האם המשיח יבוא בשנת תשע"ה?

חשיפה ראשונית: לפי דברי הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל, בעל ה'תניא', שנת תשע"ה היא שנה מסוגלת לביאת המשיח ● את הדברים גילה הרב יוסף ברגר שליט"א, עורך העלון הפופולרי "פנינים" ● הסוד טמון בפסוק: "וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם"

מידי יום פוקד הרב יוסף ברגר שליט"א, עורך העלון הפופולרי "פנינים", את קברו של דוד המלך, ומלכי בית דוד, כששה מלכים נוספים הטמונים איתו. כך הוא עושה מספר חודשים.

את התפילות הוא מחלק בין שני מקומות. תחילה הוא הולך ל"היכל דוד המלך", שנבנה ע"י דוד המלך, שם נמצא ציון קברו של דוד המלך. במקום זה, כותבים הראשונים, הניח דוד המלך בחייו את ארון ברית האלו-הים, לאחר ששב מהפלישתים, ושם היה מונח הארון במשך 44 שנה, עד ששלמה המלך העלה אותו למקומו הראוי, בקודש הקודשים.

לאחר מכן הוא הולך לחלקת השדה שסמוכה לציון, אשר העידו גדולי ישראל כי שם טמונים דוד המלך וששת המלכים אשר איתו. באופן בלתי מוסבר, נפתח שם בולען גדול לפני כשלושה חודשים, והבולען הפלאי מגיע ממש עד פתח המערה אשר שם טמונים המלכים.

את הדברים מסביר הרב ברגר בהרחבה, לכל דורש ומבקש המגיע למקום.

לעיתים קרובות נושא הרב ברגר תפילה לבוראו, שיראה לו סימן טוב כי תפילתו רצויה לפניו, וכי אכן מקום זה הוא מקום קודש, אשר שם בחר ה' להצמיח את קרן דוד בביאת משיח צדקנו.

השבוע, ביום ראשון, התפלל הרב ברגר שעה ארוכה בחלקת השדה אשר בה קבורים המלכים, ונשא תפילה: "קום דוד מלכא משיחא... רחם בחסדך על עמך, צורנו, על ציון משכן כבודך זבול בית תפארתנו, בן דוד עבדך יבוא ויגאלנו, רוח אפינו משיח ה'", כתפילת בעל ה"בן איש חי" זצ"ל שחיבר שם.

לאחר שסיים הרב ברגר את תפילתו, רץ אליו אחד המתפללים במקום, ופניו מאירות: "היודע אתה מה שאמר בעל ה"תניא" זי"ע?" שאל אותו.

ומיד המשיך: "בעל ה"תניא" זי"ע, נכנס פעם לבית מדרשו וראה שם את אחד מתלמידיו לומד את הפרשה "פרשת פקודי" את הפסוק: וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם (שמות פרק לח' פסוק כח'). הרים בעל ה"תניא" את קולו ואמר: אוי! מתי כבר נזכה לזה! מתי כבר נראה את זה!"

"תלמידו של בעל התניא", הסביר אותו מתפלל, "הבין כי רבו לא מתכוון לאלף ושבע מאות וחמשה ושבעים כסף, אלא כוונתו לדבר נשגב יותר. הוא חשב וחשב ולא הבין, עד שהתנוצץ בדעתו כי רבו בעל התניא התכוון לזמן הקץ, סוף הגלות, והגאולה השלימה בביאת המשיח".

הכיצד?

הסביר אותו מתפלל: "ואת ה-אלף" פירושו ה' אלפים שנה, "ושבעה מאות וחמשה ושבעים", פירושו שנת תשע"ה – השנה ה"שבע מאות ושבעים וחמש" לאלף השישי ממנין בריאת העולם, אז נזכה ש"יהיה ווים לעמודים למשכן ה'..."

"ועל זה התאונן בעל התניא, "מתי כבר נזכה לזה..." האם נזכה לראות את רגע הגאולה, האם נראה את ביאת משיח צדקנו בשנת תשע"ה!" הסביר המתפלל האלמוני.
 
הרב ברגר היה המום למשמע ההסבר המופלא, וראה בזאת רמז כי תפילתו התקבלה. הוא פירסם את הדברים בעלונו, והוסיף כי בהמשך הדרך היתה לו הארה נוספת: הזדמן לידו פירוש "רבינו בחיי" על הפסוק (שמות ח, יט) "ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה".

"רבינו בחיי" מסביר שם מדוע כתובה המילה "פדת", חסר ללא וא"ו, והוא מפני שהפדות שנפדו עם ישראל בעת יציאת מצרים לא היתה שלימה, כי גאולת ישראל תהיה לעתיד לבוא ולא ביציאת מצרים! מכאן למד הרב ברגר כי האות ו' רומזת לזמן הגאולה.
 
ואז נזכר הרב בדברי רש"י בפרשת בחוקותי, על הפסוק (כו, מב): "וזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר". רש"י מבאר שם כי בחמשה מקומות נכתב השם יעקוב מלא ואליהו חסר (אליה) ללא האות ו'. ומדוע? כי יעקב אבינו נטל מאליהו את האות ו' כמשכון וכערבון עד שיבוא ויבשר את גאולת בניו.

"רואים אנו בשני מקומות", כותב הרב ברגר, "שהאות ו' רומזת לגאולה וביאת אליהו הנביא שיבשר את גאולת ישראל".

לפי זה ביאר הרב ברגר את "ווים לעמודים": האותיות ו' יחזרו מיעקב אבינו לאליהו הנביא, ואז יבשר אליהו הנביא את הגאולה...
 
הרב ברגר ציין כי הוא כותב זאת כהכנה לעם ישראל, לעורר אותם להוספה בתורה ומצוות על מנת להתכונן כראוי לביאת משיח צדקנו.