היהדות החרדית נגד חוק הגיור

התבטאויות קשות מצד חברי הכנסת החרדיים נגד חוק הגיור ● ח"כ הרב גפני: "לכל חברה ומועדון בעולם צריך יותר קריטריונים מאשר קבעו כאן בנושא הגיור. הממשלה הזו הפכה את הנושא של עם ישראל לדבר סחיר פוליטית" ● ח"כ הרב דרעי: "החלטת הממשלה פוגעת בראש ובראשונה במתגיירים שבתי דין רבים בארץ ובעולם לא יכירו ביהדותם"

מליאת הכנסת אישרה השבוע בקריאה ראשונה את "חוק הגיור" של ח"כ אלעזר שטרן ("התנועה"), המסדיר לראשונה בחקיקה מאז קום המדינה את נושא הגיור במדינת ישראל. 28 ח"כים הצביעו בעד החוק, 16 התנגדו. החוק מבוסס בין היתר גם על תוכנית של ארגון רבני "צהר" בתחום הגיור, לאחר שרק לפני שבועיים קודמה תוכנית נוספת של הארגון, בתחום הכשרות.

על פי הצעת החוק יוכלו רבני ערים, שיעמדו בקריטריונים הלכתיים שיקבעו, להקים בתי דין לגיור. כמו כן קובע החוק, כי אזורי הרישום יפתחו וכל אדם שחפץ להתגייר יוכל לבחור את בית הדין בו יבצע את תהליך הגיור, ללא קשר למקום מגוריו. ניסוח החוק נעשה בשיתוף פעולה בין ח"כ שטרן לבין המשרד לשירותי דת, כאשר הוסכם שהסעיפים אשר היו במחלוקות יידונו במהלך ההכנה לקריאה שנייה ושלישית.

"ישנם כיום בישראל כמאה אלף צעירים לפני גיל נישואין שאינם יהודים. זה אומר שאין בעיה של מאה אלף אלא בעיה של 150 או 180 אלף, אם לוקחים בחשבון את אלו שמתחתנים איתם. ולצערי, אין להם פתרונות במוסד הדתי של מדינת ישראל", אמר שטרן במליאה, "הבעיה הקשה יותר היא שהם התייאשו מלנסות להתגייר. פעם כולם רצו להתחתן רק עם יהודים, אבל היום זה השתנה, כי העולים הם חלק מאתנו ולכן ילדינו מתחתנים איתם".

הוא מתח ביקורת על המפלגות החרדיות שמתנגדות לחוק והביע "לחרדים אין בעיה עם נושא הגיור, הם מתחתנים לפני ספרי יוחסין ולא לפי תעודות זהות". לדבריו, "בשורה התחתונה, עשינו עד עכשיו את כל הניסיונות להידבר עם המשרד לשירותי דת ועם הרבנים הראשיים, ואני באמת מוכן לעשות הכל - אבל לא בכל מחיר. יש מחירים כבדים שכחברה ישראלית ויהודית אנחנו לא יכולים לשלם".

הח"כים החרדיים מוחים

ח“כ אלי ישי תקף את הצעת החוק במהלך הדיון במליאה וטען כי "מאז הקמת הממשלה יש תחרות מי פוגע יותר בערכים של העם היהודי. הקואליציה היא דורסנית בכל דבר של קדושה. זה לא שאנחנו נגד גיור, המגמה היא כן להקל ולסייע בכל דרך אפשרית, אבל רק בגיור אמיתי ולא בכל מי שרוצה להירשם במשרד הפנים".

הוא טען כי "אני לא מאמין שהיו מעיזים לחוקק חוק רפואי ללא התייעצות עם רופאים, אבל חוק כזה רגיש מעבירים ללא התייעצות עם רבנים. פה פורצים את כל הגדרות".

ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, הצדיק את החרדים שצמו עם קום המדינה, לאור הקמת הרבנות הראשית. "כשאני רואה את הממשלה הזו מעבירה חוקים שמטרתם היא לבולל את עם ישראל, אני אומר שצדקו אלה שהכריזו על יום צום כאשר הוקמה הרבנות הראשית. הוכח שהציונות הדתית שאמורה להיות גשר בין הדתיים לחילונים היא גשר להתבוללות", אמר אייכלר, "הציבור החרדי לא מאמין לכל הגרים המזויפים של היום. אתם חושבים שמערך הגיור במשרד ראש הממשלה באמת מגיירים? נצח ישראל לא ישקר, אתם תיעלמו והיהדות תישאר לנצח".

ח"כ פרוש הגיב: "היהדות החרדית בוחנת את נתניהו במבחן התוצאה, הממשלה בראשותו, אישרה הקלות בגיור שמובילות לקרע ופילוג בעם. אם נתניהו היה נחרץ, לא הייתה עוברת החלטת ממשלה כזו. הכל זה מס שפתיים".

ח"כ גפני הגיב: "אל סדרת ההרס שהממשלה הזו עושה בכל התחומים מצטרף נושא הגיור, כאשר לכל חברה ומועדון בעולם צריך יותר קריטריונים מאשר קבעו כאן בנושא הגיור. הממשלה הזו הפכה את הנושא של עם ישראל לדבר סחיר פוליטית והפוליטיקאים חושבים שיקבלו על כך מנדטים. בכל נושא במדינה כדי לקבל שירות ממשלתי, הדבר צריך להיעשות בעיר המגורים ורק פה שמדובר בתהליך דתי - איש הישר בעיניו יעשה. מדובר בהרס העם היהודי. המתגיירים שחלק ניכר מרבני ישראל בארץ ובעולם לא יכירו בגיוריהם, וייפגעו מכך, לא יסלחו לממשלה הזו על החלטתה. נפעל בעתיד בעז"ה לשנות את ההחלטה החמורה הזו".

גם ח"כ הרב אריה דרעי, יו"ר ש"ס, תקף בנחרצות את הצעתו של שטרן: האצבעות שהורמו היום בעד חוק הגיור ממשיכים את מדיניותה הרופסת של הממשלה בקלקול כל דבר הן בנושאים חברתיים והן בנושאי דת ומדינה. החלטת הממשלה פוגעת בראש ובראשונה במתגיירים שבתי דין רבים בארץ ובעולם לא יכירו ביהדותם. ממשלת ישראל מוליכה שולל את המתגיירים הללו, לא טובתם של המתגיירים מעניינת את הממשלה אלא הישרדותם של היושבים בה.

ח"כ יעקב ליצמן הגיב לאישור חוק הגיור ואמר כי "מדובר בפגיעה חמורה בצביונה היהודי של המדינה, באמצעות חוק גיור פסול ושערורייתי. ממשלת ישראל, ובראשם מפלגת הבית היהודי של בנט, רשמו היום הידרדרות נוראה ומבישה, שתכה גלים בעולם היהודי כולו".

"מתן אפשרות להתגייר ללא סמך הלכתי, כפי שהיה בכל הדורות – מהווה סטירת לחי למונח מדינה יהודית והופכת את הליך הגיור הישראלי לריק מתוכן ולא רלוונטי. היהדות החרדית תיאבק בהחלטה קשה זו ותביא לשינויה בכל דרך שהיא".

ב"צוהר" מברכים

מנגד, בארגון רבני ”צהר“ ברכו על העברת החוק. ”החוק יהווה מהפך בעולם הגיור ויאפשר לרבני הערים לגייר תוך שמירה על קשר אישי חם עם המתגיירים וחיבורם לקהילה, תוך שמירה על ההלכה היהודית“, אמרו בארגון, ”העברת החוק היא עוד שלב בתוכנית רבני צהר לרבנות ראשית מקרבת כהלכה באהבה“. ב“צהר“ קראו לחברי הכנסת לפעול לתיאום עם הרבנים הראשיים לקראת העברת החוק בקריאות הבאות.

במסגרת הצעתו של שטרן, יוקם גם מערך הגיור הממלכתי, שיהיה אחראי על בתי הדין לגיור ויפקח על תהליך הגיור בצבא. מערך הגיור יופקד על תהליך ההכנה והלימוד לקראת הגיור, וכן על הסדרת שירותי מילה, טבילה ורישום הנישואין של הגרים.

ראש מערך הגיור, ימונה על ידי הממשלה, לפי המלצת ועדת איתור. ראש המערך, יהיה מי שכשיר להתמנות כדיין או כרב עיר. רב מקומי, הוא רב עיר, רב יישוב או רב אזורי, שעבר בחינה בנושא גיור ומילה, או שהוא בעל כושר לכהן כדיין. רב מקומי או הרב הראשי לצה"ל, באישור ראש מערך הגיור, יוסמכו לקבוע מושב בית דין לגיור.

על פי הצעת החוק, בית דין לגיור, ידון במושב של שלושה דיינים. דיין גיור, ימונה בידי הממשלה. דיין גיור, יהיה מי שכשיר לכהן כדיין, רב עיר שעבר בחינה בנושא גיור ומילה, רב יישוב או רב אזורי הכשיר להתמנות כרב עיר ועבר בחינה בנושא גיור ומילה, וכן מי שהוסמך לרבנות ע"י הרבנות הראשית לישראל ועבר בחינה בנושא גיור ומילה.

בראש הרכב בית דין לגיור שיקבע הרב הראשי לצה"ל, יעמוד דיין גיור שיבחר ע"י ראש מערך הגיור. ולצידו ישבו שני רבנים צבאיים במילואים או בקבע, רבנים אשר הינם דייני גיור.