בג"ץ יגרום למלחמת אחים

בית המשפט העליון הפך למגדול של התרסה נגד ערכי היהדות ● שאלת גיוסם של בחורי הישיבות והגדרת הנטל בחברה היהודית, מפלגת את העם ● לא ייתכן שהחלטתם של שבעה שופטים תכריע בשאלה כה קרדינאלית ● מי שמם להכריע אם יש לגייס בחורי ישיבות או לא - הרי הם לא נבחרי העם!

 

החלטתו של בית המשפט העליון בנושא הגיוס, משוללת כל סמכות. שאלת גיוסם של בחורי הישיבות והגדרת הנטל בחברה היהודית, מפלגת את העם. לא ייתכן שהחלטתם של שבעה שופטים תכריע בשאלה כה קרדינאלית. מי שמם להכריע אם יש לגייס בחורי ישיבות או לא - הרי הם לא נבחרי העם. בדיוק כשם שלא ייתכן שבית המשפט העליון יחליט כי יש לשנות את שיטת הממשל מדמוקרטיה לדיקטטורה.

זו הסיבה שבית המשפט העליון הוא האחראי הישיר למלחמת התרבות המתנהלת במדינה, וחלילה, למלחמת אחים אם תפרוץ. אם היינו מעמידים את הבג"ץ בפני טריבונל השכל הישר, היה הבג“ץ יוצא אשם כמי שאינו מסוגל לייצר צדק. בהחלטות האנטי חרדיות, מתגלה הבג"ץ שוב ושוב כזרוע השלטונית המנותקת ביותר מרגשות העם היהודי. אם בית המשפט העליון מאבד את אמונו של מחצית מהעם, הוא איבד את הלגיטימציה שלו. הם לא רלוונטיים ואף גרוע מכך.

מנקודת מבט חרדית, בית המשפט העליון הוא הזרוע השלטונית המסמלת את כל מה שנוגד את ערכי קדושת ישראל, במגמתו החוזרת ונשנית להנחיל במדינה את ערכי הליברליזם וההומניזם, ובאמפתיה המיוחדת שלו כלפי הערבים. בתפיסה החרדית, בית משפט זה הוא מגדלור של התרסה נגד ערכי היהדות ותמציתה של ההשכלה החילונית שמטרתה לעצב במדינה זהות יהודית חדשה, חפה מכל יהדות אורתודוקסית.

השופטים הדתיים שבהרכב הבג"ץ, משמשים רק עלי תאנה להחלטות האנטי-חרדיות, שהם בעצמם שותפים להם. בג"ץ הוא מי שפתח במלחמת התרבות עם החלטתו לבטל את "חוק טל". זה יירשם כהישג היחיד והגדול שלו בביטול החוק. "חוק טל" היה רצון העם ופשרה מסתברת בין הציונות החילונית למגזר החרדי. כולם הבינו שסטטוס קוו זה הוא הכרח קיומי, עד שבא בית המשפט העליון ובהחלטתו פתח את המאבק האידיאולוגי.

עם קצת חזון, יכול היה בג“ץ להבין שלא יצליחו לגייס אפילו חרדי אחד. אם עד היום היו הבנות שקטות בתקופת הסטטוס קוו, בין השלטון לבין החרדים, גם הן נמוגו. לא היה דבר שקומם את גדולי הדור בכללם, ואת הרב אלישיב בפרט, מאשר עמדותיו הליברליות של הבג“ץ. האמירה של שופטי בג“ץ כי אל לרבנים להתערב בחוק, היא שהביאה את הרב אלישיב להוציא מאות לרחובות.

הבג"ץ לא הסכים להתערב בהחלטת הממשלה לשחרר מחבלים עם דם על הידיים, אך בקלות הוא מתערב בנושא דמיהם - תרתי משמע - של בני הישיבות.

זו פעם ראשונה בהיסטוריה של המדינה, שהמאבק בין החוק לבין ההלכה מגיע לידי עימות חזיתי. כי החוק שיקבע את חובת גיוסם של בני הישיבות, נוגד את ההלכה שקבעו גדולי הדור על האיסור המוחלט על הגיוס. במאבק זה, אין פשרות. חוק הנוגד את ההלכה אינו חוק. האמונה והמוסריות היהודית, תגבר על חוקי הבג"ץ. האגרוף המוסרי החרדי יגבר על אגרופה של רשות. החוק החדש, אם יתקבל, יתגלה גם כאנטי מוסרי כלפי החיילים המשרתים בצבא, כי אפילו מראית עין של שיוויון בנטל לא תהיה בו. איך יוכלו להישיר מבט כלפי החיילים?

בג"ץ הוכיח שוב כי הגנים מהם הוא מורכב, שייכים אך ורק לערכי התרבות המערבית, בהיותו חף מכל אהבה, רגישות והזדהות עם עולם הערכים היהודי. בהחלטותיו, חותר בית המשפט העליון למדינה דמוקרטית רב תרבותית, אך לא יהודית. בכך, ולא רק בכך, איבד בית המשפט העליון את הלגיטימיות המוסרית שלו והחלטותיו בעניין הגיוס בטלות מחוסר סמכות. מנקודת מבט יהודית, בג"ץ כבר מזמן חדל מלהיות רלוונטי.

עו"ד דב הלברטל | כדורינט4/02/2014 10:15
חזרה
עבור לתוכן העמוד