"משתמטים מעבודת המלך"

האדמו"ר מצאנז נשא דרשה בפני תלמידי ישיבות צאנז, ומסר את גירסתו באשר למושג "משתמטים" ● הוא השמיע דברים חריפים כנגד צעירים חרדים שאינם לומדים, והתייחס גם לשמחת בנו שליט"א: "ידועים דברי הזוהר, כי מגרשים את האבות הקדושים בעל כרחם להשתתף בשמחת צאצאיהם"

במהלך המשא התורני שנשא האדמו"ר מצאנז השבוע בפני תלמידי ישיבות צאנז, בעת שולחן 'לחיים' שנערך לרגל מעמד הנחת תפילין לנכדו הבחור, בן בנו הרה"צ רבי אברהם הלברשטאם - חתנו של האדמו"ר מסטרופקוב, מתח האדמו"ר ביקורת על הצעירים החרדים שלא לומדים בישיבות ומסתובבים ברחובות, כאשר בהתנהגותם הם מעניקים חרב בידי אויבי עולם התורה בתקופה הרת גורל זו.

"דבר זה, צריכים כולם לדעת, הקטנים עם הגדולים, צעירים ומבוגרים, בחורים ואברכים, שלעת כזאת שהתהוותה ירידת הדורות, ובפרט כאשר חילול השם ועלבון התורה רבתה בעולם, שוב יש לנו לדעת, כי מוכרחים לתפוס בדרך זו ולקדש שמו ברבים, וכעת אין באפשרות להיחבא ולהסתתר בעוד שם שמים נתחלל בעולם, ומוכרחים ליטול אחריות על התעלות האחרים, ודווקא כעת יש להראות בחינת 'ויגבה לבו בדרכי ה'' שאנו גאים ביהדותנו ובתורתנו הקדושה, ואין אנו מסתתרים משום נברא.

"אדרבה, בחור שמסתיר עצמו ולא רואים אותו עמל בתורה, ואיני מדבר מאלו הגסים והריקים המסתובבים ברחובות, שהם בדרכם נותנים כח וחיל לכל אלו מבזי התורה, שעל ידי גסים אלו, הם נותנים גושפנקא לכל הכלל כאילו כולם כמותם שמבלים את הזמן להבל ולריק".

האדמו"ר גם התייחס לסוגיית ההשתמטות מזווית הראייה שלו: "ולדעתי, מה שהם מכנים על אלו החובשים ספסלי בית המדרש שהם 'משתמטים', הם בעצמם אינם יודעים מה הם אומרים, כי בוודאי אין הכוונה שהם משתמטים ממה שהם מדמים, לשרת בצבא שלהם, אלא שהכוונה שהם משתמטים מעבודת המלך - מלכו של עולם, מהחובה המוטלת על כל אחד ואחד מישראל, וכלשונו הזהב של בעל ה'מסילת ישרים', 'יסוד החסידות ושורש העבודה שידע האדם מה חובתו בעולמו', ורמוז כאן, שידע האדם כי כל כוחם של מחללי ומבזי התורה, נובע מכך שאנו משתמטים מן החובה האמתית".

בהמשך, האדמו"ר קילס בדבריו בעת שמחת הבר מצווה, את בנו בעל השמחה: "ידועים דברי הזוהר, כי מגרשים את האבות הקדושים בעל כרחם להשתתף בשמחת צאצאיהם. והנה, כאשר באים לעולם הזה לשוש משוש בשמחת צאצאיהם, והמה רואים את צאצאיהם מתמלאים הם בושה וכלימה, ושוב אינם שמחים כלל אלא שרויים הם בצער... ועל זה אנו מבקשים, שיהא 'ובכן צדיקים יראו' ואף לאחר ראייתם, לא יתביישו ויצטערו אלא אדרבא 'וישמחו' בשמחת צאצאיהם, כאשר יראו כי תולדותיהם כיוצא בהם.

"זאת נחמתי בעניי, כי כשלעצמי הרי אני מלא בושה וכלימה ולב יודע מרת נפשו, אכן, כאשר אני רואה את בניי, ובפרט בני בעל השמחה, אשר ממשיך בכוחו של אבי ה'שפע חיים' זי"ע. ומחויב אני לומר, כי הוא עומד לימיני בכל עת ועונה בכל המצטרך, ועוזר ומסייע אף יותר ממה שמוטל עליו, וכן כאשר אני רואה את נכדי חתן בר המצווה, הרי ששמחים וששים האבות הקדושים היורדים מגן עדן - בשמחת צאצאיהם".

"זכורני", הוסיף האדמו"ר וסיפר, "שבעת שבני בעל השמחה נולד - הייתי אז בארה"ב, אצל אבי זי"ע, והייתה אז שמחה גדולה אצלו, ואמר לי שאתן לבני השם 'אברהם', כי בספר נועם אלימלך כתב כי השם 'אברהם' מסוגל ליראת שמים, והוא גם נקרא על שם זקננו בעל תולדות אברהם מאוליינוב זי"ע. וב"ה וברכתו של אבי זי"ע לא חזרה ריקם, ובני זוכה להשפיע כסדר תורה ויראת שמים, שזהו עיקר חובתו של האדם בעולמו".