יקרה היא מפנינים
יאיר פרדון כבר היה בדרך להיות מיליונר אמריקאי - עד ליום בו גילה את היהדות. כיום הוא לומד בישיבת "אשרי האיש" בירושלים ולא מוכן לעזוב את הגמרא מידיו בעד שום הון שבעולם ● מה גרם לאיש עסקים מצליח לנטוש את המרוץ אחר הכסף ולהפוך לבחור ישיבה? ● "ויתרתי על מאות אלפי דולרים כדי ללמוד תורה"
"הפנטזיה שלי היתה להיות מיליונר", מודה יאיר פרדון בנימה קצת מתנצלת, בראיון לשיפי חריטן מ'הידברות'. "רציתי להיות מיליונר, ביזנס-מן שעושה את זה בגדול". אלא שבניגוד לכל החולמים, פרדון לקחת את השאיפות ברצינות, ולא בזבז זמן. מיד לאחר סיום שירותו הצבאי, ארז את עצמו ללא מטען מיותר, וכשבכיסו כמה מאות דולרים בלבד, הגיע לניו יורק.
פרדון, 29, ממושב שזור שבצפון, החל לממש את החלום האמריקאי בתחום המכירות, ומהר מאוד התגלה כאשף מכירות. עבד מבוקר ועד ליל, והקהל האמריקאי פשוט לא הפסיק לקנות ממנו. הבוס שלו, שזיהה את הפוטנציאל הטמון בעילוי הצעיר, הציע לו להיכנס כשותף בעסק, ומשם הדרך להצלחה הייתה מהירה. בגיל 24 בלבד, בזמן שחבריו בילו בארץ על מדשאות הקמפוס, יאיר כבר היה הבעלים של חברה מצליחה המגלגלת מאות אלפי דולרים וחולשת על ניו יורק, אילינוי וקולורדו.
נשמע שהגשמת את החלום האמריקאי.
"כן. אפשר לומר. בהתחלה זה היה מדהים. נהניתי מכל רגע. היו לי כוחות שלא נגמרים מבוקר עד לפנות בוקר. כשהעסק גדל, טסתי ממדינה למדינה, ובתקופות ה"חגים" הנוצרים, שנחשבות לתקופות העמוסות, לא ישנתי לילות ברצף. במושב חונכתי על ערכים של עבודה, מה שמאוד עזר לי. כבר בגיל 6 יצאתי לעבוד בלולים של המושב ואספתי ביצים אצל סבתא, כך שפעילות אינטנסיבית מעולם לא הפחידה אותי".
מה עם קצת הנאות ובילויים?
"הקטע שלי היה יותר סביב מסעדות יוקרה, מסעות שופינג של מותגים וגאדג'טים. לרוב העדפתי להשקיע את הכסף שלי בצורה חכמה. יותר נהניתי מה"אקשן" והאנרגיות הגבוהות, פחות מבזבוזים. העבודה עצמה הייתה מהנה וממכרת. היום אני מבין שהעבודה האינסופית הייתה הכרחית עבורי כדי להשתיק את הקולות הפנימיים שזעקו לי שמשהו לא בסדר".
"הכסף הפך למספרים רצים על מסך מחשב"
בארה"ב הבין לראשונה שיש ביהודים משהו מיוחד כעם. "פה בארץ אנחנו לא רואים את השוני, אבל שם רואים בבירור פערי ענק. יש ביהודים משהו מפותח - יותר משאר העמים. אינטליגנציה כללית ורגשית שמצליחה להשפיע על הסובבים ויכולת לקרוא את מי שמולנו בבהירות. התברר לי שהם מודעים לתופעה יותר ממני - ומעריצים את היהודים על היכולות שלהם. כולם יודעים שיש משהו ביהודים שאין באף עם ומדברים על זה בחופשיות. היהודים נמצאים בתפקידי מפתח במדינה. רק אנחנו משום מה לא רואים שאנחנו מיוחדים ומנסים להידמות לכל השאר. התובנות הללו גרמו לי להתחיל לתהות מי אני ומאיפה אני בא”.
איפה הייתה נקודת התפנית של חייך?
"זה קרה בגיל 26. אחרי חמש שנים של פעילות עסקית הגעתי לנקודה בה היה לי את כל מה שחלמתי. החברה תפקדה על אוטומט. היו עובדים, ראשי צוותים ומנהלי אזורים. הגעתי לראש הפירמידה - לא נשאר לי כבר מה לעשות חוץ מלשבת ולקבל כסף".
דווקא נשמע כמו החלום של רוב האנשים.
"ההפך. הפכתי להיות אפאטי. ישבתי בבית ובהיתי. הכסף הפך למספרים רצים על מסך המחשב, אבל ללא שום משמעות או חשיבות. הריקנות שהדחקתי החלה לצוף. מגיל צעיר הסביבה לימדה אותי שהצלחה כלכלית היא פסגת השאיפות וההערצה. אבל איך יתכן שהגעתי לפסגה ואני חש ריקנות עצומה? אינני מאחל לאף אחד להגיע למקום הזה בו בן אדם מבין שכל מה שהוא עמל עבורו וחלם עליו מתברר כחסר תכלית".
"ההצלחה הפכה לאויב הכי גדול שלי"
"הבנתי שאני עבד. שאני חי כדי לספק את הצרכים שלי. לא הייתה לי מנוחה אמתית. יש מעגל של סיפוק שצריך לעמוד בו. וזה לא משנה אם בן אדם חי על אלף ש"ח בחודש או מאה אלף ש"ח בחודש. זה לא פונקציה של כסף. כל מי שתלוי בחומריות - מוצא את עצמו במעגל הזה. באותו יום בהיר כהגעתי לנקודה בה היה לי כל מה שאני יכול לבקש מעולם החומר, התבוננתי וראיתי שאין לי כלום. שאלתי את עצמי: “השגת את כל מה שרצית – מה עכשיו? להקים עוד עסק? להרוויח עוד כסף? נו ומה הלאה? זו המטרה בחיי?"
"חשבתי שמשהו אצלי לא בסדר, אז ברחתי חזרה לעבודה. חשבתי שאם אעלה את רמת האינטנסיביות אצליח לחזור לעצמי. המשכתי להשקיע בעסקים ולשאוב את עצמי לעבודה, למסעדות ובילויים. המשכתי לזייף ולשקר לעצמי. אבל הפעם זה היה שונה. כל הניסיונות "להטביע" את עצמי בשפע חומרי רק הגבירו את הריקנות. בנוסף, התחלתי לשים לב לדרך בה אנשים התייחסו אלי. כשאנשים רואים שיש לך כסף הם מכבדים, מעריצים ומתחנפים. ככל שהבחנתי כיצד יותר ויותר אנשים רצו בקרבתי – זה שבר אותי. ידעתי בתוכי שזה הכל שקר".
האם הכסף שינה אותך?
"אין ספק שהשנים של האמריקניזציה גרמו לי לאבד את מי שהייתי, את התמימות שלי. הכל היה סביב מספרים, כסף, משימות ומטרות. איבדתי את החיבור לעצמי. זה בדיוק המקום שאליו מובילה אותך התרבות המערבית: תחיה על החיצוניות. תשיג נכסים, עושר וכח. תתלבש יפה ותנהג ברכב מכובד. למי אכפת שבפנים אתה מת"?
איך הגעת ליהדות?
"כשראיתי שמצבי לא משתפר, הגעתי למסקנה שכנראה אמריקה היא האשמה. החלטתי להעביר את כל העסקים שלי לארץ, ותוך כמה חודשים כבר גרתי בת"א, מוקף בחברי הילדות ובמשפחה שלי. התחושות הקשות נעלמו וזה היה נראה שאני על הדרך הנכונה. אבל תוך זמן קצר התבדיתי. הריקנות חזרה ובגדול. הבנתי שאמריקה לא באמת אשמה ושהפתרון לא נמצא בשינויים חיצוניים אלא במשהו פנימי. החלטתי להיות פתוח לדברים חדשים שלא הכרתי עד כה. וככה התחלתי לשוטט ברשת עד שנתקלתי בהרצאה בנושא יהדות. תוך כדי צפייה - משהו בתוכי התעורר לחיים. הייתי מרותק. וככה המשכתי, צפיתי בעוד אחת ועוד אחת. לא יכולתי להפסיק".
אילו הרצאות ראית?
"ראיתי את הכל. כל הרצאה שקיימת וכל רב שנמצא ברשת. כשהבנתי שעליתי על חכמה נשגבת, הקדשתי את התקופה הבאה לחקר עולם היהדות. ישבתי בבית במשך כמה חודשים ורק צפיתי כל היום בהרצאות של רבנים ברשת. ראיתי מאות, אולי אלפים. לא רציתי להפסיד אף פסיק. חקרתי הכל וראיתי שכל הרבנים מגובשים על אותה תכלית".
כוחה של תפילה
ההרצאות עזרו לו להבין שהוא יותר קרוב ממה שחשב. העובדה שהיה אדם מאמין – סייעה לו. "ההבנה הפכה לבוגרת ועניינית יותר. הבנתי שהוא רוצה שנהיה קרובים אליו, שנתפלל אליו ונבקש את בקשותינו. אז החלטתי לעשות ניסיון. מה יש לי להפסיד? באותו הזמן סבלתי מאוד מסיגריות. הייתי מכור ומעשן כל חצי שעה סיגריה. ניסיתי להיגמל הרבה פעמים וכל פעם חזרתי לסורי. לא יכולתי לסבול את הידיעה שאין לי שליטה על חיי. אז החלטתי לבקש עזרה מהקב"ה. לא ידעתי איך לנסח את הבקשה שלי ופשוט יצא לי מהלב: "בבקשה, בורא העולם – תגרום לי להיגעל מזה!". וככה עברו כמה ימים במהלכם אני מעשן כרגיל. עד שקרה משהו שאני לא יכול להסביר. באופן טבעי ומבלי שאני עושה דבר – התחלתי להיגעל מסיגריות. ניסיתי להמשיך לעשן בכח, וכל סיגריה שהדלקתי ממש גרמה לי להרגיש רע. בחילות ותחושות נוראיות, עד שתוך זמן קצר כבר לא יכולתי לעשן אפילו אם ממש רציתי. זה היה נס של ממש. ועד היום, אם אני רק מריח סיגריה אני מרגיש רע. כך נחשפתי לראשונה בחיי לכוחה של תפילה. כח של בקשה. הבנתי את המשפט המפורסם ש"הבא להיטהר מסייעים לו". זה מאוד חיזק אותי ומאז התחלתי לבקש בתפילות שלי על כל דבר קטן. לשלב את הקב"ה בכל דבר. המשכתי להתפלל וראיתי בעיניים שלי את ההשגחה הפרטית. זה פשוט עובד”.
"האסימון נפל אצלי ביום שבו הבנתי שאני רוצה להקים משפחה. רציתי להתחתן אבל היה לי ברור שהמידות שלי לא מתוקנות, ושעם "ארגז הכלים" שקיבלתי מהעולם החילוני - אין לי סיכוי להחזיק מעמד בקשר זוגי. לא רציתי להתחתן ולהתגרש כמו אינספור אנשים שהכרתי. קול פנימי אמר לי שכדי לקבל את מלוא העוצמה של התורה ולתקן את המידות שלי לקראת חיי משפחה – אני חייב ללכת לישיבה. ההבנה הזאת שיש בורא לעולם הדהימה אותי. בשביל מישהו חילוני שחי בריקנות רוב ימיו זה לא פחות מלזכות בלוטו. הבנתי שלא רק שיש בורא אלא הוא נתן לנו דרך ותורה ללכת לפיה כדי שיהיה לנו הכי טוב . היה לי ברור שאם זה אכן ככה – אני חייב לבדוק את זה לעומק. התייעצתי עם רב לגבי מקום שבו אני אוכל להיחשף לעולם התורה באופן רציני. הוא המליץ לי על מס' ישיבות למתקרבים ליהדות. אחת מהם ממש צלצלה לי – "אשרי האיש" של הרב יוסף צבי בן פורת שמופיע בערוץ "הידברות”. צפיתי בהרצאות שלו ונדהמתי. שמעתי אלפי הרצאות בחודשים הללו. אבל משהו ברב בן פורת שבה אותי. הרגשתי שזה בן אדם שאני רוצה לקחת ממנו וללמוד ממנו. יום למחרת ארזתי תיק ויצאתי לירושלים. מאז אני בישיבה".
ומה קרה לעסקים שלך?
"כשהתחלתי ללמוד בישיבה הבנתי שהעסק מעכב אותי. ידעתי שאני צריך להשתנות והעסק סימל עבורי את יאיר הישן. ההתלבטות הייתה קשה מאוד. מצד אחד לבחור בדרך התורה ולשלם מחיר. מצד שני אני יכול להישאר עם חצי רגל בעולם הישן כדי לשמור לעצמי אופציות וגיבוי כלכלי אבל לא להיות מרוכז כולי בישיבה. החלטתי לוותר על העסק. אמרתי לשותף שלי שאני משאיר לו את הכל. זה היה לו קשה מאוד, כי היינו צוות. הוא ניסה לשכנע אותי אבל הייתי נחרץ. היה לי חבל על כל יום ועל כל חודש שאני מפסיד בו הזדמנות להיות בישיבה וללמוד תורה".
לא פחדת מההשלכות הכלכליות?
"זה היה שיקול לא פשוט, כמובן. נקרעתי - אבל הבנתי שאם אני רוצה את האמת עד הסוף, אני צריך לשלם את המחיר, גבוה ככל שהוא יהיה. אי אפשר לרקוד על שתי חתונות. או שאתה הולך ישר או שאתה עקום. ובעולם הקודם שלי – הייתי עקום. אני מאמין שכמו שהקב"ה נתן לי הצלחה בעבר כך הוא ידאג לי בעתיד".
איך החיים בישיבה?
"זה מרגיש כמו הבית שלי. הגעתי למקום שכולם כמוני. כולם אנשים בוגרים שעשו תפנית בחייהם. אנשים שמחפשים את האמת ורוצים לתקן את עצמם. הרב תמיד אומר לנו: "ללמוד תורה אפשר היום גם באוניברסיטה. בישיבה לומדים להיות בן אדם”. ובאמת עברתי שינוי דרמטי בכל המידות והתכונות שלי. מאז שהתחלתי ללמוד תורה ראיתי שיש לי יותר שליטה על מי שאני. הבנתי שתכלית התורה היא להביא אותך להיות אדם שלם ומתוקן. אני באמת לא מבין איך חייתי עד היום בלי לימוד תורה”.
יש לך טיפ למי שרוצה להתקרב לבורא עולם?
"דבר ראשון – להתפלל. פשוט צריך לנסות ולהיווכח שהקב"ה נמצא אתנו ומקשיב לנו. אפשר לדבר על כל דבר שעולה על רוחנו ולבקש את הבקשות שלנו. בנוסף, כדאי לכל אחד להתבונן בכל הטוב שבחייו. כל אדם שיסתכל על כל הטובות שה' עושה אתו - יתנהג אחרת. מי שמבין שהקב”ה מחיה אותו בכל רגע, מזין אותנו ואוהב אותו – זה בלתי נמנע שהוא פשוט ירצה לעשות עבורו בחזרה, לאהוב אותו ולחפש את קרבתו".
אין געגועים למסעדות המפוארות ולכסף הגדול?
"אני לא מוכן לוותר על השמחה שיש לי היום בלימוד התורה בעד שום הון שבעולם".
