תעשיית החסד "אוהל שרה"
נעים מאוד: הכירו את העובדות מן המנין ● בשנים האחרונות מועסקים בעלי המוגבלויות באופן קבוע דרך מפעלים שיקומיים, מעניקים תפוקה גבוהה וזוכים כמובן לשכר חודשי ● ראיון עם אחת הנשים המובילות את התחום - מירי לוסטיג, אחראית מרכז עבודה שיקומי מבית אהל שרה
נא להכיר: עמותת 'אהל שרה' - עמותה שהוקמה לפני 40 שנה בידי הרב שמואל גרשון ורבקה גינזבורג ע"ה, ושמה לה למטרה לשקם ולקדם אוכלוסיות בעלות פיגור ברמות שונות, מגילאי 6 עד 60. במסגרת היוזמה החשובה מופעלים כיום 17 מרכזים ארציים כגון בתי ספר, מרכזי תעסוקה ודיור קהילתי - העוסקים בחינוך, שיקום, תעסוקה ורווחה, ואשר נועדו לתת מענה נרחב לצרכיהן של אוכלוסיות מיוחדות אלו. בראיון לשירה כהן מ'הידברות' היא מספרת על מפעל החסד האדיר.
סיפורי 'הפי אנד' למכביר באמתחתה של מירי לוסטיג, מנהלת מע"ש (מפעל עבודות שיקומי) 'לב רבקה', בארגון 'אוהל שרה' – בו מועסקות למעלה מ-80 נשים בעלות פיגור קל ובינוני. אחד הסיפורים הוא זה של איילה (שם בדוי), נערה מיוחדת הלוקה בפיגור שכלי קל והמרותקת לכיסא גלגלים, אשר מאז סיום חוק לימודיה התיכוניים, ישבה בביתה בחוסר מעש, כתוצאה מהקושי של משפחתה לאתר מקום ראוי שיאפשר לה השתלבות בחיים הרגילים.
"מחלת האפילפסיה ממנה סובלת איילה בנוסף לעובדת היותה מרותקת לכיסא גלגלים, הקשתה עליה מאוד את התפקוד היומיומי. אולם, רצונה החזק בניהול חיים רגילים לצד אינטליגנציה רגשית גבוהה בה ניחנה – ניצחו לבסוף את כל הקשיים. מאז שהגיעה איילה למע"ש 'לב רבקה', היא פורחת. הודות לכישוריה ונועם הליכותיה, זכתה להתמנות לאחראית על קבוצת חניכות נוספות במרכז, ולוודא שהן מבצעות את עבודתן בהתאם לדרישות הלקוחות. במשך הזמן, בעודה ישובה על כיסא הגלגלים שלה, שולבה איילה כסייעת פעילה בגן ילדים – תפקיד שבמסגרתו היא אחראית על הכנת כריכים לארוחת הבוקר והכנת פעילויות מחומרי יצירה שונים, לילדים. כיום, אין להשוות את מצבה הנפשי ואת הסיפוק הרב שהיא שואבת ממה שהיא עושה, למצב בו היתה שרויה בעבר.
"השתלבות החניכים שלנו בשוק העבודה מהווה עבורנו אתגר ראשון במעלה", ממשיכה לוסטיג, "אנו מאמינים כי תעסוקה מתאימה לצד שכר הוגן - הם אלו שיאפשרו לחניכים לחיות בכבוד כאנשים בעלי זכויות שוות בחברה. מרכז התעסוקה הייחודי מע"ש לב רבקה, מעסיק נשים בעלות פיגור קל ובינוני, המשתלבות בתחומים שונים ומגוונים ומבצעות תפקידים שמותאמים ליכולותיהן הפיזיות והקוגניטיביות".
טיפולי תראפיה באמנות, סדנאות והרצאות המועברות לחניכות על ידי אנשי מקצוע פרא-רפואיים, השתלמויות לצוות המתנדבים הפועלים במקום, ובניית תכניות קידום אישיות ממוקדות מטרה - הם רק נדבך קטן מהמערך הפועל לקידומה של כל חניכה וחניכה, בפן האישי והמקצועי כאחד. החזון: לספק כוח עבודה מקצועי ויצרני למפעלים וארגונים, בד בבד עם השאיפה לשמירת כבודו של אדם באשר הוא.
מהן המיומנויות שהנשים צריכות ללמוד כדי להשתלב בעבודה באופן אופטימלי?
"אלו שנדרשות להשתלב במקומות עבודה רגילים צריכות לדעת בראש ובראשונה ליזום שיחה ולדעת להתמודד עם הקשיים מבית ומחוץ. לכן אנו נעזרים באנשי מקצוע, כגון מורת תקשורת מוסמכת, עובדות סוציאליות, ומרפאות בעיסוק שאמונות על בניית תכניות עיצוב התנהגות, ומלמדות את הבנות כיצד להיות ורבליות ולתקשר בצורה נכונה: איך להגיב לקשיים, מה אומרים ומה לא אומרים ועוד. זמן ומחשבה רבים מושקעים בלימוד נתונים אקדמאיים בסיסיים שאמורים לקדם את הנשים האלו גם בעבודה וגם בחיי היום יום, שכן גם אם אין התקדמות - השאיפה שלנו היא לכל הפחות למנוע נסיגה תפקודית ולשמר את המצב הקיים".
בתי חולים, בתי דפוס, מטבחים תעשייתיים, משרדים, גנים, מכבסות ועוד – הם רק חלק מהארגונים המשתפים פעולה עם מע"ש ומעסיקים את החניכות שלו כעובדות מן המניין. אצל רובם ככולם מדובר בשיתוף פעולה חוזר ונשנה. "החניכות שלנו מוכשרות לבצע סוגים שונים של מטלות כגון: עבודות אריזה ומיון, הכנסת דפים למעטפות, ביול, מנייה, הכנת ערכות ועוד", מסבירה לוסטיג. "הזמנת העבודות דרכנו - לא רק שחוסכת למעסיקים זמן וכסף יקרים, אלא אף מזכה אותם במצווה החשובה של מתן תעסוקה הגונה ומכובדת עבור אנשים עם צרכים מיוחדים".
תחום אחריות נוסף מבית מע"ש הוא פס ייצור בשם "מעשאת" – שילובן של המילים מע"ש ומשאת – מתנה. פס ייצור ייחודי של מזכרות לאירועים ודברי אומנות שמוכר את תוצרתו בחנות 'ערך מוסף', הממוקמת בדיזנגוף. "אני ממליצה בחום להתעניין בפסי הייצור שלנו, שמציעים בין היתר, שוקולדים אישיים עם תמונה, ערכת בשמים לשבת, מחזיקי מפתחות, סימניות, ערכות הדלקת נרות ועוד. מדובר במוצרים יפהפיים ואיכותיים, שמשווקים בכמויות מסחריות ובמחירים עממיים".
לדבריה של לוסטיג, איכות העבודה של החניכות היא טובה, והתוצרת אינה נופלת כהוא זה מתוצרת של אדם נורמטיבי. נהפוך הוא, בניגוד לאוכלוסיות נורמטיביות, האוכלוסייה הזו דווקא סוגדת לרוטיניות – דבר שמקפיץ פי כמה את הרמה בעקומת התפוקה. "הלקוחות נותנים שכר על העבודה לפי מספר פריטים שמונפקים להם", אומרת מירי. "ברגע שיש תגמול הולם על ידי המעסיק, החניכות מקבלות תחושה שבאו לעבוד ולא להתנדב. היתרון הגדול שלהן הוא, שככל שהעבודה יותר מונוטונית - כך עולה הביטחון שלהן, וממילא גם המוטיבציה שלהן לעבוד".
גדולי ישראל מוקירים
מכתבי הערכה רבים מגורמים שונים, מתקבלים בארגון מדי יום. המלצות גדולי ישראל, ביניהם הרב עובדיה זצ"ל, מתנוססות בגאון באתר 'אוהל שרה'. "הנני בזה להמליץ בכל פה על המוסד הנפלא 'אוהל שרה', מרכז חרדי לחינוך ולשיקום הילד החריג בעיה"ק בני ברק ת"ו, העושים לילות כימים במסירות נפש בדאגתם למען ילדי ישראל הזקוקים לחינוך מיוחד. וב"ה ניכר שהמוסד עושה פירות – ההשקעה מוכיחה עצמה והתלמידים זוכים לטיפול מקצועי בכל תחום, ברוח ישראל סבא", כך ממכתבו של הרב עובדיה זצ"ל.
מכתב נוסף שהתקבל מאם לבת הסובלת מפגיעה מוחית קשה ומנכות הנלווית אליה, מודה מ'לב מוצף בהכרת תודה' לצוות אוהל שרה: "הקב"ה ברוב רחמיו הוביל אותנו למסגרת החינוכית של מוסדות 'אוהל שרה' ואין מילים בפי לתאר את היחס המיוחד והטיפול הנפלא שבתי זוכה לו, במקום הנפלא הזה. המורות וצוות ההנהלה, נשים בעלות שאר רוח, למדו להכיר, לאהוב ולכבד את הנשמות הקדושות השוכנות בגופים הפגועים הללו והיחס אליהן הוא בהתאם. אני מודה לכל העוסקות במלאכה הקדושה ומחזקת ידיהן בחום, שימשיכו בדרכן המיוחדת – להגדיל תורה ולהאדירה".