שלוש שנים להירצחו של רבי אלעזר אבוחצירא

שלוש שנות יתמות עברו על תושבי הדרום בפרט ותושבי הארץ בכלל, מאז רציחתו המזעזעת של המקובל הגאון רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל ● שיחה עם הרב דניאל מלכה, משמשו הקרוב של האדמו"ר, ועם הרב יוסף ישר, המספרים סיפורים מפעימים, עובדות והנהגות, ומופתים לרוב מבית מדרשו של ה'באבא אלעזר' ● מדוע לא נהג לקבל קהל ביום רביעי? ● מי האשה שנגלתה אליו בחדרו? ● והאם ישנם כאלו שברכת הצדיק לא תשפיע עליהם?

"ההשקעה בלימוד אצל רבינו זצ"ל הייתה ניכרת לאין שיעור", מספר מי ששימש בקודש בשנים האחרונות לחייו את האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל, הלא הוא הרב דניאל מלכה, בראיון ל'חדרי חרדים'.

התרגשות גדולה ניכרת על פניו של המשב"ק, בכל עת בה הוא מזכיר את שמו של רבינו זצ"ל, ואנו חשים היטב את כאבו הגדול על חסרונו של האדמו"ר, ששימש לו אישית כמורה דרך לעצה ולברכה בתוך שאר אלפי חסידיו. "אין לנו תמורתו... אמנם עברו שלוש שנים מהסתלקותו, אבל עדיין חסרונו מורגש מאד, בכל רגע מחיי, בכל שאלה, ניצבת בפני דמותו של האדמו"ר הקדוש שנסתלק מעמנו", אומר הרב מלכה.

• כמה זמן זכית להכיר את האדמו"ר זצ"ל?

"עשרים שנה הכרתי אותו, והייתי הולך להיוועץ עימו בכל נושא ועניין, אבל בעיקר בשנים האחרונות לחייו - אז זכיתי להתקרב אליו יותר ולשמש בקודש, שם זכיתי לראות הנהגות מיוחדות, וניסים וישועות שאי אפשר לתאר".

• כידוע, היה האדמו"ר מקבל קהל מידי יום, מה היו הנהגותיו המיוחדות עם הציבור?

"אצל רבינו זצ"ל זכינו לראות הנהגות מיוחדות בכל התחומים ובכל רגע, אחד מן הדברים הבולטים היה במידת החסד הגדולה שלו - כאשר היה עוזר רבות ליתומים ואלמנות, והכל מתן בסתר, היה נותן בלי שאף אחד יידע, הרבה פעמים כשרבינו זצ"ל היה עוזר כספית לנזקקים והיו ניגשים להודות לו, הוא היה אומר 'כשאתה אומר תודה תאמר לבורא עולם לא לי', היה לו כח נתינה לאין שיעור. גם מידת הנקיות בלטה ברבינו מאד, וזהו חלק מקדושתו הרבה, בנקיות שליוותה אותו תמיד.

"את חייו הקדיש לציבור, בפרט בקבלת הקהל שהייתה נמשכת במשך שעות עד לאור הבוקר, והיה שומע את צרותיהם של כלל ישראל ובוכה עימהם, רבינו לא היה ישן, לא ידע מה זה בכלל לישון, תורה וחסד, זה מה שהוא היה במהלך היום כולו, מיד שהיה גומר עם הקבלת קהל, היה הולך לעסוק בתורה, גם הזריזות המיוחדת שהייתה לו למצוות הייתה מעל הטבע".

"ארבעים וחמש שנה לא קמתי מהספר"

"כמה פעמים שמעתי את רבינו אומר 'אם תקראו את הפתקים שאני קורא כל יום, לא תוכלו לחיות מרוב הצרות שכתובות שם', והיה פעמים רבות בוכה כתינוק על צערן של כלל ישראל", מספר הרב מלכה.

"למרות שהיה מקבל את הציבור הבאים להתנות את צרותיהם בסבר פנים יפות, אך פעמים כשהיה צריך היה מתנהג בתקיפות רבה, אז היה ניתן לראות את מלכותו ומנהיגותו, ולא היה מוותר כלל - בעיקר בעניינים של קדושה וטהרה. כך גם במנהגיו ובדרכו בפרישות, היה נוהג בכל הכח ולא היה מתפשר על כך.

"זכיתי רבות לראות כמה ראייתו מגיעה עד לרחוק, וכשהיה מברך היה רואה האם בע"ה הזקוק ייוושע או לא. באחת הפעמים הגיע אליו איזה רב שביקש שיתפלל על בנו שחולה מאד, ורבינו הדליק נרות בשבילו, אך כל פעם שהדליק נכבה הנר, אז פנה לאותו רב ואמר לו, אם הייתי יודע שיש סיכוי, הייתי נוסע עד מצרים לקברו של רבינו יעקב אבוחצירא זיע"א להתפלל עליו".

בכלל, הרב מלכה שופע סיפורים על רבו זצ"ל. "כשהייתי עוד בתחילת דרכי ששימשתי אצל האדמו"ר זצ"ל, העזתי פנים, נגשתי אליו ואמרתי לו, מה כבודו רוצה מאיתנו? לכבודו יש זכות אבות, אנו לא זכינו, השיב לי האדמו"ר ואמר 'לא רק, לא רק, המנורה תעיד, ארבעים וחמש שנה לא קמתי מהספר'. זו גדלותו הרבה, הן בעמל התורה והן בקדושה וטהרה".

"לפני כמה שנים חיפשנו ישיבה לבן שלנו ולא מצאנו", מספר המשב"ק, "באנו לרבינו ואמר לנו ללכת לאיזה ישיבה פלונית, והיה על כך ויכוח, אמר תלכו לישיבה אחרת... הגענו לישיבה ולבן היו פאות ארוכות מידי, וראש הישיבה ביקש ממנו לקצר את הפאות שהיו גדולות יותר מן הרגיל, הרב זצ"ל קם ממקומו, הוריד את הגלבי'ה שהייתה מעל ראשו ואמר תעשה פאות כמוני, קצרות יותר, כשהוא מראה את גודל הפאות שהיו לו, והוסיף 'אני מברך אותך שתזכה להיות רב גדול'".

• מפורסם שביום רביעי האדמו"ר זצ"ל לא היה מקבל קהל, מדוע?

"כל יום רביעי בשבוע לא היה רבינו זצ"ל מקבל קהל, וזה היה זמן שידוע לכל כי אסור להפריע לו, ופעמים התבטא האדמו"ר זצ"ל 'זהו זמן לעסוק בתורה ללא הפרעות, ורק כשמלך המשיח יבוא בזמן הזה, תודיעו לי ואצא להתלבש בבגדים מיוחדים ולקבל את פניו', היום הזה היה מוקדש אצל רבינו כיום של הסתגרות פנימית ועמל התורה".

האשה המופלאה והנס הרפואי

"סיפורים רבים ראיתי אצל רבינו זצ"ל במהלך שהותי אצלו, אבל אספר לכם סיפור שהפליא אותי עד מאד", אומר הרב מלכה.

"יום אחד אני עובר איתו יחד במדרגות ואומר לי רבינו, בוא ואספר לך מה קרה לי היום. נכנסתי לחדר הלימוד שלי כדי לשבת לעסוק בתורה ואני רואה אשה בתוך החדר, שאלתי אותה, מה את עושה כאן? והיא אמרה לי, 'כבוד הרב, אני חייבת לספר לך, הייתי לפני כמה שנים אצלך, וסיפרתי לך שלא טבלתי במשך חמישים ושלש שנים, ושאלתי מה התיקון לכך, וכבוד הרב אמר לי, להקים מקווה בשכונתי ולטבול בו ראשונה, ואכן כך עשיתי, וב"ה בזכות זה התכפר לי העוון ונתנו לי רשות משמיים לבא ולהגיד לך תודה'".

"היה מרגש לראות אותו בתפילה ממש כמונה מעות, היה חש את הקב"ה בכל רגע, חזיתי זאת באחד הפעמים שירדתי עימו במדרגות וראיתי שמנשק את כל המזוזות שבכל פתח, ואני בליבי אמרתי, מה העניין, למה מנשק את כל המזוזות, והוא פתאום פנה אלי ואמר לי 'דניאל, מה אתה חושב, חייל יעמוד ליד המפקד לא יצדיע לו, יקבל עונש, אנחנו חיילים של ה''. כך חש הוא את הקב"ה ממש בכל רגע כעבד לפני רבו". המשב"ק מוסיף ומציין, "מאז שראיתי שככה קרא את מחשבותיי, לא חשבתי כלום לידו. יראה ורעד אחזו בנו כשהיינו נמצאים במחיצתו של רבינו זצ"ל".

• נמצאים אנו בשלושת השבועות, איך היה נוהג בימים אלו?

"רבינו זצ"ל תמיד היה ממרר בבכי על חורבן בית המקדש, אך אין ספק כי בתקופה הזו של ימי האבל על החורבן היה בצער גדול מאד, ואמר את התיקון חצות בבכי קורע לב. יום אחד אני שומע אותו זועק אי.. אי.. .אמרתי לו רבינו מה קרה? והשיב לי אני רואה כרגע איך שחובטים בשוטים של אש במי שמדבר לשון הרע. כמה חמור הדבר הזה שבגללו נחרב בית המקדש.

"סיפורים אלו חשנו בכל רגע נתון, הנהגות מיוחדות שלא שייך לתאר אותן ואת זה הפסדנו, מי ייתן לנו תמורתו", מבכה ר' דניאל.

לשיחה מצטרף אלינו הגאון רבי יוסף ישר, מחבר סדרת הספרים "לבוש יוסף", אשר זכה שספריו היו מונחים על שלחן הצדיק תדיר. והיה קרוב לצדיק בקרבה מיוחדת, והוא מספר:

"פעם אחת קונן באוזניי האדמו"ר זצ"ל, על אשר לעיתים מגיעים להתברך לפניו, אנשים שאינם ראויים בלשון המעטה, והיה הרב מצטער על כך, ואמר לי, שאין להם בית-קיבול לקבל את הברכה, הם חושבים שהם יבקשו ברכה מהרב והכל יסתדר, והם לא מבינים שזה כמו קערה שיש בה חור, שכל הברכה יוצאת ונשפכת החוצה. הם עצמם פגומים וכיצד תתקבל הברכה?!"

עוד הוסיף, "רבינו תמיד היה מרבה לעורר ולדבר על ענייני פרישות וצניעות, ופעם אמר כי גם בפני תינוק קטן יש להזהר ולנהוג בצניעות, כי נשמתו הקדושה מרגישה... ופעם דברתי איתו על איזו הנהגה בענייני פרישות, ואז הפטיר ואמר לי, כי רק משפחת אבוחצירא מסוגלים ויכולים לעמוד בדבר זה, כי יש להם זכות אבות, שמסייעת להם לעמוד בזה".

לסיום, מספר הרב ישר: "פעם לקחתי אליו את בתי שלא הייתה שומעת כל כך טוב, ועברה גם ניתוח כפתורים, אך הוא לא הועיל, הרב פתח את ידיו הקדושות אל מול אוזניה במשך כדקה שלמה, ואמר בפיו כמה תפילות, וכבר למחרת כשביקרנו אצל הרופאים הם קפצו מהתרגשות ואמרו שהשמיעה שלה מעולה, והכל נעלם כלא היה. זכותו תגן עלינו, ונזכה שימשיך להעתיר בתפילה על כלל ישראל כולו".