התינוקות חוזרים למחנה ההשמדה: ספר חדש מגולל את סיפורם הניסי של שלוש אימהות הרות ששרדו את אושוויץ וילדו תינוקות זעירים אך בריאים לקראת סוף המלחמה ● לכל שלושת התינוקות שנמלטו מעיניו של מנגלה יש היום כבר נכדים. הם נקשרו זה לזה מאז התגלית על המסע הדומה של אימותיהם
כשד"ר מנגלה הידוע לשמצה שאל את פריסקה לווינבינובה, מורה יהודייה מסלובקיה, האם היא בהריון, פריסקה מיהרה להשיב בשלילה. לאמיתו של דבר הייתה בחודש השני להריונה, אבל על אף שלא ידעה על הניסויים האכזריים שערך מנגלה בנשים הרות, אינסטינקט הישרדות אמר לה להסתיר את מצבה. כך היא הצטרפה לעובדות הכפייה באושוויץ בעודה נושאת תינוק ברחמה – והיא לא הייתה היחידה. שתי נשים נוספות עברו את הבדיקה הרפואית אצל מנגלה וענו בשלילה לשאלה האם הן הרות. כמו פריסקה, הן בחרו לשקר. השתיים הללו היו רחל פרידמן, שהגיעה מהגטו היהודי בלודז', ואנקה נתנובה מפראג. כל השלוש נמצאו כשירות לעבודה לייצור חלקים עבור חייל האוויר הגרמני, הלופטוואפה. שלוש הנשים הללו מעולם לא נפגשו בכאוס שהיה אושוויץ, והן הסתירו את הריונן ככל שניתן. בתנאי התת-תזונה ששררו, זה לא היה קשה. הן עבדו שבעה ימים בשבוע עבודה מפרכת, וקיוו לנס.
ספר חדש שיוצא לאור בחודש הבא תחת השםBorn Survivors ('ניצולים מלידה') מתעד את הניסים שהתרחשו לשלוש הנשים. הן נלקחו ב'צעדת המוות' עמוק אל תוך גרמניה – אבל שרדו. לקראת סוף הריונן השומרות הגרמניות כבר ידעו על מצבן – אבל כשכוחות הברית כבר מפציצות את דרזדן למוות וכניעתה של גרמניה קרובה, הן לא העזו לפגוע בהן. כשכרעה פריסקה ללדת נשות האס.אס. הסכימו ביניהן שאם תלד בן, סימן שהמלחמה תימשך, אבל אם תלד בת – סוף המלחמה קרוב. פריסקה ילדה בת ובסצנה מקאברית לחלוטין, הגרמניות חגגו: 'זו בת! השלום קרוב!'. ב-14 באפריל, עם זאת, יומיים אחרי הלידה, הגיעה הפקודה לפנות את הנשים הבריאות יחסית ברכבת אל מחנה מַאוּטהַאוּזֶן. פריסקה וביתה הזעירה, חנה, היו על הרכבת – יחד עם רחל ואנקה, שהיו עתידות שתיהן ללדת בימים הקרובים.
שלוש האימהות הטריות ותינוקותיהן הזעירים – כל אחד שקל בקושי קילו וחצי –סבלו רעב, מחלות וזיהומים עד ה-5 במאי 1945, אז נכנס למחנה מאוטהאוזן כוח של הארמיה המשוריינת ה-11 של צבא ארצות הברית. פריסקה, שהייתה מורה לשפות וידעה אנגלית, מיהרה לקרוא לעזרה. אנשי רפואה מיהרו לעזרתן של האם והבת המיובשות והמורעבות. הם טיפלו בפצעים המוגלתיים של התינוקות ואף הזריקו לה תרופה חדשנית – פניצילין. גם רחל ובנה, מרק, ואנקה וביתה אווה, קיבלו טיפול מסור והחלו להתאושש.
אף אחד מהבעלים של שלוש האימהות לא שרד את המלחמה. פריסקה חזרה לברטיסלבה, שם הייתה לפרופסור לשפות ומעולם לא נישאה שנית. היא נפטרה בשנת 2006, בת תשעים במותה. ביתה עלתה לישראל אחרי 'האביב של פראג' ב-1968 ומשם היגרה לקליפורניה. רחל נישאה בשנית, עלתה לישראל, ומאוחר יותר היגרה, גם היא, עם בנה ובעלה החדש לאמריקה. היא נפטרה בשנת 2003, בגיל 84. אנקה חזרה לפראג, נישאה בשנית, ועברה לגור בבריטניה. היא נפטרה בשנת 2013, בת 96. לאף אחת מהן לא היו ילדים נוספים.
התינוקות ששרדו בנס נפגשו לראשונה לפני חמש שנים, באירוע לניצולי המחנה. רק אנקה עוד הייתה אז בחיים והספיקה לשמוע שלא הייתה האם ההרה היחידה ששרדה את אושוויץ עם תינוקה, ולפגוש את שני ה'תינוקות' האחרים.
לכל שלושת התינוקות שנמלטו מעיניו של מנגלה יש היום כבר נכדים. הם נקשרו זה לזה מאז התגלית על המסע הדומה של אימותיהם, ובחודש הבא שלושתם עתידים להיפגש באושוויץ– באירוע לציון שבעים שנה לשחרור המחנה, ושבעים שנה לציון הנס הפרטי שלהם.