כשר ויקר
כשמונים אחוזים מהציבור בישראל, מדווחים כי הם שומרים כשרות בביתם. מסתבר כי העובדה הזאת מייקרת לנו את המזון, ובימים אלה שוקדים במשרד האוצר על תוכנית מקיפה להוזלת הכשרות ● האם אפשר להפחית בעלויות מבלי לפגוע בכשרות? ומי גוזר את הקופון הכי שמן מרווחי הכשרות?
שנת השמיטה מהווה מקור פרנסה ליהודים לא מעטים, שמשתכרים בשנה זו את משכורתם לשבע שנים. הרווחים העצומים האלה באים על חשבון הצרכן הקטן, שקונה "אוצר בית דין" או "יבול נכרי" במחירים מופקעים להחריד.
לאחרונה אף פרסמנו וידאו מהגאון רבי עובדיה יוסף, שאמר לנכדו כי כדאי לו לקנות יבול "היתר מכירה" וחבל לו להשחית את כספו על יוקר הפירות והירקות בשנת השמיטה.
מיקי ניהל במשך שתי שמיטות את מערך סחר הפירות והירקות בהשגחת הרב לנדא, אחד ממותגי הכשרות המובילים בארץ. הוא ראה איך התעודה מביאה יחד איתה התייקרות כמעט אסטרונומית בשנת השמיטה, שהחלה שוב לפני מעט יותר מחודשיים. "ניהלתי לרב לנדאו את השמיטה במשך שנתיים. היינו קונים בעזה עגבנייה בשקל לקילו והייתי מכתיב להם מחיר מכירה של שש שקל קילו", סיפר. "שאלתי את הרב: 'סטטיסטית אתם האוכלוסייה הכי ענייה בארץ, למה אתם מוכרים את זה בשש?' הוא ענה לי שהוא ממלא את הקופה פעם בשבע שנים, וזה מייקר".
אלא שגם בשנים כתיקונן, רכיב הכשרות מייקר לנו את המזון. ישנו פער של 20-25% בעלות המוצרים הכשרים המיובאים ובעלות המוצרים הלא כשרים המיובאים. במוצרים המיובאים לארץ ללא כשרות, לדוגמא במוצרי הפסטה, בשמנים וברטבים - רמות המחירים זולות משמעותית.
לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה לפני שנתיים, 76% מהיהודים בארץ דיווחו כי הם שומרים על כשרות. ומה המחיר? נתוני משרד האוצר גילו שכשרות הרבנות הראשית מגיעה לכ-30% מעלות הגבינות המיובאות, ועד 40% מעלות הבשר. בכשרויות הפרטיות, אומר רונן גמאני, לשעבר מנכ"ל אחד הבד"צים, המחיר גבוה בהרבה: "מדובר בדרך כלל על קהלים סגורים שמוכנים לשלם מחירים יותר יקרים, לכן גם היצרנים וכל שרשרת האספקה מנצלת את זה ואוטומטית מעלה את המחירים".
אחת הסיבות ליוקר הכשרות בבשר היא המשלחות היקרות של שוחטים ובודקים. את המשלחות מטיסה הרבנות מהארץ על חשבון היבואנים בעיקר למדינות דרום אמריקה, במקום להסתמך על משגיחים מקומיים. סגן שר הדתות, אלי בן דהן, הסביר שדווקא במדינות עתירות בבשר חסרים שוחטים. "במדינות בהן מדינת ישראל שוחטת ויש להם הסכמים, כמות השוחטים היא קטנה מאוד", אמר בן דהן, "היא לא מסוגלת לעמוד בדרישות של מדינת ישראל, של הכמויות שאנחנו מביאים".
ועדה שמינה בן דהן להוזלת מחירי הכשרות פרסמה את מסקנותיה כבר לפני כחצי שנה, אבל הן נגעו בעיקר ליבוא החלב. "פער המחיר המשמעותי, כפי שהאוצר הביא לידיעתי, קיים אך ורק במוצרים שמבוססים על חלב ניגר ומיוצרים בחוץ לארץ", סיפר זיו מאור מהרבנות הראשית.
לדבריו, "הרבנות הראשית שוקדת בימים האלה על פתרון שמצד אחד לא יפגע בתוקף ההלכתי של ציון הכשרות שאנחנו נותנים למוצר, ומצד שני יאפשר להוזיל הוזלה משמעותית את המחיר של מוצרים של חלב ניגר המיוצרים בחוץ לארץ". הפתרון המדובר הוא הצבת מצלמות במחלבות, הפעם במזרח אירופה, מה שיחסוך משגיחים רבים. גורמים ברבנות מספרים שהרב הראשי, דוד לאו, אמר שיסכים להצעה, אבל היא עוד דורשת את אישור מועצת הרבנות.
גם בOU, מערך הכשרות הגדול בעולם, הודפים את הטענות כי זהו מרכיב שמייקר את המוצר באופן משמעותי. הרב אבי ברמן, מנכ"ל הארגון בישראל, מציע להתייחס לחותמת כאל מקדם שיווקי. "יש חברות כמו חברות מכוניות באסיה וחברות של שולחנות וכיסאות שאנחנו מקבלים מהם מיילים 'אנחנו רוצים להשיג את ההכשר של ה-OU איך אנחנו יכולים לעשות את זה?'", סיפר הרב ברמן. "לא שייך לתת הכשר לשולחן או למכונית, והם מתבאסים. כשרות זה אחד הדברים שמקדמים אותם", אמר.
במשרד האוצר סימנו את הכשרות כגורם ביוקר המזון בישראל, ובימים אלה שוקדים על תוכנית מקיפה להוזלת הכשרות. על הכוונת נמצאת הרבנות הראשית שנתפסת כגוף ריכוזי בתחום, ולכן לא מטפלת ביעילות בעלויות מיותרות המגולגלות על הקונים. בנוסף, באוצר עובדים על הקמת מסד נתונים מלא שישקף לצרכן כמה בדיוק הוא משלם עבור איזו כשרות בכל מוצר - ולבחור בעצמו.
26/11/2014 10:10