האם אשתו של רבי נחמן הלכה עם פאה?

למנהיג חסידות ברסלב, הגאון הצדיק מוהרא"ש שליט"א, מגיעות גם שאלות קנטרניות ● והפעם: אשה שידעה היטב את דעתו של מוהרא"ש אודות העדיפות שיש בכיסוי ראש של פאה, ניסתה "לברר" האם אשתו של רבי נחמן מברסלב כיסתה את ראשה בפאה ● כיצד ענה לה מוהרא"ש?

באתר 'ברסלב סיטי' יש הזדמנות נדירה: הגולשים יכולים להפנות שאלות אל הגאון הצדיק מוהרא"ש שליט"א, ולקבל תשובות מלאות שנכתבו ע"י הצדיק בעצמו. כידוע, עד כה כבר יצאו עשרות כרכים מהסידרה "אשר בנחל" המכילה את מכתבי מוהרא"ש לאורך כל השנים.

עם זאת, ישנם גם גולשים המנצלים זאת על מנת לקנטר. הגולשת 'זהבית' ניסתה להקשות על מוהרא"ש, הידוע בדעתו התקיפה כי עדיף פאה על מטפחת, בשאלה "האם אשתו של רבי נחמן הלכה עם פאה"? התשובה לכאורה ברורה, כאשר ידוע שאשתו כיסתה את ראשה במטפחת.

וכך היא שואלת: "התחתנתי ברוך ה' לפני כחודשיים, ואני הולכת עם מטפחת ומשאירה בחוץ פוני של שתי אצבעות משום שקשה לי מאוד לכסות ממש הכל. אני ובעלי ברסלבים, ותמיד הייתי נגד חבישת פאה, למרות שבביתי נוהגות אחיותיי ללכת עם פאה".

"אני ספרדייה", היא ממשיכה, "והתחלתי לבדוק את עניין מעלת הפאה למרות שבעלי ממש מתנגד לזה וחושב שזאת פריצות אפילו אם זאת פאה צנועה. מה עליי לעשות בנידון? ובהזדמנות הזאת רציתי לשאול: האם אשתו של רבנו נחמן מברסלב הייתה הולכת עם פאה?"

מוהרא"ש ענה תשובה נפלאה:

"בעזה"י, יום ג' לסדר וישלח י' כסליו ה'תשע"ה.
שלום רב אל זהבית תחי',
לנכון קבלתי את מכתבך.

אשריכם ואשרי חלקכם שאת ובעלך זכיתם להתקרב אל רביז"ל, אשר אין לתאר ואין לשער גודל הזכות הזו, ורביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן קע"ז) שראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולת השם יתברך ראוי לכם לסמוך עליי, כי אני יודע מגדולתו יתברך, והזכיר אז הפסוק (תהלים קל"ה ה') "כי אני ידעתי כי גדול הוי"ה" וגו'. גם ראוי לכם לשמוח בי מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה; ואמרו אנשי שלומינו היקרים אם לא שמחים עם רביז"ל, זה סימן של פגם אמונת חכמים.

בענין פאה נכרית וכו', את צריכה לדעת אף שיש הרבה שאוסרים, עם כל זאת יש הרבה שמתירים, אפילו בין חכמי הספרדים יש המון מתירים ללכת עם פאה נוכרית, כמו רבי שלום משאש זצ"ל שכתב בשו"ת שמש ומגן (חלק ב' אבן העזר סימן ט"ז): "רבני ודייני הספרדים ואבות בתי הדין בארץ ובחוץ לארץ, כולם נשיהם יוצאות בפאה נכרית, ורק מעט מזעיר מהאברכים הספרדים של היום, או מחמת עניים או מחמת תמימותם, קיימו "ויאמר לאוסרים ה' עמכם" ונמנעו מזה, ומובטחני שעוד זמן גם הם יפקחו עיניהם ודעתם ויחזרו ללבוש פאה נכרית"; עיין שם.

הגאון הספרדי רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל, בעל "עין משפט" על הש"ס, בספרו "שלטי הגבורים" על הרי"ף (שבת כ"ט: מדפי הרי"ף) התיר לבישת פאה נכרית לנשים נשואות, וכתב ששיער תלוש אינו ערווה, ואין בו משום פריעת ראש: "שיער המכסה שערה אין כאן משום שיער באשה ערווה וגם לא משום פרועת ראש וכו', לא שנא שערות דידה לא שנא שערות של חברתה, כל עוד דעבידי לכיסוי השיער והן תלושות, אף על פי דקישוט הוא לה כדי שתראה בעלת שיער, אין בכך כלום ושפיר דמי". עיין שם.

וכן הרב שלום דב בער וולפא נ"י חיבר ספר "לקט שכחת הפאה" ובו מבאר דעתו של האדמו"ר מחב"ד זי"ע, שהקפיד מאוד מאוד שכל נשות חסידות חב"ד ילבישו דווקא פאה נכרית.

והענין הוא כי אי אפשר לתאר ולשער את חומרת העניין של אשה שהולכת בגילוי שער וכו', אפילו אצבע או שתי אצבעות וכו', שזה עוון חמור מאוד מאוד, וחכמינו הקדושים אמרו (כתובות ע"ב.) אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש וכו', וזה דת יהודית וכו', ואשה שמפרה את זה מגיע לה גט ויוצאת בלא כתובה. ולכן צריכים מאוד מאוד להקפיד על דבר זה, כי הזוהר הקדוש (נשא קכ"ה) מקלל את האישה והבית איפה שרואים את שערות האישה בחוץ, ואל תסתכלי שיש נשים קלות דעת שלא מקפידות על זה וכו', הן סתם חצופות ומתנהגות נגד ההלכה, ולא יאבה הקדוש ברוך הוא לסלוח להן, אפילו לפי אלו הפוסקים שהתירו שאשה תלך בפאה זה לאשה שעושה קרחת לגמרי, וכדי שלא תתבייש הולכת עם פאה וכו', אבל גם בפאה צריכים את הצניעות, לא כמו שהתחילו ללכת עם פאה ארוכה למטה מהכתפיים וכו', שהאשה נראית כמו שדה וכו', ולכן מאוד מאוד צריכים להקפיד שלא ילכו עם פאה ארוכה אלא רק עד הכתפיים, כי זה מגעיל וכו', וגועל נפש שאשה תסתובב עם פאה ארוכה עד אמצע הגב, שזה היפך הצניעות לגמרי.

את כותבת שאת הולכת עם שערות פוני בגילוי וכו', ולכן עליי להעתיק לך מה שכתוב בזוהר (נשא קכ"ה:) תונבא ליתי [קללה תבוא] על ההוא בר נש [על אדם] דשבק לאנתתיה [שמרשה לאשתו] דתתחזי משערה דרישה לבר [שיהיו השערות של הראש מגולות ויראו אותן בחוץ], ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא [וזה אחד מהיסודות של צניעות של בית יהודי]. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר [ואשה שמגלה את שערות ראשה לחוץ] לאתתקנא ביה [ליפות את עצמה בזה] גרים מסכנותא לביתא [גורמת עניות לבית] וגורמת לבנהא דלא יתחשבון בדרא [וגורמת שהילדים לא יהיו מוצלחים, ולא יהיו חשובים בדור] וגרים מלה אחרא דשריא בביתא [וגורמת שהסטרא אחרא והחיצונים ישרו בבית, שהם מביאים מריבות]. מאן גרים דא? [מי גורמת כל הצרות האלו?] ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר [השערות של האשה שרואים בחוץ].

ומה בביתא האי [ואם כל הקללות האלו מדוברות כשהאשה הולכת מגולת שערות בבית] כל שכן בשוקא [על אחת כמה וכמה כשיוצאת בחוץ בגילוי שער, היא גורמת לעצמה ולבעלה ולהילדים צרות משונות] וכל שכן חציפותא אחרא [על אחת כמה וכמה כשהאשה הולכת בחציפות אחרת, היינו שמסתובבת על הרחוב בבגדים צמודים ושקופים וכו' כדי לגרות גברים, הרי בזה גורמת שהחיצונים יתאחזו בה], ולכן אשרי האישה שזוכה לגלח לגמרי את שערות ראשה כאשר רוב רובן של הנשים החרדיות עושות תגלחת לגמרי, ובשביל שלא יתביישו יש שהולכות עם פאה, ויש שהולכות עם מטפחת, אבל שיראו את שערות ראשן בחוץ אפילו אצבע או שתי אצבעות זו פריצות גדולה.

לפני מאתיים שנה הלכו רק עם מטפחת, ובוודאי גם הרבנית סאסיא ע"ה אשת רביז"ל הלכה ככה.

הקדוש ברוך הוא יעזור שאת ובעלך תהיו שמחים ועליזים, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד", מסיים מוהרא"ש את מכתבו הנפלא.