ניסים בציון הגר"מ אליהו זצ"ל

היום, כ"ה סיון, הוא יום ההילולה החמישי של הראשון לציון, הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל ● לרגל ההילולה אנו מגישים סיפורי נפלאות שאירעו על ציון הרב הקדוש ● מיוחד: צרו קשר עם 'כדורי.נט' ושמותיכם יועברו לברכה על ציון הצדיק 

במלואת 5 שנים לפטירת אביהם של ישראל, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זכר צדיק לברכה, מתכנסים המוני עמך בית ישראל בליל ההילולא יום חמישי הקרוב (11 ליוני למניינם) בשעה 18:30 בציונו הקדוש בהר המנוחות בירושלים על מנת להעתיר בתחינה עבור ישועות הכלל והפרט.

במקום יתקיימו תפילות מיוחדות אשר נתקנו ע"י גדולי הדורות ותפילות ממרן החיד"א אשר מקום ציונו הקדוש שוכן בתוך האוהל החדש שהוקם על ציונו של מרן הרב זצוק"ל.

לכבוד יום ההילולה, כדורי.נט מגיש סיפורי מופתים מרתקים, מפיהם של אנשים שפנו וביקשו לספר על מופתים שהתרחשו אצלם אישית לאחר פטירת הרב.

מ.א. מספר:

"הסיפור הזה הוא רצף של חיים עם קשר לצדיקים. רצף של חיים לא פשוטים שיש בהם קשר לצדיק גם בחייו וגם אחר פטירתו. אמונה גדולה בכוחו של הצדיק. אמונה שצדיקים במיתתם קרויים חיים. גם כשהם במקום שבו הם נמצאים, הם פועלים לא פחות, ואולי אף יותר.

הסיפור מתחיל לפני כעשר שנים. אחד התושבים ביישובי בנימין קיבל התקף לב. הוא בא אל הרב זצ"ל שיתפלל עבורו, והרב בירך אותו פעם אחר פעם. הוא עשה ניתוח מעקפים וב"ה מצבו השתפר.

בערב פסח התשס"ו, בליל בדיקת חמץ, התבשר אותו אדם כי נחתה עליו מכה – סרטן במעיים. הטיפולים שהוא עבר היו קשים מנשוא. הוא פנה שוב לרב מרדכי אליהו זצוק"ל, והרב אמר שיעשה כפרות עם תרנגול כמו שעושים בערב יום כיפור. הוא גם הורה לו להיות נוכח בזמן השחיטה ושיכסה את הדם בידיו אחרי שיברך על כיסוי הדם.

אותו אדם עשה כדברי הרב, והסרטן נעלם. הגרורות כולן הוצאו מגופו, והסרטן לא חזר עוד. אלא שמאז אותה מחלה הוא התחיל לסבול מבעיות מעיים, חסימות וכדומה. במשך כארבע שנים הוא היה מושבת, מבלה שעות בניסיונות להתפנות, אשפוזים, ניתוחים ועוד.

לבסוף הודיעו לו הרופאים כי אין מנוס, עליו לעבור ניתוח שבו יחברו שקית לגופו. עם השקית הזאת הוא יצטרך להישאר. לא נעים, אבל הרבה יותר נוח מהמציאות שבה הוא חי עכשיו.

חבריו ובני משפחתו ארגנו מניין ועלו לציונו של הרב זצ"ל בהר המנוחות, ליד קברו של החיד"א. הם קראו שם תהלים של החיד"א, שבעה כורתי ברית (ספר תהלים עם סליחות, כפי שעושים בליל הושענא-רבא), וביקשו מהרב זצ"ל שיהיה מליץ טוב על חברם.

הם ביקשו שהניתוח יעבור בשלום. היו כאלה שהוסיפו לבקש כי הקב"ה יעשה לו נס והוא לא יצטרך כלל ללכת עם שקית כל חייו. התפילה הראשונה התקבלה והניתוח עבר בשלום.

אותו אדם אומר כי אחרי כארבע שנים שבהן הוא היה מושבת, הוא מרגיש היום אדם חדש: אני מתפקד, אני לומד, אני חי חיים נורמאליים, וברור לי שכל זה בזכות התפילה שהתפללתם בציון של הרב. למרות שעל פניו אפשר לומר שזה בגלל הניתוח, לי ברור שזה בזכות התפילה. זו ההרגשה שלי, ועם זה אני מסתובב וחי..."

ג.א. מספרת:

"בני, מיתר, בן שנתיים וחודשיים. בעקבות איחור התפתחותי של מיתר נשלחנו לביצוע MRI מוח. לאחר מספר ימים הגיעה התשובה באימייל, שאומרת שהבדיקה אינה תקינה, ושיש חשד למחלה קשה וסופנית (תסמונת LEIGH).

יום למחרת קיבלנו טלפונים מהנוירולוגית המטפלת, שביקשה שניגש לבית החולים, ושאמרה שאין לה איך לעזור לנו יותר, ומרופא הילדים שביקש שנגיע למרפאתו לבדיקה באופן דחוף וניקח הפניה לבית החולים.

החומר והמקרה הגיע למשרדו של הרב פירר. ומיד באותו היום התקשרו ממשרדו של הרב פירר על מנת לדבר איתי.

הרב פירר ביקש שניגש לבית החולים וולפסון למרפאה מיוחדת אשר מטפלת במחלות מהסוג הזה, (מרפאת מג"ן) ושהם היחידים בארץ שיוכלו לקבוע אם מיתר אכן חולה במחלה או לא.

לאחר יומיים כבר קיבלנו זימון להגיע לבית החולים וולפסון.

בבוקר הבדיקה בוולפסון, לפני שיצאנו לבית החולים, מיתר ואני, אמא שלו, חיכינו באוטו מספר דקות, בחניה של בניין ביתנו, לאבא של מיתר שהלך להביא למיתר ענבים מהבית.

בזמן שחיכינו, ראיתי את אמיר, שעובד אצלנו בבניין, יוצא מהבניין. וידעתי שזה לא במקרה. בצאתי מהאוטו וביקשתי ממנו עזרה. הוא שאל מה קרה, והסברתי שאני זקוקה לתפילה לבריאותו של מיתר.

אמיר הבטיח שיתפלל, אבל אמר לי שעתה זה בידיים שלי בלבד, ושעלי לקחת על עצמי משהו. הוא הציע שאדליק בכל ערב נר לכבוד הרב מרדכי אליהו בן מזל מאותו היום ועד ה12 ליוני. אמרתי לאמיר שאני לוקחת על עצמי בשמחה.
אבא של מיתר חזר, ויצאנו לדרכנו לבית החולים וולפסון.

שם, חיכו לנו רופאים מומחים מהשורה הראשונה, אשר ביקשו לצפות בדיסק תוצאת הMRI על מנת לבחון את תוצאת הבדיקה בשנית. קביעתם באותו היום היתה – הMRI תקין! בנוסף, מספר רופאים במרפאה בדקו את מיתר, דיברו איתו, צפו בו, וחיזקו את מה שראו בדיסק - מיתר בריא!

וכך, לאחר שנאמר לי ימים ספורים קודם לכן, על ידי רופאים שמכירים את מיתר מיום היוולדו, שאם זאת לא מחלה קשה אחת, זאת מחלה קשה אחרת, וכולן גרועות מאד – באותו היום המומחים בוולפסון קבעו – מיתר בריא לחלוטין ואין לו שום מחלה.

אין מילים לתאר את תודתנו לבורא עולם, ולכל מי שהתפלל עבורנו ושבזכותו התברכנו".

נ. מספר:

"כמה חודשים אחרי שהרב נפטר, הבן שלי בן שמונה התלונן על כאבי בטן מאוד מאוד חזקים, הוא ממש התחיל לצרוח, אז הגענו אליו, עשינו קצת בירורים, והתברר לא היה לו יציאות כבר שלושה ימים.

הלכנו לאחות שהסבירה לנו שיכול שזה משהו לא טוב, ולהזדרז לבית חולים.

היינו צריכים ללכת קודם לקופת חולים, יצאנו לדרך מכיוון מבשרת ציון לקופת חולים, ובדרך פנינו ימינה מהכניסה לירושלים ימינה לכיוון גינות סחרוב, והגענו כאן לציון בהר המנוחות ירושלים.

עוד הייתי צריך להחזיק את הבן שלי כי הוא לא יכל ללכת, והוא ממש צרח מכאבים, והגענו כאן לציון, אמרתי שזה כאן הסנדק שלך הרב אליהו, תגיד לו שאתה רוצה להתרפאות עכשיו.

בקושי עם כחות, יאיר שלנו ממש בכה וביקש מהרב שירפא אותו, ותוך כדי התפילה כאן ממש, תוך כדי הוא הצליח לעמוד והפסיק לו הצעקות והכל, ועד שהוא כבר הלך לבד ברגל לאוטו, ונסענו הביתה וברוך ה' זה עבר לו והוא הצליח, וזה אחד מני הרבה ניסים שזכינו לראות כאן על הציון".

למסירת שמות לברכה - לחצו על 'כתבו לנו' בסרגל העליון, ומסרו את שמותיכם ואת הישועה לה אתם זקוקים.