לא עוד צה"ל
שירתתי בצה"ל כ-20 שנה בשירות קבע, ועוד כ-8 שנים במסגרת מילואים ● הייתי ביחידות מגוונות, ביניהם יחידה 8200, בה"ד 1, אוגדת איו"ש ובחיל האוויר. בכל שירותי בצה"ל, חשתי כחלק מהמערך, וככזה השתדלתי לתרום מעל ומעבר לתפקידי ● כעת צר לי לקבוע כי לא אוכל להמשיך ולשרת, ואף לא לתמוך בשירות בצה"ל
מיליון ישראלים, מהציבור החרדי יצאו היום במחאה וזעקה כנגד הכוונה להכניסם תחת קטגורית העבריינים, בשל בחירתם בדרך לימוד תורה.
כותב שורות אלו, הינו נכד למי שהיה ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, ששירת בצה"ל כ-20 שנה בשירות קבע, ועוד כ-8 שנים במסגרת מילואים, בעצם עד היום הזה ונושא דרגת סגן אלוף.
בימים אלו כאשר 'צבא ההגנה לישראל' אמור להיערך ולבצע את החלטות הדרג המדיני, והפעם, לא בהגנה על המולדת, אלא בישום החלטות קשות כנגד מגזר המונה מיליון איש, הרי כמי שהוא חלק אינטגראלי מהמגזר, וגם קצין צה"ל, עם כל המשמעות של המילה - הרי שמצב בלתי אפשרי שכזה, יוצר דילמה קשה.
שירותי בצה"ל, נתמך בפירוש על ידי סבי זצ"ל, לאחר בדיקתו המדוקדקת, כי המסגרת בה אני מבקש לשרת, היא איננה כזו שעלולה לגרום לי ירידה רוחנית.
שירתתי ביחידות מגוונות, בניהם יחידה 8200, בה"ד 1, אוגדת איו"ש ובחיל האוויר. בכל שירותי בצה"ל, חשתי כחלק מהמערך, וככזה השתדלתי לתרום מעל ומעבר לתפקידי, בתפקידים פיקודיים ואחרים. לא נרתעתי מלעסוק ולתרום בכל נושא ועניין, כולל בעניינים שהיו בהם סכנת חיים של ממש.
בבית, במשפחה, בשכונה, ובכל מקום הסתובבתי במדים, התקבלתי בכבוד רב, ומעולם לא הרגשתי, מבטים לא רצויים, זלזול, או משהו בדומה למה שחשים לובשי מדים, בעלי כיפות שחורות – של היום הנקראים חרד''קים, כאשר הם מבקשים לחזור לביתם שבשכונה החרדית.
צה"ל, שהיה בעייני החרדי הממוצע, עד לפני זמן מה, צבא העם, צבא שמבקש לשמור על הגבולות ועל הביטחון, אמנם צבא חילוני, אמנם ערכיו, לעיתים אינם הערכים שלנו, אך עדיין, המחבר היה רב על המפריד.
כך קמו להם מסגרות מותאמות למגזר החרדי, שמשכו עוד ועוד מתגייסים פוטנציאלים לשירות בצה"ל, אם זה במסגרות שח"ר למיניהם, בחילות האוויר, הים, והעורף. ואם זה בנח"ל החרדי, שהלך וסגסג.
הרבנים ברובם המכריע תמכו בגיוסם של אלו שלא מצאו את עצמם בעולמה של תורה. כך נוצר מצב מצוין, שרק מי שבאמת תורתו אומנותו, יישאר בישיבות, וכל השאר יתגייסו.
זהו תהליך לא פשוט, ולא קורה ביום אחד, אך זהו תהליך שהחל - עד שנכנס 'הפיל' לתוך חנות החרסינה ושיבר את כל מה שחכמים רבים טרחו במשך שנים.
צה"ל מאמין בתהליכים - הפוליטיקאים צמאי הכותרות - ממש לא.
בעת אשר שירתתי בבה"ד 1 תחת אלוף משנה אלעזר שטרן, לימים האלוף שטרן, שמתי לב כי בבוחן הכניסה, אשר כל צוער מחויב לעבור אותו, ורק אם הוא מגיע לציון מסוים, הוא זוכה להיכנס לקורס הקצינים היעודי, שלשמו הוא בא. (בוחן הכניסה לא מבטיח לו שיעבור את הקורס, מעבר לכניסתו), שמתי לב, כי כאשר מגיעים מועמדים פוטנציאלים לקורס קצינים, מהמגזרים השונים ביניהם - דרוזים צ'רקסים ובדואים, מורדים את קו הציונים ומאפשרים גם לכאלה, שהציונים שלהם רחוקים כלפי מטה משל חבריהם האחרים שאינם מהמגזרים הללו.
שאלתי את שטרן, הייתכן? הרי בסופו של יום, יהיו לצה"ל קצינים ברמה נחותה, והמשמעות לכך היא רבה מאד, ועלולה להיות כואבת וקריטית.
ענה לי שטרן בזו הלשון, יש כאן אינטרס לאומי, שהוא גובר אפילו על העובדות אותם ציינת זה עתה. והאינטרס הלאומי הוא, שבאותם כפרים של אותם מגזרים - בני מיעוטים, ינועו במדים ובדרגות קצונה, ככל שהתופעה תגבר, כך יהיו לצה"ל יותר מתגייסים ובכלל הגיוס יהפוך ללגיטימי בעיניהם.
אז זה היה שטרן במדי צה"ל ובראש צבוע בצבע חקי.
אם מישהו באמת היה רוצה לגייס את החרדים לצה"ל, הרי שהוא היה ממשיך את הקו והמדיניות שכבר החלה, אך אם מישהו חיפש כותרות, הוא מצא אותם לאלפים, ואת המתגייסים לאלפים שהיו עד לא מכבר, הוא מצא לבודדים אם בכלל.
וכיום, כאשר אני עדיין מתנדב לשירות מילואים פעיל, כמעט בכל תפקיד שרק מתבקש ממני, אני מתייסר בשאלה, איך אוכל ללבוש מדים ולענוד דרגותיי - סגן אלוף, ולחשוב שחברי לנשק, אמורים בעוד זמן לא רב, לחבוש את חברי לספסל הלימודים, ולהכניסם לכלא.
מצב בלתי אפשרי ולא נתפס - ברור לי שבמצב שכזה לא אוכל להמשיך ולשרת ואף לא לתמוך שירות בצה"ל.
במצב חוסר ברירה זה אני קורא לחברי הצטרפו לקריאה "אוהבים את צה"ל, מחזקים את לומדי התורה".
כמה חבל.
2/03/2014 21:10