לראשונה: נשים משגיחות כשרות

לאחר אישורו של הרב הראשי לישראל, הגאון הרב דוד לאו שליט"א, יוכלו נשים חרדיות לעבור מבחני הסמכה ולכהן כמשגיחות כשרות מטעם הרבנות ● "עדיף היה לגלות פרגמטיות בנידון ומדובר בפיתרון הלכתי, שנבע מהחשש שמא התערבות הבג"ץ תוליד תוצאה גרועה הרבה יותר", אומרים ברבנות

לראשונה בהיסטוריה, נבחנו נשים במבחני ההסמכה של הרבנות הראשית לישראל: תשע נשים נבחנו להסמכה כמשגיחות כשרות. נשים שיעברו את המבחן בהצלחה, יוכלו להיקלט כמשגיחות כשרות על ידי המועצות הדתיות ברחבי הארץ.

מחלקת הבחינות ברבנות הראשית לישראל קיימת כ-40 שנה, ועוסקת בהסמכה למקצועות השונים בשירותי הדת - כגון רבני ערים ושכונות, דיינים, שוחטים ומשגיחי כשרות. מספר הנבחנים בבחינות השונות, שילש את עצמו בשנים האחרונות. בעקבות החלטת מועצת הרבנות הראשית, ועל בסיס פסיקתו ההלכתית של הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו, נבחנות היום (ד) לראשונה נשים לתפקיד משגיחות כשרות.

את המאבק להטמעת לעבודת נשים כמשגיחות במערכת הכשרות הממלכתית, ניהלה תנועת "אמונה", - ארגון נשים דתי. במשך שנים רבות, סרבו כמה מחברי מועצת הרבנות הראשית לאשר עבודת נשים בתחום הכשרות, שסברו כי זה משלח יד לגברים בלבד. הארגון לא ויתר ועתר לבג"ץ נגד הרבנות והמשרד לענייני דת.

עם זאת, ביישובים אחדים – כמו אפרת ושלומי – באופן חריג, נשים הוכרו בפועל כמשגיחות על ידי המועצה הדתית, על פי החלטה נקודתית של הרבנים המקומיים.

בעקבות עתירה שהוגשה לפני כחמשה חודשים, הודיעו הרבנות והמשרד לשירותי דת לבג"ץ כי מעתה יתאפשר לנשים לגשת לבחינה מקצועית שמקיימת הרבנות בהלכות כשרות, ולקבל הסמכה - אם יעברו. בישיבה סוערת שקיימה מועצת הרבנות בעקבות העתירה לבג"ץ, הסמיכה המועצה את הרב הראשי האשכנזי הגאון רבי דוד לאו להחליט בנושא; הרב הראשי הספרדי, הראשל"צ רבי יצחק יוסף, נמנע מלהשמיע את עמדתו בדיון, שכן אחיו רבה הראשי של חולון, הגאון רבי אברהם יוסף, היה זה שהוביל את קבוצת המתנגדים לשינוי.

ברבנות הראשית אמרו אז, כי מדובר במדיניות חדשה ועקרונית שלא להגן על נוהל פנימי שהיה נהוג במשך עשרות שנים, וכי השינוי נובע מעמדתו העקרונית של הגר"ד לאו כי אין לחסום נשים מלעסוק בתחום.

קורס ראשון מסוגו כבר נפתח, בהיקף של למעלה מ-120 שעות לימוד, להכשרת נשים בתחומי הכשרות. הלימודים כללו הכשרת בשר, חרקים במזון, טבילת כלים, תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, פת ובישולי עכו"ם, דיני בשר וחלב, ועוד.

ברבנות הראשית טענו בעקבות שינוי המדיניות, כי "בנושא קיימת מחלוקת עתיקת יומין, ועמדת הרב הראשי היא כי כל רב מקומי יכריע בנושא לפי שיקול דעתו ההלכתי". עוד נמסר מהגורמים ברבנות, כי "עדיף היה לגלות פרגמטיות בנידון ומדובר בפיתרון הלכתי, שנבע מהחשש שמא התערבות הבג"ץ תוליד תוצאה גרועה הרבה יותר, שתפקיע מהרבנים המקומיים את הסמכות לפסוק בענייני הלכה".