עגלת קניות |
||||
|
כניסה לחברים רשומים |
רוב הפוסקים הכריעו: רמות יחגגו בט"ו |
||||||
עמיחי אבידן | כדורינט | ||||||
3/03/2015 15:30 | ||||||
הרב יצחק יוסף, הראשון לציון, והרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל, הכריעו כדעת מרן הגר"ש משאש: על תושבי רמות בירושלים לחגוג את חג הפורים ביום ט"ו ● גם הגר"ח קניבסקי, בתשובה לשאלת אברכים, הורה לחגוג בט"ו: "כבר הורה זקן" ● ואילו הגר"ש עמאר, הרב הראשי לירושלים, פסק לקרוא בי"ד השבוע התפרסמה החלטת הרבנים הראשיים לישראל ומועצת הרבנות הראשית, הקובעת כי בשכונת רמות יחגגו את חג הפורים בט"ו באדר. אל ההחלטה הצטרף הרב האשכנזי לירושלים, הרה"ג אריה שטרן. בהחלטת מועצת הרבנות הראשית הצטרפו הרבנים להכרעת הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף מהשבוע שעבר שפסק כי תושבי רמות יקראו את המגילה בט"ו לאחר שבשלו התנאים שהציב אביו הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל בספריו על מנת שיתאפשר גם לדעתו לקרוא מגילה בשכונות רמות בט"ו. לעומת זאת, הרב שלמה משה עמאר, הרב הראשי לירושלים, פסק כי על תושבי רמות לברך בי"ד, כפסק ההלכה הישן של הגר"ע יוסף. הרב לאו: דין רמות כדין ירושלים
גם הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שליט"א, התייחס לסוגיית קריאת המגילה בשכונת רמות בירושלים, ואמר כי לדעתו יש לקרוא את המגילה בשכונה בט"ו באדר ולא בי"ד כמו בשאר חלקי הארץ. "אני זוכר את הדיון לגביי ירושלים משנות מגוריי בירושלים היה דיון לגביי הר נוף ורמות, הייתי אז בשיחות עם שני ענקי דור שכבר לא איתנו - הרב שלמה זלמן אוירבך והרב יוסף שלום אלישיב" אמר הרב לאו ברדיו, "הרב אוירבך אמר שהנקודה המרכזית היא הנקודה המוניציפאלית. עצם העובדה שאתה משלם מיסים לרשות מסוימת. הוא אמר את זה בשנת תשל"ד כשהיה בהדסה עין כרם לניתוח והביאו לו מגילה בליל י"ד, והוא שאל 'מה פורים היום?'. הרב אוירבך סבר שזו ירושלים". "הרב אלישיב סבר כשיטת החזו"א שירושלים זו החומה והרב נקט שלאחר רצף של בתים, צריך מיל ולכן לדעתו שכונת רמות הייתה מחוץ לירושלים כמו הר נוף, שלאחר מכן נחשבה כחלק מירושלים, מסוף הבתים". הרב לאו הוסיף: "בהר נוף נקטנו כשיטת ר' שלמה זלמן אוירבך, שצריך לקרוא בט"ו בלבד וברמות לדעתי היום, גם בגלל הרצף, גם המוניציפאלי, צריכים לקרוא בט"ו בלבד". "הרב וייס, ה"מנחת יצחק", שאמר בזמנו שצריך לקרוא ברמות בי"ד ושאלו את הרב אוירבך מה לעשות, והוא אמר לקרוא בט"ו. אמרו לו שהגאב"ד של העדה החרדית אמר לקרוא בי"ד, אז הוא אמר, אם הגאב"ד אמר לעשות בי"ד זאת אומרת שרמות היא לא ירושלים, אם כך הוא לא המרא דאתרא שלכם ולכן אתם צריכים להקשיב לי ולעשות בט"ו. לכן, לדעתי ברמות צריכים לעשות בט"ו". "לגביי העניין של סמוך ונראה יש כמה שיטות בסוגיה הזאת. אנחנו מדברים מהחומה, כשיצאו שכונות מירושלים דנו סמוך עד מיל. מה זה מיל? או סמוך לחומה או סמוך לבתי העיר. מיל זה אלפיים אמה. אם מודדים אלפיים אמה ממקום חומת יהושוע בן נון או מחוץ לבתים. הרב טיקוצ'ינסקי אמר, אלפיים מהחומה אפילו זה נפסק באמצע בית". "מנגד, בעל ה"תורת חסד" אמר מודדים אלפיים אמה מהבית האחרון של העיר, ומכיוון שהשכונות של אז היו קרובות לעיר, אז הוא סבר שקוראים בט"ו". "החזו"א אמר שיטה אמצעית. אלפיים אמה סמוך לחומה, אבל כשמודדים מהחומה אלפיים אמה וזה מגיע לאזור של בתים, אז מתחילים לבדוק את הרצף של הבתים. לאחר מכן מתחילים למדוד את ה-35 מטרים ועוד מ"א אמות שהרי כל בית מרחיב את עיבור העיר ואז הרצף ביון הבתים יהיה 70 אמה". "לגביי רמות יש דיון. הגמרא אומרת "כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עימו". חז"ל לא דיברו על חומה אלא על כרך. חז"ל אומרים, כרך עם חומה מימות יהושוע בן נון, אפי' שכעת אינו מוקף חומה נידון ככרך". "למרות זאת הם אמרו כל הסמוך לכרך, ולא שנראית החומה. לכן המשנה ברורה אומר שאנחנו קובעים מוקף חומה כבודה של ארץ ישראל ובשעת התקנה כבר לא הייתה חומה. זאת אומרת תיקנו את המושג הזה שנקרא כרך". "לכן כרך זאת העיר והיום זה נחשב חלק מהעיר. כאשר אנחנו דנים על הרצף צריך לראות על איזה רצף אנחנו מדברים. לכאורה אם מדברים על רצף בתים אז גם לרמות יש רצף בתים. מסנהדריה לרמת שלמה וזה מתחבר לרמות". "לכן לדעתי, לכל השיטות יש אלפיים אמה וגם רצף. כביש רחב לדעתי לא מחלק את הרצף למרות שהוא רחב". "יש מושג שנקרא ריבוע העיר. יש בזה הלכות של אלפיים אמה. החזו"א מזכיר שאין נותנים ריבוע לכרך אבל מודדים מהחומה, לכן אתה מודד את כל העיר כולה גם השיריים האלו שנכנסים לתוך הריבוע ומצד שני החזו"א מזכיר את הרצף, ולכן קריאת מגילה זה שונה והולכים לפי בתים". "הסיבה שלא תקנו סמוך ונראה בשופר בראש השנה שחל בשבת, חז"ל לא רצו לעשות דבריהם כחוכא ואיטלולא שבבית אחד יהיה י"ד ובית אחד בט"ו ולכן תיקנו שסמוך ונראה שכולם יהיו כעיר אחת". "לכן אפשר להגיד את זה גם בקריאת מגילה שזה לא נשמע שאנשים ברמות יעשו אחרת משאר העיר, וברגע שזה בעיר מבחינה מוניציפאלית זה חלק מהעיר לגביי קריאת מגילה". "לכן לעניות דעתי בשכונת רמות חוגגים בט"ו ככל תושבי ירושלים". "לגביי מבשרת, למרות שהיא לא שייכת מוניציפאלית לירושלים צריכים לחגוג בט"ו מכיוון שזה נקרא שהיא סמוכה ונראית, זאת למרות דבריו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאמר שצריך לקרוא שם מגילה בי"ד, כמו גם ברמות". סיים הרב לאו. הגר"ח: "כבר הורה זקן" בשנה שעברה התפרסמה תשובתו הברורה של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שפסק לקרוא בט"ו כמו כל ירושלים. כידוע שאלה זו נידונה אצל גדולי הפוסקים בינהם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב זצ"ל שפסקו לקרוא בט"ו כדין ירושלים, זאת מאחר והיא סמוכה ממש וגם מחוברת בעירוב לעיר מוקפת חומה. במכתב המתפרסם הבוקר שנכתב על ידי אברכים ששלחו מכתב לגר"ח קנייבסקי לדעת כיצד לנהוג בשכונה, "לכבוד מרן שליט"א, אנו אברכים תושבי שכונת רמות בירושלים נוהגים כבר הרבה שנים לקרוא שם את המגילה בברכה ביום ט"ו בלבד עפ"י הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ושמענו שמועות שמרן שליט"א מפקפק ע"ז איך עלינו לנהוג", השיב מרן הגר"ח בכתב ידו "כבר הורה זקן". בכך הסתיים פולמוס שהתעורר השנה דווקא בקרב הציבור הליטאי, בשאלה כיצד נהג הגר"ח קנייבסקי. גם הגאון הרב זכריה זרמתי שליט"א, מתלמידיו של מרן הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל, רבם של בני מרוקו, פירסם פסק הלכה באתר "תורת אמת": "הדבר פשוט בעיני, שבימינו שירושלים מתרחבת ומתגדלת לשכונות רחבות וצמודות כגון רמות, גילה או הר חומה, וכן מן הדרום ומן הצפון, שעליהם לקרוא כמוקפים כדין ירושלים, בלא חשש, וזאת הייתה דעתו של מו"ר רבי שלום משאש זצ"ל לגבי רמות דאז, וכן הוכחתי בספרי "דברי שלום ואמ"ת" על הלכות פורים ומגילה. והכל בעיני נקרא 'סמוך ונראה', ויש הוכחה גדולה בימינו שכל השכונות הללו הינם סמוכות באמ"ת על שולחן 'עיריית ירושלים' בכל שירותיה, ואין 'סמוך ונראה' גדול מזה, והכל מערכת כבשים אחת מפותחת בין השכונות ובין מרכז העיר. לכן אין אפילו להקדים ולקרא ולהחמיר בי"ד ככרכים, כי לדעתי זו קריאה וברכה לבטלה, והשומע ישכון לבטח כי דעת רבה של ירושלים של מעלה זצ"ל עמו". |
||||||
|
||||||
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך |