הגר"מ בן אבו: "צריכים להתעורר"

תושבי שכונת גילה בירושלים עטופים באבל, בעקבות האסון הנורא שאירע, כאשר משפחה שלימה נמחקה לגמרי  ● רב השכונה, הגאון רבי משה בן אבו, מדבר לראשונה על התחושה הקשה, על המשפחה - אותה הכיר היטב, ועל ההתעוררות והחיזוק לעילוי נשמתם ● "הצדיק אבד ואין איש שם על לב"

הכאב הגדול אחרי האסון שפקד את תושבי שכונת גילה - ניכר על פניהם של התושבים. רבים פוקדים את בית האבלים בכדי לנחמם על האסון הכבד שעלה בחלונם, הכאב קשה מנשוא, והוא ניכר היטב על פניו של רב השכונה, הגאון רבי משה בן אבו, אשר בימים האחרונים מכתת את רגליו מבית כנסת לבית כנסת ומעורר את התושבים לקחת את הדברים לתשומת ליבם, להפנים את מה שקרה ולהתחזק כל אחד בדרכו, ובחולשתו.
 
בראיון לאתר 'בחדרי חרדים' משוחח הגר"מ בן אבו על האסון הכבד, על המשפחה שנגדעה באיבה, על התחושה בשכונה, ועל המסר שהוא מעביר לתושבים כדי לחזקם באמונה.
 
קולו של הרב בן אבו נסדק מידי פעם בבכי, הוא הכיר את המשפחה באופן אישי, וניכר כי הוא עדיין מתקשה לעכל את האסון המזעזע, הוא מספר על משפחה מיוחדת, בעלת מידות נדירות וטוב לב, שהיו סמל ודוגמה בשכונה.
 
• הרב הכיר את המשפחה?

"הכרתי אותם כאן מהשכונה, משפחה ממש מיוחדת, הבעל היה אישיות מיוחדת, מה שמאד אפיין אותו היה החיוך הרחב על פניו, בכל פעם שהיה מגיע לבית כנסת היה מחייך, אם תשימו לב בכל המקומות שפרסמו תמונה של הבעל - ראו את החיוך המיוחד על פניו, כי כך הוא היה בכל רגע,
 
"חז"ל מספרים כאשר הלך רבי יהושע בן לוי עם אליהו הנביא, הוא שאל את אליהו האם יש מישהו בשוק שהוא בן העולם הבא, והשיב לו אליהו שאין, כשהמשיכו הם ראו שני אנשים שמחים ומשמחים את הבריות, אמר לו אליהו הנביא 'אלו בני עולם הבא', ונשאלת השאלה, מדובר בדור של ימי התלמוד, קדושים וטהורים, מכל אלה אין בן עולם הבא - רק אותם שניים מהשוק? ועוד קשה, הרי כתוב 'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא', אם כן מה השאלה של רבי יהושע בן לוי?
 
"אלא שאלתו הייתה האם בשוק יש מישהו שחושב על העולם הבא שלו? לא רק בבתי מדרשות ובבתי כנסיות, ועל כך השיב אליהו הנביא שאין, וכשראה את אותם אלה המשמחים אמר אלו חושבים על עולם הבא שלהם, כי הם שמחים למרות כל הצרות והקשיים שיש בעולם הזה, ולמה? משום שעושים את העולם הזה טפל והעולם הבא עיקר. ולזה המשיך אליהו הנביא האם תוכל לומר לי אנשים שיישארו עד סוף חייהם בני עולם הבא, והשיב לו כן, אלה השניים ששמחים כי העולם הזה טפל בשבילם ולכן יישארו תמיד שמחים".
 
"המנוח ע"ה כל הזמן היה שמח, בכל עת שראינו אותו לא מש החיוך הרחב מפניו".

• מה אפשר לומר לציבור תושבי השכונה בעת שכזו, אחרי האסון הכבד הזה?

"כתוב 'הצדיק אבד ואין איש שם על לב', מתי זה נחשב אבידה? כשאין איש שם על לב, האסון הזה הוא לא רק למשפחה, הוא אסון של כולנו, של כל השכונה הזאת, כל אחד צריך לומר בשבילי הרעה הזאת. כתוב בגמרא שהסימן של שוטה זה אם הוא ישן בבית קברות, למה זה הסימן? לכאורה היה צריך לומר נבדוק נראה אם הוא עושה שטויות אז הוא שוטה. אלא, מי שישן בשעה שמלווים אדם לבית קברות, ולא שם לב על הרעה הזאת, לא מפנים את מה שקרה - הוא נחשב לשוטה".
 
• האם כשקורה אסון כזה בשכונה, המסר אמור להיות יותר לתושבי השכונה והם צריכים להתייחס לזה יותר משאר הציבור?
 
"ודאי וודאי, אחד מהחבורה שנפטר צריכים לדאוג כל בני החבורה, כאן תושבי השכונה צריכים להתעורר, אני בימים האלה מסתובב בבתי כנסיות ומעורר את הציבור, אם היינו טובים זה לא היה קורה בשכונתינו, הכאב הוא של השכונה כולה, ועל כן אנו צריכים לקחת את זה יותר ולקבל קבלות, אם זה בשמירת שבת, באהבת ישראל, בקביעת עיתים לתורה, אסור ח"ו להתנהג כשוטה בבית קברות, התחושה כאן קשה ואם הקושי צריכים להתעורר יותר ולפעול לעילוי נשמתם הטהורה".
 
• האם הרב מעורר על קבלה מסוימת בשכונה בעקבות כך?

"בימים האלו אנו מסתובבים כאן בשכונה, ביקרתי גם אצל האבלים, ואמרתי שאנו נפעל לעילוי נשמתם. זהו מקרה מצמרר כאשר משפחה שלמה נגדעה, אני קורא לכל תושבי השכונה להתעורר וללמוד מהמנוח שהיה תמיד מחייך, להפנים שהעולם הזה הוא זמני, זה לא העיקר.
 
"כתוב 'ויום המוות מיום היולדו', מה הפירוש? המיתה לא מתחילה כשאדם מת אלא מיום היולדו, כל יום שעובר הוא מת, ולכן צריך לנצל את זה לקביעת עיתים לתורה, אנו פה בשכונה נחזק את שיעורי התורה, נדאג כמה שיותר שיהיו שיעורי תורה ושהתושבים ישתתפו בהם, ונקדיש זאת לעילוי נשמתם של בני המשפחה היקרה הזאת, ובעיקר גם מה שאנו מעוררים כאן הוא להרבות בחסד ולהקפיד בשמירת שבת, ובע"ה לא נדע עוד אסון ושבר בגבולינו".