נפש האדם - כח בלתי מוגבל

א. כח בלתי מוגבל "המטרה הגדולה בחיים היא לא הידיעה אלא המעשה (תומאס הנרי הקסלי). "גדול התלמוד שמביא לידי מעשה" (חז"ל). שמעתי עליו לפני חודשים רבים. הוא אמר שהוא צעיר, עשיר, בריא, שמח, מאושר ומצליח. רציתי לראות בעצמי. עקבתי אחריו כשהוא עזב את אולם ההרצאות, ועקבתי אחריו במשך השבועות הבאים, כשאני מתבונן כיצד הוא מייעץ לכולם, מנשיא המדינה ועד לאדם מיוסר בפחדים. ראיתי אותו עובד עם מומחי תזונה, מנכ"לי חברות, עם ספורטאים, ועם ילדים עם קשיי למידה. הוא נראה לי מאושר עד מאד, מאוהב באשתו, כאשר הם טיילו ביחד ברחבי המדינה ומסביב לעולם. וכאשר הם סיימו, הגיע הזמן לחזור במטוס סילון לביתם המשקיף על נוף נפלא. מהו זה באותו בחור צעיר בן 25 שיש לו רק לימוד על יסודי, שאיפשר לו להשיג כל כך הרבה בזמן כל כך קצר? אחרי הכל, היה זה בחור שרק לפני שלש שנים התגורר בדירת רווקים קטנטונת, ושטף את כליו באמבטיה. כיצד הוא השתנה מאדם מאד בלתי מאושר, בעל משקל עודף של כ-15 קילוגרם, יכולות הצלחה מוגבלות, ועתיד מאד לא ברור, לאדם בריא, מכובד, עם יחסים נפלאים וההזדמנות להצלחה בלתי מוגבלת? כל זה נראה מופלא. אלא מה היית אומר אם הדבר שידהים אותך ביותר יהיה כי אותו בחור היית אתה?! זה יכול להיות הסיפור שלך. מובן שאיני אומר שחיים שכאלו הם הגדרת ההצלחה בחיים. כמובן שלכולנו יש חלומות ורעיונות שונים בהקשר למה שאנו רוצים ליצור בחיינו. זאת ועוד, אני בטוח שאת מי שאתה מכיר, לאן שאתה הולך, ומה שיש בבעלותך - הם לא המדדים האמיתיים להצלחה אישית. עבורי, הצלחה היא ההזדמנות לצמוח בהתמדה בצורה רגשית, חברתית, רוחנית, פיזיולוגית וכלכלית, כאשר אתה תורם במידה זו או אחרת לאחרים. הדרך להצלחה תמיד בבניה. זה תהליך של התפתחות, לא מטרה שצריך להגיע אליה. מטרת הסיפור שקראנו פשוטה. כאשר תשתמש בעקרונות שתלמד בהרצאות אלה, תוכל לשנות לא רק כיצד אתה מרגיש לגבי עצמך, אלא גם לשנות את התוצאות של מה שאתה פועל בחייך, בצורה משמעותית שניתנת למדידה. אני תקוה שתמצא את הטכניקות, אסטרטגיות, כישורים ופילוסופיות המובאים בדפים אלו לתועלת עצומה, כמו שאני מצאתי אותם. הכוח לשנות את חיינו כבמטה קסמים למימוש חלומותינו הגדולים ביותר מחכה לכולנו. הגיע הזמן לגלות אותו! כשאדם מסתכל על חייו ורואה כיצד הוא יכול להגשים את חלומותיו בתוך חיי היום יום שלו, הוא מרגיש הרגשה עצומה של הכרת הטוב מחד, ומאידך גיסא הרגשה של יראה שמא לא יגשים את יעודו... ואולם הוא ודאי לא חייב להיות אדם מיוחד. כל אדם יכול להגיע להשגים עצומים, במיוחד היום. תראה אנשים שמצליחים היום – מה יש להם במשותף להצלחתם המסחררת? התשובה היא כמובן...כוח. כוח היא מילה מאד רגשית. אנשים מגיבים לכוח בצורות שונות. יש אנשים עבורם כוח יש לו קונוטציות שליליות. ויש אחרים שתאבים לכוח. ויש שמרגישים משהו נאלח ומושחת בכוח, כאילו יש בו איזה שהוא רעל או דבר חשוד. כמה כוח אתה רוצה? כמה כוח אתה חושב שכדאי לך לרכוש ולפתח? מה משמעותו של כוח באמת לגביך? איני חושב על כוח בתחום של שליטה על אנשים. כח אינו דבר שאפשר להשליט. סוג של כוח כזה מחזיק רק לעתים רחוקות. ומרבית בני האדם סולדים מאדם שמשליט עצמו על אחרים. כוח כזה, בא מתדמית עצמית גרועה, שגורמת לאדם את הצורך לשלוט באחרים. ועל זה אמר החכם מכל אדם "לפני שבר גאון, ולפני כשלון גובה רוח" (משלי טז, יח), ופירושו: הדרך אל המפלה היא ההתרברבות – ההתנשאות, והדרך אל התבוסה היא יהירות הרוח. ולעומת זאת "לפני כבוד ענוה" (משלי יח, יב) – דוקא הענוה היא זו שמביאה כבוד. וכן "רודף (השואף לעשות) צדקה וחסד, ימצא חיים (טובים) צדקה (זכויות) וכבוד" (משלי כא, כא). מי שכוונתו בדרך להצלחה היא לשתף אחרים בהצלחתו – זוכה להצלחה האמיתית, כי זו הדרך בה בחר הבורא יתברך. על הדרך הנכונה, נאמר בתורה ע"י משה רבינו: "יפקוד ד' אלקי הרוחות איש על העדה... איש אשר רוח בו" (במדבר כז, טז). – המולך האמיתי הוא זה שמולך על עצמו ועל כוחותיו. ורק אז, מכוח השליטה על עצמו, הוא יכול להיות כמעיין המתגבר ולתת לאחרים. הכוח האמיתי לפי חז"ל, הוא: "איזו גיבור? הכובש את יצרו". כלומר, כוח לא מחוייב להיות גשמי, ואדרבה, על זה אמרו חז"ל:"איזהו עשיר? השמח בחלקו", ולעומת זאת פעמים רבות "עושר שמור לבעליו לרעתו". כלומר,העושר האמיתי הוא הפנימי, ההכרה שמה שניתן לך אלו הכלי עבודה הנצרכים לך. והצלחה חומרית פעמים רבות מוציאה את האדם מכל איזון רגשי ורוחני, ומביאה אותו לידי דאגות רבות וכמו שאמרו חז"ל:"מרבה נכסים – מרבה דאגה". ואם עושה דברים בגלל תחרות הרי ש"הקנאה התאוה והכבוד – מוציאין את האדם מן העולם". הכוח האמיתי עפ"י חז"ל הוא כוח השליטה בתאוות, האושר הפנימי, השמחה האיכותית במה שיש, ולא הפזילה החוצה למה שאינו בהישג ידך. וכפי שאמרו חז"ל: "כל הדוחק את השעה, השעה דוחקתו". וכן "מי שרוצה את של זולתו, גם את שלו נוטלים ממנו". משמעות הדברים שלכל אחד יש חלק בתיקון הבריאה, וחלק זה מביאך לידי יעודך. אפילו במה שאדם עוסק עבור פרנסתו – הוא חלק מיעודו, וכמו שכתב רבינו בחיי בספרו "חובות הלבבות", שכאשר האדם עוסק במקצוע הנכון לנשמתו, הוא מרגיש סיפוק במעשה ידיו. אבל אנו צריכים להבין כי כח הוא דבר קבוע בעולם. אתה יוצר את תפיסת החיים שלך, או שאדם אחר יוצר אותם עבורך. אתה עושה את מה שאתה רוצה, או את מה שמישהו מכתיב לך לעשות. הכוח האולטימטיבי הוא היכולת ליצור את התוצאות שאתה חפץ בהן ביותר, וליצור ערך עבור אחרים במהלך התהליך הזה. וכמו שכתוב בפרקי אבות (ב, א):"איזהו דרך ישרה שיבור (שיברור) לו אדם? כל שהיא תפארת לעושיה, ותפארת לו מן האדם". כלומר, דרך שבה אתה משיג את מבוקשך, אבל בד בבד מעניק גם לאחרים מידיעותיך, חכמתך, כשרונותיך, יכולותיך וכדומה. כח הוא היכולת לשנות את חייך, ליצור את תפיסת החיים שלך, לעשות שהכל ישרת אותך ולא נגדך. כח שבו משולבים חכמה וחמלה הוא נפלא. כח אמיתי הוא כאשר אתה מתחלק בו עם אחרים, ולא משליט אותו. זוהי היכולת להגדיר צרכי אנוש ולמלאותם, גם את צרכיך וגם את צרכי אחרים שאתה מרגיש מחוייבות כלפיהם. זוהי היכולת להנהיג את מלכותך הפרטית – את מחשבותיך, את התנהגותך, את הרגשותיך – כך שאתה משיג בדיוק את התוצאות שבהן אתה חפץ. הכח המיוחד במשך ההיסטוריה כוח שינה את הופעתו. יש שתירגמו כח ככח פיזי. אותו שהיה מהר יותר, חזק יותר, גבוה יותר – היה לו הכח להנהיג את חייו ואת חיי הסובבים אותו. כאשר האנושות התפתחה יותר, כח הגיע בירושה. המלך, והסובבים אותו לפי ההיררכיה בשלטון. יש והכסף נתן להם כח. וכוחות אלו עדיין משחקים תפקיד כיום. ודאי עדיף שיהיה כסף וכוח הגוף מאשר שלא. אמנם כיום, החברה מבינה כי אחד המקורות הגדולים ביותר של כוח נובע מידע מיוחד. דבר זה נאמר בקצרה באבות (ו,ח): "הנוי, והכח, והעושר, והכבוד, והחכמה וכו' – נאה לצדיקים ונאה לעולם" (ע"ש). הכוח המיוחד שמאפיל על הכל הוא החכמה, וממנה הכבוד האמיתי, וגם העושר האמיתי, וכפי שנאמר (אבות ד, א): "איזהו עשיר? השמח בחלקו" – צריך חכמה מיוחדת גם כיצד לראות את העושר שניתן לאדם. רובינו שמענו על כך שאנו חיים בעידן האינפורמציה. אנו כבר לא חיים בתרבות תעשייתית, אלא בעולם של תקשורת. אנו חיים בעולם שבו רעיונות ותנועות ומושגים משתנים בעולם כמעט כל יום, בין שהם בעלי משמעות מעמיקה ומרחיקת לכת כמו פיזיקת קוונטים, ובין שהם מן הדברים הפשוטים יותר שבעולם הזה כמו ההמבורגר שמשווק בצורה הטובה ביותר. אם יש משהו שמייצג את העולם המודרני כיום זהו הצורה המסיבית, כמעט בלתי ניתנת לתפיסה, של זרימה של מידע, ולכן של שינוי. התפוצצות של מידע, ספרותי, תקשורתי, אינפורמטיבי, מחשבי, לווייני. למי שיש ידע ויכולת לתקשר אותו, יש בבעלותם את מה שהיה למלך – כוח בלתי מוגבל. וכפי שאמר החכם מכל אדם "החיים והמוות ביד הלשון" – כאשר הלשון מסמלת את מהות התקשורת בין בני אדם, ואת הכוח שיש בו יכולת עצומה, אך גם פוטנציאל של הרס בל ישוער. כיום בעולם המודרני, הדלק – הכוח - המניע את החברה הוא ידע. אמנם ביהדות היה זה מאז ומעולם כך. זה מסווג את העולם מעתה בצורה חדשה. אלו שיש להם ידע, ואלו שצריכים לתפקד מתוך חוסר ידע. ליגה חדשה זו מקבלת את כוחה לא מכסף, ולא מנכסי דלא ניידי, אלא מידע. הדבר המלהיב שיש לשים אליו לב כאן הוא כי המפתח לכח זה זמין לכל אחד מאיתנו. חז"ל אמרו לנו כי יש שלשה כתרים: "כתר מלכות, כתר כהונה, וכתר תורה, וכתר שם טוב עולה על גביהם" (אבות ד, יג). כתר מלכות וכהונה בא בירושה, ומרמז גם על הכח שבא עקב ממון. אמנם למי שלא זכה לירושת מלכות, או להיות מאילי ההון בעולם, אכן כתר תורה – הכתר של הידע המיוחד נמצא עומד מוכן לכל אחד ואחד. ואתה יכול על ידו לשנות את עצמך, ובדרכים רבות את כל העולם כולו! וכמובן שכל זאת בתנאי שהדרך שבה אתה משתמש בידע המיוחד הזה הופך אותך לאדם טוב לב הנאהב ומכובד ע"י הבריות – וזהו כתר שם טוב. היכולת לפעול אנו נשארים עם השאלה הברורה: בודאי בחברה המודרנית, סוג הידע המיוחד הנצרך להפוך את איכות חיינו – זמין לכל אחד. בכל ספריה, בהרצאות, בסדנאות. וכולנו רוצים להצליח. האינפורמציה קיימת. אם כן, מדוע יש כאלה שמצליחים ומייצרים תוצאות פנטסטיות, ואחרים רק בקושי? מדוע לא כולנו בעלי כוח, מאושרים, עשירים, בריאים ומצליחים? האמת היא, שגם בעידן האינפורמציה, אינפורמציה אינה מספקת. אם כל מה שהיינו צריכים היו רעיונות ומחשבה חיובית, אזי כולנו היינו חיים את "חלום חיינו" היום. מעשיות הוא מה שמביא תוצאות. מידע הוא רק כוח פוטנציאלי, עד שמגיע לידיו של אדם שיודע כיצד להוציא מן הכוח אל הפועל ולבצע. ובאמת, ההגדרה הפשוטה של "כוח" היא "היכולת לפעול". וכמו שאמרו חז"ל: "כל שמעשיו מרובין מחכמתו – חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו – אין חכמתו מתקיימת" (אבות ג, ט). מה שאנו עושים בחיים תלוי בכיצד אנו מתקשרים עם עצמנו. בעולם המודרני, איכות החיים היא איכות התקשורת. מה שאנו מדמים ואומרים לעצמנו, כיצד אנו נעים ומניעים את שרירי גופנו, והבעת פנינו, יקבע כמה ממה שאנו יודעים נשתמש בו. פעמים רבות אנו נתפסים במלכודת המחשבתית כי אנשים שמצליחים זו תוצאה של איזו שהיא מתנה מיוחדת. אכן הסתכלות מעמיקה יותר מראה כי המתנה הגדולה ביותר של אנשים המצליחים במיוחד היא יכולתם להוציא לפועל את מטרותיהם. זוהי "מתנה" שכל אחד יכול לפתח. "כל הנברא לשמי ולכבודי בראתיו אף עשיתיו" – גדולת האדם בעולם הזה – עולם העשיה, היא לשרת את בוראו בכוחות המיוחדים שניתנו לו וליזום פעולות מכוח מעשיו. וכך נאמר במשנה (יומא פ"ג): "בן גמלא עשה את הקלפי לבית המקדש של זהב, והילני המלכה עשתה נברשת (מנורה) של זהב על פתחו של ההיכל בבית המקדש, והיו מזכירין אותם לשבח. ואלו מזכירים לגנאי: בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב (משהו מעין שבלונה – הדפוס הראשון). על הראשונים נאמר: זכר צדיק לברכה, ועל אלו נאמר ושם רשעים ירקב". בודאי שעוד אנשים היו יכולים לעשות את הקלפי או המנורה על פתח ההיכל של בית המקדש מזהב. אבל לבן גמלא ולהילני המלכה היתה היכולת לפעול, וע"י מעשיהם הם שינו לכל עם ישראל את החוייה של בית המקדש. שני סוגי תקשורת כולנו מתנסים בשני סוגי תקשורת שמעצבים את חיינו: ראשית, אנו מתקשרים בפנימיותינו: אותם דברים שאנו מדמים לעצמנו, אומרים, ומרגישים בתוכנו. שנית, אנו חווים תקשורת חיצונית: מלים, טון הדיבור, הבעת הפנים, תנוחות הגוף, ופעולות פיזיות כדי לתקשר עם העולם. כל קומוניקציה שאנו עושים היא פעולה, סיבה שאנו מניעים. ולכל סוגי התקשורת יש רושם על עצמנו ועל אחרים. תקשורת היא כוח. אלו שלמדו על בוריו את השימוש הנכון בה יכולים לשנות את הצורה בה הם חווים את העולם, ואת הצורה שהעולם מתרשמים מהם. וכפי שאמר שלמה המלך החכם באדם: "כמים, הפנים אל הפנים, כן לב האדם אל האדם" (משלי כז, יט). הזולת מתפעל ומתרשם מצורת התקשורת שלנו איתו. כל התנהגות ורגשות מוצאים את מקורם בצורה מסויימת של תקשורת. אותם שמשפיעים על המחשבות, הרגשות והמעשים של רובינו, הם אלו היודעים כיצד להשתמש בכלי הזה של כוח. תחשבו על אנשים כמו משה רבינו, רבי שמעון בר יוחאי, הרמב"ם, האר"י הקדוש, החפץ חיים. המשותף לכל אלה היה שכולם היו אומני התקשורת (פנימית וחיצונית). אכן התקשורת החיצונית יכולה לבוא לביטוי רק אחרי שיש תקשורת פנימית, וכפי שנאמר ע"י משה רבינו:"יפקוד אלקי הרוחות איש על העדה... איש אשר רוח בו" – הרוח מסמלת את התקשורת, וכמו שנאמר "ויהי האדם לנפש חיה" – לרוח מדברת (תרגום אונקלוס). ראשית, האדם צריך להיות אומן ולשלוט בתקשורת הפנימית שלו. או אז, יהפוך למעיין המתגבר ויהיה אמן התקשורת הבין אנושית, ואז יש בכוחו לשנות את העולם כפי שעשו אלה, זכר צדיקים לברכה. דוגמא לכך, חייו של החפץ חיים, הרב ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל. בראשית דרכו הוא ניסה להשפיע על כל העולם, והרגיש שאין הדברים נופלים על אוזן שומעת. אז ניסה להשפיע על עירו ונתקל בקושי, ואח"כ על משפחתו. לבסוף חזר לחדרו, ומתוך התבוננות מעמיקה, עבד עם עצמו, והשפיע על עצמו, עד שנהפך למעיין המתגבר. או אז רצו לשמוע את דבריו בשקיקה בני משפחתו, ובני עירו, וכל העולם, עד שכיום כ-70 שנים לאחר מכן, כל העולם הוגה בספריו, ה"משנה ברורה" לאורחות היום יום, "הלכות לשון הרע" לתקשורת בין אנושית ועוד ועוד... הכלי לשינוי העולם הוא אותו כלי לשינוי עצמנו. קודם אינטרוספקציה – התבוננות פנימית, ואח"כ אקסטרוספקיה – הסתכלות חיצונית. ואחד קשור בשני. כי כמו שאמר הבעל שם טוב: "האדם הוא עולם קטן, והעולם הוא אדם גדול". משמעות הדברים, שכל מה שקורה במציאות שבה אתה חווה את העולם, הוא רק מראה של המציאות הפנימית שלך. המציאות החיצונית היא ראי של המציאות הפנימית שלך! המציאות הסובייקטיבית. אבל, כמובן, יש כאן גם יחסי גומלין ומשוב מבחוץ. כמה שיחסיך עם הזולת יהיו טובים יותר, כך גם יחסיך עם עצמך יהיו במדרגה טובה יותר, לפי העקרון "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". אומנות התקשורת החיצונית יקבע את רמת הצלחתך עם אחרים – מבחינה אישית, רגשית, חברתית, וכלכלית. וחשוב עוד יותר, מידת ההצלחה שתשיג בפנימיותך – אושר, שמחה, אהבה, התלהבות, וכל דבר אחר חיובי שתחפוץ בו – היא תוצאה ישירה של כיצד אתה מתקשר עם עצמך. איך שאתה מרגיש הוא לא תוצאה של מה שאתה חווה בחיים, אלא זו התוצאה של כיצד אתה מתרגם את מה שקורה בחייך. חיי אנשים מצליחים הראו לנו שוב ושוב כי איכות החיים שלנו לא נגרמת ע"י המציאות האובייקטיבית שאנו חווים, אלא כיצד אנו מגיבים מבחינה סובייקטיבית לאירועי החיים. ומבחינה פסיכולוגית אקרא לזה: אמ"ת – אירוע - מחשבה - תגובה. מה שגורם לתוצאה אינו האירוע בחיים, אלא כיצד אני מבין אותו, מה אני חושב ומרגיש כלפיו. אתה הוא זה שמחליט כיצד להרגיש ולפעול, לפי הדרך שבה בחרת לראות את חייך. לשום דבר אין משמעות, חוץ מן המשמעות שאנו מעניקים לו. רובינו העברנו את תהליך האינטרפריטציה הזאת למצב אוטומטי. אבל יש ביכולתנו לקחת את הכוח הזה בחזרה, ומיד לשנות את הצורה שבה אנו חוויים את העולם ואת חיינו. חכמת החיים היא לקחת את אותם פעולות, שתוצאותיהן בחיינו הן הרות גורל, וליזום תוצאות חיוביות! תחשבו על כך, האם אין זה מה שאתם באמת רוצים? אולי אתה רוצה לשנות כיצד אתה מרגיש כלפי עצמך והעולם. אולי תרצה לתקשר בצורה טובה יותר, שיחסיך עם הזולת, עם בת זוגך יהיו טובים יותר, ללמוד מהר יותר, להיות בריא יותר, להרויח יותר, להיות רוחני יותר, להיות מחובר יותר לבורא יתברך. אתה יכול ליצור את כל אלה עבור עצמך, והרבה יותר בעזרת הכלים שעליהם תלמד בהרצאות אלה. אמנם לפני שתלמד כיצד ליזום תוצאות, אתה צריך קודם כל להבין שכבר עתה אתה מייצר תוצאות. אולי הם רק לא התוצאות שאתה חפץ בהן. רובינו חושבים שהמצב המנטלי שאנו חווים הוא דבר שמחוץ לשליטתנו. אבל האמת היא כי אתה יכול לשלוט על מחשבותיך והתנהגותך ברמה שלא האמנת קודם שהיא אפשרית. [בדרך כלל], אם אתה עצוב – בדפרסיה, אתה הוא שיצרת את המצב הנראה – את העצבות. אם אתה נלהב, גם את זה יצרת. חשוב לזכור כי רגשות כמו עצבות לא סתם קורים לך. אי אפשר "להדבק" בדפרסיה. אתה יוצר את המצב הזה, כמו כל מצב אחר בחייך, לפי פעולות מחשבתיות ופיזיות מסויימות. כדי להיות עצוב, צריך לראות את החיים בצורה מסויימת. אתה צריך לומר לעצמך דברים מסויימים בצורה הנכונה. אתה צריך לאמץ לעצמך תנוחות מסויימות וצורת נשימה. למשל, אם אתה רוצה להיות עצוב, עוזר מאד לזה אם אתה שומט את כתפיך, ומסתכל כלפי מטה. דיבור בקול עצוב ומחשבה על הדברים הכי גרועים שיכולים להתרחש גם כן תורמים להרגשת העצבות. אם תשליך את הביו-כימיה שלך למערבולת ע"י דייאטה דלה, או צריכת אלכוהול מרובה וכדומה, אתה גורם לרמת סוכר נמוכה בדם, וע"י זה כמעט מבטיח מצב של עצבות. הנקודה ברורה, צריך מאמץ ליצור עצבות. זו עבודה קשה, המצריכה פעולות מסויימות. יש אנשים שיצרו את המצב פעמים כה רבות, שההרגל הפך לקבע, וקל להם לייצר את המצב הזה. ובאמת, פעמים רבות קשרו צורה זו של תקשורת פנימית לכל מיני אירועים חיצונים. יש אנשים שמקבלים ע"י התנהגותם רווח רב מסביבתם: תשומת לב, סימפתיה, אהבה וכדומה – כך שהם מאמצים צורה זאת של תקשורת כמצבם הטבעי בחיים. ואחרים חיו בצורה זו זמן רב כל כך, שמצב זה הפך להרגשה נוחה עבורם. הם מזדהים עם המצב הזה. אמנם, אנו יכולים לשנות את הפעולות המנטליות והפיזיות, וע"י כך לשנות מיידית את רגשותינו והתנהגותינו. אתה יכול להיות נלהב ע"י שתאמץ מיידית את נקודת הראיה שמייצרת את הרגש הזה. אתה יכול לדמות במחשבתך את הדברי שיוצרים את הרגש הזה. אתה יכול לשנות את רמת הקול ואת תוכן הדיאלוג הפנימי שבתוכך. אתה יכול לאמץ את התנוחות המיוחדות ואת צורות הנשימה שמייצרות מצב זה בגופך, ווואלה, תתנסה בהתלהבות. והדבר נכון לכל שאר הרגשות, אתה צריך פשוט לשנות את הפעילויות הפיזיות והמנטליות כדי להיות תואמות למצב הרצוי. אתה יכול לדמות את התהליך של יצירת מצבי רגשות שונים ע"י ניהול התקשורת הפנימית שלך, לתפקיד של במאי סרטים. כדי להשיג את התוצאות הרצויות, הבמאי עורך מניפולציה במה שאתה רואה ושומע. אם הוא רוצה שתפחד, הוא יכול להגביר את הקול, או להכניס אפקטים מיוחדים על המסך ברגע הנכון. אם הוא רוצה שתהיה נלהב, הוא יסדר את המוסיקה, את התאורה, וכל דבר אחר על המסך ליצור את האפקט הדרוש. במאי יכול ליצור טרגדיה או קומדיה מתוך אותו אירוע, תלוי במה שהוא מחליט לתאר מעל גבי המסך. אתה יכול לעשות אותם דברים עם המסך שבמחשבתך. אתה יכול להנהיג את פעילותך המנטלית, שבה תלויה כל ההתנהגות הפיזית, עם אותם כישורים וכוח כבמאי. אתה יכול להגביר את האור והקול של המסרים החיוביים במחשבתך, ואתה יכול להחליש את התמונות והקולות של המסרים השליליים. אתה יכול לנתב את מחשבותיך באותה אומנות של גדול הבמאים. בהרצאות אלו נלמד איך להסתכל על הזולת ולהבין את כוונותיו, או איך להסיק בצורה מיידית מהם הכוחות שבהם תוכל להשתמש כרצונך. נלמד את "הכללים לטכניקות ביצוע אופטימלייות", שיתנו לך גישה לאוצרותיך הפנימיים שלא ידעת על קיומם. "לכל מאמץ מישמעתי – מוסרי, יש שכר כפול ומכופל", ג'ים רובן. וחז"ל קדמוהו כשאמרו: "לפום צערא אגרא" – לפי המאמץ - השכר. – לפי הצער – המאמץ שאתה משקיע בעבודתך הרוחנית הפנימית – כך ירבה השכר. זאת ועוד, הם גם אמרו "שכר מצוה – מצוה, ושכר עברה עברה", ופירושו כי השכר הגדול שמקבלים הוא בדיוק במה שהשקעת, ומתבטא בכך שהיכן שהיה לך קשה והתעלית על עצמך לעשותו, שם תקבל רוח ממרום, אחרי שהתאמצת לבצע, שתתן בך את הרצון להמשיך בפעולותיך המבורכות, עד שיהפוך לך לטבע שני. ב. הנוסחה האולטימטיבית להצלחה הצלחה:"לצחוק פעמים תכופות והרבה; לזכות בכבוד של אנשים אינטליגנטים ובחיבתם של ילדים; לזכות בהערכתם של מבקרים הוגנים, ולסבול את בגידתם של חברים לא אמיתיים; להעריך את היפה שבזולת, ולמצוא את הטוב שבו; להשאיר את העולם (אחריך) קצת יותר טוב, כגון דרך ילד, שינוי מצב חברתי וכדומה; לדעת שאפילו חיי אדם אחד היו קלים יותר בגלל שאתה היית חי. - זהו להצליח. -ראלף וולדו אמרסון. "אם אצליח להשפיע אפילו על אדם אחד – היה כדאי, אפילו אם זה על עצמי" - רבינו ישראל מסלאנט. "איזהו מכובד? המכבד את הבריות". אבות (ד, א). "כל שרוח הבריות נוחה ממנו, רוח המקום נוחה ממנו". אבות (ג,א). אנשים שהגיעו להצלחה, המשיכו בהתמדה במסלול להצלחה. ניתן לקרוא לזה "הנוסחה האולטימטיבית להצלחה": 1) השלב הראשון של נוסחה זו היא לדעת את התוצאות, כלומר להגדיר בדיוק מה אתה רוצה. וכמו שאמרו חז"ל: "סוף מעשה במחשבה תחילה". 2) השלב השני הוא לפעול – אחרת כל רצונותיך ישארו תמיד בתחום החלומות. וכפי שביטאו זאת חז"ל: "גדול התלמוד – שמביא לידי מעשה", וכן "כל שמעשיו מרובים מחכמתו – חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו - אין חכמתו מתקיימת". 3) אתה צריך לפעול בצורה שבה אתה מאמין שתיצור את האפשרות הגדולה ביותר לתוצאות הרצויות לך. פעולותינו לא תמיד גורמות לתוצאות הרצויות. לכן שלב שלישי הוא לפתח את חדות התחושה כדי להכיר את סוגי התגובות והתוצאות שאתה מקבל מפעולותיך, ולשים לב כמה שיותר מהר האם פעולות אלה מקרבות אותך למטרותיך או מרחיקות אותך מהן. ועל זה אמרו חז"ל:"מעשיך יקרבוך, ומעשיך ירחקוך". הגאון מוילנא ניסח זאת באומרו "הנסיון והטעייה". האדם מתנסה בפעולות מסויימות, ומתוך הנסיונות מקבל משוב היכן נכשל וטעה, והיכן עליו לתקן. והרמז לזה בחז"ל: "בתחבולות תעשה לך מלחמה" – מלחמה על שלמותך והשתלמותך האישית. לשם כך צריך טקטיקות וטכניקות ומחשבה פוריה וחכמה ממש כבמלחמה. כי אכן מלחמת היצרים היא עבודת האדם – הגאון מוילנא (הגר"א). אתה צריך לדעת מה אתה מרויח ולאן אתה מגיע במעשיך, בין אם זה בשיחת רעים, או מהרגליך היום יומיים. אם התוצאות הן לא מה שרצית, אתה צריך לרשום לפניך אלו תוצאות קבלת מפעולותיך, כך שתוכל להמשיך ולהתקדם מכל נסיון אנושי. נסיון בשפת הקודש הוא מלשון "נס" – להרים. מטרת הנסיון היא לרומם את האדם מעל מדרגתו הקודמת דרך הנסיון. אמנם במיוחד צריך אתה לבדוק את רצונותיך, כי הם המכוונים את כל נתיבות החיים, ולכן אנו מבינים כי השכל הוא רק חותמת גומי של הרצונות. ולכן אמרו חז"ל: "בדרך שאדם רוצה לילך – מוליכים אותו". 4) ואז אתה מגיע לשלב הרביעי, והוא לפתח את הגמישות לשנות את התנהגותך עד שתשיג את התוצאות הנדרשות. אם תסתכל על אנשים שהצליחו באמת, הם אלו שעברו את הצעדים הללו. הם התחילו עם מטרה לנגד עיניהם, כיון שאי אפשר לפגוע במטרה אם אין לך מטרה. הם פעלו, כי רק לדעת אינו מספק. היתה להם היכולת להבין את הזולת, לדעת איזו תגובה הם מקבלים. והם המשיכו להתאים את עצמם, להסתגל, לשנות את התנהגותם עד שמצאו מה שעובד למעשה. ניקח כדוגמא את בחיר האבות, יעקב אבינו. שלב (1) - הוא יודע שממנו יבנה כלל ישראל, ואת זיווגו הוא ימצא מבנות לבן אשר בחרן, אך הוא גם יודע ששם הוא יתנסה בקרב רוחני עז עם עובדי אלילים ועם לבן הארמי - הרמאי. יש לפניו יעוד היסטורי, אך הוא מודע למכשולים המסוכנים מאד שיעמדו לפניו ועמם יצטרך להתמודד. שלב (2) – הוא מגדיר לעצמו את הפעולה – הוא יוצא לדרך, אך לא לפני שהוא נכנס לבית מדרשם של שם ועבר למשך 14 שנים, כדי ללמוד כיצד לנהל מלחמה רוחנית זאת ולשרוד, ויותר מכן לבנות בתוך עולם הטומאה את המשפחה הקדושה כשושנה בין החוחים של שנים עשר שבטי י-ה, ורק אז הוא יוצא לדרך. שלב (3) – הוא רואה את התוצאות הרות האסון של נישואי אחיו עשיו לבת ישמעאל, ולכן מרגיש ויודע שההכשרה הרוחנית המוקדמת לבנין עם ישראל היא עקרונית, ופועל על פיה. 14 שנים אינו ישן במטה, ועמל יומם ולילה כדי שיהיה מצוייד בכל הכלים הנדרשים למקום הזר אליו הוא עתיד לנדוד. ושלב (4) – הוא יוצא לדרך, וכבר כמעט ומגיע לחרן, והנה נזכר כי לא התפלל במקום שהתפללו בו אבותיו, כדי שדרכו תצלח. נתאר לעצמנו בזמנם, כאשר ליעקב לא היה חמור או גמל, וברגליו צועד שבועות רבים, ומגיע כבר ליעדו, ונזכר שבהר – המוריה לא היה. זה מצריך גמישות נפלאה ואף מסירות נפש כדי להתעלות על עצמך ולפנות בחזרה, נגד כל השיקולים האחרים שכבר הגעת פיזית ליעדך. כן, הגעת, אבל בלא התפילה יעקב אבינו יודע שכל מעשיו הם בסכנה גדולה, בלי הקשר – התקשורת של ביטוי שאיפותיו לקב"ה. והוא פונה אחורה, לעשות את כל הדרך שוב, הפעם עם הר-המוריה כחלק עיקרי מתוך בניית היעד העתידי. אמנם ברגע שהגיע להתעלות המחשבה כי עליו לעבור בהר המוריה, מראה לו הבורא שזו הדרך הנכונה, וקרתה לו "קפיצת הדרך", התעלה מעל הזמן והמקום והגיע למקום בית המקדש העתידי בירושלים עוד באותו יום. ואז כולנו מודעים למה שזכה בו באותו מעמד נורא של "חלום סולם יעקב", מעל ומעבר למה שציפה ופילל, כי פגע במטרה במדוייק בהתעלות נפשית עצומה. אבל שימו לב שעד סוף כל הדורות יש השלכות למעשהו העצום. החלטה של אדם במציאת הדרך הנכונה יכולה להשפיע לא רק על עצמו, אבל בדרך כל גם על סביבתו, ולעתים גם על כל העולם עכשיו ולדורות. ואז בחרן, עם לבן הארמי, הרי ידע שהוא רמאי, ודרש אישור לכך שינשא "לרחל בתך הקטנה". לבן נותן לו את 'לאה בתו הגדולה', ומחליף את משכורתו של יעקב "עשרת מונים" – מאה פעמים. ואע"פ כן, יעקב מתגמש, ממשיך עוד 7 שנים בעבודה מתמדת שוב אחרי שבע שנותיו הראשונות, ועוד שש שנים כדי לייצב את עצמו מבחינה כלכלית לפני שובו לארץ ישראל. ונגד כל התחבולות של לבן ובניו כנגדו, ונגד רדיפתו והיותו מושמץ ע"י לבן, כפי שמקובל לנו במסורת, הוא מתמיד במטרתו הנעלה – בנין עם ישראל, ועם כל זאת אינו נוטה מקו האמת כלפי מעבידו הרמאי: "הייתי ביום אכלני חורב, וקרח בלילה, ותידד שנתי מעיני" (בראשית לא, מ). נגד כל המכשולים שנערמו בדרכו אלפי פעמים, במקום בו הוא מבודד מבחינה אידיאולוגית, רוחנית, וגם חברתית בקרב קבוצת מרעי לבן, הוא עדיין ממשיך בהתמדה ומתקשר עם עצמו בצורה שגרמה לו לבנות את עם ישראל כנגד כל הסיכויים במקום שכוח א-ל זה. הנקודה היא, כי אתה יכול לפעול נצורות ורבות, בתנאי שתאצור את הכוחות הטמונים בך כדי להאמין שאתה יכול, ואז תפעל בצורה אפקטיבית. הנובע מכך הוא כי הצלחה הוא לא דבר מיקרי. יש פעולות לוגיות קבועות, דרכים מיוחדות למצויינות, שהן בתחום ההישג של כולנו. אנו פשוט צריכים ללמוד כיצד להפעיל ולהשתמש במוחנו ובגופנו בדרך החזקה והמועדפת ביותר. שבע תכונות אופי לפיתוח להבטחת הצלחה. מהו הכוח הדוחף את האדם להמשיך יום אחר יום, ולהשקיע את כל ישותו במה שהוא עושה, ולתת לו את המניע לעשות הכל כדי להצליח? יש שבע תכונות אופי יסודיות שאתה צריך לפתח בעצמך כדי להבטיח הצלחה אם ירצה ד'. 1) תכונה ראשונה: תשוקה-התרגשות! כל המצליחים גילו טעם שנפח בהם רוח, אנרגיה, תכלית כמעט אובססיבית שדוחפת אותם לפעול, לגדול, ולהיות יותר! זה נותן להם את הדלק שמניע את רכבת הצלחתם וגורם להם לדלות את הפוטנציאל האמיתי שבהם. אין גדולה בלי התשוקה להיות גדול, בין שזו השאיפה להיות ספורטי או אומן, מדען או הורה, איש עסקים או תלמיד חכם. אנו נלמד מאוחר יותר כיצד לגלות את הכוח הפנימי הזה דרך כוח המטרות. 2) תכונה שניה: אמונה! לכוח האמונה יש השפעה עצומה על בני אדם. אנשים בעלי אמונה מצליחים בצורה משמעותית ביותר יותר מאלה חסרי האמונה. אמונתנו בהקשר למה שאנחנו ולמה שאנו יכולים להיות, תקבע במדוייק מה שנהיה. אם אנו מאמינים בנסים, חיינו יהיו חיי נסים. אם אנו מאמינים שחיינו מוגדרים ע"י גבולות צרים, אנו נהפוך פתאום גבולות אלו לאמיתיים. מה שאנו מאמינים שהוא אמיתי, אפשרי, נעשה לאמיתי ואפשרי. אנו נלמד כיצד לשנות את אמונותנו, בצורה מדעית ומדוייקת, כך שהן יעזרו לך להשיג את המטרות הנכספות ביותר. אנשים רבים הם בעלי תשוקות, אבל כיון שאמונתם מגבילה אותם בהקשר למי שהם ומה שהם מסוגלים להשיג ולהיות, לכן אינם פועלים אף פעם כדי להגשים את חלומם. אנשים שמצליחים יודעים מה שהם רוצים, ומאמינים שהם יכולים להשיג את יעדם בעזרת ד'. אנו נלמד בהמשך מהן אמונות, וכיצד להשתמש בהן. תשוקה ואמונה מסייעים לתת את הדלק, את הדחף לקראת מצויינות. אבל דחף אינו מספיק. אם הוא היה מספיק, היה די בתדלוק של טיל ולשלוח אותו לכיוון השמים. חוץ מן הכוח, אנו צריכים דרך, תחושה אינטליגנטית של התקדמות הגיונית. כדי להצליח ולפגוע במטרה, אנו צריכים: 3) תכונה שלישית: אסטרטגיה-תכנית פעולה! אסטרטגיה היא דרך של אירגון המאגרים. כאשר הרמב"ם החליט להיות פוסק ולכתוב את היד החזקה המרכזת את כל הלכות התורה שבעל פה בסדרת ספרים חסרת תקדים בהיסטוריה היהודית, הוא שרטט לעצמו את הדרך שתוביל אותו להגשמת החלום. הוא ידע מה שהוא רוצה להשיג, ומה שהוא צריך לעשות כדי להשיג את יעדו. היתה לו תשוקה, והיתה לו אמונה, אבל גם היתה לו את האסטרטגיה כיצד להגשים את המטרה בצורה המוצלחת ביותר. כל איש עסקים מצליח, הורה, מורה, מעביד או אישיות רוחנית, יודע כי אין זה מספיק שיהיו אוצרות טבעיים להצלחה. צריך לנצל אותם בצורה האפקטיבית ביותר. אסטרטגיה היא ההכרה שהכשרונות הברוכים ביותר והשאיפות הגדולות ביותר, צריכים למצוא את הדרך הנכונה ליישמם. אתה יכול לפתוח דלת ע"י שבירתה, או שאתה יכול למצוא את המפתח שפותח אותה אבל גם שומר על שלמותה. להלן נלמד על האסטרטגיות שמייצרות מצויינות. 4) תכונה רביעית: בהירות הערכים! כאשר אנו חושבים על אותם דברים שהפכו את אמריקה למעצמה מספר 1 בעולם, אנו חושבים על דברים כמו פטריוטיזם וגאוה, תחושת סובלנות, ואהבת חופש. כשאנו חושבים על העם היהודי שהוא העם הנבחר ע"י בורא עולם, העם שהצליח להחדיר ערכי התורה בכל העולם כמעט במשך ההיסטוריה, וחזר לארצו אחר משימה כל כך ארוכת טווח, אנו חושבים על דברים כמו אהבת הזולת, ערך עליון לחיי האדם – גשמיים, רגשיים ורוחניים, צדק, יושר, אמת, מסירות נפש ואהבה לקב"ה, לתורה הקדושה, לעם ישראל, ואיש אל רעהו, בהרגשת אחווה אמיתית ועוד ועוד. דברים אלה הם ערכים – היסודות המוסריים, השפיטה המעשית שאנו עורכים לגבי מהו העיקר, החשוב באמת. ערכים הם מערכות אמונה מיוחדות לגבי מה נכון ומה לא נכון בחיינו. הם ערכי ודרכי שפיטה שאנו פועלים על פיהם, שנותנים לחיים משמעות שכדאי לחיות עבורה. לאנשים רבים אין מושגים ברורים מה באמת חשוב להם. פעמים רבות אנשים עושים דברים שאח"כ הם מצטערים עליהם, פשוט כיון שלא ברור להם במה הם מאמינים להיות נכון עבורם ועבור אחרים. כשאנו מסתכלים על אנשים שהצליחו באמת, היתה להם תמיד תחושה עקרונית לגבי מה שבאמת חשוב. לכל אחד מהם היה חזון אחר, אבל המאחד את כולם הוא קרקע מוצקה של יסודות מוסריים וערכיים, תחושה לגבי עצם מהותם ומדוע הם עושים מה שהם עושים. הבנת ערכים הוא אחד מהמפתחות בעלי האתגרים הגדולים ביותר כדי להגשים יעדים. אנו נפתח את הנושא בהמשך. כמו שבודאי שמת לב, כל התכונות האלו ניזונים ומקיימים יחסי גומלין זה עם זה: האם תשוקות משפיעות על אמונות? כמובן. כמה שאנו מאמינים יותר שאנו יכולים להגשים מטרה מסויימת, אנו יותר מוכנים להשקיע בהשגתה. האם אמונה בפני עצמה מספיקה כדי להצליח? זו התחלה טובה. אבל אם אתה מאמין כי תראה את זריחת החמה, ואתה מתחיל לרוץ כלפי מערב, יהיה לך קשה להגשים את היעד. האם האסטרטגיות שלנו להצלחה מושפעות מן הערכים שלנו? בודאי. אם האסטרטגיה שלך להצלחה מצריכה אותך לעשות דברים שאינם תואמים את מערכת הערכים שלך – המודעת או הבלתי מודעת – לגבי מה נכון ומה אינו נכון בחיים, אזי גם האסטרטגיה הטובה ביותר לא תעבוד. דבר זה נראה לעתים קרובות באנשים שהתחילו להצליח, אבל סיימו ע"י שהרסו את הצלחתם במו ידיהם. הבעיה נוצרת עקב קונפליקט – סתירה, בין הערכים שלך ובין האסטרטגיה שבחרת להשגיות. בדרך זו, כל ארבעת התכונות שכבר לקחנו בחשבון, אינם יכולות להיות נפרדות מן: 5) התכונה החמישית: אנרגיה! אנרגיה יכולה להיות התחייבות בשמחה, או יזמה דינמית. כמעט בלתי אפשרי לצעוד לאיטך באפתיות לקראת ההצלחה. אנשי הצלחה משתמשים בהזדמנויות ומעצבים אותן. הם חיים כאילו היו באובססיה עם ההזדמנויות הנפלאות שכל יום מביא עמו, וההכרה שהדבר שלאף אחד אין מספיק זה הזמן! יש אנשים רבים בעולם בעלי תשוקה שבה הם מאמינים. הם מכירים את האסטרטגיה שתבטיח את היעד, והערכים שלהם ישרים, אבל פשוט אין להם את החיות הפיזית לפעול לפי ידיעתם. הצלחה גדולה היא בלתי נפרדת מן האנרגיה הפיזית, האינטלקטואלית, והרוחנית שמאפשרת לנו לפעול את המיטב והמירב שיש בנו. אנו נלמד בהמשך את הכלים שדרכם נוכל בצורה מיידית להגביר את החיות הפיזית שבנו. 6) תכונה שישית: כוח החיבור! לכמעט כל האנשים שמצליחים יש במשותף יכולת מיוחדת להתחבר עם אחרים, את היכולת להתקשר ולפתח יחסים והסכמה עם אנשים בעלי רקע ואמונות שונות. כמובן, לפעמים יש את הגאון המשוגע התורן שממציא משהו שמשנה את העולם. אך אם הגאון מבלה את זמנו בחדר בודד, הוא יצליח בדרך מסויימת, אבל יכשל בדרכים רבות אחרות. וכפי שנאמר: "נח איש צדיק היה בדורותיו" – נח היה צדיק, אך השפעתו על דורו היתה מזערית, כי לא יצא לרשות הרבים להשפיע על המסות. אבל אברהם אבינו יצא ופעל, עד שנאמר עליו ועל שרה אימנו "את הנפש אשר עשו בחרן" – הם פעלו כל כך על בני האדם שמסביבם, עד שנחשב להם כאילו הם ילדו אותם ממש! היתה להם היכולת ליצור קשרים שמאחדים אותם עם המסות, ובעת ובעונה אחת להתחבר ולהשפיע, ולהיות מעיין המתגבר מכוח הערכים הפנימיים שלהם שקיבלו מן הבורא יתברך, ולא להיות מושפע מן הסביבה הקלוקלת הזורמת עם החיים בין שהם מבוססים על ערכים נכונים או שגויים. כי ההצלחה הגדולה ביותר היא לא על בימת העולם. אלא במעמקים של לבך. בתוככי כל אחד מאיתנו מקנן הצורך ליצור קשר וחיבור איתן ומתמשך עם אחרים. בלי זה, כל הצלחה, כל הצטיינות, היא נבובה. אנו נלמד על קשרים אלו בהמשך. התכונה האחרונה היא דבר שכבר שוחחנו עליו קודם לכן: 7) תכונה שביעית: רכישת אומנות תקשורתית! זהו תוכן ההרצאות האלה. הצורה והדרך שבהם אנו מתקשרים עם הזולת ועם עצמנו הם אלו שקובעים בסופו של דבר את איכות החיים שלנו. אנשים שמצליחים בחיים הם אותם שלמדו כיצד לקחת כל אתגר שהבורא מביא לפניהם בחיים, ולתקשר את החוייה הזו לעצמם בצורה שתגרום להם לשינוי חיובי. לעומתם, אנשים שנכשלים, לוקחים את הקשיים שבחיים ומקבלים אותם כמיגבלות. אותם אנשים שמעצבים את חיינו ואת התרבות שלנו הם גם אומני התקשורת לאחרים. המשותף להם היא היכולת לתקשר חזון או בקשה או שמחה או משימה. מיומנות בתקשורת היא מה שהופך אדם להורה דגול, או לאומן גדול, או למורה מצויין וכו'. כמעט כל פרק מפרקי הסדנאות האלה כולל עניני תקשורת, בצורה זו או אחרת. עם גישור פערים, עם בניית דרכים חדשות, ועם שיתוף בחזונות חדשים: בחלק הראשון של סדנאות תלמד כיצד לשלוט ולהריץ את מוחך, מחשבותיך וגופך בצורה הרבה יותר אפקטיבית מאי-פעם. אנו נעבוד עם גורמים שמשפיעים על הצורה שבה אתה מתקשר עם עצמך. בחלק השני, נלמד כיצד לגלות מה אתה באמת רוצה מן החיים, וכיצד אתה יכול לתקשר בצורה יותר אפקטיבית עם אחרים, וכן נלמד את היכולת כיצד לצפות את סוג ההתנהגות שיוצרים אנשים שונים. באנקר האנט, מליארדר מטקסס בעסקי הנפט, נשאל מה יוכל לומר בקצרה לאנשים כדי להצליח. הוא אמר כי הצלחה היא פשוטה: ראשית אתה צריך להחליט בדיוק מה שאתה רוצה; ושנית, תחליט שאתה מוכן לשלם את המחיר כדי להגשים את רצונך – ואז לשלם את המחיר. אם אתה לא מבצע את השלב השני, לעולם לא יהיה לך מה שאתה רוצה בעתיד. זהו מה שהגדירו אותו חז"ל כצדיקים מדברים מעט ועושים הרבה – הם אותם שיודעים מה שהם רוצים ומוכנים לשלם את המחיר, כנגד אלו שמדברים הרבה ואפילו מעט אינם עושים. רוב הדרכים לפעולה מבוססות על הנסיון והטעייה, אלא שעליה וקוץ בה: היא משתמשת בכמות גדולה מאד של אחד המאגרים שלאף אחד לעולם לא יהיה מספיק ממנו, והוא – זמן. מה אם היתה דרך להאיץ את תהליך הלימוד, וללמוד בצורה ישירה את אותן דרכים שבה כבר צעדו אותם אנשים שהצליחו, אלא הלקחים שלהם לקחו שנים, אתה תלמד בכמה דקות?! הדרך לעשות זאת הוא דרך המודל. בא ונגלה אותה... ג. ההבדל שעושה את ההבדל. "זה דבר מצחיק בקשר לחיים, אם אתה מסרב לקבל שום דבר פחות מן הטוב ביותר, במקרים רבים תקבל אותו". – וו. סומרסט מאוגהם. אמנם היעד צריך להיות ראלי, וכמו שאמרו חז"ל: "תפסת מועט – תפסת, תפסת מרובה – תפסת". היה זה במחנות הריכוז, כאשר ראה לאחרונה את אשתו ואת ילדיו. לפי כל התחזיות היה נראה שלא יראה אותם יותר לעולם. והוא בעצמו נכנס לתופת. רעב, הכאות אכזריות, סמרטוטי בגדים דלים לגופו בקור העז, אוכל שגם כאשר הגיע היה ברובו לא כשר, עבודת פרך ובמיוחד בשבת, איסור חמור על החזקת תפילין וכל שכן אם ימצא שמניח אותן, ועוד אין סוף עינויים נוראים. אבל הוא נלחם בכל אלה בחוסן פנימי בהתעלות עצומה, ושמר על כל עקרונותיו שבין אדם למקום, ושבין אדם לחבירו, ושבין אדם לעצמו. בחיים של כל אחד מאיתנו מגיע זמן של אתגר ונסיון – זמן בו כל יכולת וכישור שלנו נבחן. זמן שבו החיים נראים כלא צודקים. זמן בו אמונתנו, ערכנו, סבלנותנו, רחמנותנו, יכולתנו להמשיך, כולם נדחקים לקצה היכולת. יש אנשים שמשתמשים בנסיונות כאלה כהזדמנויות להתעלות ולהיות לאנשים מעולים יותר, ואחרים מרשים לנסיונות חיים אלה להרוס אותם. האם אי פעם חשבת מהיכן נובע ההבדל בדרך שבה אנשים מגיבים לאתגרים? מה יוצר מנהיג, אדם שמגיע להישגים? כיצד יתכן שיש כל כך הרבה אנשים בעולם שחיים חיים של שמחה, על אף כל הקשיים, כאשר אחרים שנראה שיש להם הכל – חיים את חייהם בתסכול, יאוש, כעס ועצבות? בוא ואשתף אתכם בסיפור חיי אדם אחר, ושימו לב להבדל שבין שני האישים. חייו של אדם זה נראים הרבה יותר זוהרים. הוא עשיר מאד, מאד מוכשר בעסקי הבידור, וכבר בגיל הצעיר של 22 נכנס לעסקי התיאטרון בשיקגו. הוא הופך כמעט מיידית לכוכב התיאטרון, שמצליח מאד בניו-יורק, והופך להיות אחד מכוכבי הטלביזיה. אז הוא הופך להיות אחד מכוכבי הסרטים המפורסמים ביותר בארה"ב, הוא פונה לכיוון המוסיקה וגם שם זוכה להצלחה מיידית. יש לו מעריצים, נשואים טובים, בתים מהודרים בניו-יורק וויניירד-מרתה. הוא נראה כאדם שיש לו כל מה שרק אפשר לצפות לו בחיים. מי מן השנים האלה היית רוצה להיות? קשה לחשוב שמישהו יבחר בחיי הראשון ולא בחיי השני. אבל בא ואספר לך קצת יותר על שני אנשים אלה. הראשון הוא אחד האנשים החזקים, הגדולים והמצליחים שידענו במאה העשרים. שמו הרבי מקלוייזנבורג זצוק"ל, שאחרי שניצל מן השואה הנוראה, בנה את חסידות צאנז בארה"ב ואח"כ גם בנתניה, יסד את בית החולים לניאדו בנתניה, עזר לאלפי נפשות ומשפחות הרוסות אחרי השואה להשתקם, הקים את פרוייקט מפעל הש"ס (התלמוד) שצבר תאוצה עולמית, מפעלי חסד ועזרה לזולת ועוד. מאז השואה הוא גם שיקם את עצמו, נישא שנית, והקים לא רק את ביתו, אלא גם אלפי בתים אחרים, וחי חיים מלאים וגדושים של פעילות ענפה ופורייה ומשמחת, והיה לאחד מגדולי ישראל – מאורות התורה והחסד והתפילה, עד קרוב לגיל מאה. השני הוא אדם שרבים מכירים בשם ג'ון בלושי. הוא היה אחד הקומדיינים המפורסמים בזמננו, בשנות השבעים. כאשר הוא נפטר בגיל 33, חוקר המוות פסק "רעילות קיצונית מקוקאין והרואין". מעטים ממי שהכירו אותו היו מופתעים. האדם שהיה לו הכל, הפך למסומם שלא שולט על עצמו, ריקני, זקן מכפי גילו... וכך, רבות הן הדוגמאות של אנשים שעברו מצוקות וקשיים ויסורים גדולים, והתעלו להפוך את חייהם למגדלור לעצמם ולאחרים. ואחרים שהיו להם הצלחות מזהירות, וסיימו בהריסת עצמם. אם כן תשאל את עצמך, מה ההבדל בין אלו שיש להם לבין אלו שלא? בין אלו שיכולים לאלו שאינם? בין אלו שפועלים ואלו שלא? מדוע יש כאלו שמתגברים על כל הקשיים הנוראים והופכים את חייהם לנצחונות מזהירים, כאשר לעומתם אחרים אע"פ שיש להם את כל היתרונות, הפכו את חייהם לאסון? מהו ההבדל שעושה את ההבדל באיכות החיים? ההבדל הבסיסי והעקרוני הוא בדרך שבה אנו מתקשרים עם עצמנו והמעשים שאנו פועלים. מה אנו עושים כאשר ניסינו כל שביכולתנו, ועדיין הדברים יוצאים שלא כרצוננו? לאנשים שמצליחים אין פחות בעיות מלאותם שנכשלים. רק לאנשים בבתי הקברות אין בעיות...זה לא מה שקורה לנו שמבדיל בין המצליחים לנכשלים. אלא זוהי הדרך בה אנו רואים ומבינים את המציאות וכיצד אנו מגיבים למאורעות החיים שעושה את ההבדל. כשהאדמו"ר מקלויזנבורג קיבל את האינפורמציה מגופו המעונה, שלד אנוש, מוכה ומאומלל ומורעב, שכמעט כל משפחתו נכחדה בידי מפלצות האדם – הנאצים ימש"ו, היתה לו בחירה כיצד לפרש את האינפורמציה. משמעות המאורעות היתה יכולה להיות סיבה לחדול, להתאבל, או כל תגובה שלילית אחרת שבה היה יכול לבחור לתקשר. אבל הוא בחר לתקשר עם עצמו בהתמדה שאירועים אלו קרו בשביל מטרה מסויימת, אף אם נסתרת היא מעיני האדם. וכי יום אחד מאורעות אלו יסייעו בידו למטרתו לשנות את העולם למקום יותר טוב. ועל זה אמר רבי עקיבא: "כל דעביד רחמנא לטבא עביד" – 'כל שהקב"ה עושה הוא לטובה'. פעמים רבות אין אנו רואים את הטוב שיצא מן המאורע, אבל יש אמונה תמימה בלב שכל שהקב"ה עושה הוא לטובת האדם גם אם נסתר הדבר מאיתנו. וזוהי הנהגת הכלל. אמנם יש הנהגה מעולה מזו לבני עלייה, והיא אשר אמר רבו של רבי עקיבא, נחום איש גמזו: "גם זו לטובה" – אני רואה כבר עכשיו בעומק המאורע את הכוונה הטובה של הקב"ה, ומבין את סוף התכלית המכוונת. כתוצאה מקומוניקציה זו עם עצמו, הוא השתמש ואף יצר מערכות של אמונה וערכים שהמשיכו להנהיג את חייו מנקודת ראות של יתרון, במקום לראותם כטרגדיה, אף לאחר כל המאורעות הנוראים שעבר. "דברים לא משתנים; אנחנו משתנים" (הנרי דוד ת'ורי). ובלשון חז"ל: "הכל צפוי, והרשות נתונה" (אבות). תכנות שפות עצבי. אמנם לא מספיק לדעת שאנשים גדולים תקשרו עם עצמם בצורה חיובית שהניבה תוצאות. צריך לדעת גם בדיוק איך הם פעלו, ואז נוכל להשתמש בהם כמודל לחיינו. אם זוג פיתח בצורה מוצלחת מערכת נישואין שבה אחרי 25 שנים הם עדיין ממש אוהבים זה את זה, אפשר למצוא אלו פעולות הם עשו, ואלו אמונות היו להם שיצרו כאלו תוצאות, ואז נוכל לאמץ את הפעולות והאמונות, וליצור תוצאות דומות ביחסינו אנו. אותו מודל יכול להיות מועתק כאשר אתה סובל ממשקל יתר, או כאשר תרצה לבנות את המערכת הכלכלית שלך, ובמיוחד כאשר נרצה לבנות את מערכת המודעות האישית שלך. כדי להגיע למצויינות, צריך אם כן למצוא מודלים למצויינות אישית. יש מדע שנקרא Neuro-Linguistic Programming - NLP, תיכנות שפות עצבי- תש"ע. תש"ע הוא לימוד כיצד שפה, מילולית ושאינה מילולית, משפיעה על מערכת העצבים שלנו. יכולתנו לפעול בחיים תלויה ביכולתנו לשלוט במערכת העצבית שלנו. אלו שיכולים ליצור תוצאות מצויינות, עושים זאת ע"י תקשורת מיוחדת למערכת העצבית וממנה. תש"ע לומדת כיצד אנשים מתקשרים לעצמם בדרכים שמייצרות מצבים אופטימליים פנימיים, ובכך מייצרים את המספר הגדול ביותר של בחירות התנהגותיות. כגון אשה שהיתה במצב של חרדה וטופלה במשך כ-3 שנים, אותנו לא רק כיצד לשלוט במצבים הפנימיים שלנו ובהתנהגותנו, אלא גם במצבים ובהתנהגות של אחרים. ובקצרה, זהו המדע כיצד להריץ את מוחך בצורה האופטימלית כדי ליצור את התוצאות שבהן אתה חפץ. השאלה כמובן היא כיצד הם מייצרים את התוצאות האלו? כיון שפעולות הם המקור של כל התוצאות, אלו פעולות מחשבתיות ופיזיות מיוחדות מייצרות את התהליך הניורו-פיזיולוגי שבו אדם קם בבוקר בקלות ובמלא המרץ והאנרגיה? אחת ההנחות של תש"ע היא כי לכולנו אותן מערכות עצביות, ולכן אם מישהו יכול לעשות משהו בעולם הזה, גם אתה יכול, אם תלמד להריץ את המערכת שלך בדיוק באותה דרך. התהליך של גילוי מה שאנשים פועלים בדיוק כדי ליצור תוצאה מסויימת נקרא מודל (כאשר האדם משמש דוגמא). אם אתה רוצה להצליח, כל שאתה צריך הוא למצוא דרך לקחת דוגמא של אלו שכבר הצליחו, וכמובן להשקיע מאמץ וזמן כדי להגיע לאותם תוצאות ע"י פעולה דומה לשלהם. שוב, ידע אינו מספק, צריך לפעול כדי להגיע לתוצאות - "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו". הריוח העצום הוא כי במה שאחרים השקיעו שנים רבות של נסיונות כדי למצוא את שביל הזהב, במחשבה ובפעולה, כדי ליצור תוצאות, אתה יכול ע"י לימוד המודל להשיג תוצאות דומות בזמן קצר מאד יחסית. [שיטה זו פותחה ע"י ג'ון גרינדר – אחד מחלוצי הבלשנים-פילולוגים בעולם, וריצ'ארד בנדלר – מתמטיקאי, תראפיסט בגשטאלט, ומומחה למחשבים]. פעמים רבות אלו שמנהיגים את העולם הם אותם שלמדו להשתמש במודלים באופן מקצועי, אותם שרכשו את האומנות ללמוד מכל מה שהם יכולים, ע"י השתמשות בנסיון של אחרים, במקום להשתמש בשלהם. הם יודעים כיצד לשמור על המוצר שלאף אחד אין מספיק ממנו – זמן. יש מודלים בנושאים רבים ומגוונים כיצד לפעול בצורה יותר אפקטיבית. כיצד להמציא, כיצד להריץ עסקים בעידן המודרני, כיצד לנהל תקשורת בכל סוגי יחסי אנוש. אנו נלמד מודלים רבים כיצד לנהל את מחשבותיך ופעולותיך הפיזיות, ואת התקשורת הבין אנושית שלך ליצירת תוצאות מצויינות לכל המשתתפים. אולם, המטרה שלנו היא להתעלות יתר על כן, וליצור את המודלים היחודיים שלך. אנו נלמד תהליך, מסגרת, שתסייע לך להעתיק מצויינות בכל מקום שתמצאנה. וכך נאמר פתיחה לפרקי אבות: "משה קיבל תורה מסיני (מפי הבורא יתברך) ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" וכו'. פירושו של דבר, שיש כאן מערכת של קבלה איש מפי רבו, לא רק של מה שכתוב אלא גם כיצד זה מתבצע אצל הרב – שהוא המודל, ועפ"י זה מועברים הדברים בדיוק בהעתקה מדור לדור. וכאשר התלמידים התרבו, לפעמים לא זכו לראות כל פרט במודל, והצטערו על כך, כמו רבי יהודה הנשיא – רבינו הקדוש, שהתבטא בצער על כך שהיה לו מקום קבוע מאחורי רבי מאיר, כיון שהיו יושבים מסביב לרב, ואילו היה זוכה לראות את רבי מאיר מפניו כמה יותר גדול היה – והתכוון לומר לנו כי העתקתו את המודל וראייתו כיצד המודל מתנהג במדוייק היתה מגבירה בו את צורת הקבלה ואם כן גם את המימוש להבא. אדם שתמיד מבקש את הביצוע האופטימלי, אינו תקוע או מחוייב לצורה אחת קבועה של עשיה, אלא במקום זה מחפש תמיד דרכים אפקטיביות חדשות ליצור את התוצאות המבוקשות. וכמו שאמרו לנו חז"ל: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם" – בדיוק לזה נתכוונו, שמכל אדם ומכל מצב אתה יכול ללמוד. כדי להעתיק מצויינות, עליך להפוך לבלש, חוקר, אדם ששואל שאלות רבות ומוצא את כל הרמזים כדי ליצור את המצויינות. העתקת המודל יכולה להעשות בצבא, בסוגי ספורט שונים, בתחום המחשבים והי-טק, בעסקים, וכן בכל תחום. אבל עולם ההתנהגות האנושית, הוא אחד התחומים שממשיך לתפקד על בסיס של תיאוריות ואינפורמציה שכבר מזמן עבר עליהן הקלח. לרוב משתמשים במודלים של המאה ה-19 כיצד פועל המוח וכיצד מתנהגים. אנו מתייחסים למשהו בדפרסיה, ונהפכים לעצובים. ו"את אשר יגורתי בא לי", במקרים רבים אלו נבואות שמתגשמות. אנו נלמד את הטכנולוגיה הזמינה שיכולה ליצור את איכות החיים שאתה מחפש. הלכה למעשה – כיצד עושים זאת? שלשה מרכיבים למצויינות אנושית. בנדלר וגרינדר מצאו שיש שלשה מרכיבים יסודיים שצריך להעתיקם כדי לשחזר כל סוג של מצויינות אנושית. הם באמת שלש הצורות של פעולות מחשבתיות ופיזיות, שתואמות בצורה ישירה לאיכות התוצאות שאנו מייצרים. תדמה אותם לשלש דלתות שמובילות אל אולם סעודה מפואר. 1) הדלת הראשונה מייצגת את מערכת האמונה של האדם. מה שאתה מאמין, חושב להיות אפשרי או בלתי אפשרי, קובע במידה רבה מה שתוכל לעשות או לא תוכל. כיון שכאשר אינך מאמין שאתה יכול לעשות דבר מסויים, אתה שולח למערכת העצבים שלך מסרים קבועים שמגבילים או מונעים את יכולתך ליצור את התוצאה הנדרשת. אבל, אם אתה שולח בקביעות למערכת העצבית שלך, מסרים עקביים שאתה יכול לעשות דבר מסויים, אזי הם מאותתים למוח שלך ליצור את התוצאות הרצויות לך, וזה פותח לפניך את האפשרות. אם כן, אם אתה יכול להעתיק את מערכת האמונה של אדם, לקחת את הצעד הראשון לקראת יכולתך לפעול כמותו, והתוצאה היא שאתה תיצור תוצאה דומה לשלו. נלמד על מערכות אמונה בהמשך. 2) הדלת השניה שצריכה להפתח, היא הסינטאקס המנטלי של האדם. סינטאקס מנטלי היא הדרך בה אנשים מסדרים את מחשבותיהם. סינטאקס היא כמו קוד. יש שבעה מספרים במספר טלפון, אבל אתה חייב לחייג אותם בסדר הנכון כדי להגיע לאדם שאתה רוצה להתקשר עמו. הדבר נכון גם כאשר אתה רוצה להגיע לחלק במוח ובמערכת העצבית שיכולה בצורה האפקטיבית ביותר לעזור לך להגיע לתוצאות הרצויות לך. הדבר נכון גם בתקשורת. פעמים רבות בני אדם אינם מתקשרים טוב זה עם זה, כיון שאנשים שונים משתמשים בקודים שונים, בסינטאקס מנטלי שונה. אם פענחת את הקודים, עברת את הדלת השניה לקראת העתקת התכונות הטובות ביותר שבאנשים. נלמד על סינטאקסים מאוחר יותר. 3) הדלת השלישית היא פיזיולוגיה. המוח והגוף מחוברים זה בזה לחלוטין. בדרך שבה אתה משתמש בפיזיולוגיה שלך – הדרך בה אתה נושם ומחזיק את גופך, תנוחתך, הבעות הפנים, טבע ואיכות תנועותיך – בעצם קובעות באיזה מצב נפשי אתה נתון. המצב שבו אתה נתון אם כן, יקבע את התחום ואת האיכות של ההתנהגויות שאתה יכול ליצור. גם זאת נלמד להלן. בעצם אנו מעתיקים מודלים כל הזמן. כיצד תינוק למד לדבר, להתנהג? באבות (ד, כ) לימדונו חז"ל: "הלומד ילד – למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש. והלומד זקן – למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק". והכוונה שגירסת הינקות, כאשר אדם צעיר – מתקיימת, כיון שזה ראשית לימודו שמתפעל ממנו. אבל אדם מבוגר יש לו כבר מוסכמות ואמונות ודעות שחלקן מקובעות, ולכן קשה לו יותר ללמוד. אבל גם הוא, אם הוא מוכן להשתנות ולקבל על עצמו מערכות חדשות של אמונה, של צורות התנהגות, של מצבים, אזי כל אחד בכל שלב יכול לאמץ לעצמו העתקת מודלים רצויים חדשים. כל מה שאנשים עושים כדי להצליח הוא למצוא משהו שעובד בעיר אחת, ולעשות את אותו הדבר בעיר אחרת בעודו מצרך דרוש. כל מה שאתה צריך לעשות הוא לקחת מערכת שהוכיחה את עצמה, ולהעתיק אותה – ואולי אף טוב מכך, תשפר אותה. תעתיק בצורה מדוייקת, תשמור על עקרונות היסוד הטובים ביותר שעליה מבוססת המערכת, ותשפר את השאר. אנשים שעושים כך מובטחים להצליח. גישה אסטרטגית גמישה. ההבדל בין אותם שמצליחים לאותם שנכשלים, אינו מה שיש להם, אלא מה שהם בוחרים לראות ולעשות עם המשאבים שלהם ונסיונות החיים שלהם. ויש לזכור, לא כל אסטרטגיה פועלת כל הזמן. זה כלי רב עוצמה, אבל רק זה – כלי שאתה יכול להשתמש בו לפתח את הגישה היחודית שלך, את האסטרטגיות וההתבוננות האישית שלך, ולשנות ולהשתנות לפי הצורך. חז"ל אמרו לנו זאת באומרם: "הוה רך כקנה" – קנה הסוף, יש לו יכולת להיות גמיש. נכון שהוא מתכופף ברוח ובזרם המים, אבל בגלל גמישותו, הוא יכול להתכופף ולא להישבר. לעומת זאת הארז הוא חסון, אבל תקנתו היא קלקלתו. הוא אינו גמיש. לכן ברוח חזקה מאד, ישבר... רבי עקיבא, לאחר שספינתו נטרפה בים, סיפר כיצד ניצל הוא, ואחרים טבעו. הוא סיפר כי "כל גל שבא לקראתי, נענעתי לו בראשי". משמעות הדברים היא בדיוק זו, כי היה גמיש בהתאם לנסיבות, ולימד אותנו כי במשברי החיים, כל גל שבא לקראתך תנענע לו בראשך – השתמש בחכמתך ובתבונתך - בהתאם למה שלמדת ובהתאם לנסיבות בשטח לאמץ את הגישה הנכונה למקרה שלפניך. [חכמה – היא הידע שרכשת ואשר הוא זמין לך; בינה היא להבין דבר מתוך דבר, ושני הדברים ביחד כאשר אתה משלב אותם יוצרים דעת]. כולנו למדנו ממודלים. הבעיה היא שרובינו למדנו בצורה בלתי מסודרת, ולא מרוכזת. אנו לוקחים פיסות מידע מאדם זה וקצת מהשני, ואז מחמיצים משהו חשוב מאד מאדם שלישי. ויש אשר אנו מעתיקים מודלים טובים מכאן, וגרועים משם. ויש שאנו מנסים להעתיק מישהו שאנו מכבדים ואולי אף מעריצים, אבל מוצאים כי איננו יודעים כיצד בדיוק הוא או היא עושים זאת. "המפגש בין הכנה להזדמנות – מולידה את הילד לו אנו קוראים מזל" (אנטוני רובינס) - ההכנה היא ההכשרה הנפשית, וההזדמנות – היא הסייעתא דשמיא (העזרה מן השמים) שאנו מקבלים כדי ליישם את הכשרתנו הנפשית. לכן אנו רוצים להביא לפניך בצורה מסודרת מסכת של העתקה מודעת בדיוק רב, אפשרות להיות מודע לדבר שתמיד עשית בחייך. האתגר שאני מעמיד לפניך הוא להתחיל לחשוב כמעתיק מודלים, כאשר אתה כל הזמן מודע לצורות ולסוגי התנהגות ופעולות שיוצרות תוצאות מצויינות. אם מישהו יכול לעשות משהו נפלא, השאלה שמיד תעלה בדעתך היא "כיצד הוא יכול ליצור תוצאות כאלה?". אני תקוה שתמשיך לחפש מצויינות, לראות את הקסום שבכל דבר שאתה רואה, ותלמד כיצד הוא נוצר – כך שתוכל ליצור את אותו סוג של תוצאות מתי שתרצה. הדבר הבא שנצא לגלות הוא מה קובע את תגובותינו לנסיבות החיים המשתנות... ד. כוח המצב הנפשי. "המוח הוא מה שפועל טוב או רע, שפועל עצב או שמחה, עשיר או עני".(אדמונד ספנסר). האם אי פעם התנסית בחוויה שהכל מצליח לך, הכל ברגל ימין, הרגשה שאין כלום שיכול לעמוד בדרך הצלחתך? אולי זה היה בזמן ישיבה עסקית שהיו לך כל התשובות, או כשהתפעלת מעצמך כשראית שעשית מעשה גבורה שאף פעם לא חשבת שאתה מסוגל לזה. וגם להיפך, יום שחור, שבו שום דבר לא הלך לך. אתה ודאי זוכר זמן שנכשלת במקום שבדרך כלל אתה מצליח בקלות, זמן שבו כל מהלך שלך היה שגוי, כל דלת היתה נעולה, כל מה שעשית נכשל. מה ההבדל? הרי אתה אותו אדם, בעל אותן יכולות. אם כן מדוע אתה מייצר תוצאות סותרות – פעם כשלון חרוץ, ופעם תוצאות נפלאות? ההבדל הוא המצב הניורו-פיזיולוגי שבו אתה נמצא. יש מצבים שבונים ומאפשרים – בטחון, אהבה, חוסן פנימי, שמחה, התלהבות, אמונה – שדולים ממעיינות ברוכים של כוח האישיות. ויש מצבים משתקים – מבוכה, דכאון, פחד, דאגה, עצבות, תסכול – שמשאירים אותנו ללא כוח. כולנו נכנסים ויוצאים ממצבים נפשיים טובים ורעים. האם אי פעם נכנסת לבנק, והפקיד רטן עליך כמעט בכעס "מה ת' רוצה"? אתה חושב שהוא תמיד מתקשר כך? יכול להיות שהיו לו חיים כל כך קשים, שתמיד הוא מתנהג כך. אבל יותר מסתבר כי היה לו יום רע, בו נענה ליותר מידי אנשים, שאולי חלק מהם פנו אליו בצורה לא יפה. הוא לא אדם רע, הוא רק במצב נפשי מאד גרוע. אם אתה יכול לשנות את המצב הנפשי שלו, אתה יכול לשנות את התנהגותו. דוגמא לכך, נאמר על עמלק "ויזנב בך כל הנכשלים אחריך" – עמלק הוא הכוח שגורם לספקות באמונה בליבו של האדם. אבל אין לו פתח להכנס, אלא אם האדם בעצמו בוחר להיות במצב הנפשי של "נכשל", חולשה בחוסן הנפשי, ואז מתיר לכוח הרוחני וגם הכוח הגשמי למצוא את הפרצה כיצד להתקיפו. דבר זה נמצא בליבה של הרפואה המודרנית, המודעת לך שמחלות רבות, לרבות מחלות סופניות, מקורן במצב הנפשי שבו האדם נתון, ועוד נרחיב את הדיבור בזה בהמשך בס"ד. הבנת המצב הנפשי הוא המפתח להבנת שינוי ולהישגיות. התנהגותנו היא תוצאה של המצב הנפשי שבו אנו נמצאים. תיזכר למשל, בזמן שמישהו התייחס אליך לא יפה. אם כעסת – בודאי אח"כ הצטערת או אפילו התביישת בעצמך. אמנם אתה יכול להתייחס אליו בחמלה במקום בכעס. אחרי הכל, אלה החיים בבתי זכוכית, אסור שישליכו שם אבנים. משמעות הדברים כי אנו שבריריים – אמנם רק אם אנו מרשים לעצמנו, והתנהגותנו מושפעת מאד מהמצב הנפשי הפנימי שלנו. לכן, המפתח הוא לשלוט על המצבים הנפשיים שלנו, וכתוצאה מכך על התנהגותנו. מה אם היית יכול להקיש באצבעותיך, ולהיכנס למצב הנפשי הבונה ביותר לפי רצונך, מצב בו אתה נלהב, בטוח, גופך משופע באנרגיה, ומוחך פעיל? ובכן, אתה יכול! אנו נלמד מהם המצביים הנפשיים, כיצד הם פועלים, ומדוע אנו יכולים לשלוט עליהם לתועלתנו. מצב נפשי הוא התוצאה הכללית של חווייתנו בכל רגע נתון. רוב המצבים הנפשיים שלנו קורים לנו בלא הנהגה מודעת מצידנו. אנו רואים משהו, ומגיבים ע"י כניסה למצב נפשי. בין שהמצב הנפשי הוא בונה, או מגביל ומשתק, אבל רובינו לא פועלים רבות כדי לשלוט במצב זה. ההבדל בין אלו שנכשלים להשיג את מטרותיהם בחיים לבין אלו שמצליחים, הוא ההבדל בין אלו שאינם יכולים להכניס את עצמם למצב נפשי תומך כדי להצליח, לבין אלו שיכולים. נוכל לנסח זאת בשלבים אלו: 1) אירוע בחיים – תלוי במשמעות שאנו נותנים לו. 2) עקב משמעות האירוע - נוצר מצב נפשי. 3) המצב הנפשי – גורם להתנהגותנו בהתאם; אולם כמובן שההתנהגות תלויה עדיין בבחירתנו, ופעמים רבות ע"י הבחירה ניתן לשנות את ההתנהגות, אע"פ שהמצב הנפשי אינו טוב. אירוע x משמעות (+ או -) = מצב נפשי. מצב נפשי x בחירה (+ או -) = התנהגות. "שבע יפול צדיק וקם" – מתוך שנכשל פעמים רבות, למד את דרכי התגובה הנכונות. כמעט כל דבר שאנו רוצים בו הוא בגדר מצב נפשי. תערוך רשימה של דברים שאתה רוצה בחיים. אתה רוצה אהבה? ובכן, אהבה היא מצב נפשי, רגש או הרגשה שאנו משדרים לעצמנו ומרגישים בתוכנו, המבוססים על גירויים מסויימים מן הסביבה. בטחון? כבוד? כל אלה הם מצבים נפשיים שאנו יוצרים בתוכנו. אולי אתה רוצה כסף. ובכן, אין אתה רוצה בחתיכות קטנות של נייר ירוק שעליהם תמונות של אנשים מפורסמים. אתה רוצה מה שהכסף מסמל עבורך: את האהבה, הבטחון, החופשיות, או כל מצב נפשי אחר שאתה חושב שהכסף יעזור לך להשיג. אם כן, המפתח לאהבה, לשמחה, או לכח בו תמיד היה חפץ האדם – היכולת לנתב ולהנהיג את חייו – היא היכולת לדעת כיצד להנהיג ולתעל את המצבים הנפשיים שלך. המפתח הראשון לתעל את המצב הנפשי שלך וליצור את התוצאות הרצויות לך בחיים, הוא ללמוד כיצד להריץ את מוחך בצורה אפקטיבית. כדי לעשות זאת, אנו צריכים להבין תחילה קצת על פעולתו של המוח. אנו צריכים לדעת מהו הגורם הראשוני היוצר את המצב הנפשי. במשך אלפי שנים, האדם היה סקרן לדעת אלו הן הדרכים בהם יוכל לשנות את מצבו הנפשי, ואם כן את הצורה בה הוא חווה את חייו. הוא ניסה לצום, סמים, ריטואלים, מוסיקה, מאכלים, היפנוזה, שירה ועוד. כל הדברים האלו מוצאים את ביטויים בדרך זו או אחרת, ויש לכל אחד מהם גם מגבלות. אמנם, עכשיו תגלה דרכים קלות הרבה יותר שמשתוות בחוזקן ובהשפעתן, ובמקרים רבים מהירות ומדוייקות יותר. אם כל התנהגות היא תוצאה של מצב נפשי שאנו נתונים בו, אנו ניצור תקשורת והתנהגות שונים כאשר אנו נתונים במצב נפשי טוב, מכאשר אנו נתונים במצב נפשי שאינו בונה. השאלה הבאה היא, מה יוצר את המצב הנפשי שבו אנו נתונים? יש שני מרכיבים למצב הנפשי. הראשון הוא הדימוי-התצוגה הפנימית שבנו, והשני הוא המצב והשימוש של הפיזיולוגיה שלנו. מה וכיצד שאתה רואה דברים, וכן מה וכיצד אתה אומר דברים לעצמך על מצב נתון, יוצרים את המצב הנפשי בו אתה נתון, וכתוצאה מכך את סוגי ההתנהגות שאתה יוצר. למשל, כיצד אתה מתנהג אל בן/בת זוגך, כאשר הם מגיעים מאוחר יותר ממה שהבטיחו? ובכן, התנהגותך תושפע מאד ותהיה תלויה במצב הנפשי בו אתה נתון בשעה שאהובי לבך יחזרו. והמצב הנפשי יושפע מאד מהדימוי אותו הצגת במחשבותיך כסיבה לאיחור. אם במשך שעות אתה דמיינת תמונות של אותו אדם שאתה אוהבו בתאונה חס וחלילה, מכוסה בדם, או בבית חולים, כאשר הוא יכנס בדלת הבית, אתה תקבל אותו בדמעות או באנחת רווחה, או בחיבוק גדול ושאלה "מה קרה". התנהגויות אלו מקורם במצב נפשי של אכפתיות. לעומת זאת, אם דימית את אהובך בוגד בך, או שאמרת לעצמך שוב ושוב שהאדם הזה מאחר פשוט כיון שלא איכפת לו מזמנך היקר ומרגשותיך, אזי כאשר הוא יכנס, הם יקבלו ממך קבלת פנים שונה לגמרי כתוצאה מן המצב הנפשי בו אתה נתון. כתוצאה מן המצב של הרגשת כעס או שניצלו אותך, נוצרת מערכת חדשה לגמרי של התנהגויות. השאלה הבאה כמובן היא, מה גורם לאדם אחד לדמות דברים במצב של אכפתיות, ולאדם אחר ליצור דימויים פנימיים של חוסר אימון או של כעס? ובכן, יש סיבות רבות. יכול להיות שאנו לקחנו דוגמא מהורינו לנסיונות מעין אלו. אם, למשל, כאשר היית ילד, אמך תמיד דאגה כשאביך הגיע מאוחר, יכול להיות שגם אתה תראה דברים בצורה שמדאיגה אותך. ואם אמך דברה בחוסר אימון על אביך, יכול להיות שגם אתה אימצת את המודל הזה. אם כן, אמונתנו, השקפותינו, גישתנו, מערכת הערכים שלנו, חוויות העבר שלנו בהקשר לאדם מסויים, וכמובן מידותינו, כל אלה משפיעים על הדימויים שאנו נערוך בהקשר להתנהגותם. יש גורם חשוב עוד יותר בהקשר לדרך שבה אנו רואים ומדמים את העולם, והוא המצב והדוגמא שבה אנו משתמשים בפיזיולוגיה שלנו. דברים כמתח שרירים, מה אנו אוכלים, כיצד אנו נושמים, התנוחות שלנו, המצב הכללי של התיפקוד הביו-כימי שלנו, לכל אלה השפעה גדולה על מצבנו הפנימי. אדימוי פנימי בופיזיולוגיה עובדים יד ביד במחזור קיברנטי (מנגנוני השליטה העצביים שבאדם). כל גורם המשפיע על האחד, אוטומטית ישפיע גם על השני. ולכן, שינוי המצב הנפשי תלוי בשינוי הדימוי הפנימי ושינוי הפיזיולוגיה. אם, כאשר אהוב לבך/ילדך צריך לשוב הביתה, הגוף שלך נמצא במצב בונה, קרוב לודאי שתראה את האדם הזה כמי שהיה תקוע בתנועה או בדרך הביתה. אולם, אם אתה נמצא מסיבות שונות במצב פזיולוגי של שרירים מתוחים או שאתה עייף מאד, או אם אתה מרגיש כאב או רמת סוכר נמוכה בדם, אתה עלול לדמות לעצמך דברים בצורה שתגדיל את רגשותיך השליליים. המצב הפיזיולוגי בו אתה נמצא, ממש משנה את הדרך שבה אתה רואה ולכן חווה את העולם. למסקנה אם כן, כדי לשלוט ולכוון את התנהגותינו, אנו צריכים לשלוט ולתעל את המצב הנפשי שלנו; וכדי לשלוט ולכוון את המצב הנפשי שלנו, אנו צריכים לשלוט ובצורה מודעת לנתב את הדימוי הפנימי שלנו ואת הפיזיולוגיות שלנו. תתאר לעצמך כיצד תרגיש אם תשלוט ב-100% במצב בנפשי שלך בכל רגע נתון! נוכל לנסח זאת בצורה מתמטית (שזה כשלעצמו חידוש גדול, שמקנה לבנין האישיות קווי וכיווני פעולה קבועים וברורים בתוך המסגרת הנתונה): דימוי פנימי + מצב ושימוש פיזיולוגי = מצב נפשי. מצב נפשי x בחירה = התנהגות. 1) דימוי פנימי: [מה וכיצד אנו מדמים במחשבותינו, ואומרים לעצמנו - אמונתנו, השקפותינו, גישתנו, מערכת הערכים שלנו, חוויות העבר, ומידותינו] + פיזיולוגיה: [תנוחה, ביו-כימיה, אנרגיה עצבית, נשימה, מתח שרירים/הרפיה] = מצב נפשי. 2) מצב נפשי x בחירה = התנהגות: [וורבלית-דיבור, פיזית-עשיה, שינוי צבע העור, נשימה]. 3) בחירה = [מערכת הערכים שלנו, גישתנו וכדומה] x [הרצון הפנימי (לבחור בטוב או ברע)]. לפני שנוכל לכוון את נסיונותינו בחיים, אנו צריכים תחילה להבין כיצד אנו מתנסים. בני אדם קולטים אינפורמציה על סביבתם דרך קולטים מיוחדים ואברי חישה. יש לנו חמשה חושים: חושי הטעם, הריח, הראיה, השמיעה והמישוש. רוב ההחלטות שאנו מקבלים המשפיעות על התנהגותנו, מבוססות בעיקר על שלשה חושים: הראיה, השמיעה והמישוש. חושים מיוחדים אלו משדרים גירויים חיצוניים למוח. דרך התהליך של הכללה, שינוי ומחיקה, המוח קולט את האותות האלה, ומסנן אותם להופכם לדימוי פנימי. ולכן, הדימוי הפנימי, הצורה שבה אתה חווה את האירוע, אינם בדיוק מה שאירע, אלא דימוי פנימי אישי. המוח המודע שלנו אינו יכול להשתמש בכל האותות הנשלחים אליו. אדם יכול לצאת מדעתו אם בצורה מודעת היה צריך להרגיש ולהבין את אלפי האותות שהמוח מקבל, מדופק הדם שבאצבעך השמאלית ועד לוויברציה שבאוזנך. לכן המוח מסנן, ואוגר את המידע שנצרך לו עכשיו או בעתיד, ומתיר לך להתעלם מכל השאר. תהליך הסינון הזה מסביר מדוע יש סוגים רבים כל כך של הבנה אנושית. שני בני אדם יכולים לראות אותה תאונת דרכים, אך לתת אינטרפריטציה שונה לחלוטין למאורע. אחד שם לב יותר למה שראה, והשני למה ששמע. הם ראו את התאונה מזוויות שונות. לשניהם פיזיולוגיות שונות. לאחד ראיה מצויינת, ולשני ראיה חלשה. ואולי אחד כבר היה בתאונת דרכים בעצמו, ויש לו דימוי פנימי בנוי כבר בתוכו. כך או אחרת, לשניהם יהיה דימוי שונה של אותו מקרה. והם ימשיכו לאגור את הדימוי הפנימי שלהם כפילטרים חדשים אשר דרכם הם יחוו דברים בעתיד. וכפי שאמרו לנו חז"ל (אבות ד, כ) שילד דומה לדיו כתוב על נייר חדש, והלומד מבוגר דומה לדיו כתוב על נייר מחוק (שכבר נכתבו עליו גירסאות ודימויים רבים מכל חוויות החיים הסובייקטיביות של כל אחד)... מושג חשוב שמשתמשים בו ב-NLP (תכנות שפות עצבי – תש"ע) הוא "המפה היא לא הטריטוריה". כמו שכתב אלפרד קורזיבסקי בספרו 'מדע ונורמליות': "תכונות חשובות של מפות צריכות להירשם. מפה היא לא הטריטוריה אותה היא מייצגת, אבל, אם המפה היא מדוייקת, יש לה מבנה דומה לטריטוריה, דבר שמקנה לה שימושיות". משמעות הדברים לגבינו, היא שהדימוי הפנימי אינו הביטוי האמיתי לאירוע אובייקטיבי. זוהי רק אינטרפריטציה כפי שהיא מסוננת דרך היחודיות של האמונות האישיות, גישות, ערכים, ומשהו הנקרא בשם תוכנות-על. זו אולי הסיבה מדוע התבטא פעם אלברט איינשטין, "מי שמתיימר לשים עצמו כשופט בענין האמת והידע, משים עצמו ללעג ע"י הא-ל", [חוץ מדרכי המשפט כמובן, שניתנו לנו במסורת התורה שבעל פה בהתאם לחכמה האלקית, ולהבדיל כמו שיש משפט אנושי גם בכל מערכת משפטית מתוקנת, ששופטים על פי עדים וראיות, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות]. כיון שאין אנו יודעים כיצד דברים הם באמת מבחינה אובייקטיבית, אך רק כיצד אנו מדמים אותם לעצמנו, מדוע שלא נדמה אותם בדרך שתעניק לנו ולאחרים כוח, במקום מגבלות? המפתח לעשות זאת בהצלחה הוא ניהול זכרון – יצירת דימויים שיוצרים בהתמדה את המצבים הנפשיים הבונים ביותר. בכל חוויה, יש לך דברים רבים שבהם תוכל להתמקד. אפילו האדם המצליח ביותר יוכל לחשוב על מה שאינו עובד, ולהיכנס למצב של דיכאון או תסכול או כעס; או שהוא יכול להתמקד בכל מה שכן עובד בחייו. לא חשוב עד כמה גרוע המצב, אתה יכול לדמות אותו בצורה שנותנת לך כוח. אם כן, המפתח ליצור את התוצאות הרצויות לך, הוא לדמות לעצמך דברים בצורה כזאת שתכניס אותך למצב כל כך בונה, כך שתהיה לך את היכולת לפעול בסגנון ובאיכות הנדרשת. השאלה ההגיונית הבאה היא, אם דימוים פנימיים והפיזיולוגיה עובדים ביחד כדי ליצור את המצב הנפשי אשר ממנו נובעות ההתנהגויות שלנו, מה קובע את ההתנהגות הספציפית שאנו יוצרים כאשר אנו נמצאים במצב נפשי נתון? אדם אחד במצב נפשי של חיבה יחבק אותך, כאשר אחר רק יאמר לך שהוא מחבב אותך. התשובה היא, שכאשר אנו נכנסים למצב נפשי, המוח שלנו נכנס לאפשרויות התנהגויות בחירתיות. מספר האפשרויות נקבע על פי המודלים שיש לנו של העולם. יש אנשים, שכאשר הם מתכעסים, יש להם מודל אחד כיצד להגיב, כך שהם פורצים בזעם כמו שלמדו לעשות כן על ידי צפייה בהוריהם. או שהם ניסו צורת התנהגות מסויימת, ונראה היה להם שהם משיגים את מבוקשם בדרך זו, כך שצורת התנהגות זו נאגרת בזכרון כדי שעל פיה האדם יגיב בעתיד. לכולנו יש השקפות על העולם, מודלים שמייצרים את התפיסות שלנו את הסובב אותנו. מאנשים שאנו מכירים, ומהספרים ומכלי התקשורת השונים, אנו יוצרים תמונה של העולם, ושל מה שאפשרי לעשות בו. מה שאנו צריכים לעשות בבניית תדמיות (מודלים) של אנשים, הוא למצוא את האמונות הספציפיות שגרמו להם לדמות את העולם בדרך שאיפשרה לה לפעול בצורה אפקטיבית. אנו צריכים לדעת במדוייק כיצד הם דימו לעצמם את הצורה שבה הם חוו את עולם. מה הם עושים בצורה ויזואלית במוחם? מה הם אומרים? מה הם מרגישים? ושוב, אם אנו ניצור במדוייק את המסר בגופנו, אנו יכולים ליצור תוצאות דומות. זוהי בניית תדמיות הלכה למעשה. לדוגמא, שמעתי מהגאון הגדול הרב יששכר מאיר (ראש ישיבת נתיבות) בשיעור לפני שנים, כי יש לדעת שיש לנו בפוטנציאל אותו IQ (מנת משכל) כמו לדורות התנאים והאמוראים. מה שמבדיל בינינו הוא המסירות נפש לתורה ולמצוות שהייתה להם. כלומר אם נחקה את המודל שלהם באותה מסירות נפש של שקידה, התמדה, קדושה וטהרה, ודקדוק בישום הלימוד הלכה למעשה, נוכל לזכות גם כן בסייעתא דשמיא (עזרה משמים) שהיתה להם, ולהגיע לאותם הישגים, ולאותו קשר עם הקב"ה בהשגחה פרטית, בשמיעת תפילותינו ומבוקשנו לכלל ולפרט, וכן נזכה לאשר זכו הם - שנפתח ליבם כאולם, כפי שנאמר "פתחו לי פתח של מחט, ואני אפתח לכם פתחו של אולם", והיה להם לב להבין בכל החכמות לעומקן ולרוחבן, הלוואי עלינו! החיים הם כנהר. הם זורמים, ואתה יכול להיות תלוי בחמלת הנהר אם אתה לא תפעל ותיזום פעולה מודעת להנהיג את עצמך בכיוון שאתה היית רוצה לצעוד בו. אם אתה לא תזרע את הזרע המחשבתי והפיזיולוגי של התוצאות בהם אתה חפץ, עשבים שוטים יגדלו בצורה אוטומטית. אם אנו לא ננהיג את מחשבותינו ואת המצב הנפשי שלנו, סביבתנו עלולה ליצור תוצאות מאד בלתי רצויות והרסניות לגבינו. לכן הדבר חשוב ביותר שעל בסיס יומי, נעמוד על השמירה בשער של מחשבותינו, כדי שנדע כיצד אנו מדמים דברים לעצמנו בכל עת. אנו צריכים לנכש את הגן שלנו בכל יום. על זה אמר החכם מכל אדם "על שדה איש עצל עברתי, ועל (יד) כרם אדם חסר לב (דעה). והנה עלה כולו קמשונים (קוצים דוקרים), כיסו פניו (של השדה) חרולים (חוחים עוקצניים), וגדר אבניו נהרסה. ואחזה אנכי (את העזובה) אשית לבי (למה גרמה העצלות), ראיתי לקחתי מוסר (השכל). מעט שינות מעט תנומות (צמצם את זמן המנוחה), מעט חיבוק ידים לשכב (בחוסר מעש). (שאם לא כן), ובא מתהלך (במהירות) רישך (דלות ועוני עליך), ומחסוריך (והנזקים ברכושך) כאיש מגן (יופיעו מהר כחייל רץ ממשמר המלך)" (משלי כד, ל-לד). אם תמשיך להתמקד בכל הדברים הרעים שבחיים, בכל הדברים שאתה לא חפץ בהם, או בכל הבעיות האפשריות, אתה מכניס את עצמך למצב נפשי שתומך בסוג כזה של התנהגויות ושל תוצאות. ועל זה נאמר "כי פחד פחדתי ויאתיני (ובא עלי), ואשר יגורתי (יראתי) יבוא לי" (איוב ג, כד) - ממה שאתה ירא ומדמה לעצמך בצורה פסימיסטית, אתה גורם לעצמך שאכן יתקיים חס וחלילה. לדוגמא, האם אתה אדם שמקנא? לא, אתה לא קנאי. בעבר אולי ייצרת מצבים נפשיים של קנאה ואת סוגי ההתנהגות הנובעים מכך. אולם, אתה אינך התנהגותך! אך על ידי כך שאתה משדר לעצמך קביעות והכללות על עצמך, אתה יוצר אמונה שתנהיג ותכוון את פעולותיך בעתיד. תזכור, התנהגותך היא תוצאה של המצב הנפשי שבו אתה נתון, והמצב הנפשי הוא תוצאה של הדימויים הפנימיים והפיזיולוגיה של עצמך, ואת שניהם אתה יכול לשנות תוך רגעים מספר. אם בעבר היית מקנא, משמעות הדברים הפשוטה היא שדימית לעצמך דברים בצורה שיצרה את המצב הנפשי הזה. אתה עכשיו יכול ליצור תדמית של הדברים בדרך חדשה, וליצור מצבים נפשיים והתנהגויות חדשים. זכור, תמיד יש לנו בחירה כיצד להציג את הדברים לעצמנו. "סוף מעשה במחשבה תחילה" (חז"ל). אם נשלוט על התקשורת העצמית שלנו, וניצור אותות של ראיה, שמיעה ומישוש של מה שאנו רוצים בו, תוצאות חיוביות מצויינות יכולות להיווצר בהתמדה, גם כאשר הסיכויים להצלחה נראים מזעריים או אפסיים. האנשים בעלי היכולת וההשפעה הגדולים ביותר, מנהלים, מדריכים, הורים, וכדומה, הם אלו שיכולים להציג את נסיבות החיים לעצמם ולאחרים בצורה שמאותתת הצלחה למערכת העצבים, על אף הגירויים החיצוניים חסרי הסיכוי. הם שומרים על עצמם ועל אחרים במצב נפשי חיובי של בניה, כך שהם יכולים להמשיך לפעול עד שהם מגיעים להצלחה המיוחלת. תמיד נזכור כי ההתנהגות שאנשים מייצרים היא תוצאה ישירה של המצב הנפשי בו הם נמצאים. כיצד אנו מגיבים בדיוק מתוך המצב הנפשי הנתון, תלוי במודלים שלנו לגבי העולם – כלומר במאגרים העיצביים של האסטרטגיות שלנו. שינוי המצב הנפשי היא המטרה המתבקשת. אנו רוצים להיות שמחים, נלהבים, מרוכזים, להיות במצב של שלוות נפש, ולהתרחק ממצבים שאינם בונים. כאשר אנשים מרגישים תסכול, כעס, עצב או שעמום, אנשים רבים פונים לאמצעי התקשורת השונים, כך שיראו או ישמעו משהו מצחיק ולא ירגישו יותר במצב נפשי של תסכול. הם יוצאים לאכול, או לעשן סיגריה וכדומה, או לעיסוק ספורטיבי כל שהוא. הבעיה עם כל הגישות האלו, היא שהתוצאות אינן ארוכות טווח. כאשר נגמרה התוכנית באמצעי התקשורת השונים, יש להם אותו דימוי שלילי בגישתם לחיים. הם נזכרים במצב הזה, ומרגישים שוב ברע, כאשר חוויות האוכל הרב שאכלו, או הסיגריות הרבות שעישנו נגמרו. עכשיו יש מחיר שצריך לשלם עבור השינוי הזמני במצב הנפשי (כאב הבטן או הראש וכדומה)... לעומת זאת, הרצאות אלה יראו לכם כיצד לשנות בצורה ישירה את הדימוי הפנימי ואת הפיזיולוגיה שלך, בלא להשתמש באמצעים חיצוניים אשר פעמים רבות יוצרים בעיות נוספות המצטברות במשך הזמן. אנשים שהגיעו למצוינות הם אומנים ביכולתם להיכנס למצבים הבונים ביותר שבמאגר מחשבותיהם. זה מה שמבדיל אותם מן השאר. המפתח שצריך לזכור מפרק זה, הוא כי המצב הנפשי שלך הוא בעל יכולת וכוח עצום, ויש לך היכולת לשלוט בו. אין אתה צריך להיות נתון לחסדים של מה שקורה לך בחיים. עכשיו אשתף אתכם בטכניקות כבירות שיעזרו לכם ליישם את מה שלמדתם. זהו הזמן ללמוד... ה. שינוי המצב הנפשי. בפרק זה נלמד כיצד לשנות ולרפא את המצב הנפשי, ממצב שלילי למצב חיובי, כדי לייצר תוצאות יותר אפקטיביות. NLP – תכנות שפות עצבי (תש"ע) מתבונן במבנה של החוויה האנושית, ולא בתוכנה. בו בזמן שאנו יכולים וצריכים להיות סמפטיים מהבחינה האנושית, החידוש הגדול של תש"ע הוא כי אין זה חשוב לגבי הטבת המצב מה שקרה, אלא איך אתה חווה במחשבותיך את אשר קרה. מה ההבדל בין הצורה שבה אתה מייצר את המצב הנפשי של דיכאון לבין זה של התלהבות? ההבדל המרכזי הוא הדרך שבה אתה בונה את הדימויים הפנימיים שלך. "לשום דבר אין כח השפעה עלי, חוץ ממה שאני מרשה דרך מודעות מחשבותי".(א. רובינס) נזכור שאם אתה מעתיק במדויק את ההתנהגויות של המודל שבחרת, אתה יכול להעתיק גם את התוצאות שהוא ייצר. ה"מרכיבים" של כל החוויות האנושיות הם פועל יוצא מתוך חמשת החושים שלנו, או האופנים. אולם, אין זה מספיק רק לדעת את המרכיבים הנצרכים. כדי ליצור את התוצאות הרצויות במדויק, אתה צריך לדעת במדויק כמה מכל אחד מן המרכיבים נצרך. מעט מדי או הרבה מדי מכל מרכיב, ושוב לא תקבל את התוצאות הרצויות, בדומה ממש למתכון של עוגה. ובמציאות הרוחנית, הרי שהאדם נברא בצלם אלקים, ואנו רוצים להתדמות לבורא יתברך, שנאמר "והלכת בדרכיו", ו"קדושים תהיו, כי קדוש אני" ועוד. לכן כאשר רוצים להגיע לשלימות רוחנית, וליעד התיקון שלנו בעולם הזה, נאמר לנו: "את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" (דברים יג, א). שינוי הדימוי הפנימי, ותת-אופנים. יש שני דברים שאנו יכולים לשנות בהקשר לדימויים הפנימיים שלנו: ראשית, אנו יכולים לשנות מה שאנו מדמים – כך למשל, אם אנו מדמים את המצב הגרוע ביותר, אנו יכולים לשנות את הדימוי למצב הטוב ביותר. ושנית, אנו יכולים לשנות איך אנו מדמים דבר כל שהוא. לרבים מאיתנו יש מפתחות במחשבותינו שמפעילים את מוחנו להגיב בצורה מסויימת. למשל, יש שמוצאים שכאשר הם רואים דבר כגדול מאד, דימוי זה נותן להם מוטיבציה גדולה. ואחרים מוצאים כי טון הקול בו הם משתמשים כאשר הם מדברים אל עצמם על דבר מסויים, גורם לשינוי רב במוטיבציה שלהם. כמעט לכולנו יש מפתחות תת-אופניים שמפעילים תגובות מיידיות בתוכנו. כאשר נגלה את הדרכים השונות שבהן אנו מדמים דברים וכיצד הם משפיעים עלינו, אנו יכולים לשלוט במחשבותינו ולהתחיל ולדמות דברים בצורה שתתן לנו יכולת וכוח, במקום להגביל אותנו. תת-אופנים הם המרכיבים המדוייקים הנצרכים כדי ליצר את התוצאות הנדרשות. הם לבני הבניה הקטנים ביותר המרכיבים את המבנה האנושי. כדי להבין ולכן גם לשלוט בחוויה ויזואלית, אנו צריכים לדעת יותר בהקשר אליה. אנו צריכים לדעת אם צבעה בהיר או כהה, בשחור לבן או בצבע, בתנועה או מקובעת. בדרך זו, אנו רוצים לדעת אם תקשורת השמיעה היא בקול גבוה או נמוך, קרובה או רחוקה, מהדהדת או בקול מתכתי. היינו רוצים לדעת אם החוויה המוחשית (חוש המישוש) רכה או קשה, חדה או חלקלקה, גמישה או נוקשה. רשימה של תת-אופנים מצורפת למטה. חוויה הקשרית וחוויה שאינה הקשרית. הבדל משמעותי נוסף הוא האם התמונה הקשרית או אינה הקשרית. תמונה הקשרית היא זו שאתה חווה כאילו היית ממש שם. אתה רואה אותה דרך עיניך, שומע ומרגיש כאילו היית באותו מקום ובאותו זמן בתוך גופך. תמונה שאינה הקשרית היא זו שבה אתה מתנסה כאילו היית מסתכל מחוץ לגופך, כאילו אתה רואה סרט של עצמך. בא ולרגע תזכר במשהו נעים שקרה לך לאחרונה. בא וממש תכנס לחוויה הזו. תראה מה שראית דרך עיניך: את האירועים, התמונות, הצבעים, הבהירות וכדומה. תשמע _____________________________________________________________ רשימה של תת-אופנים אפשריים: ויזואלית: שמיעתית: 1. בתנועה או מקובע. 1. עוצמת הקול. 2. פנורמה או במסגרת. 2. קצב (קבוע או בלתי קבוע). 3. בצבע או בשחור לבן. 3. מלים מודגשות, וכיצד. 4. בהירות. 4. שהייה. 5. גודל התמונה (גודל חי, גדול או קטן). 5. גובה הקול. 6. גודל של אובייקטים מרכזיים. 6. איכות הקול, ומהיכן הוא בא. 7. עצמך בתוך התמונה או מחוצה לה. 7. מיוחדות הקול (מחוספס, חלקלק). 8. מרחק התמונה ממך. 8. מיקום הקול. 9. מרחק של האובייטים המרכזיים ממך. 9. קול סובב סביב – מרחבי. 10. איכות 3-מימדים. 11. עוצמת הצבע (או השחור-לבן). מוחשי (הרגשי): 12. עוצמת הניגוד. 1. טמפרטורה. 13. תנועה (ואם כן, קצב מהיר או איטי). 2. מרקם. 14. התמקדות (פנימה או החוצה). 3. ויברציה. 15. התמקדות קבועה או חלקית. 4. תנועה. 16. זווית הצפיה. 5. משך הזמן. 17. מספר התמונות. 6. קבוע, מקוטע. 18. המיקום. 7. לחץ. 8. עוצמה. 9. משקל. 10. צפיפות. 11. מיקום. 12. סוג ההרגשה (חדה, מתפשטת). 13. חם – קר. 14. מתח השרירים.____________ מה ששמעת: את הקולות, הצלילים וכו'. הרגש מה שהרגשת: הרגשות, טמפרטורה וכו'. התנסה בחוויה ההיא. עכשיו צא מגופך, והרגש את עצמך צועד הצידה מחוץ למצב, אבל במקום בו אתה עדיין יכול לראות את עצמך באירוע. דמה את החוויה כאילו היית רואה את עצמך בסרט. מה ההבדל בהרגשתך? באיזה מהם היו הרגשות חזקים יותר, הראשון או השני? ההבדל ביניהם הוא ההבדל בין החוויה ההקשרית לבין החוויה הבלתי הקשרית. על ידי השימוש בתת-אופנים סותרים, כגון הקשריות כנגד התנתקות, אתה יכול לשנות בצורה דרמטית את חווית החיים שלך. אתה יכול להנהיג את מחשבותיך כבמאי כדי ליצור איזה מצב נפשי או התנהגות שיתמכו במטרות או הצרכים הנעלים ביותר שלך. בא ואראה לך כיצד. חשוב מאד שתעשה את התרגילים הבאים, כך שאולי תרצה לקרוא קודם כל אחד, ולתרגל אותו לפני שתמשיך בקריאה. יכול להיות שתהנה יותר לעשות את התרגילים עם חבר. אני רוצה שתחשוב על זכרון מאד נעים. הוא יכול להיות קרוב או רחוק. פשוט סגור את עיניך, הרגע, ותחשוב עליו. עכשיו, קח את התמונה ועשה אותה בהירה יותר ויותר. כאשר התמונה נעשית בהירה יותר, שים לב לשינוי המצב הנפשי שלך. שנית אני רוצה שתביא את התמונה המנטלית שלך קרוב יותר אליך. עכשיו עצור, ועשה אותה גדולה יותר. מה קורה כאשר אתה עורך מניפולציה בתמונה? זה משנה את עוצמת החוויה, האם לא? לרוב האנשים, חוויה - שמלכתחילה כבר היתה נעימה – עריכתה לגדולה ובהירה וקרובה יותר יוצרת תמונה עוד יותר נעימה ובעלת עוצמה. שינוי זה מגביר את הכח וההנאה של הדימוי הפנימי. זה מכניס אותך למצב נפשי חזק ומשמח יותר. לכל בני האדם יש גישה לשלשת האופנים או מערכות הדימוי – ויזואלית, שמיעתית ומוחשית (הרגשית). אך אנשים שונים סומכים ברמות שונות על כל אחד ממערכות תצוגה אלו. יש שניגשים לחוויה בצורה ויזואלית, ומגיבים לתמונות שרואים במחשבתם. אחרים ביסודם הם שמיעתיים, ואחרים חושניים. אנשים אלה יגיבו חזק יותר למה שהם שומעים או רואים. לכן, אחרי ששינית את המבנה הויזואלי, נסה לשנות את המבנה השמיעתי והחושני. שוב חזור לזכרון הנעים שעבדנו עמו עד כה. הגבר את הקול או את הצלילים שאתה שומע. תן להם יותר קצב, יותר בס, ושינוי איכותי. עשה אותם חזקים ומאשרים יותר. עכשיו תרגל זאת עם תחושת התנועה. עשה את הזכרון חמים ורך וחלקלק יותר מקודם. מה קורה לרגשותיך בהקשר לחוויה שלך? ראה מה שקורה לפיזיולוגיה שלך. בדרך כלל הנשימה נעשית עמוקה יותר, הכתפיים מתיישרות, הפנים מתרפות, וכל הגוף נראה יותר ערני. עכשיו נסה זאת עם תמונה שלילית. חשוב על דבר שהעציב אותך או גרם לך לכאב. עכשיו קח את התמונה ועשה אותה בהירה יותר. קרב אותה אליך, עשה אותה גדולה יותר. מה קורה במחשבותיך? רוב בני אדם מוצאים כי המצב הנפשי השלילי שלהם התעצם. הרגשות השליליים שהרגישו אז, חזקים עתה מאי פעם. עכשיו החזר את התמונה למצבה הרגיל. מה קורה כאשר תקטין אותה, תכהה אותה ותרחיק אותה? נסה זאת, ושים לב לרגשותיך. אתה תגלה שהרגשות השליליים איבדו את כוחם. נסה זאת גם לגבי האופנים האחרים. תשמע את קולך הפנימי, או מה שמתרחש באירוע בקול חזק וברור. הרגש את החוויה כחזקה וקשה. הסיכוי הוא שאותה תגובה תקרה - הרגשות השליליים יתחזקו. אינני רוצה שתבין זאת בצורה אקדמית. אני רוצה שתערוך תרגילים אלה בצורה ממוקדת ובעלת עוצמה, כאשר אתה זהיר לשים לב אלו אופנים ותת-אופנים משפיעים עליך במיוחד. אולי תרצה לחזור על השלבים הנ"ל שוב, כאשר אתה שם לב כיצד המניפולציה שאתה עורך לדימויים משנה את רגשותיך. קח את התמונה השלילית שבה התחלת, ועכשיו עשה אותה קטנה. שים לב מה קורה כאשר היא מתקטנת. עכשיו תוציא אותה מן המיקוד – עשה אותה מעורפלת, כהה, וקשה לראות. עכשיו הרחק אותך ממך, עד שקשה עליך לראותה. לבסוף, קח את התמונה ודחה אותה בחזרה לתוך שמש דימיונית. שים לב למה שאתה שומע ורואה ומרגיש כאשר התמונה נעלמת מן העולם. אני חושב שאתה יכול לראות מתרגיל קצר זה עד כמה יכולה הטכנולוגיה הזו להיות בעלת עוצמה. בתוך דקות מספר, לקחת הרגשה חיובית ועשית אותה חזקה יותר ואשר מעניקה לך יותר יכולת. כמו כן יכול היית לקחת תמונה שלילית חזקה, ולהסיר ממנה את הכוח השולט עליך. בעבר היית תלוי בחמלת התוצאות של הדימויים הפנימיים שלך. מעכשיו תדע שאין מהלך הדברים צריך להיות כך. האם כולנו לא התנסינו בעבודה או בתפקיד כל כך גדולים, שלא שיערנו שאי פעם נוכל לעמוד בביצועו, עד אשר אפילו לא התחלנו לעשותו? אם תדמה את משימה כתמונה קטנה, תרגיש שאתה יכול לעמוד בה, ותיגש לביצוע, במקום להרגיש נכנע ומאויים על ידה. נסה זאת, ותגלה ששינוי הדימוים הפנימיים יכול לשנות כיצד אתה מרגיש לגבי המשימה, וכתוצאה מכך תוכל לשנות את פעולותיך בהתאם. "פיקח אומר: היום אני שונה שתי הלכות, ולמחרת שתי הלכות, ולבסוף כל התורה כולה" (ויקרא רבה פ"ב). - זו דרך הסתכלות נוספת. אל תסתכל אל גודל וקושי המשימה, אלא על שלבים קטנים ברי ביצוע, וכל יום יהיה בעיניך כמדרגה אחת לצמיחה ולמיצוי הפוטנציאל שלך. וכמובן שאתה יודע עכשיו כי אתה יכול לקחת גם את החוויות הטובות ולהעצים אותן. אתה יכול לקחת את הרגעים המשמחים שבחיים, ולעשות אותם גדולים, ובהירים יותר, כך שהן יאירו את הגישה וההסתכלות היום-יומית שלך. ואז תרגיש את עצמך נעשה מאושר, שמח וקליל יותר. יש לנו כאן דרך ליצור יותר אושר, שמחה, יותר התלהבות ולהט בחיים! "גם זו לטובה" - נחום איש גמזו. - אין רע באמת, זוהי רק הדרך שבה אנו בוחרים לראות את מאורעות החיים. השפה בה אנו משתמשים נותנת לנו דוגמאות רבות לגבי כוח הדימויים שלנו. למה אנו מתכוונים כאשר אנו אומרים "יש לאיש הזה עתיד מזהיר"? כיצד אנו מרגישים כאשר אדם אומר ש"העתיד נראה מעורפל"?, או ש"היה לו יום שחור"? מה אתה אומר כאשר אתה מדבר על "להשליך אור על הנושא"? למה אנו מתכוונים כאשר אנו אומרים ש"הוא הוציא את הדבר מכל פרופורציה", או ש"יש לו תמונה מעוותת של המציאות"? למה אנשים מתכוונים כאשר הם אומרים ש"משהו מכביד על מחשבותיהם", או ש"יש להם חסימה מנטלית"? למה אתה מתכוון כאשר אתה אומר ש"זה נשמע נכון", או ש"זה מצלצל כמוכר"? אנו מניחים בדרך כלל שמשפטים אלה הם רק מליצות (מטפורות). הם אינם רק מליצות. בדרך כלל הם מביעים תיאור מדוייק של המתרחש בתוך המחשבות. תיזכר בתרגיל אותו ערכנו לפני דקות מספר, כאשר לקחת זיכרון שלילי והגדלת אותו. האם אתה זוכר כיצד זה גרם להעצים את האספקטים השליליים של החוויה והכניס אותך למצב נפשי שלילי? האם אתה יכול למצוא דרך אחרת לתאר את החוויה מאשר לומר ש"הוצאת אותה מכל פרופורציה"? כך שאנו יודעים בצורה אינסטנקטיבית עד כמה הדימוי המנטלי שלנו הוא בעל עוצמה. זכור כי אנו יכולים לשלוט במחשבותינו; אין הן צריכות לשלוט בנו. ונזכור שיש תת-אופנים שמשפיעים עלינו יותר מאחרים. לדוגמא, ילד צעיר שלא מצא שום חשק ללכת לבית הספר. רוב תת-האופנים הויזואלים שלו לא נראו כעושים עליו רושם. אולם, כאשר אמר לעצמו דברים מסויימים בטון מסויים, מצא את עצמו בעל מוטיבציה ללכת לבית הספר מיד. בנוסף, כאשר היה במצב של מוטיבציה, הרגיש מתח בשרירי הירכיים. ולעומת זאת, כאשר היה במצב של כעס, הרגיש מתח בלחייו וטון קולו היה שונה לגמרי. ע"י שינוי של שני תת-האופנים האלה בלבד, היה אפשרי להוציא אותו ממצב של חוסר מוטיביציה למצב נפשי של מוטיבציה. אותו תהליך יכול להיות נכון גם לגבי אוכל. אשה אחת פשוט אהבה שוקולד בגלל ההרגשה הנפלאה שזה גרם לה באכילתו, הקרמיות שבו, והיותו כל כך מתחלק בפה. ולעומת זאת, היא שנאה ענבים כיון שהיו נכססים (קראנצ'י). כל מה שצריך היה לעשות הוא לתת לה לדמיין כיצד היא אוכלת ענב לאט, נוגשת לתוכו באיטיות, ומרגישה בהנאה כאשר הענב מתגלגל בפיה. וכן למדה לומר לעצמה את אותו מסר לגבי הענבים כמו לגבי השוקולד. ע"י כך, היא התחילה מיד לחשוק בענבים, וממשיכה בכך מאז תמיד... האם אתה מודע כיצד השימוש הנכון בכלים אלה יכול לשנות את חייך? אם אתה אוהב את ההרגשה של אתגר שעבודתך מעניקה לך, אבל אתה שונא לנקות את הבית, אתה יכול לשים לב לצורה שבה אתה מדמה לעצמך עבודה, וכיצד אתה מציג לעצמך את ניקוי הבית. אם תדמה נקיון הבית לעבודה מלאת אתגרים עם אותם תת-אופנים, אתה תרגיש מיד בדחף לנקות את הבית. מה אם היית לוקח את כל הדברים שאתה שונא לעשות, אבל מאמין שאתה חייב לעשותם, ולהצמיד להם תת-אופנים של הנאה? זכור כי מעטים הם הדברים שיש להם הרגשה המוטבעת בהם. למדת את הרגשת ההנאה, וכיצד מרגישה תחושת אי נעימות. אתה פשוט יכול להדביק תווית אחרת לחוויות אלה במחשבותיך, ומיד ליצור הרגשות חדשות כלפיהם. מה אם היית לוקח את כל בעיותיך, ומקטין אותם, ומרחיק אותם ממך? האפשרויות הן אין סופיות. אתה הוא השולט במצב! חשוב לזכור כי כמו כל מיומנות, צריך שינון ותרגול. כמה שתתן יותר אותות לשינויי תת-האופנים הפשוטים האלה, תהיה טוב יותר ביצירת תוצאות מידיות שבהן אתה חפץ. אולי תשאל, תת-האופנים האלה הם נפלאים, אבל מה ישמור עליהם מלחזור למצב הקודם? הייתי רוצה שהשינוי יהיה יותר אוטומטי, יותר קבוע. הדרך להשיג זאת הוא ע"י תהליך הנקרא "תדמית השריקה". אפשר להשתמש בדרך זו כדי להתעמת עם הבעיות העקשניות ביותר, ועם הרגלים רעים שיש לבני אדם. תדמית השריקה לוקחת דימויים פנימיים שבדרך כלל יוצרים מצבים נפשיים מגבילים, וגורמת להם להפעיל בצורה אוטומטית מצבים נפשיים רצויים. למשל, אם תמצא אלו דימויים פנימיים גורמים לך לאכילת יתר, עם תדמית השריקה אתה יכול ליצור דימויים פנימיים חדשים של משהו אחר חזק יותר שיגרום לך, אם תראה או תשמע אותו, לדחות מאכלים. אם תקשר בין שני הדימויים, מתי שתרצה לאכול אכילת יתר, הדימוי הראשון יפעיל את הדימוי השני, ויכניס אותך למצב נפשי של אי רצון לאכול. החלק הטוב ביותר של תדמית השריקה הוא כאשר אתה שותל את הדימוי בצורה יעילה, אינך צריך לחשוב עליה שוב אי פעם! התהליך יקרה בצורה אוטומטית, בלי שום מאמץ מודע. הנה לפניך כיצד תדמית השריקה פועלת. שלב 1. זהה את ההתנהגות שאתה רוצה לשנות. עכשיו תיצור דימוי פנימי של התנהגות זו כמו שאתה רואה אותה דרך עיניך. אם אתה רוצה להפסיק לכסוס את ציפורניך, דמיין תמונה של עצמך מרים את ידך, ומביא את אצבעותיך לשפתיך, וכוסס את ציפורניך. שלב 2. כאשר תהיה לך תמונה ברורה של מה שאתה רוצה לשנות, אתה צריך ליצור דימוי חדש, תמונה של עצמך כפי שאתה רוצה להיות אם היית עושה את השינויים הנצרכים, ומהו ערך השינוי עבורך. אתה יכול לדמות כיצד אתה מרחיק את אצבעותיך מפיך, ויוצר לחץ מה על האצבעות שרצית לכסוס, ורואה את ציפורניך מטופלות בצורה מושלמת ואת עצמך לבוש בצורה מרשימה, יותר בשליטה, ויותר בטוח. התמונה שאתה יוצר לעצמך במצב הרצוי צריכה להיות בלתי-הקשרית (כלומר שאתה רואה את עצמך מבחוץ). הסיבה לכך היא שאנו רוצים ליצור דימוי פנימי אידיאלי, כזה שאתה תמשך אליו תמיד, עדיף בהרבה מהדימוי שאתה כבר מרגיש בו כרגע. שלב 3. "תדמית השריקה" – תיצור מצב בו הדימוי השלילי יפעיל בצורה אוטומטית את הדימוי הבונה. ברגע בו תחבר את מכניזם ההפעלה, כל מה שהיה גורם לך לכסוס את ציפורניך, עכשיו יפעיל את המצב הפנימי שבו אתה נע לכיוון התמונה האידיאלית של עצמך. כלומר אתה יוצר דרך חדשה לגמרי עבור מוחך להתעמת עם הדברים שבעבר גרמו לך צער. וכך עובדת "תדמית השריקה": התחל ע"י שתיצור תמונה גדולה ובהירה של ההתנהגות אותה אתה רוצה לשנות. עתה, בפינה התחתונה הימנית של אותה תמונה, תיצור תמונה קטנה וחשוכה של הדרך בה אתה רוצה להיות. עכשיו קח את התמונה הקטנה, ובפחות משניה אחת, תן לה לגדול בגודל ובבהירות, ופשוט להתפרץ דרך התמונה של ההתנהגות שאינך חפץ בה יותר. כאשר אתה עושה זאת, תאמר את המילה "ווש" עם כל ההתרגשות וההתלהבות שאתה יכול. אמירת "ווש" בצורה נלהבת שולחת שורה של אותות חיוביים חזקים למוחך. ברגע שסידרת את התמונות במחשבותיך, כל התהליך הזה צריך לקחת כזמן אמירת המילה "ווש". עכשיו לפניך תמונה גדולה, בהירה, ממוקדת, צבעונית של כיצד אתה רוצה להיות. התמונה הישנה של כיצד היית, התרסקה לרסיסים. המפתח לדימוי זו היא מהירות וחזרה. אתה צריך לראות ולהרגיש את התמונה הקטנה והחשוכה כיצד היא נעשית ענקית ומאירה, ומתפוצצת דרך התמונה הקודמת, כאשר היא הורסת אותה ומחליפה אותה בצורה יותר גדולה ומאירה, לתמונה של מה שאתה רוצה להיות. עכשיו התנסה בהרגשה הנפלאה של ראיית הדברים בצורה שבה אתה רוצה לראותם. אזי פקח את עיניך לרגע קט כדי להפסיק את המצב. כאשר תסגור את עיניך, בצע את תדמית השריקה שנית. החל ע"י ראיית הדבר אותו אתה רוצה לשנות, ואז תן לתמונה הקטנה לגדול בגודל ובבהירות ולהתפוצץ דרך "ווש". עצור כדי להתנסות בחוויה. פקח את עיניך. עצום את עיניך. ראה מה שאתה רוצה לשנות. ראה את התמונה המקורית כיצד אתה רוצה לשנות אותה. שוב "ווש". חזור על התהליך 5 או 6 פעמים, במהירות האפשרית. זכור, כי המפתח הוא המהירות, ולעשות זאת בהשתעשעות ובנעימות. תראה את זה, ווש! עשה את זה, תראה את זה, ווש. עשה זאת, ראה זאת, ווש. עשה זאת ... עד שהתמונה הישנה תפעיל בצורה אוטומטית את התמונה החדשה, את המצבים הנפשיים החדשים, ועל כן את ההנהגות החדשה. כך עובד המוח, פעמים רבות הוא קולט דברים מהר יותר מאשר לאורך זמן. כמו שבסרט רואים אלפי תמונות, והמוח מסדר אותן ביחד למכלול דינמי אחד. מה היה קורה אם היית רואה תמונה אחת בשעה, ואח"כ עוד תמונה וכו'? לא היית מבין דבר מצורת לימוד זו... חשוב מאד שהתמונה החדשה תהיה מאד אטרקטיבית, כך שתכניס אותך למצב נפשי של מוטיבציה והשתוקקות, דבר שאתה מאד רוצה בו או משהו שחשוב לך בהרבה מן המצב הישן. לפעמים זה עוזר להוסיף תת-אופנים חדשים, כריח או טעם. תדמית השריקה מייצרת תוצאות בצורה מהירה מאד עד כדי להדהים, בגלל נטיות מסויימות במוח. המוח שלנו נוטה להתרחק ממצבים בלתי נעימים ולקראת מצבים נעימים. המוח יכול לחזור בזמן – נגד הטבע. זכור כי מחשבותיך יכולות להכחיש את חוקי הטבע בדרך חשובה אחת. הוא יכול לחזור בזמן. הזמן עצמו וכן אירועים אינם יכולים לחזור בזמן, אבל המוח שלך יכול. בא ונתאר מצב בו אתה נכנס למשרדך, והדבר הראשון אותו אתה רואה הוא שמסמך חשוב שהיית צריך, עדיין לא נכתב. המסמך שלא נגמר גורם לך להיכנס למצב נפשי מאד מגביל. אתה מרגיש שאתה הולך להתפוצץ, מתוסכל, כועס. אתה כבר מוכן ללכת ולצעוק על מזכירתך. אבל זה רק יחמיר את המצב. המפתח הוא לשנות את המצב הנפשי שלך, לחזור ולשים את עצמך במצב שיאפשר לך לבצע את הדבר. אתה יכול לדמות שזה עתה נתת לה את המסמך, ועליה להדפיס אותו עכשיו. – במוח, חזרת עכשיו וכתבת את ההיסטוריה שוב עם תסריט שונה! זה מה שאתה יכול להשיג ע"י סידור הדימויים הפנימיים שלך. חיוני מאד שנסתכל על כל צורה של תקשורת ונשאל את עצמנו בקביעות, "אם אני אמשיך לדמות דברים לעצמי בדרך זו, מה תהיינה תוצאות חיי? באיזה כיוון התנהגותי העכשווית לוקחת אותי, והאם זה הכיוון בו אני רוצה לצעוד? עכשיו הוא הזמן לבחון מה יוצרות פעולותיי המחשבתיות והפיזיות". אינך רוצה למצוא אח"כ בחיים שדבר שהיית יכול לשנות בפשיטות, משך אותך למטה, למקום שבו אינך רוצה להיות... כדאי לשים לב אם יש לך סדר מסויים של שימוש בדימויים הקשריים ובלתי הקשריים. אנשים רבים מבלים את רוב זמנם בהתנתקות מן הדימויים שלהם. קשה להניע אותם רגשית. להתנתקות יש עדיפות, כי אם אתה לא מעורב בצורה עמוקה רגשית במשהו, יש לך יותר מאגרים כדי להתעמת עמם. אולם, אם זוהי הדרך הקבועה שבה אתה מדמה את רוב חוויות חייך, אתה באמת מפספס את עסיס החיים, והרבה שמחה. ע"י שנגביר את הדימויים הפנימיים ההקשריים שלנו, נמצא כי חיינו יהפכו לחוויה אחרת לגמרי. המפתח לחיים הוא איזון בכל הדברים, וזה כולל גם את הפילטרים של התקשרות והתנתקות. אנו יכולים לשלוט בצורה מודעת בכל דימוי פנימי. תהליך זה יכול לבוא לידי שימוש גם כדי לגלות את ההבדל במחשבותיך בין הדברים שמובנים לך לבין הדברים שאתה מרגיש נבוך לגביהם. אם אתה נבוך בענין מסויים, יכול להיות שהסיבה לכך היא שהדימוי הפנימי שלך לגביו הוא קטן, מעורפל, חשוך, או מרוחק; בו בזמן שלגבי דברים הברורים לך - אלו אתה מדמה כקרובים, בהירים, וממוקדים יותר. ראה מה קורה לרגשותיך כאשר תערוך שינויים בדימוייך כך שיתאמו במדוייק לאלה שאתה מבין. מה שאנו בעצם עושים כאשר אנו עובדים עם תת-האופנים, הוא להדביק תוויות למערכת הגירויים האומרת למוח כיצד להרגיש בהקשר לחוויה נתונה. המוח יגיב לאותות (תת-אופנים) שתתן לו. אם תיתן לו אותות של סוג מסויים – ירגיש כאב. ואם תיתן לו סוג אחר של תת-אופנים, אתה יכול להרגיש נפלא תוך דקות ספורות. למשל, את תת-האופנים של כאב, אפשר לשנות תחילה ע"י התנתקות, והוצאת הכאב מחוץ לאדם. אח"כ אפשר לדמות את הכאב ע"י ראיית הצורה והגודל של הכאב. עכשיו אפשר להקטין או להרחיק או לפוצץ ואז להקטין את דימוי הכאב. ואז לדחות את הכאב לתוך השמש, ולראות כיצד הוא נמס וכו'. בואו ונסכם כיצד לשנות את המצב הנפשי: 1) פיזיולוגיה. לכל מצב נפשי יש פיזיולוגיה שונה. כאשר אתה נכנס לפיזיולוגיה של מצב מסויים, יש לך גישה לאותו מצב. שים לב לתנוחת גופך במצב נתון, כיצד אתה נושם, את הבעת פניך, את צליל קולך, את מהירות דיבורך, וכל תנועה שאתה עושה. זוהי דרך אפקטיבית מאד לשנות במהירות את המצב הנפשי. כמה זמן ישאר רושם מעשיך? כל זמן שאתה בפיזיולוגיה של מצב נתון, דבר שיכול להתבטא בזמן קצר או זמן ארוך. הבחירה היא בידך. דמה את עצמך במצב נפשי בונה, וראה את השינויים בתנוחות גופך, הבעת פניך, קצב נשימתך, ועוד תנועות חשובות. נסה זאת עם המצבים של בטחון, שמחה, שלוה, הגברת הרצון, וחוסן נפשי. 2) תיזכר בזמן בו היית במצב נפשי מסויים בעבר. מה היתה הפיזיולוגיה שלך? מה אמרת לעצמך? מה דמית לעצמך? כיצד הרגשת? כאשר אתה חושב בצורה מוחשית על זמן בו היית נתון במצב נפשי מסויים, תהיה לך גישה לאותו מצב בהווה. יש שקל להם מאד לעשות כך, ויש שפחות, אבל כולם יכולים לעשות זאת. חשוב על רגע של בטחון, רגע של התלהבות, רגע של שקט נפשי, רגע של אומץ לב, רגע בו היית שקוע כולך בדבר שאותו למדת, רגע בו הרגשת לגמרי בסבלנות, זמן בו הרגשת בעוצמה ויכולת גדולים. 3) תחשוב כיצד תרגיש במצב מסויים בעתיד. חשוב על מצב או נסיבות אשר בצורה אוטומטית יכניסו אותך לאותו מצב נפשי. עבור על הרשימה הבונה מצבים נפשיים הנ"ל, ובצורה מוחשית דמיין את עצמך בכל אחד מן המצבים האלה. מה תראה בכל אחד מן המצבים? מה תאמר לעצמך? כיצד תרגיש? 4) תחשוב על אדם אותו ראית או שמעת שהיה במצב הנפשי שבו אתה רוצה להיות. תדמה לדקות מספר שאתה אותו אדם. מה הפיזיולוגיה שלך? מה אתה אומר לעצמך? מה אתה רואה? כיצד אתה מרגיש? עבור על הרשימה של בניית המצב הנפשי הנ"ל וחשוב על אותו אדם שהתמחה במצב הנפשי המסויים. תדמיין שאתה הוא אותו אדם, וראה כיצד אתה מרגיש. 5) עם מי אתה יכול לדבר בקלות, שיכניס אותך למצב נפשי הרצוי לך? אם אפשרי, תתקשר עם אותו אדם. יש אנשים שמדברים איתך בצורה שמאפשרת לך להיות שליו. אדם זה או אחרים יכולים לתת לך מוטיבציה, לעורר את התלהבותך, לתת לך בטחון, להגביר את אומץ לבך, להניע את האנרגיה שלך. תשאל את חברך בצורה ישירה "בבקשה עזור לי להכנס למצב נפשי בונה ברגע זה". 6) אלו עוגנים (ראה להלן בנושא זה) מכניסים אותך למצבים נפשיים שאתה רוצה להיות בהם? אלו יכולים להיות עוגנים שעושים זאת בצורה ספונטנית ואוטומטית, כגון מוסיקה, או תמונות, קולות, מילים שנאמרו בזמנים בהם היית במצב נפשי מסויים. בנה לעצמך עוגנים חדשים, ע"י שתשתמש בהקשריות שבין אות חדש ומצב נפשי. למשל, כאשר אתה מרגיש בבטחון חזק, עשה תנועה מיוחדת עם ידך. ע"י שתחזור על עוגן זה, אתה תכנס למצב הנפשי הקשור עמו. דמה שהמוח שלך הוא סופר-מחשב, עם כל המצבים הנפשיים הבונים והמאפשרים פעולות, כולם כתובים בתוכנה ומתוארים בשלמות. כאשר אצבעותיך נוגעות בכפתור דמיוני שנושא את השם של מצב נפשי מסויים, אתה מיד מתחבר לגמרי עם המצב הנפשי הזה. 7) אוטוסוגציה. סגור את עיניך, וחזור לאט: "עכשיו אני אכנס למצב של...". תן לעצמך שיחת עידוד כדי להיכנס למצב הנפשי הרצוי. 8) שנה תת-אופנים. כאשר אתה רואה תמונה במחשבתך, או שומע קול פנימי, יש כאן תת-אופנים. כלומר, התמונות הפנימיות הן קרובות או רחוקות, צבעוניות או שאינן, גדולות או קטנות, ברורות או מעורפלות. קולות פנימיים נשמעים בקול גבוה או נמוך, קרובים או רחוקים, ובטון מסויים, כגון קול ידידותי או ביקורתי, הומוריסטי או רציני. יש לך את היכולת לשנות בפרטים האלה. והוא הדין לגבי רגשות פנימיים. יש לך את היכולת לערוך שינויים. יש כאלה שקל להם לעשות זאת יותר מאחרים. אולם עם התירגול, כל אחד יכול להשתפר. שינוי בתת-מבנה, ישנה את המצב הנפשי שלך. תנסה ותראה כיצד שינוים קטנים עושים הבדלים עצומים. 9) ענה על השאלה, "כיצד אני יודע מתי אני במצב נפשי של...?" (שמחה, בטחון, אומץ, הומור, שלוה נפשית, מוטיבציה גבוהה, או כל מצב נפשי נתון אחר). שאל את השאלה הזאת בהקשר למצב הנפשי שאליו אתה רוצה להיכנס. אתה יכול להסתכל במראה כאשר אתה עונה לעצמך על השאלה, כדי שתוכל לראות את עצמך עורך את השינויים (סיכום זה נערך עפ"י הספר "התחל שוב עכשיו", לרב זליג פליסקין). בהצלחה! יש גורם שקובע מלכתחילה כיצד אנו נייצג את חווית החיים שלנו – גורם שמסנן את הדרך שבה אנו מדמים את העולם לעצמנו. גורם שיקבע את סוגי המצבים הנפשיים שניצור בהתמדה במצבים מסויימים. קראו לו הכוח הגדול ביותר. בא ונחקור את הכוח הקסום הזה.. 1) מדוע אתה מייצר תוצאות סותרות – פעם כשלון חרוץ, ופעם תוצאות נפלאות? 2) מה גורם לאדם אחד לדמות דברים במצב של אכפתיות, ולאחר בדימוי של חוסר אימון או כעס? 3) מה קובע את ההתנהגות הספציפית שאנו יוצרים כאשר אנו נמצאים במצב נפשי נתון? ניסוח בשלבים: א) אירוע בחיים – תלוי במשמעות שאנו נותנים לו. ב) עקב משמעות האירוע - נוצר מצב נפשי. ג) המצב הנפשי - גורם להתנהגותנו בהתאם; אולם כמובן שההתנהגות תלויה עדיין בבחירתנו, ופעמים רבות ע"י הבחירה ניתן לשנות את ההתנהגות, אע"פ שהמצב הנפשי אינו טוב. אירוע x משמעות (+ או -) = מצב נפשי. מצב נפשי x בחירה (+ או -) = התנהגות. דימוי פנימי + מצב ושימוש פיזיולוגי = מצב נפשי. מצב נפשי x בחירה = התנהגות. 1) דימוי פנימי: [מה וכיצד אנו מדמים במחשבותינו, ואומרים לעצמנו - אמונתנו, השקפותינו, גישתנו, מערכת הערכים שלנו, חוויות העבר, ומידותינו] + פיזיולוגיה: [תנוחה, ביו-כימיה, אנרגיה עצבית, נשימה, מתח שרירים/הרפיה] = מצב נפשי. 2) מצב נפשי x בחירה = התנהגות: [וורבלית-דיבור, פיזית-עשיה, שינוי צבע העור, נשימה]. 3) בחירה = [מערכת הערכים שלנו, גישתנו וכדומה] x [הרצון הפנימי (לבחור בטוב או ברע)]. * (תש"ע):" המפה היא לא הטריטוריה". "תכונות חשובות של מפות צריכות להרשם. מפה היא לא הטריטוריה אותה היא מייצגת, אבל אם המפה היא מדויקת, יש לה מבנה דומה לטריטוריה, דבר שמקנה לה שימושיות". (מדע ונורמליות). * אלברט איינשטין: "מי שמתיימר לשים עצמו כשופט בענין האמת והידע, משים עצמו ללעג ע"י הא-ל". * "החיים זורמים כנהר". * "אתה אינך התנהגותך"! שינוי המצב הנפשי _____________________________________________________________ רשימה של תת-אופנים אפשריים: ויזואלית: שמיעתית: 1. בתנועה או מקובע. 1. עוצמת הקול. 2. פנורמה או במסגרת. 2. קצב (קבוע או בלתי קבוע). 3. בצבע או בשחור לבן. 3. מלים מודגשות, וכיצד. 4. בהירות. 4. שהייה. 5. גודל התמונה (גודל חי, גדול או קטן). 5. גובה הקול. 6. גודל של אובייקטים מרכזיים. 6. איכות הקול, ומהיכן הוא בא. 7. עצמך בתוך התמונה או מחוצה לה. 7. מיוחדות הקול (מחוספס, חלקלק). 8. מרחק התמונה ממך. 8. מיקום הקול. 9. מרחק של האובייטים המרכזיים ממך. 9. קול סובב סביב – מרחבי. 10. איכות 3-מימדים. 11. עוצמת הצבע (או השחור-לבן). מוחשי (מישוש): 12. עוצמת הניגוד. 1. טמפרטורה. 13. תנועה (ואם כן, קצב מהיר או איטי). 2. מרקם. 14. התמקדות (פנימה או החוצה). 3. ויברציה. 15. התמקדות קבועה או חלקית. 4. תנועה. 16. זווית הצפיה. 5. משך הזמן. 17. מספר התמונות. 6. קבוע, מקוטע. 18. המיקום. 7. לחץ. 8. עוצמה. 9. משקל. 10. צפיפות. 11. מיקום. 12. סוג ההרגשה (חדה, מתפשטת). 13. חם – קר. 14. מתח השרירים.____________ ו. לידת מצויינות – אמונה. "צדיק באמונתו יחיה" - חבקוק הנביא. אחד מיוחד במינו היה מרן הגאון הרב מנחם מן שך זצ"ל. גדול הדור היה, אשר כתב עשרות ספרים בכל חלקי התורה, עניו אמיתי ובעל מידות תרומיות היה, אשר פתחו היה פתוח לכל מאן דבעי באשר הוא - מצד אחד, ומצד השני היה ענק הרוח והתורה, וראש הישיבה המפורסמת פונביז' במשך עשרות שנים. בזקנותו הרי שגופו היה כבר זקן מאד (למעלה מגיל 100), והיה משתמש במשקפים בעלי מספר גבוה מאד, ועוד היתה לו זכוכית מגדלת גדולה שהיה מניח על גבי דפי התלמוד וכך היה קורא בקושי, והגיע כבר לגיל בו היו צריכים לקרוא עבורו. כבר לא היו לו את הכוחות של השנים שלפני כן. כאשר נכנס לאולם הישיבה היה נראה בעליל גילו, אך משהו מאד מדהים היה קורה כאשר עלה לפני ציבור מאות הצעירים שחיכו בכליון עינים לשיעורו המעמיק. כולו שלהבת אש, מדבר בשטף ובבהירות, וניכר שגופו עבר טרנספורמציה כאשר החל לנוע והתמלא חיות ושמחת חיים, ובמשך שעה ארוכה עמד והרצה, והטעים דבריו, והתווכח עם העילויים שבצעירים ברוב תבונה ודעת עם כוח של צעיר... בדרך כלל אנו חושבים על אמונות בדרך של עיקרי הדת או דוקטרינות, ויש וגם זה נכון. אמנם בצורה הפשוטה ביותר, אמונה היא ה"אני מאמין" בבורא עולם, עקרון מנחה, ערך שבו אני מאמין, שיכול לתת משמעות וכיוון בחיים. העולם מספק לנו אין סוף תחושות. אמונות הן הפילטרים הערוכים מראש ומסודרים לתפיסתנו של העולם. אמונות הן כמפקדים של המוח. כאשר אנו מאמינים בכנות שמשהו אמיתי, זה כמו לשדר ציווי למוח כיצד לתאר את אשר קורה. הרב שך זצ"ל האמין בבורא עולם ובתורתו הקדושה. זה מה שהעניק יופי, חן, סדר ואצילות לחייו, וזה אשר נתן לו את האפשרות לנס יום-יומי כאשר נשמתו התעלתה למעלה ממגבלות הגוף. חוץ מן הכוח הסגולי שיש בתורה, כיון שהוא האמין בכוח העל טבעי – המטפיזי של התורה, הוא קיבל כוחות בדרך שכמעט קשה להאמין. אמונתו שינתה אותו יום-יומית מאדם עייף וזקן ושבע ימים, לגאון מלא חיות. בצורה העמוקה ביותר, אמונותיו החזיקו אותו בחיים. יש שאמר כי "אדם אחד עם אמונה, שווה ערך לכוח של תשעים ותשעה שיש להן רק אינטרסנטיות". זו הסיבה בדיוק מדוע אמונה פותחת את הדלת למצויינות. אמונה משדרת ציווי ישיר למערכת העצבים שלך. כאשר אתה מאמין שמשהו אמיתי, אתה נכנס בפועל למצב הנפשי שאכן הוא אמיתי. ולכן אם נוכל להשתמש בהן בצורה אפקטיבית, אמונות יכולות להיות הכוחות החזקים ביותר ליצירת טוב בחייך. ומצד שני, אמונות שמגבילות את פעולותיך ומחשבותיך, יכולות להיות הרסניות באותה מידה. הדת נתנה במשך ההיסטוריה למיליוני אנשים את הכוח לעשות דברים שלא חשבו לאפשרי. אמונות מסייעות לנו לדלות את המאגרים העמוקים ביותר שבתוכנו, ומייצרות ומכוונות את המאגרים הללו כדי להגיע לתוצאות הרצויות לנו. אמונות הן המצפן והמפות המכוונים אותנו למטרותינו, ואשר מעניקות לנו את הבטחון לדעת כי אכן נגיע ליעדים שהצבנו לעצמנו. בלי האמונות או היכולת להשתמש בהן, אנשים יכולים לאבד כל תושיה. הן כמנוע המניע את הרכב, ועוזרות לנו לראות מה אנו רוצים ואשר נותנות לנו את האנרגיה להשיג את המטרות המיוחלות. ובאמת, אין כוח חזק יותר בניתוב ההתנהגות האנושית מן האמונה. ההיסטוריה האנושית היא ההיסטוריה של אמונת האדם. האנשים ששינו את ההיסטוריה – אברהם אבינו, יצחק אבינו, יעקב אבינו, משה רבינו, רבי שמעון בר יוחאי, האר"י הקדוש, הגאון מוילנא, הבבא-סאלי – היו אנשים ששינו את אמונותינו. כדי לשנות את התנהגותנו אנו, עלינו להתחיל עם האמונות שלנו. אם אנו רוצים לדמות מצויינות, אנו צריכים לדמות את האמונות של אלו שהשיגו מצויינות. כוח האמונה הוא כח שסותר את המודלים הלוגיים שיש לרובנו. אבל ברור אפילו ברמה הפיזיולוגית, שאמונות (דימויים פנימיים מתאימים ועקביים) שולטות על המציאות. מחקר מופלא נערך לא מזמן על סקיצופרניה. מקרה אחד היה עם אשה עם אישיות חצויה. בדרך כלל, רמת הסוכר בדם שלה היו נורמליות לגמרי. אבל כאשר היא האמינה שהיא דיאבטית (חולת סכרת), כל הפיזיולוגיה שלה השתנתה להיות זו של דיאבטית. אמונתה שינתה את המציאות שלה! בצורה דומה, מחקרים רבים נערכו על אנשים במצב היפנוטי שנגעו בהם בגוש קרח שהוצג לפניהם כגוש מתכת רותח. בכל המקרים, התפתחה אבעבועה בנקודת המגע. מה שהיה חשוב הוא לא המציאות, אלא האמונה – התקשורת הישירה הבלתי מעורערת למערכת העצבית. המוח פשוט עושה את אשר מצווה עליו לעשות. רובנו מודעים לאפקט הפלסיבו. אנשים שנאמר להם כי תרופה מסויימת תהיה לה השפעה מסויימת, ירגישו פעמים רבות את ההשפעה הזו אף כאשר יתנו להם גלולה ריקה שאין בה כל תכונות אקטיביות. אנשים שלמדו על גופם את כוח האמונה בהתרפאות ממחלתם, הסיקו ש"תרופות אינן תמיד נצרכות. אמונה תמיד נצרכת". "עיקר העיקרים הוא האמונה בבורא יתברך אשר בידו נפש כל חי, ובכח האמונה בקב"ה ובצירוף התפילות והתחנונים והתרופות, יוכל האדם בעזרת השם להשיג את מבוקשו, והקב"ה ישמע לתפילתו ויעתיר לבקשתו". - הרב אהרן זכאי, (סגולות ותפילות). מחקר מופלא על אפקט הפלסיבו נערך עם קבוצה של חולים עם אולקוס מדמם. הם חולקו לשתי קבוצות. לאנשים בקבוצה הראשונה נאמר כי הם מקבלים תרופה חדשה שמייצרת רגיעה מוחלטת מן הסימפטומים. לאלה שבשניה נאמר שנותנים להם תרופה ניסיונית, אבל לא הרבה ידוע על השפעתה. התוצאות היו מדהימות: כ- 70% מן הקבוצה הראשונה הרגישו הטבה והקלה מן הסמפטומים. אבל רק כ- 25% מן הקבוצה השניה הרגישו הקלה. בשני המקרים החולים קיבלו תרופה שלא היו לה כל תכונות רפואיות. ההבדל היחיד היתה מערכת האמונה שהם אימצו להם! עוד יותר מדהים הם המחקרים הרבים שנערכו על אנשים שניתנו להם תרופות הידועות בהשפעתם המזיקה, והם דיווחו כי לא הרגישו כל השפעה חולנית כל שהיא, כאשר אמרו להם כי ירגישו תוצאה חיובית בלקיחת התרופה. ד"ר אנדרו וויל שחקר את הנושא, מסכם כשאומר "הקסם של התרופה נמצא במחשבה של המשתמש, לא בתרופות עצמן". בכל המקרים, הקבוע שהשפיע בצורה בחזקה ביותר על התוצאות היא האמונה, המסרים התמידים התואמים המשודרים למוח ולמערכת העצבית. אמונה אינה אלא מצב נפשי, דימוי פנימי שמדריך את ההתנהגות. אם תאמין בהצלחה, תקבל את הכוחות להשיג זאת. ואם תאמין בכשלון, המסרים האלה עלולים להביא אותך בדיוק לנסיון הזה, כפי שנאמר "...ואשר יגורתי יבוא לי" (איוב). אכן צריך לזכור כי יש יחסי גומלין בין אמונת האדם, ובכללות מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, לבין ההשגחה הפרטית לה זוכה מן השמים בהתאם. הקב"ה משתמש כאן ב"מידה כנגד מידה" – ראשי תיבות מכ"מ, זהו ה"רדאר" של הבורא יתברך המושל בכל המציאות, להנהיג את הבריאה ואת הבריות בהתאם למעשי האדם, כפי שנאמר "ד' צלי על יד ימיני" – כצל, כמו שהצל פועל כנגדך בדיוק כפי מעשיך, כך הנהגת הבורא יתברך בעולם. "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו" - חז"ל. לידת המצויינות מתחילה עם הכרתנו שהאמונות שלנו הן בחירתיות מודעיות. אתה יכול לבחור באמונות שמגבילות אותך, או באמונות שתומכות בך. התכסיס הוא לבחור את האמונות שמביאות לידי הצלחה ולתוצאות הרצויות לך, ולשמוט את אלה שמחזירות אותך לאחור. (כמובן שאין הכוונה כאן כלל לאמונה דתית נתונה שאינה נתונה למניפולציה). אולי השגיאה הקונספטואלית הגדולה ביותר שיש לבני אדם היא, כי אמונה היא סטטית, מושג אינטלקטואלי, הבנה שמנותקת ממעשים ותוצאות. אין דבר רחוק יותר מן האמת מזה. אמונה היא השער למצויינות, בדיוק בגלל שאין בה כל דבר סטטי או ניתוק. אמונתנו היא זו שקובעת כמה מן הפוטנציאל שלנו נוכל לדלות. אמונה יכולה לפתוח או לסגור את זרם הרעיונות. תאר לעצמך את הסיטואציה הבאה: מישהו אומר לך "בבקשה תביא לי את המלח", ואתה הולך לחדר השני, ואומר "אבל אני לא יודע איפה הוא מונח". אחרי כמה דקות של חיפושים, אתה קורא "אני לא מוצא את המלח". אז אותו שביקש ממך נכנס לחדר, ולוקח את המלח המונח על המדף בדיוק מולך, ואומר "תראה, גולם, זה בדיוק כאן לפניך. אם זה היה נחש, היה כבר נושך אותך". כאשר אתה אמרת "אינני יכול", נתת למוחך ציווי שלא לראות את המלח. בפסיכולוגיה זה נקרא סקוטומה. זכור, כי כל התנסות אנושית, כל מה שאי פעם אמרת, ראית, שמעת, הרגשת, הרחת, או טעמת, נאגר במוחך. כאשר אתה אומר בכנות שאינך זוכר, אתה צודק. כאשר אתה אומר בכנות שאתה יכול, אתה נותן ציווי למערכת העצבים שלך שפותחת את הדרך לחלק זה של מוחך שיכול לספק לך את התשובות שאתה צריך. "הם יכולים, כיון שהם חושבים שהם יכולים" - וירג'יל. אם כן שוב, מה הן אמונות? אמונות הן הגישות הנערכות, המאורגנות מלכתחילה להמחשה, המסננות את התקשורת שלנו אל עצמנו בצורה קבועה. כדי לנסות ולדמות את האמונות שמביאות למצויינות, ראשית עלינו לדעת מהיכן באות האמונות? המקור הראשון הוא הסביבה. זהו המקום בו המחזוריות של הצלחה המביאה להצלחה, ושל כשלון המביא לכשלון נמצאות כל הזמן. הסיוט האמיתי הוא ההשפעה של הסביבה על האמונות והחלומות. אם כל מה שאתה רואה הוא כשלון, יאוש, קשה לך מאד ליצור את הדימויים הפנימיים שיביאו להצלחה. תזכור כי בפרקים הקודמים אמרנו שדימוי הוא משהו שאנו עושים כל הזמן. אם אתה גודל בעושר ובהצלחה, יקל עליך מאד לדמות עושר והצלחה. ואם גדלת בעוני ויאוש, משם באו המודלים האפשרים שלך. אלברט אינשטין אמר "אנשים מעטים יכולים להביע במתינות גישות שנוגדות את הדעות הקדומות של סביבתם החברתית. לרוב בני אדם אף קשה ליצור דעות כאלו". ד"ר בנימין בלום מאוניברסיטת שיקגו חקר 1000 צעירים מצליחים ביותר בתחומי האתלטיקה, מוסיקה ואקדמיה. הוא נדהם למצוא כי רובם לא התחילו את דרכם בהראותם הברקות מיוחדות. במקום, רובם קיבלו שימת לב מיוחדת, הדרכה ותמיכה, ואז התחילו להתפתח. האמונה שהם יכולים להיות מיוחדים באה לפני איזה שהוא אות חיצוני של כשרון גדול. הסביבה יכולה להיות הגנרטור החזק ביותר לאמונה, אך אינה היחידה. אם היא היתה, היינו חיים בעולם סטטי, במקום בו ילדי העושר היו יודעים רק עושר, וילדי העוני לעולם לא היו מתעלים מעל שורשיהם. במקום זה, יש התנסויות ודרכים אחרות ללמידה שיכולות גם כן להיות האינקובטורים של אמונה. המקור השני: אירועים, קטנים או גדולים, יכולים לכלכל אמונות. יש אירועים בחיים שאף אחד לעולם לא ישכח. היכן היית בליל הסדר האחרון? היכן וכיצד חגגת את הבר/בת – מצוה שלך, את החופה שלך? וכיוצא בזה יש עוד אירועים רבים בלתי נשכחים, מקרים שהשפיעו עלינו כל כך, עד שהותקנו בתוך מוחנו לעולם. אלו הם סוגי החוויות שיוצרים את האמונות שיכולים לשנות את חיינו. רובינו נתנסינו בבחינות קשות שלא חשבנו שנוכל לעמוד בהם. הנה לדוגמא חוויה אישית שעברתי לפני שנים. אחרי שהתכוננתי בישיבה ועם חבר במשך למעלה משלוש שנים לבחינה הראשונה ברבנות הראשית לקראת ההסמכה הרבנית – ב"איסור והיתר", הייתי במשך כל אותו זמן חולה בוירוס שהגביל אותי מאד מבחינה פיזית ואת מערכת הזכרון שלי. גם תחת תנאים רגילים כ-60% נכשלים בבחינות אלו, כיון שלזכור ולהקיף חומר רב וקשה כל כך של למעלה משלש שנות לימוד הוא משימה קשה מאד. בכל אופן, החלטתי לא לדחות את מועד הבחינה, כי "אם לא עכשיו – אימתי?", "ואם אין אני לי – מי לי?" לא היה רקע רבני במשפחתי הקרובה, למרות שהיה לי מודל ללימודים והתמדה בעבודה מהורי שיחיו. גם היה לי מודל מן הלימודים הישיבתיים והאקדמאים שלי, אבל אף פעם לא בהיקף כזה של חומר, ולא בצורה הלימודית הזו. ניגשתי לבחינה ממש אחרי לילות רבים של אימוץ שכלי וגופני. תתארו לעצמכם את התפילה שמילמלו שפתי לפני הבחינה. הבחינה אכן היתה קשה, כ- 8 שעות. צריך היה לחכות חודשים לתוצאות הבחינה. כאשר הגיעו התוצאות המיוחלות בדואר, לא היה מאושר ממני. החוויה שינתה את אמונתי בהקשר למה שהיה אפשרי, ולמה אפשר להגיע בחיים, ומה השכר כאשר מתאמצים ומתעלים גם למה שלא היה נראה בהישג יד, בבחינת "יגעת ומצאת – תאמין", דע שאתה חייב להשקיע, אבל כשתמצא, תדע שזו רק בגדר מציאה...ברוך ד' לעולם אמן ואמן. הדרך השלישית לאמץ אמונה היא ע"י ידע. התנסות ישירה היא דרך אחת לידע. התנסות אחרת נרכשת ע"י קריאה, לימוד, ושימוש. שימוש הוא ראיית ההתנסות של אחרים, גדולים מאיתנו, שעברו את תהליך הלימוד, ואוחזים כבר בתהליך הישום, וכן מלמדים אותנו לא רק ידע אלא גם חכמת חיים שרכשו, וכך אנו רואים את העולם דרך ראות עיניהם. ידע היא אחת מן הדרכים הגדולות כיצד לשבר את השלשלאות המגבילות של הסביבה. לא חשוב כמה נורא הוא עולמך, אם אתה יכול לקרוא על ההישגים של אחרים, ואתה יכול ליצור את האמונות שיאפשרו לך להצליח. הרב מפונביז' סיפר כיצד עבר בדרכו דרך העיירה ראדין בה התגורר רבם של כל בני הגולה – החפץ חיים, הרב ישראל מאיר הכהן זצ"ל. כשהגיע לביתו, שמע בכי רב וצעקות אימים. הוא ראה את בני הבית מסתובבים בצורה שיגרתית ללא שימת לב מיוחדת לבכי קורע הלב. הוא שאל, מה קרה? אמרו לו: הרב בוכה בעליית הגג. – למה? כיון שהגיע אדם בלתי מוכר וסיפר לרב כי אשתו מתקשה בלידתה, והרב מתפלל עליה. – מה, כך הרב מתפלל אף על מי שאינו מכיר? כן, דבר זה חוזר על עצמו כמעט כל יום. אמר הרב מפונביז': אם יש אדם כזה בעולם שמוכן להתפלל כך על כל יהודי באשר הוא, כאן אני נשאר, ומרב זה אני לומד! הדוגמא האישית של הרב, גרמה לאחרים להתדבק אליו, אל אהבת ישראל שפרצה מלבו החם, ולעלות את הציפיות מעצמם - על ידי דוגמתו – למה שאפשרי להשיג בחיים. הדרך הרביעית שבה נוצרות תוצאות, הוא ע"י תוצאות העבר שלנו. הדרך הבטוחה ביותר ליצור את האמונה שאתה אכן מסוגל להשיג משהו, הוא לעשות זאת פעם אחת, רק פעם אחת. אם אתה מצליח פעם אחת, קל הרבה יותר ליצור את האמונה שתצליח שנית. החלטת להתחיל בדיאטה מהיום, וכבר זה זמן רב שהגיע זמנה, גם מבחינה בריאותית וגם מצד המשקל... והנה עברת ברחוב ליד הפיצריה, והריח, אוי הריח... אבל הרגשת שאם עכשיו לא תתחזק, כבר אין מזור למצבך. המשכת קדימה, ולא נכנסת, וכולך מלא שמחה, עוז ותעצומות! בפעם הבאה כבר יהיה הרבה יותר קל. וזה לא משפיע רק על האכילה. זה ישפיע גם על כל שאר תחומי החיים, כיון שעכשיו יש לך את נסיון האמונה באמתחתך. אמונה ביכולתך לבצע, הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה! הדרך החמישית לייסד אמונות היא ע"י שתיצור במחשבותיך את החוויה שאותה אתה רוצה להשיג בעתיד, כאילו היא היתה כאן כבר עכשיו. כמו שחוויות העבר יכולות לשנות את הדימויים הפנימיים שלך ולכן את מה שאתה מאמין לאפשרי, כך אתה יכול לדמות התנסויות כפי שאתה רוצה שדברים יהיו בעתיד. נקרא לזה התנסות בתוצאות מראש. כאשר התוצאות הסובבות אותך אינן תומכות בך בצורה אפקטיבית ומועילה, אתה יכול פשוט ליצור את העולם כמו שאתה חפץ בו, ולצעוד אל תוך ההתנסות, דבר שיגרום לשינוי מצבי הנפש, האמונות והפעולות שלך. אחרי הכל, אם אתה איש מכירות, האם יותר קל להרויח 10,000$, או 100,000$ ? האמת שקל יותר להרויח 100,000$. בא ואומר לך מדוע. אם המטרה שלך היא להרויח 10,000$, מה שאתה באמת מנסה לעשות הוא להרויח מספיק כדי לשלם את החשבונות. אם זהו מה שאתה מדמה לעצמך, מדוע אתה עובד כל כך קשה? אתה חושב שתהיה במצב נפשי של התלהבות, בניה ושאיפה כאשר תעבוד, רק כאשר כל שאיפתך היא לשלם את החשבונות המטרידים? אבל מכירות הן מכירות. אתה צריך להתקשר את אותן שיחות, לפגוש את אותם אנשים, לשלוח את אותם מוצרים, בלא שום קשר לתוצאות אותן אתה רוצה להשיג. לכן הרבה יותר מרגש ומעורר לצאת עם מטרה של 100,000$ מאשר כזו של 10,000$. ומצב נפשי זה של התלהבות יכול לעורר אותך לפעולות מתמידות שידלו ממך את הפוטנציאל המרבי, מאשר רק לצאת ולטרוח למען המחיה המינימלית. כמובן שכסף אינו הדרך היחידה להביא אותך למוטיביציה אישית. לא חשוב מה המטרה שלך, אם תרצה ליצור במחשבותיך תמונה ברורה של התוצאות הרצויות לך, ותדמה אותן לעצמך כאילו כבר השגת אותן, אזי תכנס למצבים הנפשיים שיתמכו ביצירת התוצאות הנכספות לך. כל אלה הם דרכים להניע את האמונה. אל תהא מאלה שפשוט ספגו לתוכם את אמונותיהם בדרך מקרית, לטוב ולמוטב. אתה יכול לשלוט בצורה מודעת באמונותיך, ואתה יכול להשתנות. בא ואשאל אותך שאלה בסיסית: מה הן חלק מן האמונות שאתה מאמין בהקשר לעצמך שאתה מסוגל לעשות? כתוב חמש מהן שמגבילות אותך; ועכשיו כתוב רשימה של חמש אמונות חיוביות שיכולות לתמוך בך כדי שתשיג את היעדים החשובים ביותר לך. אחת מהנחות העבודה שלנו, היא כי כל דבר שאתה אומר, יש לו תאריך. כלומר, הוא רק יחסי לזמן שבו נאמר. אין הוא אמת אוניברסלית. הדבר נכון רק לאדם מסויים בזמן ומצב מסויים. אם יש לך מערכות אמונה שליליות, אתה בודאי כבר מכיר בנזק הרב שהן גורמות. אבל חשוב ביותר להבין כי מערכות של אמונה אינן יותר חסינות מאורך שערך, מחיבתך למוסיקה מסויימת, או לאיכות יחסיך עם אדם מסויים. יש בידך את היכולת לשנותם! הדימויים הפנימיים ואמונותיך פועלים באותה דרך. אם אינך אוהב אותם, אתה יכול להחליפם. לכולנו יש היררכיה, סולם של אמונות. יש לנו אמונות יסוד עקרוניות, שאנו מוכנים למות עבורם. למשל הקרבה למען בטחון המדינה והמשפחה, ולמעלה מזה עקרונות יהרג ואל יעבור באיסורי עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אבל רוב חיינו מושפעים ע"י אמונות בהקשר לאפשריותינו, או הצלחה או אושר שליקטנו בלא להיות מודעים לכך במשך השנים. המפתח הוא לקחת את האמונות האלה, ולוודא שאכן הן פועלות עבורך, שהן אפקטיביות ומקנות יכולת. דיברנו על מודלים. דימוי של הצטיינות מתחיל עם דימוי של אמונה. כאשר יהושע בן נון רצה להתדמות למשה רבינו, הוא לא הסתפק בכך שיבוא כל יום ללמוד לפניו. לא, הוא שימש אותו בכל שעותיו, לראות איך איש האלקים הזה חי, חושב, מדבר, מרגיש ומתנהג, וכפי שנאמר "יהושע בן נון נער, לא ימיש מתוך האוהל" (שמות לג, יא), ועליו נאמר "נוצר תאנה יאכל פריה" (משלי כז, יח). הוא זכה למה שלא זכה אף אדם אחר, אפילו לא בניו של משה רבינו – להיות מנהיג האומה היהודית בדור המעבר מן המדבר לתוך ארץ ישראל, ארץ הקודש, נחלת אבותינו. מהיכן אמונותיך האישיות מגיעות? האם הן באות מן האדם הממוצע שברחוב? האם הן באות מאמצעי התקשורת למיניהם? האם הן באות ממי שמדבר בקול הגבוה ביותר, וממי שמדבר הרבה? אם אתה רוצה להצליח בחייך בכל דרכיך, יהיה זה מן החכמה לבחור את אמונותיך בזהירות, מאשר ללכת כנייר דבק לזבובים, וללקט כל אמונה שנדבקת. חשוב להבין שהפוטנציאל שאנו דולים, התוצאות שאנו מקבלים, כולן חלק מתהליך דינמי שמתחיל באמונה. בא ונחשוב על תהליך זה בצורה של דיאגרמה. נתאר אדם שמאמין כי הוא לא אפקטיבי בתחום מסויים, כגון שהוא תלמיד גרוע. אם יש לו ציפיות של כשלון, בכמה מן הפוטנציאל שלו ישתמש? לא הרבה, כיון שכבר אותת למוחו לצפות לכשלון, ומאמין כי אינו יודע. באלו פעולות ינהג? האם תהיינה כאלו של בטחון, מלאות באנרגיה, תואמות, ואסרטיביות? האם ישקפו את הפוטנציאל האמיתי שלו? נראה שלא, אלא ייעשו בלב חצוי. אם אתה מאמין שאתה כשלון, מדוע לנסות ולהשתדל? והתוצאות? נראה שהן יחזקו את האמונות השליליות שהתחילו את כל התהליך. זהו מקרה קלאסי של מערבולת המושכת כלפי מטה. כשלון מוביל לכשלון. אנשים שאינם מאושרים, ואשר חיים בשברון לב, פעמים רבות בלא להגיע לתוצאות שלהן כל כך ייחלו, כך שאינם מאמינים עוד שהם יכולים ליצור את התוצאות שבהן הם חפצים. הם עושים מעט או כלום כדי להשתמש בפוטנציאל שלהם, ומנסים להוביל את חייהם למצב בו לא יצטרכו לעשות אלא את המינימום. וכמובן שהתוצאות לא מאחרות מלבוא. פוטנציאל --------> פעולות. | | אמונות <-------- תוצאות גישות. "עצים טובים אינם גדלים בקלות; ככל שתתחזק הרוח, כן יתחזקו העצים". - י. ווילארד מאריוט. "ויאמר ד' אל משה: קח לך את יהושע, איש אשר רוח בו, וסמכת את ידך עליו". (במדבר כז, יח). בא ונתבונן מזווית שונה. בא נאמר שאתה מתחיל עם ציפיות גדולות. יותר מציפיות, אתה מאמין בכל מאודך כי תצליח. האם תצלח כעת? מסתבר מאד שכן. באלו פעולות תנקוט הפעם? האם תגרור עצמך החוצה ותפעל בלב חצוי? בודאי שלא! אתה נלהב, מלא באנרגיה, יש לך ציפיות גדולות להצלחה, ואז תתאר לעצמך אלו תוצאות תייצר. ומה זה יפעל בך בהקשר ליכולת שלך ליצור תוצאות נפלאות בעתיד? אתה תתמלא עוז ותעצומות. וכל הצלחה תיצור עוד אמונה, ודחף להצליח אף ברמה גבוהה יותר. הרב עובדיה יוסף – הראשון לציון, רבה הראשי של ישראל בעבר, כבר בכיתה ד', כתב על מחברותיו "הראשון לציון", כי כבר אז דימה בעיני רוחו את החוויה והאמביציה הגדולה של חייו. האם אנשים בעלי יכולת נכשלים לפעמים? כמובן. האם אמונות חיוביות מבטיחות תוצאות טובות בכל פעם? כמובן שלא. אין לאף אחד נוסחת קסם להבטיח הצלחה נצחית. אבל ההיסטוריה והנסיון הוכיחו שוב ושוב שאם נחזיק במערכות האמונה שמחשלות אותנו, נחזור בפעולות וביכולות מספיקות כדי להצליח לבסוף. רבי שמעון בר יוחאי נרדף בחייו ע"י הרשות הרומית, והיה חייב להסתתר בתנאים קשים במשך שנים רבות. אבל כל זה לא עמד כלל בדרכו. אדרבה, השתמש באמונתו החזקה להמשיך, והתעלה מעל בני דורו כל כך, עד שזכה לכתוב את ספר הזוהר הקדוש – שהוא אוצר ספרי קבלה, ובכך שינה והשפיע על כל ההיסטוריה של העם היהודי. לפעמים אין צורך באמונה או בגישה כל כך חזקה בהקשר לדבר מסויים בכדי להצליח. לפעמים אנשים מייצרים תוצאות מצויינות פשוט בגלל שאינם יודעים כי דבר מסויים הוא קשה או בלתי אפשרי. לפעמים די בכך שאין לנו אמונה שמגבילה את יכולתנו. לדוגמא, מסופר על נער צעיר שנרדם בשיעור חשבון. הוא התעורר לצלצול הפעמון, והסתכל בלוח, והעתיק את שתי השאלות שנכתבו שם. הוא שיער שאלו הן השיעורים לאותו לילה. הוא הלך לביתו ועמל במשך כל היום וכל הלילה. הוא לא היה יכול לפותרם, אבל המשיך במשך כל אותו שבוע. לבסוף פתר שאלה אחת, והביאה לכתה. המורה היה המום לגמרי. נתברר שאותה שאלה שפתר, היתה לכאורה ללא אפשרות לפתרון. אם ידע זאת התלמיד, כנראה שלא היה פותר אותה. אבל כיון שלא אמר לעצמו שאין זה בר ביצוע, אלא להיפך: הוא חשב שהוא חייב לפתור אותה, מצא לבסוף דרך לפתרון. "אין חכם כבעל נסיון" - חז"ל. דרך נוספת לשנות את אמונתך הוא להתנסות בדרך שתוכיח את ההופכיות של אותה אמונה. אדרבה, אמר החכם מכל אדם "כי שבע יפול צדיק, וקם" (משלי כד, טז). מתוך כשלונותיו, ילמד כי "בתחבולות תעשה לך מלחמה", וישנה את דרך פעולתו כדי לשבור את רצף הכשלונות. החיים הם יותר מפותלים ומורכבים ממה שלפעמים היינו רוצים להאמין. כך שאם עדיין לא עשית זאת, חזור על אמונותיך, ותחליט אלו מהן תשנה כעת, ולמה תשנה אותן. השאלה הבאה: האם הכוס שלפניך חציה מלאה או ריקה? כמובן שהתשובה תלויה בדרך שבה אתה מסתכל עליה. המציאות היא זו שאתה יוצר. אם יש לך דימויים פנימיים ואמונות חיוביות, זו תוצאה של בחירתך ליצור זאת. וכן להיפך. * רשימה של כמה מן האמונות העיקריות של אנשים החיים את חייהם בהצלחה: 1. כל מה שקורה לי בחיים הוא לטובתי בסופו של דבר. הדבר תלוי בי כדי למצוא את אותה ההטבה. 2. אם מישהו יכול לעשות דבר מסויים, אני יכול ללמוד ממנו כיצד לעשות זאת. לכולנו יש מגבלות, אולם לעולם לא אדע את מגבלותיי עד שאנסה. 3. התמדה משתלמת. 4. אני בוחר במה להתרכז בכל זמן מן הזמנים. 5. אני בוחר כיצד להעריך כל מצב ואירוע. 6. אני בוחר אלו פעולות אעשה בכל רגע נתון. 7. כאשר אני מרגיש כנה, ואהבה בלתי תלויה לבני אדם, הם יתייחסו אלי באותה דרך. 8. אני יכול לבחור את המצב הנפשי שבו אהיה נתון. 9. אני יכול להציב לעצמי מטרות ולהשיג אותן. 10. רבות מן המגבלות המורגשות שלי הן דמיוניות, כך שדמיון יכול לעזור לי להתגבר עליהן. 11. לכל אדם מגיע כבוד מירבי, כי כולם נוצרו בצלם אלקים. 12. אני יכול להגיע ליחסי גומלין עם כל אדם. 13. כל אדם שאני פוגש על פני כדור הארץ, יכול להיות חבר פוטנציאלי שלי. 14. תמיד אני יכול למצוא פתרון יצירתי. או שאחשוב עליו בעצמי, או שאתייעץ עם אחרים בהקשר לעצתם היצירתית. [עשה לך רב והסתלק מן הספק]. 15. שינוי הוא מלהיב ומהנה. כאשר יש לי רצון עז להיות טוב יותר, אני אהיה יכול לעשות זאת. 16. אני יכול ללמוד משהו מכל אדם אתו אני נפגש. [איזהו חכם? הלומד מכל אדם]. 17. כל מצב בחיים הוא התנסות לימודית. 18. אני יכול להתחיל שוב עכשיו בכל רגע. (רשימה זו, תורגמה מתוך ספרו של הרב זליג פליסקין "Begin Again Now).