מסעה של הנשמה
תוכן:
1) מהיכן באה הנשמה לעוה"ז?
2) ולהיכן היא הולכת?
3) ולמה ומדוע באה לעוה"ז?
4) ולמה יש מי שבא לכאן לזמן ארוך, ואחר לזמן קצר?
5) האם עיקר מקום הנשמה הוא בעוה"ז, או שהיא רק עוברת בעוה"ז?
6) והאיך זה מְֹשָנה לנו את חיינו?
א. מהיכן באה הנשמה לעוה"ז?
- ויאמר אלקים: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו".
- "וייצר" – ב' יוֹדִי"ן כנגד ב' יצירות.
- וייצר ד' אלקים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה".
-גוף – נפש – רוח – נשמה.
hהאם הנשמה רוצה לבוא לעוה"ז?
hמאיזה עולם הנשמה באה?
hהאם מקום הנשמה הוא כאן בעוה"ז, או בעולם ממנו היא באה, או מקום אחר?
hמדוע יורדת הנשמה בכלל לעוה"ז?
hאיזה סוג מטבע עובר לסוחר מכאן לשם כבר עכשיו?
hמטרת מסע הנשמה לעוה"ז.
h"ויקח ד' אלקים את האדם, ויניחנו בגן עדן, לעבדה ולשמרה".
- איך מתקשרים כאן עכשיו עם עולמות רוחניים?
hכיצד מתקנים וקונים את האיברים הרוחניים?
- באיזה עולם בלבד אפשר לתקן ומדוע?
hז' רקיעים – איך הנשמה יכולה להתעלות בהם ולהשיגם?
- עיקר הגלגולים: כל"י.
- קיצור דרך אסטרונומי.
hמדוע יש מי שבא לכאן לזמן ארוך, ואחֵר לזמן קצר?
hהשתלשלות הנשמה בסוד "סולם יעקב", וסוד "חבל נחלת יעקב".
- מדוע אומרים קדיש, הרי ירדו אותן נשמות למטה?
hהאם עיקר מקום הנשמה בעוה"ז, או רק עוברת בעוה"ז?
hסדר ותכנית מסע הנשמה בעולמות.
hמה עדיף, עוה"ז או גיהנם? ומה מעלת עוה"ז על העוה"ב?
hאיך זה משנה את חיינו?
hמי הם המחשב,התוכנה, ומתכנת?
|
עולם = הבריאה |
גן עדן = עליון |
גן עדן תחתון |
עולם הזה |
ב"ד של מעלה |
גן עדן |
תחיית המתים |
עוה"ב |
|
מחצב הנשמות |
משכן הנשמות |
כל הנשמות חייבות לעבור דרכו. |
עולם התיקון לקנות חיי נצח. |
שפיטת תוצאות השליחות לעוה"ז. |
עולמות שכר לפי הישגי הנשמה |
בפתיחתו יום הדין מי ראוי לחיי העוה"ב. |
עוה"ב שונה לכל א' וא'. |
|
עולם אין סוף |
עולם אדם קדמון |
אצילות |
בריאה |
יצירה |
עשיה |
|
מולד הנשמות. |
כתר יחידה. |
חכמה. הנשמה כבעיבור אצל ד' ית"ש. |
בינה. מחצב, פירוד הנשמה מהאלקות. |
תפארת. עולם המלאכים. |
מלכות. גן עדן תחתון, עוה"ז. |
h1) מהיכן באה הנשמה לעוה"ז?
h 2) ולהיכן היא הולכת?
3) ולמה ומדוע באה לעוה"ז?
4) ולמה יש מי שבא לכאן לזמן ארוך, ואחֵר לזמן קצר?
5) האם עיקר מקום הנשמה הוא בעוה"ז, או שהיא רק עוברת בעוה"ז?
6) ולסיכום: איך זה מְשָנה לנו את חיינו?
א) ראשית מהיכן באה הנשמה? נא' בתורה (בראשית א, כו): "ויאמר אלקים: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" "בצלמנו" – כלו' בדפוס העשוי לאדם, שלא נא' כצלמנו – כצלם אלקים והמלאכים, מפני שאין לקב"ה שום צלם ותמונה (רא"ם, באר יצחק), אלא בדפוס שהכין הקב"ה לאדם. (וכמו שיצרן מכין את המוצר – המחשב).
- כדמותינו- להבין ולהשכיל – כוח של בינה ודעת. וא"כ מהי התוכנה? תיכף נברר בעזהי"ת.
hועוד אח"כ (ב, ז): ויִיצֶר ד' אלקים את האדם עפר מן האדמה, וַיִפַח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חַיָה".
ופירש"י: ויִיצר" – ב 2 יוֹדִי"ן, כנגד 2 יצירות, יצירה לעוה"ז, ויצירה לתחיית המתים, כלו' (ש"ח) שניתן בו כח חיוני שגם לאחר שימות, יוכל לחזור ולחיות ברצון השי"ת, אבל בבהמה שאינה עומדת לדין – לא נכתב ביצירתה ב' יודי"ן.
"ויפח באפיו" – עשאו מן העליונים ומן התחתונים,
גוף – מן התחתונים, ונשמה – מן העליונים,
"לנפש חיה" – לרוח מדברת (ת"א), שנתווסף בו דעה ודיבור (רש"י). כלומר – האדם נברא בצלם אלקים, נשמה מן העליונים,וגוף מן התחתונים, ויש בו כוח של חכמה בינה ודעת ודיבור. וצריך להבין בשביל מה אנו צריכים דעת ובינה והשכל כ"כ?
hולמה כבר עכשיו יש פה ב' יצירות כדי שיתקיים עכשיו בעוה"ז, ולתחיית המתים?
hאבל קודם כל בֹא ונברר לעצמנו, האם הנשמה רוצה לבוא לעוה"ז? ובפרקי אבות (ד, כב) נאמר: "על כרחך אתה נוצר".
hוהמפרשים (רע"ב באבות ד, כב) כ' שהנשמה אינה רוצה לצאת מהפרגוד, שהוא מקום טהור שהנשמות מונחות שם, וליכנס במעי האשה, כאן בעולם הגשמי והחשוך, עולם – מלשון הֶעלם, ומלאך בא ומוציאה בעל כרחה.
"ועל כרחך אתה נולד" – בשעת הלידה אינו רוצה לצאת, ומלאך מוציאו בעל כרחו.
- למה אינה רוצה לרדת לעוה"ז, אם כאן הוא עיקר מקומה? וכדי להבין, נתבונן:
hמאיזה עולם הנשמה באה? והתשובה שיש עולמות שונים,
- ובקיצור אבי"ע, רובינו – רוב הנשמות מעולם הבריאה, והמלאכים מעולם היצירה, ויורדת הנשמה לעוה"ז שנקרא עולם העשיה, או עולם התיקון, שניתן לו 6000 שנה עד לגמר התיקון.
- כי כולנו מנשמות אדה"ר, ובדור זה הנקרא עקבות משיח – נשמות שכולם גילגולים מהעקב של אדה"ר, שאין בדורות האחרונים נשמות חדשות, (האריז"ל, הגר"א).
hאמנם האם מקום הנשמה הוא כאן בעוה"ז, או בעולם ממנו היא באה,או מקום אחר? וכדי להבין, בא ונראה,
- כשקונים דירה, איפה משקיעים את מיטב הכסף, בפרוזדור או בסלון? רובינו בפרוזדור – בעוה"ז, אבל המשנה מלמדת אותנו שעיקר ההשקעה היא לעוה"ב.
נא' במשנה (פרקי אבות ד, טז): העוה"ז דומה לפרוזדור בפני העוה"ב. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין. כלו' (רע"ב): התקן עצמך בעוה"ז, כדי שתזכה לעוה"ב שהוא מקום מושב המלך.
hבֹא ונבין, כשנבראת הנשמה בעולמות העליונים, ושם חָיָה בְאֹור ד', מדוע יורדת בכלל לעוה"ז? הרי אמרנו שעיקר ההשקעה היא לעוה"ב, ולא לעוה"ז? ואיפה זה עוה"ב, ואיך מְכִינִים לְֹשָם?
- אוֹמֵר לנו הזוה"ק שכשנבראת הנשמה היא מקבלת הכל במתנה ובחינם מאת ד' ית"ש, ומרגישה בכך נהמא דכיסופא – לחם (חסד) של בושה. שלקבל הכל בחינם – זה מבייש, נכון!?
- לכן לטובתה יורדת לעוה"ז כדי לקנות קנינים רוחניים, לזכות בדִין ולא בחסד, ע"י עמידה בנסיונות של 70 – 120 שנה, בחיי העוה"ב, חיי נצח לטְרִלְיוֹנֵי ֹשָנִים. ¬(וע"ע בסוף).
אמנם כשבאה לעוה"ז, כדי שאכן יִקָרא זה נסיון של אמת, במעִי האֵם כאו"א מאיתנו לומד את כל התורה כולה במשך 9 חודשי ההריון, וכשיוצאים מן הרחם, בא מלאך וסוטר על פנינו, שנשכח את התורה, כדי לתת לנו אפשרות לשלוב ולזכות בקנינים הרוחניים שבתו"מ בעצמנו.
hאמנם בא נראה מה קורה בפוֹעַל בעוה"ז,
- סיפור חיימק'ה שלמזיל – בלי מזל.
- אנחנו רובינו כמותו, שוכחים בשביל מה באנו ומהם היהלומים שבאנו לאסוף בעוה"ז שמצויים כְּחוֹל. מהם? התו"מ, כל דבר הוא מצוה, משינה ועד אכילה,מעבודה ועד לימוד, מחינוך ילדים, ועד חיי אישות. ממצות שבין אדם לקב"ה, עד למצות שבין אדם לחבירו.
hהאם מישהו לקח פעם מכאן דולר א' למעלה? לא, א"כ מה כן אפשר לקחת מכאן שעובר לסוחר שם, וכבר עכשיו לפתוח שם חשבון בנק סגור? תורה ומצות.
hאבל מסע הנשמה הוא לא רק כדי לאַגֹור בשביל אחרי 120, אלא להינות פֹה מחיים בעלי ערכים, חיים רוחניים, ורְשָמִים שנשארים לנצח.
ספור הגביר של הרה"ג שניאור קוטלר זצ"ל עם העיתון שאין לו את העוה"ז.
נא' בתורה: "ויקח ד' אלקים את האדם,ויניחנו בגן עדן, לעבדה ולשמרה".
גן –זכר, לעבדה ולשמרה – נקבה, לא להיות גנן,אלא לעבוד בתורה, ולשמור מצוותיה, שנא' "אדם לעמל יולד", "עמל" – על מנת ללמוד.
hכשאני עושה כאן מצוה, או לומד תורה, אני עכשיו מתקשר נפשית עם גן עדן, שכל העולמות הרוחניים לא רק נמצאים מעלינו, אלא באמת גם נמצאים בתוכנו, שהאדם הוא עולם קטן. ועי' מעשה המצוה יושפע שפע רב בכל העולמות בזכות היהודי שכאן שחופן כל העולם. ואותו מעשה גשמי הופך לחַוָיה רוחנית בלתי נשכחת,
hלדוגמא – לאדם יש אפשרות לזכות בכל חלקי נשמתו נרנח"י, אע"פ שנולד רק עם נפש,בכל מעשה מצוה. דוגמא – ברכת שהכל עם מים, וכן בכל תיקון מצוה ומצוה (ע"י מעשה, דיבור, מחשבה, כוונה ושמחה, האריז"ל).
ב) עכשיו חז"ל מלמדים אותנו שיש 7 רקיעים, וכל רקיע עביו ת"ק – 500 שנות הליכה, ובין כל רקיע לרקיע 500 שנות הליכה ריוח. סה"כ 7000 שנה.
מה הפי'? פי' הגרא"א דסלר זצ"ל (במכתב מאליהו) שבדרך הטבע של עבודה על המידות, יקח לאדם 7000 שנות הבריאה עד שיתעלה במעלות תיקון נשמתו בעוה"ז. אבל ע"י תו"מ יכול לעשות קיצור דרך, ואין צריך להתגלגל כ"כ. שעיקר הגלגולים כ' האריז"ל הם ג': כל"י –כהן,לוי ישראל. וזה סוד הכ' בפרקי אבות (פ"ו מ"א): ר"מ אומר: כל הלומד תורה לשמה – כלו' שנתברר לו שהוא תכלית האדם ותכלית כל הבריאה (יכין), זוכה לדברים הרבה: דהיינו אריכות ימים, וברכות והצלחות, עושר וכבוד, (המוזכרים כולם בהבטחות שבתוה"ק, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו, נקרא רֵיעַ, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות; ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק וכו' וחסיד וישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא, ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה, בינה וגבורה, כו' וחיקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו,ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.)
¬ בקיצור – הגיע לכל מה שצריך בקיצור דרך אסטרונומי! ובמיוחד היום בדור אחרון שחייבים להזדרז ולתקן.
hעכשיו – יש לי רמ"ח אברים, ושס"ה גידים, שכאו"א הוא לבוש גשמי של אבר רוחני, שע"י מעשה המצוה אני מתקן אותו. שאל"כ הנשמה נשארת במערומיה לעתיד לבוא. ובמיוחד לימוד התורה אחז"ל ש"טל אורות טליך" – טל של תחיית המתים שמחי' הוא דוקא ובמיוחד מלימוד התורה, כגון ביד – מחליף חיתול, נותן צדקה, מלטף ילד קטן, עוזר לאדם מבוגר לעבור כביש וכיו"ב.
hאמנם רק בעוה"ז שנקרא עולם התיקון יש לי את האפשרות לעשות כן, כי כשאדם נפטר אי אפשר לַנֶצַח יותר לשנות מדרגתו.
- הגר"א לפני פטירתו בכה כו'.
למה רק כאן בעוה"ז אפשר לתקן? כי הנשמה בגוף נמשלת לזהב 24 קארט המותך ומוצק לתוך עופרת.
- רק כך מקבל צורתו, דוקא בעופרת הפחותה והחומרית, כך גם הנשמה זוכה בקניניה הרוחניים דוקא ע"י התורה והמצות שעושה בגוף הגשמי. כי כך חקק מלכו של עולם.
hאמנם אין הנשמה רק זוכה לעוה"ב דרך הגוף, אלא היא משפיעה על הגוף, ומקדשת ומזככת אותו, מהיותו מטבעו בעל מידות רעות, פרא אדם, וכמ"ש חז"ל: "עַיִר פרא אדם יולד, "ויצר לב האדם רע מנעוריו", והופכת אותו לאדם טהור, קדוש, מעולה, בעל מידות נפלאות, חביב, נחמד, אהוב על הבריות, ואהוב לקב"ה.
hלמשל מי שטבועה בו מידת הכעס, ומתגבר על כעסו בכוח התו"מ,עליו נא' "תולה ארץ על בלימה" – בזכות שכבש כעסו ובלם פיו, כל העולם מתקיים.
hבאחד הסמינרים של ערכים, אדם בגיל העמידה עלה אחר הפסקה על הבמה, שם כיפה על ראשו ואמר: אני חוזר בתשובה, אבל מי שהחזירני זה הילד הקטן שיושב שם בפינה. כו' סיפור עם הסוכריה.
כלו' – אנו פה צריכים לְיָיצר וליצור עוה"ב בעצמנו. (הגר"ש וולבה ש').
hעכשיו שאלנו למה יש מי שבא לכאן לזמן ארוך, ויש אחֵר לזמן קצר? אמר ע"ז הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף: כשאדם עולה על אוטובוס כו'.
- כן אנו כולנו צריכים לסיים תיקונים שונים כל א' לפי שורש נשמתו.
hוזהו בסוד "סולם יעקב" – ירדנו בסולם יעקב, וצריך להתעלות שוב במדרגות הסולם כאו"א לפי שורש נשמתו; וכל יהודי קשור לקב"ה בתרי"ג חוטים, בסוד "חבל נחלת יעקב", וכשעובר עבירה – ח"ו ניתק אותו חוט עד שיחזור בתשובה ויתקנו.
- סיפור אותו אדם שנפטר, ואחרי שנתיים התגלה לאשתו ביארצייט – ביום הפטירה בליל שב"ק שהיה פעם שעברה ראש ישיבה וכו'.
(למה אומרים קדיש, הרי ירדו אותן נשמות למטה? כו')
hוזה מביאנו לְמה ששאלנו האם עיקר מקום הנשמה עוה"ז, או רק עוברת בעוה"ז?
- והתשובה: הנשמה כמו שראינו באה מגן עדן העליון, ירדה לעולם הזה לקנות לעצמה חיי נצח, ואחרי עוה"ז עוברת למעלה, ואחרי ב"ד של מעלה, הולכת לגן עדן, או לגיהנם להתנקות קודם כל.
hואח"כ תהי' תחיית המתים, ובפתיחתו ליום הדין למי שראוי לחיי עוה"ב, ואז יהיה עוה"ב (ר"ה טז:) למי שזכה לזה. שימו לב שכתוב: כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, כי עוה"ב אינו שווה לכולם, אלא כמה שהכנת כאן, כך תבְנה עוה"ב שלך. וא"כ אע"פ שעיקר מקום הנשמה הוא לתענוגות רוחניים בגן עדן, ובעוה"ב, אבל הדרך לזכות בהן הם רק בעוה"ז.
hאמנם מה עדיף, עוה"ז או גיהנם?
- גיהנם, כי עוה"ז מסוכן מאד, אפשר ליפול בו מכל המדרגות,
- אבל מצד שני – אחז"ל: טובה שעה אחת של תשובה ומעש"ט בעוה"ז יותר מכל חיי העוה"ב. שרק כאן אפשר להשתנות, ועוה"ב רק לשכר, על מה שקיים בעוה"ז.
ולסיכום: איך זה משנה את חַיֵינו? כשאנחנו מבינים עתה בשביל מה באנו לעוה"ז, ושכאן באנו לקנות חיי נצח ע"י תו"מ, שהמחשב המוצר – זה אנחנו, והמתכנת – הקב"ה, והתוכנה – תו"מ, וניתנה לנו הזדמנות פז שאסור להחמיצה לזכות בחיי נצח. ורק זה יָקנה לנו כרטיס כניסה לעולם האמת, ועוד שאנו מתקנים כאן במעשינו את כל הבריאה, ומעלים את כל הבריאה, הדומם והחי והצומח שברא ה' ית"ש, מעלים אותנו ומתעלים כשאנו משתמשים בהם לעבודת ד'. (סיפור החוזה מלובלין ור' יעקב).
* שכל חידוש הבריאה יש מאין הוא הרצון לקבל, כח הנטילה; משא"כ כל שנמשך ישירות מהקב"ה ולא נברא – נקרא יש מיש. וכח הנטילה בא על תיקונו בעוה"ז ע"י זה שאנו משפיעים בחזרה את שקיבלנו ע"י הפיכתו לרוחניות.
