חמש כנגד חמש
עומק ראשית-אחרית
טוב - רע
רום - תחת
מזרח-מערב
צפון -דרום

והנה יש לך קוביה בעלת חמש מימדים.

http://en.wikipedia.org/wiki/Hypercube

בסוף הקישור יש לך המחשה של היטל של קוביה 4 מימדית.

אברם = 243
הגר = 208

אברם + הגר = ישמעאל (451)

יצחק = 208
רבקה= 307
הוי"ה = 26

יצחק + רבקה + הוי"ה = 541 (ישראל)

בסוף תהיה מקובל,
כמו אלו שאתה חושש מהם.

עיתונאי חילוני = 661
לשון הרע= 661

יצא לי בפוקס!

נסראללה = 376
עשו = 376

ממ

ץלחעך

קוראים לה "רזי זרדים". חפשו אותה בגוגל.
ואם מישהו מעוניין אני אנסה להעלות אותה לרשת הלילה ובעזרת השם אני אפרסם קישור הלילה או מחר בבוקר.

http://razei.bdcomp.co.il/download.htm


תהנו

ערב = 272
ישמעאל = 451
ישראל= 541
יעקב= 182

יעקב + ישראל = 723
ישמעאל + ערב= 723

אסלם = סמא"ל

והם אומרים עלינו שאנחנו בניו של השטן.
מה שהם באמת.

הנה תראה תמונה מצורפת איך הם לומדים קבלה איסלאמית ביחד.

רבונו של עולם, יהי רצון מלפניך אל רחום וחנון, שתזכני היום ובכל יום לשמור פי ולשוני לבלי להלכד בדיבורים אסורים ובעוון לשון הרע ורכילות ואהיה זהיר מלדבר אפילו על איש יחידי, כל שכן מלדבר על כלל ישראל.

.

http://www.thekotel.org/content.asp?id=119

אפשר לשאול מדוע ההתעניינות הזאת באבן השתיה פתאום?
אתה לא חייב לענות.
סתם מסקרן אותי לשמוע מה קרה שגרם לך להתעניין בה כל כך.

רוב העבודות שלי שמתעסקות בקדושה ,נעשות בזהירות רבה ,בדיקת הרעיון לפי ההלכה ,שלא יהיה
טעות של פסל ותמונה .

התפתחות הרעיון נובעת מסקרנות והפלגה לעולם
הרוחני ככל שניתן לפי הבנתי .

שני דברים משמעותיים בעיני ,בירור המילה בראשית ,והבנת סוג האבן , חריציו ,אפרו , גודלו ,
קדושתו .
הדבר נעשה להשם יתברך מתוך אהבה ,ניקוי נפשי,
תיקון המידות ,וכדומה .
בסופו של דבר חיבורו הסופי של שני המרכיבים
יתנו תזכורת לבית המקדש ולבריאת העולם .

.

שנו רבותינו: אבן טוען היתה בירושלים: כל מי שאבדה לו אבדה נפנה לשם, זה עומד ומכריז
וזה עומד ונותן סמנים ונוטלה.

תלמוד בבלי, בבא מציעא, כ"ח, ע"ב

"ונותרה רק קבלת מלכותו על ידי העם."

.

תודה

יש חשיבות בימינו לחבישת כיפה?
אני לא יודע אם זה נכון- אבל לפני כמה שנים מישהו הסביר לי שהכיפה נועדה להבדיל בין היהודים ושאר העמים בתקופת הגלות. ולכן- ורק בהנחה שזאת אכן הסיבה, אז לכאורה אין הכרח לעשות את זה בימינו. אז למה? ומה הסיבה האמיתית לכיסוי הראש חוץ מהעניין הסימבולי?

ול"יהודי".

ברוכים הבאים לעולם הבא

בס"ד

לעניין זה אני מביא מאמר מאלף שפורסם בנושא באתר של חסידות ברסלב:

"במסכת כלה פרק ב מופיע סיפור בהקשר לשאלה אם בן יכול להועיל לאביו לאחר פטירתו, התלמוד כתשובה לשאלה זו מביא הוכחה מסיפורו של רבי עקיבא שפגש אדם שרוף וערום הסוחב עצים ורץ במהירות. שאלו ר'' עקיבא: "מה מעשיך?" השיב האיש: "מת אנכי ועלי ללקט עצים אלו בכדי להסיק את המדורה בה ישרפוני!" רצה רבי עקיבא לעכבו, התחנן אליו האיש: "אנא אל תעכבני כי עלי למהר" שאל אותו ר'' עקיבא: "השארת אחריך ילד?" "השארתי אישה מעוברת, איני יודע אם בן תלד או בת," השיב האיש. טרח ר'' עקיבא עד שמצא את אשתו, והמתין עד שהילד גדל וניסה ללמדו לקרוא, אך הילד בהיותו בן להורים מופקרים, לא מחונך ומושחת בנפשו, לא אבה ללמוד. לאחר שר'' עקיבא צם ארבעים יום כדי שלבו של הילד ישתנה לטובה, נפתח לבו והחל לומד בחשק, רבי עקיבא למדו לומר קדיש, כאשר החל באמירת הקדיש עלתה נשמתו של אביו מהגיהינום. מכאן רואים אנו שחוטא, גם לאחר פטירתו, יש אפשרות לתקן את נשמתו. (קיימות גרסאות שונות בסיפור זה, העיקרון שווה בכל הגרסאות, אך פרטי הסיפור שונים במקצת, בחרנו בגרסה זו המפורטת ביותר, למרות שאינה מובאת במקור הנ"ל בהרחבה המופיעה כאן).

נתקדם צעד נוסף, על מנת לראות את כוחו של הצדיק לתקן בעצמו את נשמת הנפטר, כשאבשלום בנו של דוד המלך מרד באביו ויואב שר הצבא הרגו כדין מורד במלכות, נענש אבשלום בגיהינום בעונש קשה ביותר: ישנם שבעה מדורי גיהינום בו נענשים החוטאים וכל מדור קשה יותר מהקודם. אבשלום נענש בשבעה! מדורי גיהינום. מובא שדוד המלך ביכה את בנו ואמר "בני, בני", שמונה פעמים! מדוע אמר שמונה פעמים "בני"? חז"ל משיבים: "שבעה פעמים להעלותו ממדורי הגיהינום, ופעם שמינית להכניסו לגן עדן". אנו רואים כאן שלצדיקים יש את הכוח לתקן נשמות ולהיטיב עימהן גם בעולם הבא.

רבנו אמר: את הכוח שהיה לדוד המלך להעלות את בנו אבשלום משבעת מדורי הגיהינום ולהכניסו לגן עדן על ידי מלל בלבד, כוח זה יש לו גם כן, שבאמצעות כוח הדיבור לבד הוא יכול להעלות את האדם משאול תחתיות ומשבעה מדורי גיהינום ולתקן את נשמתו (חיי מוהר"ן רחצ).
מלמד רבי נחמן: לצדיק יש הכוח להתערב במשפט בידי שמים. על-ידי כך שישלח את הנידון באותו בית-דין לשליחות, הוא יכול להציל אותו. בירושלים, יש בית כנסת אשר אליו מובאים כל המתים עלי אדמות. ברגע שנפטר אדם בעולם הזה, הוא מובא שמה מיד להישפט באשר למקום הראוי לו. יש אנשים הנפטרים בארץ-ישראל המוצאים מהארץ. ולעומת זה נפטרים אחרים שמתו בחוץ לארץ ומובאים לארץ-ישראל. בבית-כנסת זה יושב בית הדין הגוזר גזירות אלה ומחלק לכל אדם את המקום הראוי לו. יש גם מקרים, בהם נקבעת ההחלטה שבכלל לא קיים מקום לאיש הנדון, ושיש להשמידו ולהשליכו אל תוך כף הקלע.

כאשר המתים מובאים שמה, הם מובאים עטופים בבגדים. לפעמים בגדיו של המת אינם שלמים: לאחד חסר שרוולו, לאדם אחר חסר קצה בגדו, וכו''. הכל תלוי במעשיו של האדם בחייו (כיון שבגדיו אחרי מותו מתאימים למעשיו). פסק-הדין תלוי בבגדים שיש לו כאשר הוא מובא שמה, ומקומו נקבע בהתאם למהותם של בגדיו.

במקרה מסוים הובא לשם מת כשהוא ערום כביום היוולדו. לא היו לו בגדים בכלל. פסק-הדין היה שעליו להיזרק לכף הקלע ולהיות מושמד, חס וחלילה, כיון שהיה ערום לגמרי. אולם, אז ניגש צדיק מסוים, נטל אחד מבגדיו וכסה בו את האדם הערום.
בית הדין הפנה אליו שאלה: "מדוע אתה נותן לו אחד מבגדיך שלך?" בעיני בית הדין הדבר לא מצא חן, כיון שלא הבין מדוע יינתן למת בגד לא-שלו וינצל בזכותו. השיב הצדיק: "אני חייב לשלוח את האיש הזה בשליחות למטרותי-שלי, ומסיבה זו יש לי הזכות להלביש אותו בבגד שלי. בוודאי ידוע לכם שאציל רשאי לשלוח את משרתו לאציל אחר, וכאשר המשרת משתהה

הנותנת והיא הקובעת והיא שעמדה לאבותינו ולנו, בימים ההם, ובזמן הזה, כאן פה ועכשיו, יש רק דבר אחד בעולם שאין בו מחלוקת, ולא יכולה להיות בו מחלוקת, והוא האחד השלם, שלא ניתן לחלק אותו, לחלק הזה קוראים: "קיריס איטימוס" כך כתב התנא הגדול יונתן בן עוזיאל, בפרושו על הפסוק: "אלדד ומידד מתנבאים במחנה" וצריך לראות את ההבדל בין התגובה של משה לתגובה של יהושוע, שאמר אדוני משה כלאם, תעצור אותם, ומשה עונה לו, המקנה אחה לי? מי יתן וכל עם השם יהיו נביאים, וזה הזמן להתחיל להבין את הנבואה ולהתחבר לרוח הקודש בקנה מידה אחד על אחד, שמים וארץ, קרוב השם לכל קוראיו, משפטי השם אמת צדקו יחדיו, אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניה עם הבריות, וכל הדברים המוזרים והמשונים שיש בעולם זה כדי שלא יגידו שהקדוש ברוך הוא חיסר בעולמו דבר, רק דרך התורה אפשר להבין את מה שרואים בתיאטרון הקב"ה, כי התורה היא הפותחת את הדלת לשער הבינה, השער החמישים, השקול כנגד כל מ"ט השערים שהתגלו למשה, ועל כך כתוב במדרש אותיות של רבי עקיבא, "גדולה בינה לפני הקב"ה יותר מן התורה, שאפילו אדם קורא תורה נביאים וכתובים ושונה משנה ומדרש הלכות ואגדות שמועות ותוספות מושלות ומעמדות, וכל סדרי מדרשות, ואין בו בינה, אין תורתו שוה כלום, שנאמר ובינת נבוניו תסתתר" חג השבועות הוא חג הבינה, חג הבניה, אם ירושלים עולה בלהבות, אז תן לי יבנה וחכמיה, כי רק בבינה יבנה הבית השלישי, מהמסד ועד לטפחות, של יסוד היסודות ועמוד החוכמות, ונביא לבב חוכמה, וחכם גדול מנביא, כי החכם יודע לתרגם את דברי הנביא, וליישם אותם הלכה למעשה, כשעלה משה רבנו למרום מצאו לקב"ה שהוא יושב עם רבי עקיבא שהיה ראוי שתינתן תורה על ידו, אך הקב"ה העדיף את משה העניו על רבי עקיבא הצנוע, מכאן את למד על ההבדל בין מצעד הגאווה התועבה והתאווה, למצעד הצניעות הענווה והאהבה שאינה תלויה בדבר, הקימת לעד ולעולם, וזאת אהבת השם, ומה יש לאהוב בשם, איך בכלל אפשר לאהוב את השם, ואיזה שם מכל השמות צריך לאהוב, והאם יש שם שאפשר לאהוב יותר משאר השמות, התשובה לבל השאלות קימת בתורת השם, שהיא המצלת את האדם מכל מיני פורעניות,


פור=גורל=פור=עני

פור+עני=פורעניות=מכת עניות, ואין עניות אלא מהתורה, שרק מי שאינו יודע תורה, הוא עני אמיתי, ומצוה מדאורייתא לרחם עליו ולהאיר את עיניו, ברחמים, כי מי שחי בתוך החושך, קשה לו לעבור לתורת האור החדש, וצריך לרחם על עם ישראל, במיוחד על התינוקות שנשבו בין הגויים, ועברו גלגולים שונים ומשונים, וחזרו לארץ אחרי מכות שונות ומשונות, ולא פלא שנטרפה דעתם, עד דלא ידע בין טורא לקריקטורה, ובין קולטורה לחלטורה בשביל הקליינטורה של מלך מלכי הרייטינג, הממשיך להאכיל במסטינג, את מה שנשאר בסיר הבשר של דור המדבר המדבר דברים בשם אומרם, כמות שהם, ככתבם וכלשונם, בזמן במקום באיכות ובכמות ההוכחה והתוכחה הכתובה בתורת כהנים, בשורת הדין, בכתוב השלישי, שהכריע בין הכתובים המכחישים זה את זה, עד דלא ידע בין צנצנת המן, לכד של החלבן, ששפך חמתו על השופט חמן, ורצח אותו בדם חם כדמו"י, במדבר קדש ורצח, ורחץ בניקיון כפיך, בכיור שבחצר המטרה, ואמור את המנטרה, ידי לא שפכה את הדם הזה, כי יד אלהים הייתה בדבר, למען יראו ויראו את שורת הדין הבלתי נסבל והבלתי נתפס והבלתי הפיך, של אמא שלום האשה הכושית יושבת ראש התנועה לאיכות השפיטה, כי הכל תלוי באיכות השפיטה, ואיכות השפיטה תלויה בבית השיטה הטבעית בריאה פשוטה מובנת שפויה ומאוזנת המושתתת על חוקים משפטים תורות ועובדות ברורות ומוצקות ולא על גחמות וקפריזות של אנשים ריקים ופוחזים הבורחים מתורת האמת, ומסתתרים אחורי הררי השקר והכזב הכסף והזהב שלא יצילם ביום עברת השם אדוני אלהים צבאות הגדול והנורא עלילה הבוער כלפיד אטומי מעל לקבר יוסף בן רחל בת לבן בן בתואל הנוכל, שילך לעזאזל יחד עם כל הפשעים

.

אורו של השם יתברך מסתנן לתוך החושך שאנו
גלויים אליו ,גם שם ניצונות היהודי קיימות ,הבנת
" התיקון " של האדם מגיעה עד למקומות הטמאים
ביותר,ומשם לחיבור הקדושה .

יונתן במדבר יא:כו הא סלוי סלקין מן ימא וחפיין כל משריתא דישראל ויהוי לעמא לתוקלא ברם תריהון כחדא מתנבין ואמרין הא מלכא סליק מן ארעא דמגוג בסופ יומיא ומכנש מלכין קטרי תגין ואפרכין לובשי שריונין וכל עממיא ישתמעון ליה ומסדרין קרבא בארעא דישראל על בני גלותא ברם קיריס איטימוס להון בשעת אניקין ומקטל כלהון ביקידת נשמתא בשלהובית אשתא מתחות כורסי יקרא ונפלין פגריהון על טווריא דארעא דישראל וייתון כל חיות ברא וציפרי שמיא וייכלון קושמיהון ומבתר כדין ייחון כל מתיא דישראל ויתפנקון מן טוורא דאצטנע להון מן שירויא ויקבלון אגר עובדיהון

המפד"ל בסה"כ נהנים להיות כאן לשון מאזניים של שלטון הרשע ולקבל את הרווחים האינטרסנטים עבור הכוח היחסי של הציבור שהם מהתלים בו שנים,
הם לא מעוניינים לעולם במדינת הלכה ומנהיג משלהם שיחתור לכך,
אלא כל תכליתם היא לחיות בצל הגללים של הכלב לנצח.
וכבר היו שותפים לכל פשעי הממשלה עוד מתחילת שנות ה-50.

הנה הכתבה מערוץ 7.

יש מועמד "משלנו" לראשות הממשלה?
===============================
ביומן ערוץ 7 התייחס ח"כ לוי להתפתחויות הפוליטיות האחרונות, ואמר כי במצב הנוכחי איננו יכולים להציב מועמד "משלנו" לראשות הממשלה.
יומן ערוץ 7

ראיון עם ח"כ יצחק לוי

ח"כ יצחק לוי (איחוד לאומי - מפד"ל) התייחס ביומן ערוץ 7 להתפתחויות הפוליטיות האחרונות, ואמר כי יש לברך עליהן. "הממשלה שקמה הייתה מתחילה ממשלת ספינים. לאחר הכישלון הגדול במלחמת לבנון השנייה הוכיחה הממשלה שהיא לא מושלת".

לדבריו "אין ספק שהמהלכים האחרונים יובילו להקדמת הבחירות ואנו מברכים על כך ונערכים לכך". בהתייחסו לשאלה באיזה מועמד צפוי הימין לתמוך, השיב לוי כי עוד מוקדם להשיב על כך. "אנו צריכים לעסוק בהתארגנות הפנימית שלנו. הייתי בנקל אומר שנתמוך בנתניהו אך הוא איש של הפתעות... איש שמדבר היום בשפה של איש מרכז, הוא מוכן להיכנס למשא ומתן עם הפלסטינים על שטחי יו"ש, אך מאידך אולי זה יהיה הרע במיעוטו".

לוי הוסיף: "אני לא חושב שאנחנו כרגע צריכים לתמוך במועמד לראשות הממשלה, והלוואי והיינו יכולים להציב מועמד משלנו לראשות הממשלה, אך אני לא חושב שאנו נמצאים כעת במצב שכזה".

לדברי לוי המטרה העיקרית של מפלגתו כעת היא להתארגן "באופן כזה שנוכל להשפיע באופן מהותי על הממשלה הבאה. מהלכי ראש הממשלה בנוגע לרמת הגולן וההפקרות בנגב בכך שאין מענה להתקפות הטרוריסטיות היומיומיות אלו שני דברים שיכולים לחזק רשימה מורחבת של האיחוד הלאומי והמפד"ל".

"אנשים מבינים שדרכה של קדימה נכשלה, אני לא הייתי משקיע מאמץ במי לתמוך לראשות הממשלה אלא בכך שנוכל להשפיע בצורה משמעותית על ממשלה, שנוכל להיכנס אליה, ולזה צריך להשיג הרבה יותר מתשעה מנדטים".

בהתייחסו לשאלת המראיין יגאל שוק על העובדה כי דווקא ממשלות ימין פגעו קשות בהתיישבות בארץ ישראל, השיב לוי כי למרות שהעובדה נכונה יש להתבונן בפרמטרים נוספים כחינוך ורווחה, "אנו לא מפלגה שאומרת מראש כי אנו הולכים לאופוזיציה", אמר.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/175685

.

"כה אמר אדוני למשיחו לכורש אשר החזקתי למינו לרעד לפניו גויים ומתני מלכים אפתח". ואם כן אפשר כי בהמשכו של הפרק יש פולמוס עם האמונה הפרסית (מועד צמיחתה של דת זרתוסתרא אינו מחוור ומשום כך אין זה ודאי כי כורש החזיק בדת זו). הנביא מבקש לגלות למלך פרס את האמונה המקראית על פיה העולם אינו דואליסטי אלא יש אלוהות אחת. יש אל אחד שהוא בעת ובעונה אחת יוצר אור וגם בורא חושך, עושה שלום, אבל גם בורא רע. זהו החידוש הגדול של הדת המקראית לפי הבנתו של הנביא והוא פונה אל המלך כורש ומגלה לו את האמת הדתית הזאת, שהיא כמובן שונה במובהק ממה שהיה מקובל בדת הפרסית.

שני שונאי ישראל נפגשים עמנו בפרשה זו: בלק ובלעם. לא זהות הן מטרותיהם ושיטותיהם. והדבר מתבטא בסגנון הדברים שלהם. כאשר בלק מבקש לקלל את ישראל, בקשתו היא "ואגרשנו מן הארץ". ואילו כאשר בלעם מבקש את רשותו של הקב"ה, אומר הוא: "וגרשתיו". על הבדל זה אומר רש"י: "וגרשתיו - מן העולם. ובלק לא אמר אלא ''ואגרשנו מן הארץ''... ובלעם היה שונאם יותר מבלק". ממה נובע הבדל זה שביניהם?

אחמינגד הוא בלק .
סאטמרים הם בלעם .

דבריו של אחמניגד מסגיר את הקללה שביקש
מאסטמר ואלא דבריו " ישראל תיכחד גם בלי
עזרתנו " .

.

תחציכליע

כשהערבים רוצים גם ההיסטוריה מתעוותת

במחקר חדש על סכנות חלוקת ירושלים מספר נדב שרגאי גם על שכתובי ההיסטוריה של ירושלים שמבצעים הערבים כדי לנתק את היהודים מעירם.
יומן ערוץ 7


בימים אלה השלים העיתונאי נדב שרגאי מחקר מקיף בדבר השלכותיו של מהלך חלוקת ירושלים כלפי האוכלוסייה בעיר. פרק לא מבוטל במחקרו של שרגאי עוסק במאמצי המוסלמים להכחיש את הזיקה היהודית לעיר.

ביומן הצהרים של ערוץ 7 התייחס שרגאי למספר סוגיות שעלו במחקרו. באשר להכחשה המוסלמית ושכתוב ההיסטוריה המוסלמית בעיר קובע שרגאי כי המוסלמים כותבים מחדש את ההיסטוריה בניגוד למקובל במחקר המודרני, ובין השאר הם מעוותים את נתוני ההיסטוריה שהיו מוכרים גם בקרב חוגים מוסלמיים.

בין השאר הוא מזכיר את הקביעה המוסלמית החדשה ולפיה שלטו המוסלמים בירושלים אלפי שנים טרם בוא היהודים ואף מסגד אל-אקצא היה במקום זמן רב בטרם הגיעו אליו היהודים, ועוד בטרם היה שם המקדש. זאת בניגוד לעובדה ההיסטורית לפיה הוקם המסגד לפני 1400 שנה בלבד.

שרגאי מציין את ההתכחשות המוסלמית הגורפת לנוכחות בית המקדש על הר הבית, התכחשות המתבצעת במספר אופנים ובמספר גרסאות. באחת הגרסאות נקבע שבית המקדש המקורי מצוי בשכם, בגרסא אחרת מתואר בית המקדש שעל הר הבית ככזה שנבנה על ידי מוסלמים והיהודים גיירו אותו וכיוצא באלה, "כאשר המטרה הגלויה לעין היא טשטוש הזיקה היהודית לאתר. הם אומרים את זה בגלוי. גם אנשי הוואקף, גם ראאד סלאח ואחרים. בשיח הערבי הם מוסיפים את המילים ''אל-מזעום'', השקרי, כשהם מדברים על בית המקדש והם טוענים שוב ושוב שאין כל הוכחה היסטורית לנוכחות יהודית במקום".

בדבריו מציין שרגאי כי בעוד בעבר הייתה העמדה הערבית עומדת מול קונצנזוס יהודי הרי שכיום גם הקונצנזוס הזה כבר אינו כבעבר.

באשר לסכנותיו של מהלך חלוקת העיר, מציין שרגאי בדבריו מספר דוגמאות בהן הסכנה הדמוגרפית. הוא מזכיר כי בעבר, עת הייתה העיר מחולקת, גרם הדבר לעזיבת יהודים רבים, כרבע מיהודי העיר, מהעיר, זאת בשל הסכנות הביטחוניות שהפכו חלק משגרת יומה ובשל השינוי המבני של העיר. לדבריו חשש שמצב זה יחזור על עצמו קיים גם בימים אלה. כל זאת בניגוד מוחלט לתפיסתם של חסידי החלוקה הסבורים שדווקא מהלך שכזה יסייע למצוקה הדמוגרפית.

באשר לסכנה הביטחונית שיכולה להיווצר מחלוקת העיר קובע שרגאי שבמצב שכזה קו התפר יהפוך לקו הספר ולקו האש. זאת בעוד האיומים הערביים והדרישות הערביות למימוש השיבה לא יחדלו.

סוגיה נוספת היא הסוגיה הכלכלית. הצפי הוא כי במהלך שכזה ירד ערכן של הדירות והנדל"ן בעיר פלאים.

לנוכח כל אלה, ולנוכח בעיות נוספות סבור שרגאי כי הפתרון היחיד הוא דאגה לשתי סוגיות – דיור ותעסוקה. "בשני התחומים האלה הממשלה כמעט ולא עושה דבר. התקבלו הרבה החלטות בנושאים הללו אבל הביצוע דל. המצוקה הכלכלית מביאה להחרפת המצב הדמוגראפי", הוא מציין.

יצוין כי בדבריו מזכיר ומציין שרגאי כי מחקרו הכולל נועד להוסיף על העיקרון הראשון במעלה והמנחה והוא שירושלים היא ליבו ומהותו של העם היהודי.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/175821

האדישות שלנו כעם זה אחד גורמים המעכבים את הגאולה.
אין עם יותר אדיש מעם ישראל, גם אם תחפשו לא תמצאו. (אבל לשטויות והבלים אנחנו לא אדישים)
זה מתחיל מגדולי וראשי הדור ונגמר בעמי הארצות.
למה שהקב"ה לא ינהג באותה מטבע ויהיה אדיש גם כן ?

רק להם מותר לעלות להר הבית ו''להתפלל'' בעדנו.
ככה החליטה מדינת ישראל יחד עם הרבנים שלה (כולל האקסטרא חרדים).

הכוהנים בחזקת כוהנים שבבית הכנסת שמברכים אותנו כאילו בברכתו של אהרון - זה כוהנים סמליים מדרבנן שאין להם שום השפעה על ברכתו של השם ובנשיאת תפילותינו אליו בחזרה.

הכוהנים המוסלמים שעולים ברבבותיהם להר הבית הם הם הכוהנים האמיתיים,
והם מברכים את ישראל בכל מיני ברכות האמורות בקוראן,
לכן החיים שלנו נראים כמו שהם נראים.

שיכניסו כבר לבית הכנסת כהן מוסלמי אפילו כהן עם הארץ שנושא עימו את קדושת הר הבית ואז נצא מבורכים לגמרי ולא באופן סמלי.
חייבים למצוא פתרונות לשמר את המצב הקיים ולצאת חובת כל השיטות.

ואם חושדים בכוהנים לחינם נמצאנו חוטאים לאלללה יתעלה, כי כל החושד בקשרים ובחוטים המבצבצים מבין הכיסים לוקה באדישותו אך מציל את גופו.

.

הם מאמינים שעל ידו המשיח המהדי הם יגשימו את חלומם להשמיד את כל יושבי א"י.
רק את היהודים שמביניהם.

לחיכךחיכעךחיע

לפי האמונה הישמעאלית אין מקום לשלטון יהודי בארץ הקודש.
בקוראן, כמו בברית החדשה, כתוב כי היהודים לא ישובו יותר לשלוט בארץ ישראל, לאחר שהוגלו ממנה עם חורבנו של בית המקדש השני. הבשורה על בניין בית לאומי יהודי על חורבות העבר היא לצנינים בעיני מאמיני שתי הדתות הללו. היא מגלה, כי אחת הנבואות המפורשות היחידות שהעזו ספרי הקודש שלהם לנבא, לא רק שלא הוגשמה אלא הופרכה לחלוטין.
מבחינה דתית יש למוסלמים המאמינים בקוראן בעיה תיאולוגית, כמו גם לנוצרים המאמינים בברית החדשה; לאחר שנים ארוכות שבהן היה נראה שמקומם של היהודים הוא רק בפזורת הגולה, כעונש על אי קבלת האמונה המוסלמית או הנוצרית, הם נוכחו לפתע בני ישראל קמו על רגליהם ואף אחזו אחיזה מדינית בהר הבית. מהים הגדול ועד לנהר הירדן מלאה הארץ ביהודים, וארץ השממה והקללה הפכה פורייה ומבורכת.