תסתכלו על התצלום הזה. מזהים את הבחור הצעיר בחליפה המודרנית? נסו שוב. זהו הרב עובדיה יוסף, כשלצדו אשתו הנאה, מרגלית ז"ל - בכיסוי ראש חלקי וצוואר מגולה. על ברכיהם יושבים ילדיהם, עדינה ויעקב, ומישירים את מבטם למצלמה.

התמונה צולמה בזמן שהרב עובדיה ואשתו שהו במצרים, בעת כהונתו כאב בית הדין שם. ואף שידוע כי הרב עובדיה נלחם במצרים נגד כל עולם התורה המקומי בשל "חולשתם הדתית", הרי שהוא לא נלחם נגד כל העולם ואשתו. חלק מהנשים במצרים, ובהן רעייתו של הרב עובדיה, כיסו את ראשיהן בכיסוי ראש חלקי, ובטח שלא הקפידו על רעלה.

הרב עובדיה שלא היסס בגיל שבע-עשרה לצאת כנגד פסקי "הבן איש חי", בחר לשתוק. אפשר להתפלפל לא מעט מדוע. יש שיאמרו שהוא התיר לרבנית מרגלית ללבוש כיסוי ראש חלקי, ואחרים יסברו כי רק בחר שלא התערב בהחלטתה, או שלא לשים את כל כובד משקלו בעניין. פחות חשוב מה שהיה מאחורי הקלעים, ויותר מה שאנו רואים.

אפשר להצביע על דוגמאות רבות המלמדות על הלך הרוח המתון בפסיקותיו של הרב עובדיה מן השנים שעברו.

בניגוד לרבנים הליטאים, שידם ממהרת לחרוץ גורלות במשיכת קולמוס, הרי שאצל הרב עובדיה זה היה אחרת. הוא לא מיהר לשבור את הכלים עם העולם המערבי ככלל, והעולם החילוני בפרט.

הוא התיר לנשים להסתובב ברשות הרבים ללא גרביים, הבהיר שאין שום בעיה להעלות לשידור נשים ברדיו "קול ברמה" - ועוד לא דיברנו על שירת נשים ברדיו, ועל חיבתו של הרב עובדיה הצעיר לאום כולתום.

אלא שבשנים האחרונות משהו השתנה ברחוב הקבלן בירושלים. עיקר האשמה מוטלת על כתפיהם של ממשיכי דרכו, לכאורה, המאמצים את ההחמרות הדרקוניות של הרבנים הליטאיים.

כך למשל, בנו, הרב אברהם יוסף, פסק כי על נשות בני ברק להישמע להוראות רבני העיר בכל הקשור ללימוד נהיגה. רבני העיר, למי שתהה, אוסרים לימוד נהיגה לנשים בשל החשש מפגיעה ב"גדרי הצניעות". על העובדה שבני ברק היא אחת הערים המסוכנות לנהיגה, הרב יוסף ג''וניור לא שמע. אולי דווקא נהיגה נשית תכניס קצת רוגע לכבישי העיר?

הגדיל לעשות אותו הבן, כאשר לפני מספר חודשים סילק שתי עיתונאיות מישיבה של המועצה הדתית בחולון. הנימוק המפליל: צניעות. איפה האב ואיפה הבן? ובעיקר, איפה רוח הקודש?

אני מעריץ די גדול של הרב עובדיה, אבל האמת נערצת יותר. ספק רב אם הרב עובדיה עצמו היה מכשיר כיסוי ראש כזה היום. ומה נגיד על בניו? את החליפה המודרנית והצ''פחות הסחבקיות לא נראה אצלם. הם למדו במוסדות ליטאיים נוקשים, וצורת החשיבה שלהם היא בהתאמה. לו היה הרב עובדיה בנם, יש להניח שהיה ננזף על כך שהוא בוחר לשאת אישה החובשת כיסוי ראש כמו זה שבתצלום. ולא פחות מכך, יש להניח כי הציבור החרדי-ספרדי של ימינו לא היה עובר לסדר היום לו הייתה אשתו של רב חובשת כיסוי ראש מן הסוג הזה. גם הם מפחדים.

לא נעים לדבר על היום שאחרי הרב עובדיה. אבל צריך כנראה להתכונן לכך שחזון החזרת העטרה ליושנה ביחס לנשים הדתיות לא ילבש פראדה, כי אם שאל שחור ומאיים.


קובץ מצורף

מה זה הדבר הזה? חצי ראש מגולה?

הרי הגר"ע יוסף התיר בקושי לגלות שתי אצבעות מכיסוי הראש. טפח הוא איסור דאורייתא לפי רוב ככל הפוסקים.

בנו, הרב יצחק יוסף שליט"א, כתב בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" שהנכון הוא שמותר לגלות אצבע אחת, ובדיעבד, פחות משתי אצבעות, כדי ש"רוב טפח" יהיה מכוסה.

ההיתר (שחולק על עשרות פוסקים, ומצאנו לו חבר, רק הגר"מ פיינשטיין שהתיר בדיעבד) נשען על סברה לא ברורה - היות וגילוי שיער הראש בשיעור טפח אסור מדאורייתא, ופחות מטפח אסור מדרבנן, א"כ אפשר להסתפק שרוב טפח מכוסה.

יש החושבים שההיתר נשען על דברי מהר"ם אלשקר (בשו"ת שלו, סימן ל"ה) אך שם הוא דן רק בשיער היוצא חוץ לצמתה (דהיינו שיער היוצא מחוץ לכיסוי, כמו צמה, שנהגו לגלות זאת בכמה ארצות), ולא דן על גילוי שיער בשטח הראש עצמו ח"ו.

באשר לתמונה, ההסבר ההגיוני ביותר, שהיא אכן גילתה רק שתי אצבעות משיער ראשה, כפי שהתיר בעלה שליט"א, ורק המטפחת החליקה מראשה, כמו שמצוי, ולכן הדבר נראה כפי שנראה.

לגלות חצי ראש מותר, ואילו פאה, שרוב הפוסקים התירו, אסור.

"את אשר התרת - אסרתי, ואת אשר אסרת - התרתי"...

אמנם גילוי שתי אצבעות הוא חמור ביותר.

בשולחן ערוך ורמב"ם נפסק שהיוצאת במטפחת יש לגרשה ואין לה כתובה, מפני שעוברת על "דת יהודית". אלא יש ללבוש "רדיד" (=שאל) החופה את הראש ורוב הגוף.

לאחר שנים רבות, קמו נשים פורקות עול, הורידו את הרדיד מעליהן, והחלו ללבוש מטפחות, למחצה לשליש ולרביע. ואני עדיין לא מדבר על ה"בנדנות" הנפוצות ושאר כיסויי הראש שמלכתחילה לא נועדו לכסות את כל הראש. אלא אפילו מטפחות גדולות, שמחליקות מהראש במהירות וחושפות שיעור של "שתי אצבעות" ויותר, שזה אסור באיסור חמור לדעת רוב הפוסקים, וכתבו על זה מילים חריפות.

ומה שיש המזכירים את "מהר"ם אלשקר" וטוענים שע"פ דבריו אפשר להתיר גילוי הראש עצמו, אין זה נכון כלל, כי כל דבריו היו לגבי שיער שחוץ לצמתה, דהיינו שיער הצדעים וכיו"ב שאינו מתכסה ע"י המטפחת בשום אופן, ולא התיר מעולם גילוי מקצת שערות משטח הראש עצמו, וכמבואר בשו"ת דת והלכה סימן א'':

"ובשדי חמד מביא עוד מספר "משא למלך" דקצת חכמים שלמדו בבחרותם ושנו ופירשו, רצו לפקפק בהסכמתם, ותלו עצמם באילן גדול המהר"ם אלשקר, אמנם טח עיניהם מראות מהשכיל לבותם, ותלו בוקי סריקי באיש אלהים קדוש, דכל השקלא וטריא שלו היא בשערות שיצאו חוץ לצמתן וכו'' ולא בכל הראש או אפי'' קצת שיער".

וההגדרה המדוייקת לחילוק בין שטח הראש (עיקרי השיער) לשיער שחוץ לצמתן, הובאה בשו"ת דת והלכה להגר"מ שטרנבוך, בשם החזון איש, וזה לשונו:

"ולפני הרבה שנים נתפשטה שמועה בעיה"ק ירושלים על אחד שם שהתיר גילוי שערות עד טפח, ונכנסתי לרבינו החזון איש זצ"ל ושאלתי אותו מהי דעתו בזה, והוא ענה מיד שכל השערות אסורין בגילוי מדינא, ואלו שיצאו חוץ לצמתן אסורין ממנהג ישראל דור אחר דור. ושאלתי אותו האם האיסור במקצת שערות הוא מן התורה, והשיב שכן, הדבר אסור מהתורה. ושוב ביקשתי ממנו לפרש מהו שערות שיצאו חוץ לצמתן, ואמר שהכוונה השערות בצדדין או במצח, אבל בראש גופא אסור מן התורה כל גילוי, ואמר לי שאוכל לפרסם דבר זה משמו".

מדובר כאן על גילוי חצי ראש. אתה קולט?

עכשיו אפשר להבין בהחלט את כל הרבנים שקראו ללבוש רק פאה...

מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה"ע סי'' קל"ז, שמש ומגן חלק ב'' סי'' ט"ו-י"ז):

"אני רואה במנהג זה 〈של לבישת פאה נכרית〉 דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".

ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו'', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".

ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו'' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

מרן החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל, סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א (חלק ב'' פ"ח אות ט''). כמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד.

ובספר "מעשה איש" (חלק ג'' פרק ו'' - מעשה רב) מובא: "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו 〈החזו"א〉... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת".

מרן הגאון הרב חיים קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".

ובספר מאיר עוז (סימן ע"ה) הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א: "וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה".

וכן מובא בספר "אורחות רבינו הקהילות יעקב" (חלק ג'' אות ס"ג): "אמר לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, זקנתו הרבנית ע"ה, אמו של מרן החזו"א זצוק"ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מרן החזו"א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מו"ר זצוק"ל 〈בעל הקהילות יעקב〉 לבשה פאה נכרית".

בקונטרס "כיסוי ראש לאשה" (יו"ל בתשס"ח) מובא, "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות" (עיין בשו"ת אור לציון חלק ב'' פרק מ"ה הלכה ט"ז, שם התיר במפורש).

ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בקונטרס הנ"ל. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו''. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר"ע יוסף.

ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר "תפארת ציון", ושם כתב בזה הלשון: "והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים".

ולאלה הממציאים בשמו שאסר ללבוש פאה, יעויין בשו"ת אור לציון חלק א'' סימן י"א, שם כתב להתיר פאה, וחזר על זה בחלק ב'' (פרק מ"ה הלכה ט"ז - קונטרס אחרון, פסקי הלכות בקצרה) ושם כתב:

"ראה בספר אור לציון תשובות חלק א'' או"ח סי'' י"א, במה שנתבאר שם ליישב דברי הרמ"א שכתב שמותר לקרות ק"ש כנגד אשה הלובשת פאה נכרית, ושמותר לה לצאת כך לשוק במקום שרגילות בכך, ונתבאר שם שכן היא גם דעת הרמב"ם ומרן השו"ע".

לא לחינם אמרו אותם רבנים את מה שאמרו. כשמסתכלים בתמונה הזאת, הכל ברור...

הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, מגדולי חכמי תימן, כתב בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת ''המשביר'':

"פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית".

וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א'' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".

"לא להסתפק בכובע ומטפחת"!

"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי'' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי'' ע"ה" (אגרות קודש להרה"ק מליובאוויטש זצ"ל, חלק י"ט, איגרת ז''תכ"ה).

כל נשי חב"ד, ללא יוצא מן הכלל, צריכות ללבוש פאה!

"מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י'', איגרת ב''תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב''. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ'' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים).

אשה צריכה לשכנע את חברותיה ללבוש פאה!

"במענה למכתבה מד'' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה" (אגרות קודש חלק ח'', איגרת ב''תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'').

גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה!

"ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה''תקי"ג).

◄ הוראה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת!

"יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה" (שם).

וכך כתב הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א, רב ואב"ד דכפר חב"ד, במכתב מיוחד שפירסם:

"ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי'' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. ע"פ הוראות כ"ק אדמו"ר, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה, והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שע"י חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה".

וכל דבריו אמת וצדק!