האם מכון 'צומת' נסמך ע"י גדולי ישראל?

רב העיר חולון, ולשעבר הרב הצבאי במחוז חיפה, הרב אברהם יוסף, תקף בחריפות את מכון "צומת" הדואג לפתרונות טכנולוגיה הלכתיים לרווחת הציבור הרחב ●  לטענתו, השבת נשכחת מרוב היתרים ● "לרב יוסף אין מושג על מה הוא מדבר", השיב הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת

הרב אברהם יוסף, בנו של הרב עובדיה, לשעבר הרב הצבאי במחוז חיפה וכעת רב העיר חולון, תקף בחריפות את מכון "צומת", האחראי לפתרונות הלכתיים בטכנולוגיה המתקדמת, בתגובה לשאלה שנשאל בעלון שבת בשם 'שבת אחים', היוצא לאור בעיר 'בית שאן'.

"יש פרסום של בוילר שמחובר אליו טרמוסטט של מכון צומת שמאפשר להשתמש בבוילר בשבת", נשאל הרב יוסף. ''האם אפשר לסמוך על מכון צומת? והאם בכלל מכון צומת זה מכון שנסמך על ידי גדולי ישראל?''

''קשה מאוד לסמוך על כל ההיתרים שיוצאים מתחת ידי מכון צומת, מפני שמרוב היתרים כמעט נשכחת השבת", ענה הרב יוסף על השאלה וציין כי בעבר הרב עובדיה יוסף כאב על היתרים שונים שיצאו מהם תקלות שקשה לתקנם, ואף הביע הסכמתו להצטרף למחאה נגד ההיתרים הגורפים.

"בטוחני שאילו היו שואלים לדעתו", כותב הרב יוסף. ''היה זהיר ומחמיר כדי לא לזלזל בשבת", אך יחד עם זאת הבהיר וכתב "אין אפשרות לפסול את כל המכשירים היוצאים מתחת ידם, כיוון שיש ביניהם כאלו הראויים להלכה ולמעשה".

בנוגע לבוילר ענה הרב יוסף, ''אם ההמצאה מתייחסת לכניסת מים קרים לדוד, אפשר יהיה להתיר לכתחילה לרחוץ פניו, ידיו ורגליו (וכן רחיצת הכלים), אולם אם ההתקן הוא על חשמל לא הועילו כלום ואסור".

הרב ישראל רוזן שליט"א, ראש מכון 'צומת', הגיב לדברים בדרכו העדינה והמיוחדת:

"הצטערתי מאד לקרוא את דברי ידידי הרב אברהם יוסף נר"ו כפי שפורסמו באחד מעלוני השבת והובאו לידיעתי. והנה תגובתי בשלש 'פאזות';

א. לגופו של נושא אין לי מושג במה המדובר ודומה כי גם לרב המשיב, שכן אין דבר כזה "תרמוסטט של מכון צומת". המילים המסכמות את תגובתו הן חסרות הפשר: "אם ההתקן הוא על חשמל לא הועילו כלום ואסור". וכבר העירו רבים וטובים נגד תרבות השו"ת הסמסי ודומיו, כאשר השואל לא טורח להבהיר את שאלתו והרב המשיב אף הוא כמוהו. התמיהה גוברת שבעתיים לנוכח מידע רב ונגיש המצוי באתר שלנו. אכן, מכון 'צומת' מציע סידור שבת למים חמים בשבת פחות מדרגת 'יד סולדת', וכן סידור יחודי על ההפעלה החשמלית למהדרין, באישור הרב נויבירט זצ"ל ונוספים.

ב. ההערה המרכזית היא נושא אוירת השבת ושחיקתה "מרוב היתרים". נושא זה שייך לתחום ה'מדיניות ההלכתית' ומתקשר לסוגיות של 'שמרנות לשמה' מול שינויים בהרגלי החיים הדתיים שאין בהם פגם הלכתי כלשהו. די אם אצטט את המשפט המסיים את היתרו המפורסם של הרב ש"ז אוירבך זצ"ל על המקרר בשבת, מאמר גדוש 'היתרים' מצטרפים: "אין נכון כלל להימנע מלהתענג בשבת ומותר לפתוח בשבת את דלת המקרר בכל עת ובכל שעה שירצה בין בזמן שהמנוע עובד ובין בזמן שהוא נח" (מנחת שלמה ח"א סימן י).

אם כוונת המערער לרמוז אולי ל'מדרון חלקלק' ו'כרסומים', ועל כך שדרך בני אדם להרחיב יריעת ההיתר יתר על המידה, הנה גם בנושא זה מקובלני מפי הרב ש"ז אוירבך זצ"ל שהשיב לשאלתי בדיוק בנקודה זו, בלשון חז"ל: "וכי מפני השוטין שקלקלו אאבד טובה מעולמי"?

ג. באשר לעמדתו של האבא, מרן הגר"ע יוסף זצ"ל; אציין כי היינו בקשר עמו בעניינים שונים במרוצת שנותיו של מכון 'צומת', והוא העניק לנו מברכותיו. למיטב זכרוני התווכחתי עמו נמרצות, גם בכתב, בקשר להיתרו להדיח כלי בשר וחלב במדיח אחד (בזה אחר זה), למרות 'פיגום אוירת הכשרות'. מעולם נתקלתי בדבריו ובהתייחסותו להצעותינו נימה של 'חסימת היתרים' המיועדים גם לעונג שבת, כי "השבת נשכחת".

ועיקר העיקרים, חבל שהרב אברהם, רבה של חולון, לא פונה אלינו להבהרת דברים לפני מתיחת בקורת, ובודאי בפומבי", סיים הרב רוזן בכאב.