מדינת סדום: "המתת חסד" בישראל

"כי אין יראת ה' במקום הזה - והרגוני" ● בית משפט השלום בתל אביב התיר להפחית את ההנשמה לחולה ALS באופן שיביא למותו הוודאי ● ההחלטה התקבלה לאחר קבלת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, שציין כי אין מדובר בחולה הנוטה למות ● ח"כ פרוש: "זו מדינה שמתקדמת לסדום"

תקדים מסוכן: בית המשפט - לאחר קבלת חוות דעת משפטית מהיועץ המשפטי לממשלה - נעתר חלקית לבקשת חולה ניוון שרירים סופני, לנתקו ממכונת ההנשמה אליה מחובר. על פי פסק הדין, בתנאים שהציבו, תבוצע הפחתה הדרגתית של קצב ההנשמה, כך שהמכונה לא תנותק אך לא תספק חמצן מספיק לחולה ובכך תביא למותו.

לפני כשבועיים, השופט רחמים כהן מבית משפט השלום בתל אביב, לאחר קבלת חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אישר פסק דין, המאשר הסכמות בין הצדדים להיענות לבקשתו של חולה ALS (מחלת ניוון שרירים סופנית) הנוטה למות, לנתקו ממכשירים ובכך לגרום למותו.

היועמ"ש הגיש לאחרונה את עמדתו בהליך, שהתברר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בעניינו של חולה ALS, שביקש כי יתאפשר לו להתנתק ממכונת ההנשמה. החולה, שסבל מזה שנים ממחלת ניוון שרירים סופנית הידועה בשם "ALS", הביע את בקשתו המפורשת להתנתק ממכונת ההנשמה אליה הוא מחובר. הבקשה נתמכה בתצהיר ובאמצעות חוות דעת רפואיות.

היועץ המשפטי לממשלה הצביע על הקושי בגיבוש עמדה במקרים כגון דא, המערבים שאלות מורכבות של משפט, מוסר ודת. בענייננו, המבקש אינו עונה להגדרת "החולה הנוטה למות", כפי שזו קבועה בחוק, שכן תוחלת חייו עולה על ששה חודשים, כל עוד הוא מחובר למכונת ההנשמה. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי גם בהנחה שלא חל חוק זכויות החולה, יש לפעול בהשראתו של חוק החולה הנוטה למות.

בעמדתו, ציין היועץ המשפטי לממשלה, כי חוק החולה הנוטה למות מבקש ליצור איזון זהיר, בין ערך קדושת החיים לבין הערך של אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים. כפועל יוצא, יוצר החוק הבחנה בין פעולה אקטיבית, המביאה למותו של אדם, לבין פעולה פסיבית, מחדל (או הימנעות מטיפול רפואי), מחדל שיש בו כדי להביא לכך שהמחלה תגבר על האדם ותכריע אותו. החוק קובע, כי פעולה אקטיבית היא אסורה, בעוד שמחדל ממתן טיפול רפואי יכול שלא יהיה אסור.

בהתאם לכך, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי אין מניעה משפטית בנסיבות המקרה המיוחדות, לכך שהחולה ימשיך להיות מחובר כל העת למכונת הנשמה, אך בה בעת, תבוצע הפחתה הדרגתית של קצב ההנשמה ושל ריכוז החמצן עד ל-21% (שהוא הריכוז של החמצן באוויר הרגיל). כך לא יתבצע ניתוק ממכונת הנשמה, ובה בעת לא ייכפה על המבקש טיפול רפואי, שהוא אינו מעוניין בו.

את עמדתו בחר היועץ המשפטי לממשלה לסיים בדברים הבאים: "קשה היא כקריעת ים סוף מלאכתו של בית המשפט במקרים מעין אלו. מי חכם וידע כיצד יש לנהוג ומהי הדרך הנכונה בה יש לילך".

"ביקשנו למצוא איזון ראוי, במסלול אותו היתווה המחוקק, בשאלה הקשה מכל: "מי יחיה ומי ימות... מי ישלו ומי יתיסר". ולוואי ולא היינו צריכים להידרש להכרעות קשות מעין אלו".

לאור חוות הדעת, פסק השופט רחמים כהן מבית משפט השלום בתל אביב: "ניתן בזאת פסק דין הצהרתי לפיו, הרופא שיבצע את ההליך יהיה רשאי לנקוט בפעולות הבאות: א. על הרופא שיבצע את ההליך לוודא מעל לכל ספק סביר, שהמבקש נחודש בדעתו, רק אם ישיב בחיוב וכי רצונו בכך, ניתן יהיה להיעתר לרצונו. ב. לבצע הפחתה הדרגתית של קצב ההנשמה, עד למינימום, תוך מתן סדציה פליאטיבית. ג. להימנע מניטור של ריוויון החמצן בדם, רצת הגזים בדם והאלקטרוליטים. ד. התהליך יתועד כראוי, בהתאם לנהלים הרפואיים".

סערה בעקבות פרסום החלטת בית המשפט, שהכריע לאחר קבלת חוות דעת משפטית מהיועץ המשפטי לממשלה, להיעתר חלקית לבקשת חולה ניוון שרירים סופני, לנתקו ממכונת ההנשמה אליה מחובר. על פי פסק הדין, בתנאים שהציבו, תבוצע הפחתה הדרגתית של קצב ההנשמה, כך שהמכונה לא תנותק אך לא תספק חמצן מספיק לחולה ובכך תביא למותו.

בשיחה עם 'בחדרי חרדים' אומר ח"כ מאיר פרוש: "מדובר בהחלטה שערורייתית ומקוממת של בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה, כאשר לרופא ניתן תפקיד לרפא ואין לו רשות להמית".

לדברי פרוש, "מדובר על חציית גבול ואיבוד ערך קדושת החיים, שהינה ערך עליון עבור העם היהודי בכל הדורות. זו מדינה שמתקדמת לסדום".