מבט לפרשת השבוע "מצורע"

נגע במקדש ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר את שיטתו של רבי יהודה מדוע צריך לימוד מיוחד, שאין דיני נגע בבית המקדש, הרי יש איסור מפורש לא לנתץ את בית המקדש בכל מקרה ● כגודל קדושת הבית - כך גודל החורבן

 

"כי תבואו אל ארץ כנען, אשר אני נותן לכם לאחוזה, ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" (יד, לד).

במסכת יומא מובאת שיטת רבי יהודה, שלמד מהפסוק, שבית המקדש אינו נטמא בטומאת נגעים, שנאמר: "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם – אחוזתכם מטמאה בנגעים, ואין מקום המקדש מטמא בנגעים" (יומא יב, א).

הקשה בספר "מרפסין איגרי": לשם מה נצרך פסוק מיוחד ללמד, שבית המקדש אינו נטמא בטומאת נגעים, הרי הדין שבית המנוגע צריך לניתוץ, שנאמר "ונתץ את הבית" (ויקרא יד, מה), ויש איסור לנתץ את בית המקדש, שנאמר: "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" (דברים יב, ד). אם כך מצוות נתיצה של בית מנוגע לא תתקיים בבית הבחירה בכל מקרה, כמו שלמדנו במסכת זבחים, שלא תדחה מצוות עשה של ניתוץ בית מנוגע את הלאו, שקיים במקדש- שאסור לנתצו בכל מקרה.

חשבתי ליישב, שהתורה באה ללמד אותנו, שאין מציאות של טומאת נגע בבית המקדש. נגע בכל בית מהווה סימן לחטא, שחטא בעל הבית. לכן הבעלים של אותו בית צריך לחפש את דרכיו ולשוב בתשובה. אם יש נגע בבית המקדש, אפשר היה לחשוב, שעם ישראל חטא. אמנם לא ננתץ את הבית הגדול והקדוש, כי אסור לנתץ את בית ה', אבל סימן רע או תמרור אזהרה יש כאן לעם ישראל. באה התורה ללמד אותנו, שאין שום מציאות של נגע בבית המקדש. כלומר, הנגע אינו מהווה סימן לטומאה, כי אין כוח לנגע לטמא את בית המקדש.

אמנם תמיד טוב להרהר בתשובה, לחפש איך לתקן את דרכינו, ברם הנגע בבית המקדש אינו מהווה סימן לכלום.

לפי הדרך הזו אפשר להוסיף ולומר, שבית המקדש יש לו דין אחד מכל הבתים. הקדושה שלו כל כך גדולה ועצומה, שאין בו מציאות של טומאה או של פגם. לכן גם אם רואים בו סימן של נגע, אומרת התורה - הסימן אינו נגע של טומאה, אין שום פסול בבית.

במציאות אנחנו יודעים, ששני בתי המקדש חרבו בעוונותינו הרבים, כלומר, שאם חלילה הבורא יתברך החליט לענוש את האומה היהודית ולהחריב את בית המקדש, יש דרך כואבת הרבה יותר לגרום לקודש ולקודש הקודשים להיחרב. אבל לא על ידי ישראל אלא על ידי גויים שונאי ישראל, שבנוסף לחורבן הבית גרמו הרג, שבי וחורבן גדול.

כגודל קדושת הבית - כך גודל החורבן. על זה הזהירו הנביאים שנים לפני החורבן.

מוסיפה שם הגמרא ביאור בשיטתו של רבי יהודה: "אמר רבי יהודה: אני לא שמעתי אלא מקום המקדש בלבד (=שלא חלה בו טומאת נגעים). הא בתי כנסיות ובתי מדרשות (גם בירושלים) מטמאין בנגעים", כלומר: רק לבית המקדש יש דין מיוחד, לשיטת רבי יהודה, שאין לנגע כוח לטמא אותו, להקב"ה יש דרכים אחרות לגרום לבית להיחרב אבל לא ע"י נגע, כי אין כוח לנגע לטמא את בית המקדש.

 

הרב יחזקאל שינפלד | כדורינט30/03/2014 07:45
חזרה
עבור לתוכן העמוד