גינויים מקיר לקיר לשופט דוד רוזן

עו"ד משה אוסדיטשר קובע: התנהלות השופט היא אכזריות שאין דומה לה ● אוסדיטשר מגלה מוסכמות משפטיות, חושף מתי נדלקה אצלו נורה אדומה ומותיר פתח של תקווה לערעור ● ואפילו שחר אילן, הלוחם הגדול ביהדות החרדית, מתנגד במילים חריפות לגזר הדין: "אסור להכניס את לופוליאנסקי לכלא", הוא קובע, "חברה שמכניסה צדיק כמו לופוליאנסקי לכלא אומרת דברים רעים בעיקר על עצמה"

במסגרת הגינויים מקיר לקיר לפסק הדין המעוות של השופט דוד רוזן, בחרנו להציג שני אנשים משני צידי המיתרס: משה אוסדיטשר ושחר אילן.

רשות הדיבור לעו"ד משה אוסדיטשר החרדי: "במקצוע עריכת הדין ישנם הרבה מוסכמות בין החברים למקצוע. אחת המוסכמות הידועות היא כי תיק מסתיים רק בפסק דין, ועד להכרעה הסופית אין ל'אמרות אגב' של השופט בהכרח בכדי לצפות מהן פני עתיד.

לא פעם, כאשר שופט נותן הערת אגב כזו או אחרת כנגד צד בהליך, הצד השני בטוח כי השופט כבר הכריע מבחינתו את הדין. אך בסופו של יום מתגלה פסק הדין השונה באופן מהותי מאותה הערה שנאמרה על ידי בית המשפט בעיצומו של ההליך.

היום, לצערי הרב, חווה אורי לופוליאנסקי על בשרו את שאנו כעורכי דין חווים מדי פעם.

מחד, הדבר מוכיח כי דעתו של השופט אינה 'נעולה' - דבר מבורך המוכיח כי עד לפסק הדין אפשר לשכנע את בית המשפט בצדקת טענות הצדדים. אך מאידך, בתיק פלילי, כאשר מדובר בתיקים שחרותו של אדם ושמו 'מונחים על הכף' - מהווה התנהלות שכזו של בית המשפט - אכזריות שאין שני לה.

'אמרות האגב' של השופט במשפטו של הרב אורי לופוליאנסקי - לא הותירו כל מקום לספק כי דינו יהיה שונה משאר העונשים שיוטלו על הנאשמים האחרים. חיוכו של הרב לופוליאנסקי בכניסתו לבית המשפט טרם מתן גזר הדין, אשר אף גובה בדעת הפרשנים שחזרו שוב ושוב על דברי השופט בעיצומו של ההליך ובשלב הטיעונים לעונש, כי דינו יהיה שונה לאור העובדה שהכספים לא מצאו את דרכם לכיסו, ובשל תרומתו הציבורית במשך עשרות שנים ב'יד שרה' שהייתה צפויה להקל בסופו של יום על עונשו.

ה'נורה האדומה' נדלקה אצלי כאשר החלו הדיונים על מצבו הרפואי, ואסביר.

אין ספק כי בבתי הכלא בישראל ישנם אסירים החולים במחלות שונות. שירות בתי הסוהר מוצא מענה כמעט לכל מחלה, ורק באופן נדיר וקיצוני ועדת השחרורים מנקה את האסיר מריצוי העונש שנפסק עליו עקב מחלה, ובוודאי שאינה משחררת אסירים ביומם הראשון בכלא.

עצם הדיון על מצבו הרפואי, הוכיח כי בית המשפט - למרות אמרותיו - אכן מתכוון להכניסו לכלא. לאחר שקצין הבריאות בכלא נתן את חוות דעתו כי אין כל מניעה רפואית שלופוליאנסקי ירצה את עונשו בכלא - עלה החשש כי הפרשנות שניתנה לאמרות השופט הייתה בעיקר משאלת לב.

יצויין, כי אף בית המשפט 'נעל' את עצמו בעניין זה, כאשר ברור כי באם היה קובע כי עקב מצבו הרפואי לא ירצה הרב לופוליאנסקי עונש מאסר, אך ברור כי באותו רגע היו מוגשות עשרות אם לא מאות בקשות לשחרור על ידי אסירים חולים, אשר היו משתמשים בתקדים זה אף בעניינם.

גם הטענה שהועלתה על ידי צוות ההגנה להקל בעונשו, ולו מן הסיבה שהכספים שקיבל לא הועברו לשימושו האישי אלא ל'יד שרה', במידה והייתה מתקבלת, הייתה יוצרת תקדים, וחבל שבית המשפט באופן אכזרי נתן מלכתחילה יותר מהרגשה שהוא מתכוון להתחשב בכך.

לבסוף, עלי לציין מוסכמה נוספת, האומרת שעד שלא מסתיים הערעור - המשפט לא נגמר. כולי תקווה כי בערעור תשתנה התוצאה הסופית מקצה לקצה, והרב לופוליאנסקי יוכל להמשיך לשרת את הציבור כפי שעשה במשך שנותיו הרבות כאדם חופשי".

שחר אילן: תחושה של חוסר אונים

את השם 'שחר אילן' אנו שומעים בדרך כלל בהקשר של רדיפת חרדים ויהדות. אבל המקרה הזה הוא שונה. שחר אילן תקף במילים חריפות בטורו בעיתון "הארץ" את העובדה שצדיק נשלח לכלא.

רשות הדיבור לשחר אילן: "את הפוסט הזה הייתי צריך לכתוב הרבה לפי גזר הדין של לופוליאנסקי, לא אחרי. לא שזה היה משנה משהו לשופט רוזן. אבל זה היה גורם לי להרגיש יותר טוב עם עצמי, שעשיתי את המעט שאני יכול כדי למנוע את העוול הנורא הזה. עכשיו יש לי בעיקר תחושה של חוסר אונים.

יש שני אנשים שכתבתי עליהם שאם יש ל"ו צדיקים בדור הם נמנים עליהם. אורי לופוליאנסקי היה אחד מהם (מייסדת מוקד סיוע לעובדים הזרים סיגל רוזן היתה השניה). הרעיון שלופוליאנסקי ישב בכלא הוא בילתי נסבל. שש שנים? פשוט חלום בלהות.

קשה לומר משהו טוב על חברה ששולחת את אחד מגדולי צדיקיה לכלא. נכון, קשה לומר גם משהו טוב על חברה שיש בה פרשיות שחיתות כמו הולילנד. ויש עבירות שמצדיקות לשלוח לכלא כל אדם. זה לא המקרה. לופוליאנסקי כידוע לכולנו לא הצטרף לתחביב של אישי הציבור בישראל לאסוף דירות והוא רחוק מלהיות אדם עשיר. ולופוליאנסקי לא הרוויח כלום מהשוחד שלקח חוץ מזה שיד שרה יכלה לעזור ליותר אנשים. רובנו היינו מקבלים פסק דין בלי כלא ורואים בו צדק. שש שנים? השופט רוזן סבל מליקוי מאורות קשה. אוקי אז אני חוזר על עצמי. מותר לפעמים.

כדי להבין את גודל מפעלו של לופוליאנסקי אפשר להסתכל ברמה האישית. הרי כל אחד מאיתנו נעזר ביד שרה. גם כל קרוב או חבר שלנו. עד שנדמה לנו שיד שרה היא חלק מהממשלה אבל היא לא. היא ארגון שיזם אדם פרטי ומסייע כל שנה למאות אלפי ישראלים וחוסך מאות מיליוני שקלים למערכת הבריאות.

אלא שיד שרה היא פטנט שהועתק לעשרות מדינות בעולם. כלומר בזכות לופליאנסקי החיים של  מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם טובים יותר ונחסכים מיליארדים. אם הייתי מאמין בגן עדן הייתי כל כך מקנא בזכויות שלו. כיוון שאני לא מאמין,  אני פשוט מקנא בכך שעשה לכל כך הרבה אנשים כל כך טוב.

כיוון שלפוסט הזה אין אפילו יומרה קלושה לאובייקטיביות ביקשתי מדובר יד שרה דוד רוטנר רשימה של פעולות יד שרה בעולם בשנים האחרונות.

תגובתו: "יד שרה הדריכה וסייעה לג'וינט להקים עשרות סניפי השאלה ובתי מלאכה ברחבי ברית המועצות לשעבר; באנגולה צוות מיד שרה הקים מחסן ובית מלאכה והדריך אנשי מקצוע לתפעל אותם; באוזבקיסטאן מרכז שרות ושיקום לילדים בעלי צרכים מיוחדים; בדרום אפריקה נפתחו סניפי השאלת ציוד על בסיס מודל יד שרה; בדרום קוריאה נערכו סדנת הדרכה להתנדבות וחילופי משלחות; מספר מדינות נוספות במרכז ודרום אמריקה מעוניינות אף הן להקים מודלים דומים לזה של יד שרה; נערכו גם מפגשים וסיורים בירדן ובתורכיה אך מסיבות פוליטיות העניין מתעכב". למה אתם לא יודעים את כל זה? כי לופוליאנסקי באמת לא אוהב תקשורת. כל כך הרבה אנשים, ביניהם אני, ניסו להסביר לו כמה הוא טועה. לא עזר.

קיבלתי כבר כמה תגובות בפייסבוק שטענו שלופוליאנסקי תמך ביודעין בפרוייקט גרוע שמחבל בעיר. עמית סגל צייץ בטוויטר ובצדק שלופוליאנסקי לקח לירושלים את קו הרקיע שלה. אבל כדאי לנסות להביט על הפרוייקט בעיניים שלו. חרדים (הכללה שכמובן יש לה יוצאים מהכלל רבים) לא חושבים שהולילנד הוא פרויקט גרוע. חרדים אוהבים בניה כוחנית, מפוארת ומגלומנית. הולילנד יפה בעיניהם. ראו את בית המקדש של חסידות בעלז בצפון ירושלים. זה לגיטימי וזה עניין של טעם. לכן, מנקודת מבטו של לופוליאנסקי הוא רק היטיב עם העיר. הוא ואני התווכחנו על נטייתו לאשר בנייה לגובה, אבל אין לי ספק שעמדתו בעד פרוייקטים מגלומניים היא עמדה כנה.

במונחים דתיים כל אדם צריך לקנא במיליארדי המצוות שעומדות לזכות לופוליאנסקי שיקנו לו כנראה מקום של כבוד במזרח של המזרח של גן עדן. אני שלא מאמין בעולם הבא ובגן עדן, מקנא בלופוליאנסקי פשוט בגלל שהוא עשה טוב לכל כך הרבה אנשים.

לא במקרה אני לא מתייחס למצב הבריאותי של לופוליאנסקי. כי בעיני גם אם הוא היה בריא כשור אסור היה שהוא יהיה בכלא יום אחר. עכשיו נשאלת רק השאלה איך אנחנו יוצאים מהבוץ הנורא הזה ומונעים את חרפת הכנסת לופוליאנסקי לכלא. ערעור? חנינה? זה צריך להעסיק את כולנו כי לחברה שמכניסה צדיק כמו לופוליאנסקי לכלא אומרת דברים רעים בעיקר על עצמה", מסיים שחר אילן, וכל מילה נוספת מיותרת.