על עניין שבניו של הקב"ה מורדים בו..
כגון מגדל בבל, פרעה, ועוד..

" למה נסמכה פרשת אבשלום [תהלים פרק ג] לפרשת גוג ומגוג [תהלים פרק ב: למה רגשו גויים ...]? - שאם יאמר לך אדם "כלום יש עבד [גוג] שמורד ברבו [שקם על ה'' ועל משיחו [תהלים ג,ב]]" [6]? - אף אתה אמור לו "כלום יש בן שמורד באביו! אלא [7]הוה [אבשלום] - הכא נמי הוה [8]!"

לדעתי - בניו הקדושים והטהורים של הקב"ה כן מבינים מתי מגזימים, ומתי עת לפיוס, להבדיל מהרבה בשאר אומות העולם , שחסרי הבנה לאותו הרגע...

http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%A2%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%A9-%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%90

המון בירורים נהדרים כמו :
למה הבורא תמיד מתייאש מעם ישראל ???
עגל זהב ?
הר סיני ?
בית מקדש ?
ועד המון דברים נהדרים מומלץ בחום ואהבה....

שבוע טוב לכולם

תיקון עולם לכולם
משה

.

אם היית רואה על מה מדובר לא היית זורק דברים סתם באוויר.

תיקון עולם לכולם
משה

בעולם שלי הוא איב"ר.
קבל בהבנה.
תודה.

תודה ושבוע טוב לך ~


תיקון עולם לכולם
משה

"כל הריבויים והשינויים נעשים רק בהתפעלותם וקבלתם של הכלים, אבל האור העליון נמצא במצב מנוחה מוחלטת, כלומר בלי שינוי ובלי חידוש כלשהו"

(בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות).

תיקון עולם לכולם
משה

אכן שאלה גדולה.

http://www.tsofar.com/ZOFAR/see_article.asp?id=10479

.

במקור הסיפור הוא יותר ארוך ומתואר יותר, ממה שאני זוכר ,זה הסיפור בקצרה, מקווה בלי יותר מדי שינויים :

בימיו של בעל בעל שם-טוב, לאחד מתלמידיו היתה הזדמנות לעלות לארץ ישראל, והנה לפני שיוצא לדרכו הוא מדבר עם רבו, הבעש"ט, והוא ברגע של רוח קודש אומר לו שיזכור טוב טוב, שאם מישהו בדרך שואל אותו שאלה, שהוא יזכור לחשוב טוב טוב לפני שהוא עונה לו.

טוב, התלמיד אורז את פקלאותיו וספריו וכל מה שהוא צריך, ועולה לספינה שיוצא לארץ ישראל.
עוברים כמה ימים, והספינה עוצרת להתרעננות באיזה אי נידח. בבוקר שבא שהגיע למחרת,לאחר שהתפלל שחרית, התלמיד הסתובב קצת באי והתפעל רבות מיופיו של האי ומהצימחייה היפה שהיתה בו, והגיע לנקודה שבה אמר לעצמו, הו כמה יפה היא בריאתו של הקב"ה והתפעל מאוד מיופי גודל הבריאה. ככשנזכר שהגיע הזמן לחזור לספינה ,הוא הגיע באיחור קל,
וראה את עמוד העשן של קיטור הספינה מתחיל להעלם לו אל תוך האופק...
התלמיד אמר לעצמו - הו ריבונו של עולם, מזל שלכל הפחות התפילין והציצית והסידור עימי..
לאחר מכן, התחיל לדור ברחבי האי הנידח שכן הוא צריך להסתדר שם עד שאם ירצה השם תעבור פה שם ספינה נוספת .. התלמיד הולך והולך ושואל את ריבונו של עולם האם ייתכן שבמקום כזה יש סיכוי שיימצא נפש יהודיה .. והנה הוא רואה עשן דק מטמר מאיזה שהוא בית שממוקם אל תילו של הר קטן שם., והא הולך בעקבותין. מגיע לדלת, וברגשות מעורבים בחשש קל דופק בדלת. והנה פותח לו את הדלת אדם חייכן, בעל סבר פנים יפות וחמחייכות, ומסתבר שהאדם גם יהודי.
לאחר שהוא קבל את פניו, האכיל והשקה אותו, הם ניצלו את ההזדמנות ולמדו כמה דפי גמרא ביחד,
והתלמיד החל לשאול אותו קצת לפשר האי שהוא הגיע אליו, והמארח ענה לו שזה הוא אי בשלטון טורקי, והאי הזה משמש בעיקר כתחנת מעבר לספינות בדרכן, ובשל יעדו של האי, יישוב האי מאוד מצומצם, ובכל פעם שהתלמיד שאל את הארח לגבי מיהו, ואיך הגיע לשם ומעשיו שם, הנ"ל רק חייך לו חיוך מסתורי ולא ענה תוך כדי התמקות על דיבורים בנושאים אחרים.
ככה עברו להם כמה ימים , באירוח יפה, לימוד תורה ותפילות בצוותא. והנה הגיע יום שבאה ספינה נוספת לאי. המארח אמר לו שהנה זאת ספינה שתיקחהו לארץ הקודש, והוא עזר לו לעזור את חפציו וליווהו לנמל,
ולפני שהם נפרדים, שואל אותו המארח בחיוך מלא :
תגיד לי רגע, מהו מצב היהודים שהגולה ומהמקום שממנו הגיע ? תיכף ומייד ענה לשאלתו התלמיד ואמר לו - שברוך השם, הכל טוב, והיהודים בסדר ולומדים הרבה טובה ומקיימים מצוות וחייהם טובים.
וכך עלה לו התמיד לספינה שהחלה את דרכה לעבר ארת הקודש. אך במוחו של התלמיד היתה איזו שהיא תחושה מטרידה שלא נתנה לו מרגוע, והנה הוא נזכר בדברי מורו ורבו טרם שיצא למסעו לארץ הקודש שאמר לו לחשוב טוב טוב למה טרם שיענה שאם מישהו שואל אותו שאלהץ והאו הבין שרבו ומורו הבעש"ט התכוון לאותה הסיטואציה. איך שהספינה הגיעה לארץ הקודש,
הוא מיד עלה חזרה על הספינה הראשונה שתיקחהו בחזרה למקום שממנו הוא הגיע, שכן חייב היה לדבר עם מורו ורבו. וכשהגיע אליו, בעל שם-טוב ביקש שיספר לו בדיוק את אשר ארע, והתלמיד תאר לו.
אז צעק בעש"ט ואמר לו -
דע לך, שמדי תקופה ותקופה, אברהם אבינו בוכה להקב"ה שיביא וימהר את הגאולה השלימה לבניו, ובשל כך הוא יורד לעולם כדי לראות בעיניו את אשר קורה בעולם. הוא אמר לו - דע לך, שאתה פגשת את אברהם אבינו . מייד נמצא התלמיד צער גדול, שכן היתה לו ההזדמנות לזרז את הגאולה, רק אם היה חושב טוב טוב על התשובה אשר היה עונה לו...
**
ומוסר גדול יש בסיפור הזה, שאמנם יש להכיר תודה לבורא ונכון שיש לומר שהכל טובה מאת הקב"ה, אך יש גם חובה להכיר במציאות כמו שהיא, וכל שכן , שאם ישראל בגלות ( פיזית ורוחנית ) - עדיין זה לא מצב טוב אם טוב ליהודים בגלות..

עגשיו אפשר לחזור לישון,
לילה טוב.

איך יהודי שחי בגלות יכול להוסיף "ברוך השם" על החיים המפנקים שלו בגלות, שהקב"ה אמר עליה שהיא עונש !
ולא מסע תענוגות.

http://www.youtube.com/watch?v=ZGzXKsLU-Qw&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=xQMor37i2yE

שבוע טוב

חשבתי על השיר הזה כמה פעמים בשבת האחרונה, ואמרתי לעצמי שבמוצ"ש אבדוק אם קיים בטיוב והנה אתה הבאת אותו.
ממש טלפתיה יש בין הגולשים כאן.

ממה שזכרתי המילים היו קצת אחרות
"פעמי משיח... הנה זה בא"
ולא "חבלי משיח",
זה פעם ראשונה שאני רואה את הוידאו.
נו.. יהיו רצון שיהיו אלו פעמי לב נעימים מנעימים ומתקרבים של בוראנו אלינו ולא חבלים.
חבלים נפלו לי בנעימים...

מה יותר אקטואלי מאשר לאגד תחת קורת גג אחת אגודה של אנשים כשרים הרוצים לקרב את הגאולה

ולעשות פעולות להבאת משיח צדקנו

הפעולות קשורות באמירת תהילים קבלת תעניות מידי פעם לימוד מסכת מידות שכידוע כל הלומד מסכת מידות מעלה עליו הכתוב כאילו נבנה בית המקדש בימיו

ועוד פעולות שנחשוב עליהן יחד כל החברים

האגודה תיקרא אגודה להבאת משיח ראשי תיבות א.ל.מ

כל מי שמוכן לקחת חלק בפעולות ולהיות פעיל למען הבאת הגאולה ישלח אימייל לכתובת

marcel10@012.net.il

ויקבל כל שבוע מהן פעולות האגודה באותו שבוע


מי לה'' אליי

.

.

כל הגזירות הרעות שיש על ישראל מתבטלות מיד כשעם ישראל אומר בבתי הכנסת חזק את: - יהא שמיה רבה מבורך........ ואמן (את הקדיש) חזק.

כך שלא צריך להביא לנו נבואות מהכתובים, כי כתוב גם הפוך כשישראל שומרים שבת כהלכה נגאלים מיד ואין מוות יותר בעולם וכל אויבנו מתים מיד וישראל מלכות עליונה על כל העולם.

כך שמי שרוצה גאולה לישראל צריך להטיף על שמירת שבת וחשיבותה כי השבת שקולה כנגד כל מצוות התורה.

עוד הוקוס פוקוס גאולתי ?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3679863,00.html

לא ניתן לכופף את ההלכה כי הלכה משה מסיני.

וכל הרצון לעגן בחוק את ההתבוללות ולגייר גיור המוני כשממשיכים להתנהל כמו גוי בלי לשמור שבת ומצוות, זו בדיחה אחת גדולה ומסוכנת של מי שמתחזים ליהודים ורוצים לשנות את ההלכה.

סכנה לכולנו!

התבוללותהמונית תביא לנו שואה נוספת שגם ככה מתרחשת כבר עשור, מליוני יהודים מתבוללים ונכרתים מקהל ישראל בגלל נישואים לגויה ואבדו לנצח.

גרוע מהשואה.

היטלר רצח את הגוף, אבל הנשמה ניצלה.

והתבוללות משמידה את הנשמה שנכרתת לעד מהנצח ונעלמת לעד.

להיות חזקים, לא לתת לנשים שרוצות להינשא ליהודי ומתגיירות כאילו, את הכלי להרוג יהודי מהנצח!

הברכה בורא מיני משקים היא על עירוב משקאות ובורא מיני ממתקים עלעירוב ממתקים ובורא מיני מאפה על עירוב מאפים

על כל מיני רבנים דפוקים בשכל

יחזקאל פרק לד: דברי ה'' הקשים על מנהיגי ישראל ("רועים") – בדור זה של הגאולה !



א וַיְהִי דְבַר- ה'', אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן-אָדָם, הִנָּבֵא עַל-רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל; הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לָרֹעִים כֹּה אָמַר אֲדֹ-נָי ה’, הוֹי רֹעֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ רֹעִים אוֹתָםהֲלוֹא הַצֹּאן, יִרְעוּ הָרֹעִים. ג אֶת-הַחֵלֶב תֹּאכֵלוּ וְאֶת-הַצֶּמֶר תִּלְבָּשׁוּ, הַבְּרִיאָה תִּזְבָּחוּ; הַצֹּאן, לֹא תִרְעוּ. ד אֶת-הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם וְאֶת-הַחוֹלָה לֹא-רִפֵּאתֶם, וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם, וְאֶת-הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם, וְאֶת-הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם; וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם, וּבְפָרֶךְ. ה וַתְּפוּצֶינָה, מִבְּלִי רֹעֶה; וַתִּהְיֶינָה לְאָכְלָה לְכָל-חַיַּת הַשָּׂדֶה, וַתְּפוּצֶינָה. ו יִשְׁגּוּ צֹאנִי בְּכָל-הֶהָרִים, וְעַל כָּל-גִּבְעָה רָמָה; וְעַל כָּל-פְּנֵי הָאָרֶץ נָפֹצוּ צֹאנִי, וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ. ז לָכֵן רֹעִים, שִׁמְעוּ אֶת-דְּבַר ה''. ח חַי-אָנִי נְאֻם אֲדֹ-נָי ה’, אִם-לֹא יַעַן הֱיוֹת-צֹאנִי לָבַז וַתִּהְיֶינָה צֹאנִי לְאָכְלָה לְכָל-חַיַּת הַשָּׂדֶה מֵאֵין רֹעֶה, וְלֹא-דָרְשׁוּ רֹעַי, אֶת-צֹאנִי; וַיִּרְעוּ הָרֹעִים אוֹתָם, וְאֶת-צֹאנִי לֹא רָעוּ. ט לָכֵן, הָרֹעִיםשִׁמְעוּ, דְּבַר- ה''. י כֹּה-אָמַר אֲדֹ-נָי ה’, הִנְנִי אֶל-הָרֹעִים וְדָרַשְׁתִּי אֶת-צֹאנִי מִיָּדָם וְהִשְׁבַּתִּים מֵרְעוֹת צֹאן, וְלֹא-יִרְעוּ עוֹד הָרֹעִים, אוֹתָם; וְהִצַּלְתִּי צֹאנִי מִפִּיהֶם, וְלֹא-תִהְיֶיןָ לָהֶם לְאָכְלָה. {ס}

יא כִּי כֹּה אָמַר, אֲדֹ-נָי ה’: הִנְנִי-אָנִי, וְדָרַשְׁתִּי אֶת-צֹאנִי וּבִקַּרְתִּים. יב כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם-הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ-צֹאנוֹ, נִפְרָשׁוֹתכֵּן, אֲבַקֵּר אֶת-צֹאנִי; וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם, מִכָּל-הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם, בְּיוֹם עָנָן, וַעֲרָפֶל. יג וְהוֹצֵאתִים מִן-הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּים מִן-הָאֲרָצוֹת, וַהֲבִיאוֹתִים, אֶל-אַדְמָתָם; וּרְעִיתִים, אֶל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאֲפִיקִים, וּבְכֹל מוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. יד בְּמִרְעֶה-טּוֹב אֶרְעֶה אֹתָם, וּבְהָרֵי מְרוֹם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם; שָׁם תִּרְבַּצְנָה בְּנָוֶה טּוֹב, וּמִרְעֶה שָׁמֵן תִּרְעֶינָה אֶל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל. טו אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי וַאֲנִי אַרְבִּיצֵם, נְאֻם אֲדֹ-נָי ה’. טז אֶת-הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ, וְאֶת-הַנִּדַּחַת אָשִׁיב, וְלַנִּשְׁבֶּרֶת אֶחֱבֹשׁ, וְאֶת-הַחוֹלָה אֲחַזֵּק; וְאֶת-הַשְּׁמֵנָה וְאֶת-הַחֲזָקָה אַשְׁמִיד, אֶרְעֶנָּה בְמִשְׁפָּט. יז וְאַתֵּנָה צֹאנִי, כֹּה אָמַר אֲד-ֹנָי ה’: הִנְנִי שֹׁפֵט בֵּין-שֶׂה לָשֶׂה, לָאֵילִים וְלָעַתּוּדִים. יח הַמְעַט מִכֶּם, הַמִּרְעֶה הַטּוֹב תִּרְעוּ, וְיֶתֶר מִרְעֵיכֶם, תִּרְמְסוּ בְּרַגְלֵיכֶם; וּמִשְׁקַע-מַיִם תִּשְׁתּוּוְאֵת הַנּוֹתָרִים, בְּרַגְלֵיכֶם תִּרְפֹּשׂוּן. יט וְצֹאנִימִרְמַס רַגְלֵיכֶם תִּרְעֶינָה, וּמִרְפַּשׂ רַגְלֵיכֶם תִּשְׁתֶּינָה. {פ}

כ לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲד-ֹנָי ה’אֲלֵיהֶם: הִנְנִי-אָנִיוְשָׁפַטְתִּי בֵּין-שֶׂה בִרְיָה, וּבֵין שֶׂה רָזָה. כא יַעַן, בְּצַד וּבְכָתֵף תֶּהְדֹּפוּ, וּבְקַרְנֵיכֶם תְּנַגְּחוּ, כָּל-הַנַּחְלוֹתעַד אֲשֶׁר הֲפִיצוֹתֶם אוֹתָנָה, אֶל-הַחוּצָה. כב וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי, וְלֹא-תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז; וְשָׁפַטְתִּי, בֵּין שֶׂה לָשֶׂה. כג וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעֶה אֶחָד, וְרָעָה אֶתְהֶןאֵת, עַבְדִּי דָוִיד; הוּא יִרְעֶה אֹתָם, וְהוּא-יִהְיֶה לָהֶן לְרֹעֶה. כד וַאֲנִי ה'', אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹקִים, וְעַבְדִּי דָוִד, נָשִׂיא בְתוֹכָם: אֲנִי ה'', דִּבַּרְתִּי. כה וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה-רָעָה מִן-הָאָרֶץ; וְיָשְׁבוּ בַמִּדְבָּר לָבֶטַח,

תזהירו אנשים על תשבו בבית

?

ושוב נצאה אל הדרך
יד ביד לדרך
בשלשלת זהב
ושוב נצאה אל הדרך
עם אחד לדרך
ושירנו על גב.

ועד לשערי רקיע
בודאי נגיע
עוד מעט אם לא עכשיו
ועד לערי רקיע
בודאי נגיע
כי דרכנו לא לשווא

וגם אם ארוכה הדרך
ורבה הדרך
הן כוחנו עוד רב.
וגם אם ארוכה הדרך
ורבה הדרך
נעבור בה יחדיו


ערבות - ערבות - ערבות.....
שבת שלום לכולם

תיקון עולם לכולם
משה

http://www.youtube.com/watch?v=DkTtZpcsA50

איזה רעיון מצחיק

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3685008,00.html

ודרך אגב : גם יהודים סבלו קשות מן הצבא היפאני , ומי שרוצה לדעת פרטים שיקרא בספר : "בשבי חילי המיקאדו" שכתב אברהם קיסין" שתאר את קורותיו במחנות השבויים של היפאנים בשנים 1942 - 1945
החורים העלובים שהוא תאר כשבוי מזוהים גם היום. דבר אחר היה לפחות יפאני אחד שעסק בהצלת יהודים , דיפלומט ששמו סוגיהארה ארגן את שליחתם של 50000 יהודים מאירופה לסין והללו שרדו את השואה. הוא נזכר כיום כחסיד אומות העולם. סוגיהארה נזכר כאן

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6''%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%94

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3684949,00.html

צמאה נפשי לה'' .. - דויד המלך רצה להרגיש שהשם איתו בכל מצב במשך היום והלילה.
ולכן היה "צמא" כל כך..
ואין אדם בעולם שיכול לדרוש קרבה כזאת ולקבלה ללא שיוכל להחזיק בקרבה זאת. ושכנתי בתוכם - בעזרת מצוות.
מה קשור צמא למה שאתה אומר.
חוץ מזה כשמשה היה בבית פרעה, אל תדאג, משפחתו העברית דאגה ללמד אותו תורה ולמי הוא שייך.
משה - 40 שנה במצריים, 40 שנה במדבר - לא לבד, מי סיפר לך שהיה לבד 40 שנה במדבר, הוא הכיר אנשים, רעה צאן, הקים משפחה, ולקראת 80 היה מוכן לסנה הבוער, קרוב ל 80 קיבל את השליחות, ו ב80 - הוציא בשליחות האלוקים את עם ישראל ממצרים.
עד שכתב את המילה האחרונה בספר, 120.
ללחום ביצר הרע הוא למד באותו הרגע כשהקב"ה אמר לו לזרוק את המטה לרצפה שהפך לנחש ואז אמר לו לאחוז את הנחש בזנבו כדי שיהפך חזרה לנחש.

גם הלל הזקן חי 120, וגם רבי עקיבא, וגם חייהם התחלקו ב 40, 40, 40.

הבעיה היא שאתה הופך היסטוריה אמיתית לאגדות רוחניות בלבד.

.

בתשובה שכתבת לי בעצם אמרת כבר הכל לא בטוח אם שמת לב לכך אבל גם משה גם הלל וגם עקיבא רבינו הגדולים עברו אותם מצבים של 40,40,40

שאלת את עצמך למה 40 ולא למשל 47 או 31 או כל מספר אחר.
למה 40 ? למה ?

אני מבטיח לך שברגע שתתחיל ללמוד את חכמת הקבלה הדברים יתחילו להתבהר יותר ויותר ואז תראה איך התורה תפתח לפניך בצורה כזאת שיבוא לך לבכות מהתרגשות ברגע שתזכה לאור הראשון שיכנס לכלי הנשמה שלך.

עצתי לך כאשר אתה קורא ספר קדוש דבר ראשון תכניס לעצמך לראש שהספר כתוב עליך (~) ורק עליך (~) ,כל התורה מדברת על אדם אחד בלבד ומי שקורא הוא באותו הרגע האדם האחד שהתורה מדברת עליו.
כל התורה מדברת רק על כלי ואור שממלא את הכלי.
אתה הכלי וכל הרגשה שהכלי מרגיש בתוכו זה אור עליון מהבורא.
אל תשכח שהבורא ברא רצון לקבל והרצון הזה הוא אתה (~) בלבד וכל העולם נברא רק בשביל (~).

עכשיו תשאל את עצמך אז מי כל האנשים הללו שנמצאים בעולם וכל הדומם צומח וחי שמסביבי ואומר לך שהכל נמצא בתוך הרצונות שלך הלא מתוקנים וברגע שתתחיל לתקן אותם תראה שמבחוץ אין כלום מלבד אור עליון פשוט ללא חומר שממלא את כל המציאות שלך (~ )

כרגע בלבלתי אותך קצת ועדיין זה לא נתפס אצלך בכלים אבל הדברים יתבהרו בהמשך

תנסה ותבין...אם לא עכשיו אימתי ?

תיקון עולם לכולם
משה

בס"ד

ולהתשדל לזה כמה שכל אחד מסוגל.
ואנחנו עם סגולה..

ודעתי היא שישתבח שמו די מפרט לנו איך עושים זאת, גם בלי קבלה.

וגם מי שחושק בקבלה, שידבוק בדרכי חז"ל .

הקבלה האמיתית היא "הרפתקאה" " דיי גדולה "
ומאוד מחושבת ומאוד מסוכנת אפילו למי שלא מתאים.
כשהקב"ה רוצה ללמד מישהו משהו, סמוך עליו שהוא ימצא גם דרכים בלי קבלה.

הרי כל הספרים הקדושים הם ספרי קבלה אבל רק השפות הם שפות שונות.
מה שכן כיום יש את "שפת הענפים" ואנחנו בעם קוראים לה קבלה
אבל כל הספרים הם ספרי קבלה

בדורנו האפשרות היחידה למשוך אורות מתקנים הם אך ורק דרך ספרים שכתובים "בשפת הענפים"

כאשר אתה לומד את שפת הענפים אתה מצליח דרך הענפים לעלות לשורשים שלהם סיבה ומסובב.

לא סתם אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן ודוד (אושפיזין) נקראים בשמות של שבע ספירות- חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות.

כל אב מסמל לנו ספירה רוחנית עליונה שמתוארת לנו בספרי התורה.

הכל זה קבלה רק השפה שונה .
אתה לומד גמרא תכניס לך לראש שאתה לומד קבלה והגמרא מדברת עליך ,למרות שיהיה לך קשה כי שפת הגמרא מאוד מבלבלת אם האדם לא מכוון נכון את עצמו על מנת למשוך אורות .
הרי חכמינו כבר היו בהשגות רוחניות גדולות ולכן שהם כתבו את הספרים ביניהם הם הבינו על מה מדובר ולא טעו .

תיקון עולם לכולם
משה

.
עדיף ללמוד בכולל או בית כנסת, ומרבנים שיש להם הסמכות והסכמות בספרים,
מה אגיד לך.

.

כרגע אנחנו לא מוגדרים כבני אדם מבחינה רוחנית ונכון לעכשיו אנחנו כמו בובות כי אין לנו לב אמיתי לב רוחני לב הנשמה.

שנלמד לתקן את עצמינו אז נקבל לב אמיתי ונהיה אדם מלשון " אדמה לעליון ".


וכל מי שרוצה לרדת מן החוטים ולהיות ילד אמיתי מוזמן לעשות זאת .


תיקון עולם לכולם
משה

מיחס לו משמעות ומדמה את כל האנושות לבובה שמקורה באגדה לילדים.

.