התעודה שנעטפה בגוויל ספר תורה

קצין נאצי נכנס לבית כנסת בליטא בתקופת השואה, וגזר באכזריות חתיכה מספר תורה עתיק, כדי שתשמש עטיפת מגן לתעודת הקצין שנשא ● לימים, הוא חלק את סודו הכמוס עם בנו, פוליטיקאי בכיר בגרמניה, שהחליט להחזיר את הגוויל הקדוש ליהודים: "כל מה שאמרו שעשו ליהודים זה נכון"

זהו סיפור מופלא על גוויל של ספר תורה בן 400 שנה, שבמשך למעלה מ- 60 שנה שימש כעטיפה של תעודת קצין נאצי, עד שב"ה הגיע לידיים יהודיות, ומצא את מנוחתו בארץ ישראל, בידיו הנאמנות של הרב דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק. איך הוא התגלגל ארצה? קראו את סיפורו המרתק.

לפני כשש שנים נסע ראש מועצת גליל תחתון, מוטי דותן, דור שני לניצולי שואה, לטקס לציון 25 שנות ברית ערים תאומות עם מחוז הנובר שבגרמניה. האירוע נערך עם כל כללי הטקס האירופאים. המכובדים הגיעו לטירה ישנה, ותוך כדי קוקטייל שאפשר לכולם לפטפט בנעימים, קיבל לידיו דותן מעטפה עבה ועליה כרטיס ביקור של חבר פרלמנט בממשלת גרמניה, דור שני לקצינים הנאצים ימח שמם.   

"למועצה שלנו יש ברית ערים תאומות עם מחוז הנובר בגרמניה", סיפר השבוע דותן בראיון לאתי דור-נחום מ'הידברות'. "זאת הברית הכי ותיקה בארץ בין רשות מקומית בארץ לאחת הערים שבגרמניה. לפני שש שנים הזמינו אות לציין 25 שנים לברית. עמדתי בראש המשלחת וכשהגענו לשם הם עשו טקס מאוד גדול בטירה עתיקה, ובנוכחות כ- 300 מוזמנים בהם גם חברי פרלמנט מגרמניה ועוד אנשים מכובדים".

 "כמו כל הסובבים, גם אני דיברתי עם המוזמנים, הסתובבתי ביניהם, בהמתנה עד לטקס. לפתע ניגש אליי בחור ונתן לי מעטפה עם כרטיס ביקור. מאחר שהיית עסוק באנשים שבאו ללחוץ את ידי, לא מיהרתי לפתוח אותה, ומיד הכנסתי אותה לכיס. הרגשתי שזה משהו קצת קשוח, ואני מודה שהסתקרנתי, אם כי חשבתי שזאת תרומה. באיזשהו שלב זזתי הצידה, פתחתי את המעטפה וראיתי תעודה של קצין נאצי עטופה בגוויל של ספר תורה.

על גבי כרטיס הביקור הופיע שמו של חבר הפרלמנט בממשלה הגרמנית -  דטלב הרציוג. כמובן שרציתי לחפש אותו, וכשמצאתי אותו בין האנשים אמרתי לו שאנחנו חייבים לדבר. הוא ניסה לדחות אותי ליום אחר, אבל התעקשתי שזה חשוב ביותר. אני זוכר היטב את השיחה בינינו. יצאנו החוצה והתחלתי ללחוץ עליו להוציא מידע, מאיפה זה הגיע? הוא חשש שהטקס יתחיל אבל הרגעתי אותו שאני חתן האירוע, ולא יתחילו בלעדי".
 
פרשת התוכחה 

"בשיחה שנמשכה חצי שעה, הוא סיפר לי שכמה חודשים לפני האירוע אביו מת, אחרי שנתיים בהן הוא היה חולה. הבן נהג לבקר אותו אחת לחודש, וכמה שבועות לפני מותו, אביו אמר לו שהוא שמע על הברית עם הרשות בישראל, ועל כן הוא רוצה לספר לו סוד ששמר 60 שנה".

הקצין הנאצי לשעבר החל בווידוי המצמרר: "תדע שכל מה שאמרו שעשו ליהודים זה נכון. חשוב שתדע שאני השתתפתי בזה. הייתי טייס, ובסוף המלחמה אחרי שהשמידו את חיל האוויר שלנו, צירפו אותנו לכוחות חי"ר והתפקיד שלנו היה לחזור אחורה להשמיד כל זכר של העם היהודי. אותי שלחו לליטא. איפה שראינו בית כנסת או בית יהודי הרסנו והשמדנו. כשהגענו לבית כנסת שרפנו אותו, וכשעמדנו בחוץ  התחיל לרדת גשם, ואני פחדתי על תעודת הקצין שלי, שמא תיהרס מהמים. זכרתי שהספר הקדוש של היהודים עשוי באיכות טובה, אז רצתי פנימה, גזרתי חתיכה ועטפתי את תעודת הקצין. עכשיו תיתן את זה ליהודים שאיתם יש קשר".

כשדותן שמע את הסיפור הוא הוכה הלם: "אספתי את חברי המשלחת והראיתי להם הגוויל שנלקח מספר דברים פרק כ', פרשת התוכחה ועליו כתוב: "ומצוק אשר הציק לך אויבך". ואני תמה, האם זה מקרי? איך ייתכן שמכל הספר תורה שנשרף הוא לקח דווקא את הפרשה הזאת?"

"אחרי שהגעתי ארצה דבר ראשון באתי לאבי, ניצול שואה בעצמו, וסיפרתי לו על המפגש. בעקבות המקרה הזה, אבי בן 93, שהמעיט לדבר על מה שעבר בשואה, החל לספר ולפני 3 שנים הוצאנו ספר שמתאר את ילדותו. זאת בהחלט הייתה סגרת מעגל, כיוון שאבי החל לדבר בעקבות חשיפת התעודה של הקצין".

בשלב הבא, החליט דותן שהוא מוסר את הגוויל ליד ושם, אולם טלפון מהרב דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק, שינה את התמונה. "הרב גרוסמן שמע על הגוויל וביקש לראותו", נזכר דותן, "כשהוא ראה את הגוויל הוא התחיל לבכות. הרב ביקש שאשאיר לו העדות לצורך הקמת מוזיאון לילדים שנרצחו בשואה, וכך עשיתי, כאשר לי עשו עותק שנאמן למקור.  עד היום התעודה הזאת צמודה אליי, היא נמצאת באוטו, ובכל פעם שאני מספר את הסיפור על פרשת התוכחה אנשים בהלם".

לפני יום השואה נוהג דותן להרצאות בפני תלמידים, ולספר את סיפורו של הגוויל, כמשל לעדות הניצחת של עם ישראל, וכתשובה למכחישי השואה. "בדיקת אותיות מוכיחה שספר התורה שנשרף הוא מלפני 400 שנה", אומר דותן, "אבי אמר לי דבר מדהים: 'אין אף אומה שיש לה את היסוד של עם ישראל, שלו יש ספר תורה נצחי. הרי אותו ספר שנכתב במעמד הר סיני זה בדיוק הספר שנכתב לפני 400 שנה".

דותן מסכם ואומר: "זאת הוכחה ניצחת לכל מכחישי שואה, וחשוב שנזכור שתורת ישראל היא אותה תורה מלפני אלפי שנים, שכל מהותה היא אהבה בין אדם לחברו. אם נקיים את זה לא יתרחשו עלינו פורענויות".