מבט לפרשת השבוע "חוקת"
עבור הכלל ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר למה הכהן שמטהר את טמאי המתים באפר פרה אדומה, נהפך הוא בעצמו מטהור לטמא ● פרשת חוקת
"זאת חקת התורה" (יט, ב).
מבאר אונקלוס "דא גזרת אוריתא" החוק של התורה הקדושה היא מצוות פרה אדומה. גזרת מלך בלי טעם וסיבה.
רש"י בהמשך הפרשה בפסוק כ"ב מביא את דרשתו של רבי משה הדרשן: "משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך" (=הבן הקטן של השפחה ליכלך בארמונו של המלך) אמרו תבוא אמו ותקנח הצואה. כך תבוא פרה ותכפר על העגל".
לפי הביאור יוצא שיש סיבה טובה לפרה אדומה, כדי לכפר על חטא העגל. לכן קבעה התורה שהמצוה תהיה עם פרה ולא בעל חי אחר, שכשר לקרבן.
אבל בכל זאת נשאר שפרה אדומה היא חק ולא משפט. מצוה שאינה מובנת.
בגלל שאותו כהן טהור שמטפל באפר הפרה, והוא מטהר את הטמאים. הוא עצמו נטמא בגלל המגע עם הפרה אדומה. השאלה היא מדוע ?
נשאלתי בשאלת תם מדוע כך נקבע בתורה. אמנם זה חק אבל בכל זאת האם יש איזה כיון להבין את החק.
חשבתי אולי לנסות לפרש קצת את השאלה. לפי הסברו של רש"י פרה אדומה באה לכפר על חטא העגל.
מי עוסק בכפרה – כהן גדול או סגנו (כנאמר בגמרא) בחטא העגל ניסו להאשים גם את אהרן הכהן, שבמקום לעמוד מול החוטאים ולהתנגד להם, הוא רק ניסה לדחות אותם, ובסופו של דבר נוצר עגל הזהב.
מבארים חז"ל: מה חשב אהרן הכהן? הוא היה מוכן ומזומן למסור את נפשו. אבל אהרן ראה איך הרגו את חור, והוא ידע שאותו גם יהרגו. ואם חלילה היו הורגים גם אותו הקב"ה לא היה סולח ומוחל. להרוג נביא ה'. החרון אף היה נורא, וחלילה היה ממיט אסון בל יתואר על העם.
עכשיו באים ילדיו או כהן גדול או סגנו, ומחזקים את הטיעון האמתי של אהרן. ידוע שכהנים מאד נזהרו לחיות כל הזמן בטהרה. לכן בדורות עברו נזהרו לאכול גם חולין בטהרה, במיוחד כהן גדול או סגן, והנה הכהן מוכן לטמא את עצמו כדי לטהר טמא.
במעשה זה מוכח שאכן הכהנים שמתעסקים בפרה אדומה, בניו ונכדיו של אהרן מוכנים להקריב עבור כלל ישראל.
בכך הם תורמים לכפרה על החטא הגדול. אם כהן שכל חייו נזהר מאד לחיות בטהרה, במיוחד הכהן הגדול או הסגן, אם הוא מוכן לטמא את עצמו כדי לטהר טמאים, סימן שלמען עם ישראל הם מוכנים להקריב, ובכך הם מוסיפים כפרה על חטא העגל. בחטא העגל עסקו בטומאה לשם פולחן של עבודה זרה.
בכפרה עוסקים טהורים ומטמאים את עצמם למען כלל ישראל, בציווי בורא עולם. כך הם תורמים לכפרה עבור כלל ישראל.
