" (משלי כב/יד. שבת לג/א). הרי לך שכל החושים צריכים להיות נקיים מן הזנות ומענינו. ואם לחש לך אדם לומר: שמא שאמרו על ניבול פה-אינו אלא כדי לאיים ולהרחיק אדם מן העבירה, ובמי שדמו רותח הדברים אמורים-שמדי דברו בא לידי תאוה. אבל במי שאמרו דרך שחוק בעלמא, לאו מילתא היא, ואין לחוש עליו. אף אתה אמור לו: עד כאן דברי היצר הרע !! כי מקרא מלא הביאו חז"ל לראיתם: "על כן על בחוריו לא ישמח ה'', ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם, כי כלו חנף ומרע, וכל פה דובר נבלה" (ישעיה ט/טז).

הנה לא הזכיר הכתוב הזה-לא עבודה זרה, ולא גילוי עריות, ולא שפיכות דמים. אלא חנופה, ולשון הרע, וניבול פה-כולם מחטאי הפה בדיבור, ועליהם יצאה הגזרה-"על כן על בחוריו לא ישמח ה'', ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם". אלא האמת הוא כדברי רבותינו ז"ל-שניבול פה הוא ערותו של הדיבור ממש, ומשם זנות הוא שנאסר, ככל שאר עניני הזנות-חוץ מגופו של מעשה. שאף על פי שאין בהם כרת, או מיתת בין דין-אסורים הם איסור עצמם, מלבד היותם גם כן גורמים ומביאים אל האיסור הראשי עצמו, וכענין הנזיר שהזכירו במדרש שהבאנו למעלה.

רצוי לו לאדם להיות מאותם עשרה ראשונים המגיעים לבית הכנסת ועוד יותר מכך שיהיה הראשון מלפני כולם ושיצא אחרון. וכן המדובר גם בשחרית ובמנחה וגם בערבית. ובחו"ל אדם נמצא תחת שלטון השרים ואין עליו שמירה כלל, אך בהיותו בבית כנסת לא כך הוא הדבר. אלא מי שבא לבית הכנסת בחו"ל אומרים עליו: "למען ירבו ימיכם וימי בניכם", וזוכה בזכות זה לאריכות ימים. מי שמשכים ומעריב לבית כנסת ה'' אומר עליו: "פדה בשלום נפשי, כי רבים היו עמדי" וכאילו פודה את הקדוש ברוך הוא ואת עם ישראל מגלות.

עשרה ראשונים יקבלו שכר כנגד כל האנשים שיבואו אחריהם. וזאת הדגיש הזהר.
מלאכי השרת יורדים לבית הכנסת וממתינים שיגיעו העשרה ומברכים אותם ואם לא מגיעים אז ה'' כועס "מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה?", וכל זה נאמר רק כאשר מגיע הזמן שבו צריכה להתחיל התפילה ואין באותו זמן אף אחד. וכאשר אדם ראשון מגיע, ה'' שמח איתו. העשרה הראשונים נקראים בשם "חברים" וה'' עונה להם.

מי שהיו מעשרה ראשונים בעולם הזה יזכו ויהיו בעולם הבא שישבו באותה שורה עם הקב"ה.
הרב אומר שמי שהולך להתפלל בנץ ויצא מביתו מעוטר בטלית ותפילין לראשו, מלאכים מעידים עליו ואומרים:"פנו דרך לדיוקנא קדישא" ושכינה עומדת על ראשו ומלאכים חונים סביבו. הרב אומר שיש אנשים שבאים לבית הכנסת בלי טלית ותפילין לראשם והם מקדימים להיות בין העשרה ראשונים בבית הכנסת, אבל אדם שמעוטר בתפילין צריך להגיע ישר לתפילה. ויותר טוב שאדם יגיע עם תפילין וטלית לראשו לתפילה, ומעלתו יותר חשובה ממי שמגיע בין הראשונים לבית הכנסת.

ואם היה בבית הכנסת כל הלילה כגון שלמד תורה שם כל הלילה מה יעשה בכדי להיות בין העשרה ראשונים?
יצא אל חצר או כל מקום שהוא לא בגדר בית כנסת, יניח שם תפילין ויתעטר בטלית, ומשם ישוב לבית הכנסת. וקודם יעמוד בפתח ביהכנ"ס ויניח ידיו על המזוזה ויאמר:" ואני ברוב חסדך אבוא ביתך, אשתחווה (והוא משתחווה כנגד ההיכל) אל מול היכל קודשך ביראתך". ואדם צריך להיות מבין עשרה הראשונים בבית כנסת וכן בלימוד תורה ומקבלים שכר כנגד כל השאר שבאים.

כל הקובע מקום לתפילתו, אויביו נופלים לפניו. (הכוונה שאדם יתפלל תמיד באותו מקום) לא יחליף מקום תפילה בכל פעם למקום אחר.אדם שמתפלל בקביעות באותו מקום, מראה שהוא רציני ויש לו ענוה וחסידות ויראת המקום, וכן אדם שמתפלל באופן קבוע באותו מקום, זוכה ששכינה שורה עליו באופן קבוע מידה כנגד מידה.
השכינה נקראת: "מקום" (מקומו של עולם). באם קובע מקום, שכינה נמצאת עימו בקביעות. האר"י ז"ל אומר שתפילה שאדם אומר במקום קבוע יש בידו יכולת לבקוע את חומת התפילה.

הארי ז"ל הסביר שכאשר אדם נמצא במקום מסוים והוא רוצה להפיל חומה הוא יורה הרבה חיצים עד שהחומה נבקעת, אך אם אדם מחליף מקומות ובכל פעם יורה חיצים ממקום אחר, אז אומנם כל החומה תתמלא חורים, אבל לא יווצר שום חור בחומה. וזה המשל לזה שאדם צריך להתפלל במקום אחד. הרי"ף אמר שגם לימוד תורה צריך שיהיה במקום אחד וקבוע על מנת שלימודו ישא פירות. ו"קב הישר" כותב שלאדם יהיה בביתו חדר מיוחד שבו ילמד תורה ואם לא יהיה לו מקום בדירה עבור חדר, יעשה לו פינה קבועה ויניח שם ספרים וישמור שהמקום יהיה נקי ומסודר. ועיקר הכוונה לכך שאדם יתפלל דווקא באותו מקום והוא מתייחס לתפילת העמידה דווקא. ופוסקים אחרים אומרים, שגם לגבי שאר תפילה צריך שיתפלל במקום קבוע על מנת שלא תהיה לו טירדה. צריך לדעת גם שבאם אדם מחליף בכל פעם מקום תפילה אחר הוא יכול לגזול מקום של אחרים. יש אנשים שאוהבים לשבת במקום הקבוע שלהם. באם מישהו עומד במקום שאנו נוהגים להתפלל, אז יעמוד האדם לידו אבל שלא בתוך 4 אמות שלו, שהוא רדיוס של שני מטר בערך, כי השכינה נמצאת בתוך 4 האמות של המתפלל.

באם יש 2 בתי כנסת שבאחד מהם יש יותר

בס"ד

צריך לדעת כי ענין יונה הנביא שהטילוהו לים ואחר כך בא לדג גדול-הכל הוא רמז על הנשמה, כדאיתא בזהר ויקהל והא לך תמצית הדברים:
יונה דנחית לספינה, הוא הרמז על הנשמה, שנמשלת ליונה, שיורדת לגוף האדם, דנחשב האדם בהאי עלמא כספינה ההולכת בלב ים והרבה סכנות עליה-כן הרבה הרפתקאות על האדם בהאי עלמא כספינה, והרבה שלוחים למקום, והרבה מקטרגים עליו בכל יום בבית דין של מעלה בשביל חטאיו ופשעיו-והאדם אינו שם אלה הדברים אל לבו, כי הרבה חטא על פשע, וחושב כי לא יתבע לדין על זה, וכאלו חס ושלום, אין השגחה משמים על מעשיו המקולקלים. ובאמת הקדוש ברוך הוא שותק עד שתתמלא סאתו, והדין הקשה מתגבר והולך, ונגזר חרון אף פתאום על האדם, דוגמת הרוח סערה שבא על ספינת יונה פתע פתאום, והרוח היה הולך וסוער, ובקשה להשבר הספינה, כן גזרות הדין אשר בא על האדם פתאום, ומרעיש כל הגוף ומתלהב ומתחמם הגוף ונכנס אל המיטה, זו היא ערש דוי, ותרדמה נופלת עליו.

וזהו דוגמת "ויונה ירד אל ירכתי הספינה וירדם". ובעודו מוטל על ערש דוי מתחיל רוח לקשקש בקרבו, וזהו היצר הרע, שמעורר באותו פעם לב האדם, שלא יתעצל האדם מלהרהר בתשובה, כי קרוב היום להפרד מזה העולם. וזהו דכתיב: "ויקרב אליו רב-החובל"-דא הוא יצר הרע, שהוא מנהיג את כל הגוף, "ויאמר לו, מה לך נרדם, קום קרא אל אלקיך וגו''.."-לאו שעתא הוא למדמך, דהא סלקין לך לדינא על כל מה דעבדת בהאי עלמא, וראה להתודות לפני בוראך. "מה מלאכתך"-פרוש, זכור על מלאכתך שפעלת בהאי עלמא, וכמה שקרים וזיופים פעלת במלאכתך ובמחיתך.

תן תודה ואל תתגאה, כי אתה רואה כי קרוב הוא יום המיתה, והשלך הגאוה והרמת רוח, וזכור שנבראת מטיפה סרוחה. וזהו שכתוב:"ומאין באת". "ומה ארצך"-אסתכל דהא מארעא אתברית ולארעא תשוב. "ואי מזה עם אתה"-תעיין אם יש לך זכות אבות להגן עליך עתה בעת צרה-כל זה הוא התעוררות היצר שמעורר לב האדם בעת חוליו.

ובההוא שעתא יתבין בית דין של מעלה, והמליצים מלמדים זכות, והמקטרגים מזכירין חובה וטוענים לפני הקב"ה. ואם נגזר לזכות-מוטב, ואם נגזר, חס ושלום, למות-אזי נאמר על המלמדים זכות, שטרחו ויצאו להליצו-ועל זה נאמר: "ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה, ולא יכלו"-לא עלה בידם להושיבו ליבשה, שיקום ממיטתו מחוליו, כי כבר נגזר מבי דינא רבא. ואז שלושה שלוחים ממונים יוצאים: חד שכותב כל הזכויות שלו וכל החטאים שלו, וחד דנטיל חשבון הימים לפי שני חייו, שיהיו כל הימים בחשבון, וחד דהוי עמיה מיום שנתנה בו נשמתו בגוף במעי אימו. וגזרות דינא לא נח ולא שקט עד דעביד דיליה, שתצא נשמתו מהגוף, ואז כתיב: "וישאו את יונה"-שנושאים אותו לבית הקברות, ואז הכרוזים נכרזים לפני מיטתו כשנושאים אותו. אי איהו זכאה-מכריזין עליו: הבו יקר לדיוקנא דמלכא! "יבוא שלום וכו''. וזהו שאמר הכתוב: "והלך לפניך צדקך", פרוש, לפני המיטה.

ואם הוא, חס ושלום, מטונף בחטאים-מכריזים עליו: וי לפלוני הדין, טב דלא יתברי! כדין מה כתיב ביה: "ויטילוהו אל הים, ויעמוד הים מזעפו"-כד עאלין ליה לבית הקברות, והדג דבלע ליה ליונה דא איהו קברא ושלושה ימים הראשונים כשהוא בקבר מתבקעים הבני מעים, ולבתר שלשה ימים ההוא טנופא אתהפך על אנפוי, ואמר לו: טול מה דיהבת בי אכלת ושתית, ולא יהבית למסכנא, וכל יומך הוו כחגין וכמועדין, ומסכני הוו רעבין דלא אכלו בהדך, טול מה דיהבת בי. הדא הוא דכתיב: "וזריתי פרש על פניכם" וכו. ולבתר דא באים ממונים ומחזירים הנשמה אל הגוף, והוא בתוך הגוף עד שלושים יום, ובהנך עשרים ושבעה ימים הגוף נידון ביסורים קשים ומרים. והתחלת הדין הוא על חטאים שעשה בעיניו, ואחר כך-בידים וברגלים ובכל הגוף בהכאות ואכזריות מאוד.

ואחר תלתין יום נשמתא סלקא לעילא לתת חשבון ולקבל דין גהינום ושאר דינים, והגוף סוב