המופת של רבי אלימלך מליז'נסק

השבוע פקדו אלפי יהודים את קברו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל, בעיירה הפולנית בה נקבר ● סעודות הילולה התקיימו ברחבי הגלובוס, בהם העלו החסידים את זכרו של הצדיק, תורתו ומשנתו ● בויליאמסבורג סופר הסיפור המפעים שלפנינו

אלפי יהודים יראים פקדו במהלך היממה האחרונה את ציונו של הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק זצ"ל בעיירה ליזענסק הפולנית. רבים כבר הקדימו והגיעו כבר לשבת, כדי לשהות במקום בצילא דמהימנותא וזכו להכנסת אורחים מופלגת, עליה ניצח הארגון 'הכנסת אורחים- אורחות שמעון ליזענסק', בראשות הרב שמחה קרקובסקי והרב מנשה ליפשיץ, מחשובי חסידי לעלוב.

במקביל, התקיימו סעודות הילולא בבתי המדרשות של חצרות החסידים ברחבי העולם, בהם העלו את תורתו ומשנתו של הצדיק.

באחד מבתי המדרשות בויליאמסבורג, בהם ציינו החסידים את ההילולא הגדולה, סיפר אחד המשתתפים את הסיפור הבא:

"היה לי שכן בשם הר"ר חיים קליין ז"ל, שהיה ידוע כגבאי צדקה שנהג להתרים את התושבים עבור מטרה ספציפית - למען נכדיו הנזקקים של הצדיק מליזענסק. כל ימיו כיתת את רגליו למען מטרה נעלית זו ואת הכספים שיגר לכל העולם. בין היתר, גם תמך בחצרו של האדמו"ר הנוכחי מפשעוורסק, שהוא ידוע נצר לרבי אלימלך.

"באחד הימים, לקה רבי חיים במחלת השושנה שהשביתה אותו כליל וריתקה אותו למיטה. כשכן, באתי לבקרו ימים ספורים לאחר מכן, באחד הערבים, כדי לדרוש בשלומו. הוא חשף בפני את הרגל הנפוחה והאדומה והתאונן על כאביו ומיחושיו העזים. איחלתי לו רפואה שלימה וחזרתי למעוני באותו בנין.

"שעות ספורות לאחר מכן, באשמורת לפנות הבוקר, שמעתי צעדים כבדים בחדר המדרגות. הייתי במקרה ער, וכאשר הצצתי באישונית מבעד לדלת, הופתעתי לראות את השכן יורד, כאילו כלום לא קרה - כאילו שעד לפני שעות ספורות לא שכב על יצועו לבלי יכולת תנועה".

"פתחתי את הדלת ושאלתי אותו: רבי חיים? הכל בסדר? איך זה שפתאום אתה מסוגל ללכת? והתשובה שלו הדהימה אותי: הוא סיפר לי, שראה בחלום הלילה, יהודי הדור זיו ונשוא פנים שפנה אליו ושאל אותו: 'מה קרה שהפסקת לקבץ נדבות עבור נכדיי?' ורבי חיים השיב לו, תוך שהוא מחווה על רגלו, כי נבצר ממנו להמשיך במנהגו מחמת המחלה שתקפה אותו. 'אתה תהיה בריא ותמשיך לגייס צדקה' איחל- תבע היהודי האלמוני ונעלם".

ורבי חיים ממשיך ואומר לשכנו: "הקצתי לפני זמן קצר, הבטתי אל הרגל והנה היא החלימה כליל ושבתי לאיתני, הייתי המום למראה עיני. אבל לא בזבזתי זמן והנה אני ממהר כעת לבית הכנסת לחדש ימי כקדם ולאסוף צדקה לנכדי הצדיק".