הניצחון האמיתי

לשמעון הדרי יש קריירת נצחונות אדירה כמאמן כדורגל מצליח, אולם אף אחת מנקודות השיא בקריירה של שמעון הדרי לא משתווה לניצחון שנחל בקרב על הקמת בית כנסת ראשון אי פעם בקיבוץ מעיין ברוך ● בראיון הוא מדבר על בתי כנסת, אמונה שמטעינה אותו, ואיך בדיוק הוא פעיל במפלגה חרדית גם מבלי שכיפה מתנוססת על ראשו

שמעון הדרי מוכר בציבור בעיקר כמאמן כדורגל מצליח, שאימן בין השאר את איתוראן קריית שמונה, הפועל נצרת עילית וביתר ירושלים. אבל יש פרטים מרתקים בביוגרפיה שלו שאפילו כתבי הספורט הידענים ביותר לא מכירים. למשל, העובדה שהוא אחראי להקמתם של שני בתי כנסת.
 
בית הכנסת הראשון שהדרי הקים נולד מטרגדיה כמעט בלתי נתפסת: רציחתו של באבא אלעזר לפני שלוש שנים. "אני אדם מסורתי, והייתי מקורב מאד לרבי אלעזר במשך 14 שנים", מספר הדרי בראיון למעיין כפיר מ'הידברות'. "פעם בחודש הייתי מגיע אליו מקריית שמונה, ומתייעץ איתו בכל נושא. באחת הפעמים שהגעתי, סיפרתי לו שההורים שלי רוצים לכתוב ספר תורה, והתייעצתי איזה סופר סת"ם לשכור. הוא אמר לי שמי שכותב בשבילו יכתוב גם בשבילי, וביקש שאביא לו שתי יריעות קלף לבחור מביניהן, וכך עשיתי. הכתיבה התעכבה, מסיבות שונות, ובסופו של דבר ספר התורה היה מוכן רק אחרי הרצח, שהשאיר בי תהום ענק. היה ברור לי שאני תורם את ספר התורה רק למקום שיישא את שמו של רבי אלעזר".

ההזדמנות הגיעה עד מהרה דרך חבר של הדרי, המעורב בפעילות ארגון החסד 'יד עזרא ושולמית'. "הם בנו מרכז לנוער בקריית שמונה, והוא בא אלי ואמר לי שחסר להם בית כנסת. אמרתי שאני מוכן לאגן תרומה של כל מה שצריך לבית הכנסת, בתנאי שיקראו לבית הכנסת על שם רבי אלעזר".
 
העמותה הסכימה, ובית הכנסת נקרא: "פקודת אלעזר". ספר התורה הוכנס אליו ברוב פאר והדר, בטקס שהשתתפו בו מאות. "רבי אלעזר אמר לי פעם שהייעוד שלו זה לקרב לתורה", אומר הדרי. "המקום הזה נועד לקרב נוער לתורה – מביאים להם מועדונים וחוגים לצד שיעורי תורה. היום יש שם גם תלמוד תורה וגני ילדים. אני מרגיש שבית הכנסת הביא השראה ענקית למקום".

"יישוב יהודי בלי בית כנסת?"
 
בית הכנסת השני של שמעון הדרי הגיע בדרך פתלתלה יותר. לפני שלוש שנים, כשעבר להתגורר בקיבוץ מעיין ברוך, נדהם הדרי לגלות שבקיבוץ אין בית כנסת. "כשהלכתי למזכירות לשאול על זה, אמרו לי שהם בקיבוץ מתנגדים לבתי כנסת, אבל הם יעלו את זה להצבעה בין חברי הקיבוץ. לא הבנתי למה צריך הצבעה בשביל זה – מבחינתי בית כנסת זה לא שונה ממרפאה, זה שירותים נחוצים לציבור".
 
הדרי הפסיד בהצבעה בפער של 14 קולות, ובקיבוץ הודיעו לו שאין בית כנסת, אבל הוא יוכל לנסות להעלות את העניין להצבעה נוספת בעוד שנה. הדרי התקומם מיידית. "אמרתי להם שזה לא יעלה על הדעת, אין דבר כזה שביישוב יהודי במדינת ישראל לא יהיה בית כנסת".
 
כך החל המאבק. הדרי ועוד ארבעה-חמישה מתושבי הקיבוץ קיבלו רשות מתושב קיבוץ המתגורר בצרפת להתפלל בביתו על בסיס זמני. "בשלב מסוים אמרתי שכבר לא נעים להמשיך כך להתפלל בבית פרטי. באתי למזכיר הקיבוץ ואמרתי לו: או שאתם מסדרים לנו בית כנסת בטוב או שאני משתלט על מבנה, ולא מעניינות אותי דמוקרטיה והצבעות".
 
למה בעצם היה לך כל כך חשוב להקים בית כנסת?
 
"אני תמיד אמרתי לקיבוץ שאני רוצה שני דברים בסיסיים: שאוכל להביא את הילדים שלי לתפילת ליל שבת בבית הכנסת, ולקחת אותם הביתה לשמוע קידוש".
 
בשלב זה, לא מעט אנשים רמי דרג בגליל העליון עורבו בוויכוח, בינתיים ראש המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ. "הוא השתדל מאד לעזור. הוא לא יכול לכפות כלום, אבל הוא יכול לארגן פגישות ולנסות לגשר בין הצדדים". מי שעוד נחלץ לעזרתו של שמעון הדרי הוא ארגון 'איילת השחר', המממן בנייה ושיפוץ של בתי כנסת ברחבי הארץ. "עורך הדין שלהם השתתף באחת הישיבות המכריעות".

ישיבות, פגישות, מעורבות...ועדיין לא קם בית הכנסת. "הקיבוץ כל הזמן נשאר בשלו: אנחנו בודקים..."
 
רגע לפני שהדרי קיים את איומו להשתלט על מבנה, הגיע אליו תושב קיבוץ וותיק והציע פשרה: "קח אוויר, חכה קצת, ואני מסדר לך מבנה זמני לבית הכנסת", הוא הבטיח. "אחרי זה תקבל מבנה קבוע".
 
הדרי נעתר, וקיבל מבנה של כיתה שהייתה אז בחופשה. כשהתלמידים היו צריכים לחזור ללימודים, הקיבוץ הקצה למתפללים מקלט. "הרב שלמה מאיילת השחר הביא לנו ריהוט לבית הכנסת ודאג לאברכים שישלימו מניין. בסופו של דבר בית הכנסת הוקם בשלום, וזה כנראה היה חשוב למעלה".
 
הדובדבן שבקצפת, בעיניו של הדרי, הוא תפילות יום כיפור שנערכו זמן קצר לאחר מכן בבית הכנסת החדש. "בא אלי מישהו מהנהלת הקיבוץ ואמר לי שבנוסף לתפילה המסורתית הם רוצים לקיים גם תפילה רפורמית. הוא ביקש שניתן להם את בית הכנסת לתפילה הרפורמית, ונתפלל במועדון במקום. סירבנו בתוקף. בסוף, אלינו הגיעו שמונים מתפללים ולתפילה הרפורמית בקושי ארבעה..."
 
טעינה רוחנית
 
-אתה לא חובש כיפה. מהיכן הקשר העז שלך ליהדות?
 
"כשהייתי מגיע לרבי אלעזר הייתי מרגיש כמו טלפון עם קו אחד של טעינה – וכשחזרתי ממנו, הייתי טעון כולי. זה מה שהתורה והמצוות עושות בשבילי. אם אני לא מתפלל, לא מניח תפילין – אני פשוט מרגיש חלש".
 
-איך ממשיכים בלי הצדיק שאליו היית קשור?
 
"זה לא פשוט. בפגישה האחרונה שלנו הוא אמר לי שיש גזרה קשה על עם ישראל, ואז ייעץ לי, מבלי שאשאל, על כל תחומי החיים שלי, כולל כדורגל. יצאתי ממנו בהרגשה לא טובה, וכמה ימים אחר כך הוא נרצח.
 
"נסתרות דרכי האלוקים, אבל אני רואה שהרבה מצדיקי הדור זזים מאיתנו ואין להם מחליפים, ואני חושב שאולי הקדוש ברוך הוא רוצה שלא נסתמך רק על הצדיקים אלא נזכור לפנות אליו ישירות".
 
במסגרת האמונים שהוא שומר לזיכרונו של רבי אלעזר, הדרי מכהן כראש מטה ש"ס בקריית שמונה. "אני קשור בהתחייבות שלי לרבי אלעזר לפעול למען ש"ס. מלבד זאת, אני חבר טוב של יהודה חיים, יו"ר שס בעיר. הוא אדם ירא שמיים, שכל מה שמעניין אותו זה הקב"ה".
 
-איך אתה רואה את מה שהתרחש בממשלה האחרונה?
 
"אני חושב שאסור לדחוק את הדת לפינה כפי שעשו בשנים האחרונות. אנחנו צריכים תורה וצריכים לומדי תורה. זו רדיפה בלי סיבה. אבל פעם קראתי מסכת סוטה וראיתי שכל סימני עקבתא דמשיחא קיימים היום: היוקר מאמיר, למשל, ומזלזלים בתלמידי חכמים. זה אומר שהכל מתוכנן והכל בשליטה. התפקיד שלנו הוא רק לעשות מה שצריך כדי המדינה תישאר יהודית. היהדות והתורה הם עמודי התווך של המדינה".