ברוך דיין האמת: הרב בנימין קליין זצ"ל

אבל כבד השתרר בחסידות חב"ד עם קבלת הידיעה הקשה והכואבת על פטירתו הפתאומית של הרה"ג הרב בנימין קליין זצ"ל, מי שזכה לשמש כחבר המזכירות של הרבי מליובאוויטש זצ"ל במשך שנים רבות ● בבוקרו של יום חמישי התפלל במניין המיוחד בחדרו של הרבי יחד עם שאר מזכירי הרבי, ובהמשך היום יצא כהרגלו לכיוון הציון הקדוש של הרבי ● עם בוקר של יום שישי בניו יורק, לא התעורר משנתו ומת מיתת נשיקה

הרה"ג הרב ירחמיאל בנימין הלוי קליין נולד בו' לחודש מנחם אב ה'תרצ"ה בירושלים, לאביו הרב החסיד ר' מנחם הלוי קליין ע"ה, ראש הדגל של ה'חברא קדישא' בירושלים ולאמו מרת רחל ע"ה. אמו נפטרה סמוך ונראה ללידה, ולכן נקרא ירחמיאל בנימין, כשמו של בנימין שרחל אימנו נפטרה בלידתו, ובשם ירחמיאל רמוז שמה של אמו המנוחה.

בבחרותו למד בישיבת 'תורת אמת' בירושלים ובחודש מנחם אב ה'תשט"ז הגיע ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית ב-770. עם הזמן נכנס לעסקנות ציבורית, וניהל את 'מסיבות שבת' של 'מרכז לעניני חינוך' ו'צעירי אגודת חב"ד' המרכזית בארצות הברית.

בכ"א לחודש אדר ה'תשכ"א נשא את רעייתו תבלחט"א מרת לאה שתחי' בתו של הרה"ח הרב מרדכי שוסטערמן ע"ה, שהיה הבעל קורא בבית חיינו, וניהל בית דפוס שם הודפסו ריבוי של ספרי חסידות, וזמן קצר אחרי נישואיהם יצאו בשליחותו של הרבי לאוסטרליה הרחוקה בכדי לסייע בייסוד וביסוס מוסדות חב"ד שם.

לאחר כשנה ומחצה, חזרו להתיישב בארצות הברית, ומיד נקרא ר' בנימין לסייע בעבודת המזכירות של הרבי לצידו של יו"ר המזכירות הרה"ח ר' חיים מרדכי אייזיק חדוקוב ע"ה.

עם השנים, בעיקר בזכות שליטתו המלאה בשפה העברית, החל להיות איש הקשר בין מזכירות הרבי לאישים מדיניים, בטחוניים ופוליטיים בארץ ישראל. במשך השנים נפגש ועסק רבות, בשליחות הרבי, עם אישים בכירים מהשב"כ וה'מוסד' הישראלי, רובם של המפגשים והשליחויות העלומות טרם פורסמו ואולי יישארו לוטים בערפל לתמיד.

במהלך השנים נפלה בחלקו הזכות להיות המוציא ומביא של מרבית המכתבים האישיים ששלחו אנשים מכל קצווי תבל אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, יחד עם עמיתו למזכירות יבדלחט"א הרב יהודא לייב גרונר שיחי'.

זכה שהרבי התבטא עליו בפני ראש הממשלה מנחם בגין בעת הביקור ההיסטורי: "מיין גנרל" (=הגנרל שלי).

הרב קליין ע"ה הותיר אחריו את רעייתו מרת לאה שתחי', בנותיו ובניו: מרת רחל ובעלה הרב מנחם מענדל גורדון, לונדון, אנגליה; מרת פייגא ובעלה הרב לוי יצחק סודאק, עדזשווער, אנגליה; מרת חנה ובעלה הרב לוי יצחק גרליק, ברוקלין, ניו יורק; הרב לוי יצחק קליין, ממפיס, טנסי; מרת שטערנא שרה ובעלה הרב לוי יצחק קרינסקי, ניו המפשייר, מסצ'וסטס; מרת אסתר ובעלה הרב פנחס צימענד, ארקנסו; מרת רבקה ובעלה הרב מרדכי גרוסבאום, מיניסוטה; מרת דבורה ובעלה הרב פסח צבי שמערלינג, פאר ראקאוויי; מרת מרים רייזל ובעלה הרב מאיר שמעון מאסקאוויץ, שיקגו; הרב יעקב קליין, מוסקבה, רוסיה. נכדים ונינים שיחיו המשמשים בעבודת הקודש בשליחות הרבי ברחבי תבל.

"כך הפכתי למזכירו של הרבי"

עשרות שנים לא משה דמותו מ'770'. תואר פניו כמו נראה לקוח מאלפי התמונות בהן פניו נראות ברקע, מאחורי הרבי מליובאוויטש זצ"ל או לצדו. "מיין גנרל", התבטא כלפיו הרבי באורח נדיר, בהציגו אותו, בביקורו ההיסטורי של ראש הממשלה מנחם בגין.

במסגרת היותו חבר המזכירות זכה להיות איש הסוד המופקד על רשת הקשרים שנטוותה בין מערכת הביטחון הישראלית על ענפיה לבין הרבי. בד בבד זכה לשמש כאיש שבידיו האמונות ניתן שימור הקשר הרגיש והאישי בין הרבי לבין שארי בשרו היחידים עלי אדמות.

שנים רבות שימש כצינור להעברת רבבות תשובות ומענות של הרבי להמוני שלוחים, רבנים, עסקנים והמוני עמך בית ישראל. ומעולם לא גבה לבו ולא רם לבבו. ובאי בית חיינו רגילים היו לדרוש עליו כי כיומו הראשון בעבודת הקודש, עת שם עליו את עינו מזכירו האישי של הרבי, הרב חדקוב ע"ה, כן יומו האחרון. באותה חרדה ויראת קודש, באותה התבטלות ובאותה התייצבות תמידית, שכל כולה, "הנני". כעבדא קמיה מרא.

לאחר שנים שבהן לא העניק ראיון, לפני 9 שנים, בר"ח סיון תשס"ו, ניאות הרה"ח הרב ירחמיאל בנימין הלוי קליין ע"ה, מזכירו של הרבי, לקבל בביתו לשיחה נדירה את כתב 'שטורעם'. התוצאה: במסמך המאלף שלפניכם המכיל שורה של גילויים מפעימים, חלקם בפרסום ראשון.

את עבודתו במזכירות החל הרב קליין מיד לאחר נישואיו, עוד בטרם שנסע לאוסטרליה, בהוראת הרבי. "הרבי אמר לי כבר לפני החתונה 'אתה תעבוד אצלי", הוא מספר בראיון ל'שטורעם'.

במה עסקת באותם שנים?

"בעיקר במסירת תשובותיו של הרבי לשואלים. את רובם המכריע העלה הרבי על הכתב והתשובה הייתה נשלחת לשואל, במקרים אחרים הרבי היה כותב את תשובתו הק' על פתק השאלה ותפקידי היה להשיב לשואל בעל-פה.

"במקרה כזה היה הרבי חותך את הפתק לשני חלקים ובידי היה מפקיד את התשובה ושם השואל בלבד. החלק שעליו השאלה נותר בידיו של הרבי. "כשתמסור את התשובה תאמר לשואל כי הוא יכול לשאול שאלות נוספות ללא חשש. איש מלבדי לא קורא אותה", הורה הרבי.

"בחודשיים הראשונים לאחר נישואי הורה הרבי שאלמד בחברותא כמחצית היום ובמחצית השנייה אעבוד במזכירות. באותם השנים קשה היה למצוא חברותא ולכן למדתי עם הרב מנאראל, שהתגורר באותה תקופה באיסטרן פארקוויי בין אלבני לטרוי. למדנו יחדיו מקוואות.

"בקשר למשכורת אמר לי הרבי שחמי, הרב מרדכי שוסטרמאן ז"ל, ישלם לי מחצית הסכום ואת המחצית השנייה הוא ישלם. "אתן לך סכום כנגד הסכום שתקבל מהשווער", הוסיף הרבי".

איך בעצם הגעת לאוסטרליה?

"באותה תקופה, חודשים ספורים לאחר שהחלה עבודתי במזכירות, הורה הרבי שאסע לסייע לשלוחים במקום. נסעתי למקום מטעם המזכירות, והוטל עליי לדווח לרבי מה ניתן לעשות כדי להקים מוסדות חב"דיים במקום.

"נתקלתי בקשיים רבים בדרך. כשביקשנו להקים ישיבה חב"דית חששה הנהלת הישיבה הכללית שנפגע בהם כתוצאה מכך. אחרי תקופה קצרה באוסטרליה אמרתי לרבי שלא ניתן לעשות דבר בנידון הרבי אמר שאם כך מוטב שאחזור לניו-יורק".

סייעת בהקמת ישיבת תות"ל מלבורן ובארגון השלוחים שנסעו לשם בתשכ"ו?

"אכן כך. התמימים שנשלחו נבחרו בקפידה: שמות התמימים הוכנסו לרבי והרבי בחר במי שבחר. התמימים לא ידעו על כך. אחר-כך הורה הרבי שאשוחח עם כל תמים ואשאל אותו שלוש שאלות: האם בריאותו תקינה, האם הוריו מסכימים לנסיעתו והאם הוא שמח בנסיעה. התמימים ששוחחתי עמם, לא ידעו שנבחרו בהוראת הרבי".

לא כל אחד נבחר לעבוד במזכירות. ידוע לך מדוע נבחרת לשמש כמזכיר?

"בשנת תשט"ז, בשנות ה-20 לחיי הגעתי לראשונה ל-770 מישראל כדי ללמוד במקום במשך שנה. ששה חודשים המתנתי בארץ עד שהגיע האישור המיוחל מהרבי – לעזוב את הארץ כדי ללמוד ב-770. באותה תקופה פעלו שני מוסדות חב"דיים בניו-יורק: ארגון של"ה ומסיבות שבת, וזה האחרון נוהל על-ידי תמימים בסיוע המזכירות".

"קודם בואי עסק בניהול הארגון הרב בערל שמטוב, אך תקופה קצרה לאחר-מכן הוא התחתן וביקש שאמלא את מקומו. באותה תקופה הייתי משוחח רבות עם הרב חודקוב ומפעם לפעם הייתי פוגש את הרבי.

"באחד הפעמים הרב חודקוב אמר לי שהרבי רוצה לפגוש אותי ושאעמוד סמוך לדלת חדרו של הרבי בגן-עדן התחתון. חששתי מאוד, אך מהר מאוד דלת החדר נפתחה והרבי אמר לי שמדובר בעניין סודי. 'יש כאן צילום רפואי שנשלח מארץ-ישראל. קח את זה לרופא במערב מנהטן, בקש את עצתו והשב את זה בחזרה. שאיש לא יראה את זה מלבדו', הורה הרבי.

"לעצם השאלה, איני יודע מדוע בחרו דווקא בי. אני יכול לשער שעם הזמן הוטלו עליי משימות שונות וכך נכנסתי למזכירות.

(הרב קליין הוסיף בחיוך: "בדרך כלל כשאני מוזמן לדבר בפני קהל, השאלה ראשונה של כולם הוא איך נעשיתי מזכיר של הרבי. אני משיב להם: הייתה מודעה בעיתון שהרבי מליובאוויטש מחפש מזכיר").

מתוקף תפקידך כמזכיר היה עליך לזרז את שהותם של הנכנסים ל'יחידות'. זכור לך מקרה מיוחד שארע במסגרת התפקיד?

"פעם נכנס הרב קאוואלסקי הזקן ל'יחידות' ושהה במקום זמן רב. נכנסתי לחדר ואמרתי לרב קאוואלסקי שהזמן דוחק, התור ארוך והשעה מתאחרת. הרבי פנה אז לרב קאוואלסקי ואמר לו: 'צריך לעשות את מה שהרב קליין מבקש, אחרת הוא לא ייתן לך להיכנס שוב'...

מספרים שבאחד הימים הורה הרבי שתעניק כסף לאישה שהייתה ב-770 ותאמר לשני תמימים להסיע אותה למנהטן. יש אמת בדברים?

"הסיפור אכן ארע. זו הייתה אישה שנכנסה ליחידות והמתינה לתורה בסבלנות. בניגוד לאחרים שעמדו על תורם בתוקף, היא ויתרה לאחרים ולכן נכנסה אחרונה, לפנות בוקר.

"בדרך כלל היחידות החלה בשמונה בערב, אז הייתי ממונה להכניס אנשים, ושעה לאחר-מכן היה מגיע הרב יהודה-לייב גרונר. באותו לילה הרב גרונר לא הגיע ואני החלפתי אותו.

"כשהגיע תורה נכנסה סוף-סוף ליחידות ושהתה בחדר כשעה שלמה. פתחתי את הדלת לאחר זמן קצר וראיתי שהרבי יושב ומדבר. לא הפרעתי. בפעם אחרת שפתחתי את הדלת, ראיתי שהרבי עומד ועדיין מדבר. שוב יצאתי. בפעם השלישית, דקות ספורות לאחר-מכן, ראיתי שהרבי לובש את מעיל החורף ויוצא את החדר. הרבי אמר 'לילה טוב' כדרכו ונסע לביתו. לאחר כמה דקות הרבי צלצל אליי והורה שאתן כסף מהמזכירות ואבקש משני תמימים שיסיעו את האישה לביתה".

זכורים לך סיפורים מיוחדים מהרבנית ע"ה?

"כצעיר המזכירים תפקידי היה לסייע בענייני הבית השוטפים. כך למשל הייתי מביא מדי שנה את היין והמצות לקראת פסח. מאוחר יותר, כשהרבנית חלתה ברגליה הורה לי הרבי שאקח את הרבנית לטיפולים. כשבאתי אל הרבנית היא סרבה ואמרה 'תודה על העזרה אבל אסתדר לבדי'. רק כששמעה שזו הוראתו של הרבי הסכימה.

"יום לפני שהרבנית הלכה לעולמה שכבתי בבית-הרפואה לאחר ניתוח. באותו לילה קרה מה שקרה והרבנית נלקחה לבית-הרפואה. בארבע לפנות בוקר בערך, צלצלה אליי רעייתי ובישרה לי את הבשורה המרה. המתנתי שעות ספורות עד שהרופא התיר לי לצאת את המקום ומיהרתי לביתו של הרבי.

"בבית אמרו כבר תהילים, וכשהמזכיר הרב גרונר הבחין בי אמר לי שהרבי מחפש אותי. עליתי למעלה וכשהגעתי שאל אותי הרבי בחיוך: "הרופא התיר לך לבוא?".

"זה היה רגע מצמרר, אחד הרגעים שלא משו מזיכרוני עד עצם היום הזה".

סיפורים מרגשים

הרב מני וולף שליט"א, גיסו של הרב קליין, הספידו השבוע וסיפר כמה סיפורים הקשורים אליו.

"שאלתי אותו פעם למה הוא לא כותב יומן מהדברים שמתרחשים אצל הרבי? אז הוא ענה לי שכשנכנסים אל הרבי עם בקשות של אנשים צריך להיכנס עם דף חלק בלי שום מטרות אחרות...

ר' בנימין סיפר פעמים רבות שלפני נסיעתו הראשונה אל הרבי (תשט"ו/ט"ז) עבר אצל זקני החסידים בירושלים לשמוע מהם על עניין הנסיעה אל הרבי. בין השאר הוא עבר אצל הרה"ח ר' שמריהו ששונקין, וכשהוא סיפר לו שהוא נוסע לרבי ר' נחום אמר "בשעת אז מ'געפינט זיך ביים רבי'ן מ'דארף היטן די מחשבה ווארום דער רבי ווייס אלץ וואס דו טראכט" (כשנמצאים אצל הרבי צריך לשמור על המחשבה מכיוון שהרבי יודע כל מה שאתה חושב).

בעניין זה ר' בנימין היה מספר סיפור שהיה קשור אליי: כל בוקר ר' בנימין היה לוקח את הרבי מהבית ל-770 ברכב, ופעמים רבות הרבי היה שואל אותו שאלות על כל מיני דברים שר' בנימין חשב עליהם רגעים קודם לכן. באחת הפעמים שהגעתי לרבי נחתתי בשעת בוקר מוקדמת והגעתי מיד בערך בשעה 8 בבוקר לבית מארחיי – ר' בנימין (גיסי), ישבנו ביחד ושתינו קפה ודיברנו סתם דברים בטלים עד שהגיע הזמן שר' בנימין היה צריך להסיע את הרבי מביתו ל-770. אני לא נהגתי להודיע לרבי לפני הגעתי על זה שאני מתכנן להגיע, כך שבדרך פשוטה הרבי לא היה אמור לדעת שהגעתי. בהמשך היום פגשתי את ר' בנימין והוא סיפר לי שבשעת הנסיעה הרבי שאל אותו "וואס דערציילט דיינע שוואגער פון ארץ ישראל?" (מה מספר גיסך מארץ ישראל?), אותו סיפור קרה מספר פעמים גם עם פרופ' ברנובר.

הרב מיכל וישצקי שליט"א הוסיף: "את העניין הזה ראיתי במוחש ממקרה שהיה איתי ביחידות. באחת הפעמים שנכנסתי ליחידות כתבתי בפתק את שמות כל המשפחה ובסוף הפתק כתבתי "שאני מבקש ברכה מהרבי שהקב"ה יתן לי כל מה שאני צריך", כשהרבי הגיע למשפט הזה התפשטה על פני הרבי הבעת תמיהה, הרבי הרים את עיניו ושאל אותי: "האם גם כשאתה אומר 'על חטא' ביום כיפור אתה רק אומר בכללות שהקב"ה יכפר לך על כל החטאים שעשית? הרי אתה מפרט אחד אחד?! גם כאן אתה צריך לפרט מה שאתה צריך, ואז הרבי שאל אותי מה אני צריך, אני שתקתי, אז הרבי התחיל לומר "אתה צריך...." וכתב "אתה צריך..." וכתב, וכך כמה דברים.

באותו עניין ר' מענדל פוטערפאס סיפר לי פעם שבאחת הפעמים כשהוא נכנס לרבי ביחידות הוא הגיש את הפתק, כשהרבי סיים לקרוא הרבי שאל אותו מה הוא צריך, אז הוא הצביע לרבי על הפתק, הרבי מיד אמר "זה נוסח! מה אתה צריך?".

בקשר עם ר' בנימין, כמה פעמים הכנסתי פתק לרבי דרך המזכירות וכשהעניין היה דחוף ביקשתי ממנו שיעביר את הפתק שלי מסוף הערימה לתחילתה, וכך ביקשתי ממנו כמה פעמים והוא עשה זאת. אחר כך מישהו סיפר לי שבפארברענגען הרבי דיבר בחריפות "חושבים שאפשר לעשות משחקים להעביר פתק מסוף הערימה לתחילתה...", ובכל זאת למרות שר' בנימין חטף על הראש הוא המשיך לעשות בשבילי את זה.

ר' מני וולף: פעם הגיע יהודי ממקסיקו בעל עסקים לרבי, הוא הכניס פתק למזכירות שבו הוא מספר שהציעו לו את עסקת חייו והוא מבקש את ברכתו של הרבי לעסקה והוא הבטיח שאם הרבי יתן את ברכתו והעסקה אכן תצליח "ה'מרכז' לא יפסיד מזה...". הוא ניגש לר' בנימין ואמר שמכיוון שהוא נמצא בניו יורק ליום וחצי אז הוא מבקש שכשר' בנימין יכניס לרבי את הדואר בבוקר יגיד שהוא נוסע והוא מבקש אם הרבי יכול לענות בהקדם, ור' בנימין אכן עשה זאת. בצהריים המענה עדיין לא הגיע וכיוון שאחרי מנחה היו מכניסים שוב דואר הוא ביקש מר' בנימין ששוב יבקש עבורו, כשר' בנימין נכנס הוא ראה את הפתק של אותו בעל עסק מונח על השולחן אבל הרבי עדיין לא ענה עליו, ר' בנימין הזכיר והרבי לא התייחס. למחרת בבוקר אותו בעל עסק כבר ממש דחק וכשר' בנימין נכנס העז שוב להזכיר על אותו אחד, הרבי הרים את עיניו ובידו הימנית החווה על ערימת מעטפות ואמר "ואילו לא בני אברהם יצחק ויעקב?!" ואז בידו השמאלית על ערימה שהייתה לשמאלו "ואילו לא בנות שרה רבקה רחל ולאה?!"....

בשנות הלמ"ד התעסקתי עם כריכיה מסויימת בירושלים, כיוון שהייתי מגיע לשם פעמים רבות אז בכל פעם שהייתי רואה ספר חדש שכורכים שם הייתי לוקח אחד ושולח לרבי, בתחילת כסלו תשל"ה או ל"ו ראיתי שכורכים ספר של ר' שלום בער קובלסקי (אביו היה תלמיד בתומכי תמימים אבל הוא למד ב'תורה ודעת' כך שלא היה ממש חב"דניק) שליקט פנינים – אמרות מכל אדמו"רי פולין על פרשיות השבוע, לקחתי אחד ושלחתי לרבי, בי"ט כסלו אותה שנה נסעתי לרבי ובפארברענגען ראיתי את ר' שלום בער יושב מאחורי הרבי ושמתי לב שיש לו בתוך הסירטוק ספר, הבנתי שהוא רוצה לתת לרבי את הספר שלו, ואכן באמצע אחד הניגונים הוא ניגש לרבי והגיש לרבי את הספר, ראיתי שהרבי אומר לו משהו ומתפתח איזשהו דיון אבל לא שמעתי מכיוון שעמדתי די רחוק, אחרי הפארברענגען ניגש אליי ר' בנימין שעמד קרוב וסיפר לי שכשר' שלום בער הגיש לרבי את הספר הרבי אמר לו שיש לו אותו כבר... הוא התפלא ואמר לרבי "ווי קען זיין דאס איז ממש פריש..." (איך זה יכול להיות הרי זה ממש טרי...) והרבי אמר לו "המרגלי חרש שלי מארץ ישראל שלחו לי...".

ר' מיכל וישצקי: בתשנ"ג הציעו לי לקנות עסק מסוים, המענות מהרבי היו אז בניע ראש, שאלתי דרך ר' בנימין האם לקנות את העסק והרבי הנהן לאות כן, בהתחלה הכל התנהל כשורה עד שאיזשהו שלב העסק התחיל להידרדר, מיד שאלתי את הרבי האם למכור או להמשיך להחזיק בו, הרבי הנהן לאות להמשיך להחזיק בו, וכך המשיך להידרדר ובכל פעם ששאלתי הרבי הנהן להמשיך להחזיק, עד שפשוט הפסדתי את כל כספי, ממש כמו הסיפור עם ר' שמואל גורארי' רק שאצלי זה יותר גדול כיוון שרר' שמואל אמר שבכל זאת הוא המשיך להיות חסיד ואני אומר לכם שמאז שהפסדתי נהפכתי לחסיד יותר גדול...

(בתחילת ההתוועדות ר' מיכל תיאר את סדר יום השבת איך שהיה בטשקנט: התפילות נערכו בבית ר' מענדל קליין מי שלא היה צריך ללכת לעבודה היה מגיע ב-7 בבוקר ומתחיל ללמוד חסידות, אלו שהיו מוכרחים ללכת לעבודה וביניהם אני היינו הולכים אבל כמובן שלא עבדנו ח"ו. היו לי כמה פעמים שפשוט בנס ניצלתי מלעבוד בשבת.

פעם אחת כשהגעתי מיד שמחו לקראתי ואמרו שהתקלקלה אחת המכונות ובגללה פס יצור שלם של 100 עובדים מושבת אני שהייתי ממונה על תיקון המכונות הייתי חייב לתקן... מיד ניגשתי לאחד הגויים שהיה שם וגם הבין בזה קצת ואמרתי לו שאני לא מרגיש טוב שיעשה זאת במקומי ואני אתן לו בקבוק וודקה, וכך היה... עוד פעם אחרת ניגש אליי המנהל שצריך שאחתום על איזשהו מסמך אמרתי לו שמיד אני מגיע, הלכתי החלפתי את בגדי העבודה וברחתי... ביום שני הוא צעק עליי... בשעה אחת בצהריים התחילה התפילה אתם בטח מבינים שהתפילות בימים האילו היו שלא בערך למה שקורה היום הלוואי והיינו קצת מתקרבים למה שהיה אז... כמובן שגם בהתוועדות כולם ישבו עד השקיעה ואם מישהו העז לקום באמצע וללכת הוא חטף...."