האלמנה קיבלה מענק מנדיב חרדי

קידוש ה': נדבן חרדי העניק עשרים אלף ש"ח לאלמנת השוטר הדרוזי שנהרג בבית הכנסת "בני תורה" בשכונת הר נוף, במחווה מרגשת על תרומתו להצלת חיים ● התרומה ניתנה בעילום שם, ואביה של האלמנה אמר בתגובה: "נעשה הכל בשביל לגלות מי נתן את הכסף. ראשי העדה רוצים להודות לו אישית"

המיליארדר החרדי השוויצרי אדי גאסט - שביקש בתחילה להישאר בעילום שם, אך שמו נחשף בתקשורת - העניק השבוע באמצעות בא כוחו, עו"ד מרדכי ציבין, מענק כספי של 20,000 ש"ח לאלמנת השוטר הדרוזי, זידאן סייף ז"ל, שנפל בקרב מול המחבלים שביצעו את הטבח בבית הכנסת 'בני תורה' בשכונת הר נוף.

בנוסף, הצהיר גאסט כי "אם חס וחלילה יהיו פיגועים נוספים, הוא יעניק פרסים כספיים למצילי חיים".

אלמנת השוטר אמרה: "אני מאוד מאוד מודה לתורם. ראשי העדה הדרוזית והמשפחה רוצים לפגוש אותו ולהגיד לו תודה. חבל שהוא לא מגלה את השם שלו וגם עורך דין ציבין לא רוצה לגלות את השם שלו".

"אני סטודנטית, אין לי מקורות הכנסה ואת כל הפרנסה היה מביא בעלי זידאן ז"ל. הוא רצה שאני אלמד. אני מאוד התרגשתי, לא רק מהסכום אלא גם מהמחשבה של האיש הצדיק הזה שעשה כזה דבר טוב", אמרה האלמנה.

"זה מוכיח עוד פעם על הקשר העמוק בין העדה הדרוזית לעם היהודי והדם של בעלי מוכיח עוד יותר כמה אנחנו קשורים למדינה. אם יהיו עוד אנשים שיעצרו מעשי טרור כמו בעלי ז"ל, אני מקווה שגם הם יקבלו פרס", הוסיפה.

אביה של האלמנה, אחמד טרודי, אמר: "התרומה גרמה התרגשות גדולה לאלמנה, למשפחה והמון אנשים מקרב העדה. אין לי את המילים בשביל להגיד תודה מרוב התרגשות.

"זה יעזור לבת שלי כלכלית שהיא מאוד צריכה וזה גם נותן לנו תמיכה נפשית והאיש הנפלא שנתן את הכסף גורם עוד יותר להרגיש שאנחנו עם אחד ושמעשה הגבורה והחיים של זידאן הלכו למשהו הכי חשוב שיש בעולם להציל חיי בני אדם וזה נותן לנו קצת נחמה. אנחנו נעשה הכל בשביל לגלות מי נתן את הכסף, כי ראשי העדה רוצים להודות לו אישית".

"אני דואג מאוד מאיפה יהיה לבת שלי האלמנה כסף בשביל לחיות. עכשיו החיים ממשיכים כולם ישכחו שזידאן מסר את נפשו להציל יהודים והבת שלי תצטרך כסף בשביל לאכול ומאיפה יהיה לה ואני לא יודע מאיפה יהיה לה אז היא תהיה פעמיים מסכנה".

אביו של השוטר הדרוזי אמר בתגובה: "אחי, ריאד סייף ז"ל, דודו של בני, נהרג במלחמת לבנון הראשונה. הוא היה לוחם בגדוד 299 חטיבה 300 בצפון. זה יפה שהמון יהודים באו ללוויה, אבל מהר מאוד כולם שכחו והאלמנה נשארה מסכנה. אני אח שכול והפכתי עכשיו להיות אבא שכול".

ציבין תרם אף הוא סכום צנוע והסביר: "לאחר שהכרתי מקרוב את המשפחה, התרשמתי מאוד מאיכויותיה ומתרומתם הגדולה לבטחון ישראל כמשפחה ששכלה אחד מבניה והאחר נפצע ונותר נכה. כשראיתי את מצוקתה של האלמנה אשר מטה לחמה נשבר, אך טבעי הוא שגם אני אתרום".