פרשת וישב: "עצת ה'' היא תקום"
פרשת וישב מספרת לנו על יוסף ועל גלגולו לארץ מצרים, לאורך כל הפרשה ניתן להסיק שהקב"ה נותן חופש בחירה לאדם בדרך המחשבה, אבל לא במעשה, כי בסופו של דבר מה שיתגשם- זה רצון אלוקים.
רבנו בחיי בעל "חובות הלבבות" כותב בספרו{שער עבודת האלוקים, פ"ח}
הבחירה החופשית נתונה בידי האדם במחשבה , אבל לא במעשה- כלומר אדם יכול לתכנן הרבה דברים, אבל לא בטוח שהדברים יצאו לפועל, כי הדבר תלוי
ברצון ה'' המנהיג היחידי את העולם.
אומנם במסכת מכות [מכות י'']נאמר:" בדרך שאדם רוצה לילך- בה מוליכין אותו, כאשר אדם לוקח על עצמו תוכניות טובות- ברוח התורה ,יש לו סיוע מלמעלה- מהקב"ה,אבל כאשר הוא עושה דברים הנוגדים את התורה כגון: שהולך כנגד ה'', או נגד עם ישראל אין ידו על העליונה, כגון: המן הרשע רצה להשמיד לאבד את היהודים ידו לא צלחה בכך.
בפרשת וישב מתגלה לנו חידוש שלפעמים אין לאדם שליטה גם על מחשבתו ומחשבתו מכוונת על- ידי ה'', דוגמאות לכך בפרשה:
יעקב אוהב את יוסף כי הוא בן זקונים ועל שום חוכמתו הגדולה- אהבה לשם שמים הנובעת ממעלתו הרוחנית ויש אומרים שהוא הזכיר לו את רחל אימו.
והנה האחים דווקא שונאים אותו, זהו יחס שאינו הולם את רמתם במיוחד כאשר השמות שלהם נמצאים באבני החושן אצל הכוהן.
מדוע יוסף אינו דן אותם לכף זכות, אלא מוציא את דיבתם רעה?
ואחיו כל כך מתאכזרים אליו, הם משליכים אותו לבור עם נחשים ועקרבים ואחר כך מוכרים אותו לישמעאלים. לכל השאלות האלה ישנה תשובה אחת.
אלוקים מוליך מהלך שלם הוא מקיים את הבטחתו לאברהם:"כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" [בראשית ט"ו, י"ג] ובסופו של דבר :"עצת ה'' היא תקום" [משלי י"ט,י"ג]
דווקא בפרשה זו שהיא ההכנה לירידת גלות מצרים התורה רוצה ללמד אותנו שגם מחשבות נשלטות על ידי אלוקים ולא רק המעשים.
ניתן לראות זאת בדוגמאות נוספות: יוסף שמוחזק בבית האסורים דווקא זוכה להערכה מצד שר האופים ושר המשקים שמספרים לו את חלומותיהם וזוכים לפיתרון ,
בהמשך אנו מצפים משר המשקים שהשתחרר מבית האסורים שיכיר טובה ליוסף וישבח אותו לפני פרעה, אבל קורה מצב שונה לגמרי שר המשקים מזלזל ביוסף ואומר:"ושם איתנו נער עברי עבד"[ בראשית מ"א, י"ב]
נשאלת השאלה: מדוע התורה רואה לנכון לספר את שליטת ה'' גם על המחשבות ערב ירידתם של ישראל מצרימה? אלא יש כאן מסר חשוב לכל הדורות - להוכיח לעם ישראל כי ראשית השעבוד במצרים מתחיל מרצונם של ישראל למצוא חן בעיני המצרים, חז"ל מספרים שהם לא מלו את בניהם- כדי להידמות למצרים בסביבתם, כתוצאה ממעשים אלו קרה מצב הפוך לחלוטין- המצרים שנאו יותר את ישראל.
מכאן ניתן ללמוד: אסור לאומה להתרפס לפני אויבים,אלא חייבים לדבוק בה'' ובדרכיו
ולבטוח רק בו! ללכת בדרך התורה וכגודל ההשתדלות באמונה בה'' כן גודל השמירה על עם ישראל כפי שאמר דויד המלך:"הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ה'' שומרך,ה'' צילך על יד ימינך" [תהילים קכ"א,ד-ה]
ובמסכת אבות נאמר:"בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" [אבות ב,ד]
הוספת תגובה
