הפלג הירושלמי: "לא נצביע ליהדות התורה"

מאמר המערכת של עיתון 'הפלס' המייצג אחוז קטן שהתפלג מהיהדות החרדית הליטאית, קובע כי יהדות התורה עומדת לאבד את קולותיהם של הפלג וכי צפויה הימנעות קולקטיבית ומאורגנת מצידם - בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים" ● גורמים בפלג טוענים: המאמר הועבר לעיונו של הרב שמואל אוירבך בטרם ירד אל הדפוס

הפלג הירושלמי מודיע כי יתכן ועשרות אלפי קולות ירדו לטמיון בבחירות הקרובות.

כזכור, בבחירות המקומיות רצו אנשי הפלג הקטן של תלמידי הרב שמואל אויערבאך תחת השם 'עץ'. הם השיגו מספר קטן של קולות. במערכת הבחירות הזו, לא היה ברור מה יעשו אנשי הפלג, כאשר מספרם המירבי של אנשיו לא מגיעים לארבעה מנדטים גם בתחזיות האופטימיות ביותר.

אך ביום שאחרי הגשת הרשימות לכנסת, פיזר 'הפלס' את הערפל ויוצא במאמר מערכת חד-משמעי שמבהיר את עמדתו בעניין הבחירות הקרובות. המסר העולה מדברי העתון, כי יהדות התורה עומדת לאבד את קולותיהם של מצביעי 'בני תורה' וכי צפויה הימנעות קולקטיבית ומאורגנת מצידם. העיתון מסתמך בזה על תקדים שנרשם לפני 40 שנה, כאשר הציבור הליטאי הודיע במוצהר כי יצביע ברגליים וגרם נזק אלקטורלי לאגו"י שהיתה הרשימה החרדית היחידה שהתמודדה אז בבחירות.

גורמים בתנועת 'בני תורה' אומרים היום שככל הנראה המאמר הועבר קודם לעיונו של הגר"ש אויערבאך וקיבל את אישורו, כפי שנהוג במקרים של פרסום מאמרים בנושאים רגישים ועקרוניים.

העיתון כותב כי חובת ההצבעה בבחירות אינה "חובה אוטומטית", אלא עומדת לשיקולם והכרעתם של גדולי התורה בכל מערכת בחירות לגופה. כמו בכל שאלה אחרת, גם כאן ממתין כל יהודי ירא ד' להכרעת רבותיו, נהרא נהרא ופשטיה. "ככל אשר יורוהו, יעשה; וכלעוד לא יורוהו – אינו מצווה ואינו עושה"!

הפלס מזכיר כי כך אירע בבחירות שהתקיימו בחודש טבת תשל"ד הגרא"מ שך זצ"ל והגרי"י קניבסקי זצ"ל, שתמיד תמכו בהצבעה בבחירות, נמנעו אז לצרף חתימתם לקול-קורא הקבוע. "באותה שנה נשמעה שתיקתם הרועמת והדהדה בהיכלי הישיבות. ציבור גדול של בני תורה נמנעו אז מלהצביע והדבר גרם לירידה ניכרת במספר הקולות".

הסיבה לכך היתה, כותב העתון, שיתופם של מועמדים "שאי אפשר לסמוך עליהם וכבר הקדיחו את תבשילם". בענין זה הוא מצטט את לשון מרן הסטייפלר במכתביו, כי מדובר היה בפוליטיקאים "שעניינים יסודיים הם אצלם במדרגה שנייה, אשר ניתן לוויתורים ולפשרות תמורת רווחים מפלגתיים וחומריים, ודרכם מתהפכת לכל צד שחושבים להשיג על-ידי זה רווח פוליטי, ולא פעם הפכו הקערה על פיה" – וכאן מוסיף הפלס הערה ארסית כלפי נציגי דגל התורה, כי אלו אמירות "שלמרבה הכאב הולמות גם כמה מהמועמדים החרדיים המתמודדים בבחירות אלו, לנוכח התנהגותם בשנים האחרונות".

בהמשך, ברמיזה עבה לקראת הבחירות הקרובות, מצטט הפלס את דברי הסטייפלר שקבע אז שההצבעה עבור המפלגה תיחשב "כמתן הכשר בדיעבד על כל תעלוליהם".

העתון מביא דוגמא היסטורית זו ומשתמש בה כדי למנוע טענות שיתכן ויעלו במערכת הבחירות על הנזקים שתגרום ההימנעות מהצבעה. גם אז נמנעו ליטאים רבים מלהצביע לרשימה החרדית "על אף שהיה ברור לכל, כי ההימנעות מחלישה את כח הנציגות החרדית היחידה שהתמודדה בבחירות, ולמרות כל נימוק של 'בדיעבד' ושל 'הרע במיעוטו', ולמרות שבאותה תקופה עמדו על סדר היום בעיות יסודיות וקשות שהעיקו על הציבור החרדי. למרות כל זאת לא הורו רבותינו להצביע, על אף שגרמו בכך להימנעות המונית ולהחלשת הכח הייצוגי".

הפלס טוען שגם רשימת יהדות התורה הספיקה בקדנציה האחרונה להתרחק משורשיה ומטרותיה. אגודת ישראל ההסטורית נבנתה במתכונת של "וייעשו כולם אגודה אחת", שבה אף חוג חרדי אינו מונע את זכות הקיום של זולתו ואת חובתו הבסיסית לנהוג ע"פ דרך רבותיו, נהרא נהרא ופשטיה. "עתה נשבר כלל-יסוד זה לרסיסים", כותב הפלס', בגלל "ליבוי שנאת-חינם ומסע רדיפה שלא היה כמותו,המכוון כלפי ציבור גדול ואיכותי של רבנן ותלמידיהון", מה שלטענת העתון נעשה מתוך גושפנקא של המפלגה, "חלקה בהתנהלות זדוניתבקום-ועשה וחלקה האחר בהסכמה כפויה שבשתיקה מתוך פחדומורא".

מצד שני, מאשים העתון, המאבקים נגד גזירת הגיוס הפכו לנושאים "שקופים" מבחינתה של המפלגה, שנקטה "גישה נאיבית ומפוייסת שמבטאת רשלנות פושעת, אם לא למעלה מכך. אם נוסיף על כך את המידע המדאיג אודות כל מיני הידברויות ופשרות שנרקמו בחשאי, אולי לא בתמיכת כל נציגי המפלגה אבל לפחות ע"י כמה מבין אלה שנבחרו לייצג את עולם התורה והחסידות - הרי שהגענו למצב עגום ומדכדך שבו 'האורב יושב בבית והסכנה מבפנים היא לא פחות חמורה ואולי עוד יותר חמורה מאשר מצד החילוניים מבחוץ".

במפלגות החרדיות הגדולות, ש"ס ויהדות התורה, מתייחסים לפלג הירושלמי במעין גיחוך, ולא מעוניינים להתייחס לנתונים.