היא בעלת תשובה שמעולם לא זנחה את חוש ההומור שלה ● אבל הרצינות שבה אימצה אורח חיים דתי, לא מונעת מקרן קיט לאייר קריקטורות מקסימות ומשעשעות על שלל נושאים יהודיים - מהמצוד אחרי פירורי חמץ ועד החיפוש הנואש אחרי עשירי למניין
קרן קיט גדלה בבית יהודי אנגלי חובב-מסורת אך לא שומר מצוות. מגיל קטן התבלטה קרן בחוש ההומור שלה: "תמיד אהבתי להצחיק אנשים", היא אומרת בראיון למעיין כפיר מ'הידברות'. בגן ובבית הספר אפשר היה למצוא את קרן משתתפת בכל הצגה קומית, ובחברה היא נמנתה על אלה שמפזרים בדיחות ספונטניות בקלות. אבל על אף האופי חובב-הומור שלה, קרן לא נמנעה מלעסוק בצד הרציני יותר של החיים. כך למשל, בטרם החלה בלימודי ספרות אנגלית באוניברסיטת ברמינגהם, קרן קיבלה החלטה בעלות השלכות רציניות להפליא: היא בחרה להעביר שנה בארץ ישראל.
אחיה של קרן עשה תשובה זמן קצר קודם לכן ולמד בישיבת 'אש התורה' בירושלים. קרן, מצידה, התעניינה בדרך החיים החדשה שלו אבל העדיפה ללמוד על היהדות באופן כללי, ולא דרך מסגרת דתית. היא נרשמה לקורס שהתמקד בהיסטוריה יהודית ושלח את התלמידים לבקר באתרים ארכאולוגיים מהתקופות עליהם למדו. "ההתבוננות מקרוב במציאות מוחשית מתקופות רחוקות כל כך בהיסטוריה שלנו, העמיקה את האמונה שלי", היא מסבירה.
ואיך היו הקשרים עם האח שחזר בתשובה?
"מצוינים. אחי היה מספר לי מפעם לפעם על דברים שלמד, והם התקבלו מאד על דעתי. בתחילה הרגשתי מאוימת על ידי אורח חיים דתי, אבל כשהתחלתי להבין את הסיבות מאחורי מצוות שונות, ואת הלוגיקה של מערכת האמונות היהודית, הרגשתי שזו דרך החיים שתמיד חיפשתי".
אחד הדברים שמשכו את קרן קיט במיוחד ליהדות היה הגישה היהודית לאהבה ונישואים. "אני די רומנטית, וממש רציתי לוודא שהנישואים שלי יהיו מוצלחים. המסגרת התורנית לנישואים נראתה לי הגיונית מאד, והדרך הטובה ביותר לוודא שהנישואים העתידיים שלי יחזיקו מעמד. גם כללי הצניעות מצאו חן בעיני – ראיתי בהם דרך להגן על הכבוד והנשיות שלי בעולם שמזלזל בערכים חשובים כאלה".
קרן שבה לאנגליה ולמדה שנה אחת באוניברסיטת ברמינגהם – שנה קשה ובודדה. לברמינגהם לא היה הרבה מה להציע לנערה יהודייה המגלה את מורשתה הרוחנית. בתום השנה הזו עברה קרן לאוניברסיטת לונדון. המטרופולין הבריטי היה אקלים נוח בהרבה עבורה: היא נכחה בשיעורי יהדות באורח קבע, והתארחה כמעט מידי שבת אצל משפחות דתיות מקומיות.
כטיפוס מלא הומור, האם מצאת בקהילה החרדית הומור לטעמך?
"כשהתחלתי לאכול סעודות שבת עם משפחות חרדיות נדהמתי מיד מהחמימות ומההומור שלהם, שעזרו לי להרגיש בבית. גם הייתה לי הזכות לשמוע הרצאות מצוינות ומשעשעות מרבנים כמו הרב דוויד אורלופסקי והרב דויד קפלן, שעושים שימוש רב בהומור כדי ללמד את ערכי התורה".
זמן קצר לפני סיום לימודיה, קרן נישאה לבעלה אהרן, בעל תשובה דרום אפריקאי שלמד בישיבת 'אור שמח'. הזוג עבר עד מהרה לגור בגייטסהד. שם למד אהרן בכולל, וקרן עבדה כמזכירה בארגון קירוב. בני הזוג התגוררו שם במשך תשע שנים, והם זוכרים לטובה את הקהילה החמה והמחבקת.
מתי למעשה התחלת לצייר קריקטורות?
"תמיד אהבתי אמנות, ובנקודה מסיימת התחלתי לנצל שעות מתות בעבודה שלי כדי לשרבט איורים הומוריסטיים. הפריצה המקצועית שלי התרחשה כששלחתי כמה דוגמאות מהעבודות שלי לאתר ההומור של 'אש התורה' באנגלית".
הקריקטורות שלה היו ייחודיות כבר אז: איורים שובי לב ומשעשעים על אספקטים שונים בחייהם של משפחות יהודיות, כמו המצוד הנחוש אחרי פירורי חמץ לפני פסח, או זלילת יתר בסעודת ליל שבת.
עורכי האתר אהבו את עבודתה של קרן, ומאז היא מפרסמת שם קומיקס וקריקטורות באופן קבוע. היא גם החלה לעסוק בתחום אמנותי נוסף: ייצור כרטיסי ברכה משעשעים והפצתם בלונדון, עיר מגוריה כיום. "חשבתי לעצמי: אנחנו היהודים הרי אוהבים מאד בדיחות, אז למה כל כרטיסי הברכה שנמכרים אצלנו מסתפקים בלהיות יפים ולא מנסים גם לשעשע?".
מניסיונך, מהו סוג הבדיחות שאנשים הכי אוהבים?
"אני רואה שאנשים נהנים במיוחד מקומיקס שמתמקד בטכנולוגיה מודרנית – זהו כר פורה מאד ודרך טובה למצוא זווית חדשה לנושאי הומור יהודיים מסורתיים כמו 'האם הדאגנית'. מצחיק גם לפעמים לגלות אילו פרשנויות אנשים מעניקים לאיורים שלי. כך לדוגמה, על קריקטורה של שני גוים מרימים משקולות מול יהודי שמרים ספר תורה ל'הגבהה', אמרה לי חברה שיש באיור מסר עמוק: הגויים מאמינים שהכוח שלהם מגיע מעצמם והעוצמה הפיזית שלהם, בעוד אנחנו מאמינים שמקור הכוח שלנו הוא תורה – בהחלט פרשנות הגיונית , אבל ספק רב אם התכוונתי לרעיון כה נעלה!".
יש קריקטורה שציירת ואת אוהבת במיוחד?
"קשה לבחור אחד. קומיקס בכמה חלקים הם מסובכים יותר ואני נהנית מהאפשרות ליצור מתח – 'עשירי למניין' למשל, שמתארת את העשירי למניין מגיע בתעופה, בחליפת סופרמן, כדי להציל את המצב ולאפשר לציבור להתפלל. אבל אני אוהבת גם קריקטורות בהן אני מרוצה במיוחד מרמת האיור, או כאלה שבהן יש מעט מלל – או בכלל לא!"
לסיום, אנחנו מבקשים מקרן כמה מילות עצה לחובבי איור אחרים שהיו רוצים להתמקצע בתחום הקריקטורות והאיור ההומוריסטי. "תוודאו שיש לכם עבודה סדירה חוץ מזה", היא מייעצת. "וכדי להיות טובים במה שאתם עושים, אל תיקחו את החיים מידי ברצינות, ותזכרו כמה מגוחכים כולנו נראים לפעמים לצופה מהצד. זה בדרך כלל עוזר למצוא את הזווית ההומוריסטית".