קריאה לאברכים: למדו מקצוע
האדמו"ר מבעלזא שבר את כל הכללים, כשיצאה בקריאה נועזת לאברכים ללמוד מקצוע לפרנסתם ● לדברי האדמו"ר, בתחילה האברך אינו מרגיש בחוסר הפרנסה, אך עם השנים הוא נאלץ לצאת לעבוד - כשאין לו ראש ללמוד מקצוע, וגילו כבר מבוגר ● "יש אפשרות שאברך בכולל ילך פעם ופעמיים בשבוע בשעות אחה"צ וילמד מקצוע"
כאלף איש השתתפו השבוע ב'כנס מכלול' לכלכלה ופרנסה, שארגנה חסידות בעלזא במרכז האירועים הענק ביד בנימין ויועד לאברכים צעירים מכל רחבי הארץ.
הנושאים שעלו לדיון נגעו למגוון רחב של תחומים, החל מאחריותו של ראש המשפחה לכלכלת ביתו, כלכלה נכונה בזמני שפל, הכוון וסיוע למבקשי פרנסה, שמירת הרמה הרוחנית בעולם הפרנסה, פיתוח קשרים ויצירת סביבה הדדית, זיהוי וזהירות מהשקעות מפוקפקות, התנהלות נכונה מול הבנקים, הגברת המוטיבציה לשינויים ולהשגת מטרות, ועוד רבים.
יחודיותו של הכנס היתה בהחלט בכך שתכני הכנס היו ממוקדים מאוד לדיון בנושאים מעשיים ותכליתיים, וכל אחד, ממקומו הוא, הפנים והחכים בדברים הנוגעים אליו אישית, אם הוא אברך כולל, מבקש עבודה, שכיר, עצמאי או בעל עסק.
מערך נרחב של אוטובוסים הביא את ציבור משתתפי הכנס מכל ריכוזי חסידות בעלזא ברחבי הארץ, מירושלים, בני ברק, אשדוד, בית שמש, קרית גת, וחיפה.
לקראת סיום הכנס הגיע שלא כמתוכנן גבאי האדמו"ר, וביקש להעביר מסר מיוחד לנוכחים מפי האדמו"ר מבעלזא. בדבריו הבהיר בשם האדמו"ר כי על האברכים לצאת וללמוד מקצוע במקביל ללימודם, וכדי שלא ימצאו עצמם ביום מן הימים שבו ייאלצו למצוא טרף לביתם ללא יכולת להתפרנס.
"יש לי שליחות והתחייבות למסור לכם את דברי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. מסתמא חלק ממה שאומר כאן אמרו כבר במשך היום, אך מוכרח אני למסור כשליחות קודש את הדברים הבאים שקיבלתי", פתח הגבאי.
"הדבר הראשון במעלה, הוא לימוד התורה הק'. אברך שחפץ לשבת ולעסוק בתורה לאורך ימים ושנים טובות, אשרי לו ואשרי חלקו. למי שמסוגל לכך, אורך ימים בימינה, ובשמאלה עושר וכבוד. אבל המציאות היא הרי שרוב האברכים יש במחשבתם לצאת ולהתפרנס בשלב כלשהו כדי שיוכלו לכלכל בית עם ילדים".
הוא המשיך: "מה שמתרחש בדרך כלל, הוא שאחרי כחמש שנים שיושב האברך בכולל ורוצה לצאת להביא לחמו, הרי הוא כבר אז בבחינת רחיים על צווארו וכבר צריך להביא פרנסה באופן מיידי, ויש לו כבר חובות, ואם צריך הוא ללכת כעת וללמוד מקצוע, כבר לא יעלה הדבר בידו. אין לו כבר את הראש לכך, ואין לו הרחבת הדעת ושלוות הנפש הדרושות לכך, ומשכך, הוא יוכל לעבוד כבר רק בעבודה פשוטה מאוד".
"היום ב"ה יש אפשרות שאברכים יכולים ללכת וללמוד מקצוע בכשרות, בתכלית ההידור, במקומות שאברכים חסידיים יכולים ללמוד שם, מבחינת כשרות וערליכקייט. ויש אפשרות שאברך בכולל ילך פעם ופעמיים בשבוע בשעות אחה"צ וילמד מקצוע. כן יש מקומות שיכולים לערוך התאמה נכונה מה מתאים לכל אברך", הטעים.
"הרבי הוסיף לי שמוסכם מבחינת המוסדות שלא ינכו משכרם של אברכי הכולל שהולכים ללמוד מקצוע, אלא יניחו להם ויסייעו להם".
"אבל הרבי שוב חזר והדגיש, שהדבר הראשון במעלה הוא תורה, אבל הרי יש מציאות, ועם כי פרנסה מגיעה מהקב"ה, אך בשביל הכלים לפרנסה יש ענין של חובת ההשתדלות, להכין את הכלים, ועכשיו זהו זמנם של האברכים היושבים בכולל וחושבים שבשלב מסוים יצטרכו לצאת ולהתפרנס, כדאי שעכשיו יקדישו מחשבה תחילה מה יעשו בעתיד, במה יעבדו, וילמדו מקצוע, שיש מקצוע שלומדים אותו במשך שנה, או כשנתיים, וכך ימנעו בעז"ה עגמת נפש רבה.
הרבי הפליא שברוך ה' הוא שמח ומשתבח שבקהילתנו הק' קם ארגון כזה אהבת חסד שהוא המכלול של המכלול. הרבי אמר: אני יכול ממש לומר שיש בי שמחה שקם ארגון כזה אצלנו, להשיג פרנסות".
"אני יכול להעיד שמגיע לבית הרבי הרבה מאוד פניות של אנשי שלומנו שמעידים שמכלול העמיד אותם על רגליהם, הציל אותם, והדריך אותם לכל אורך הדרך".
דבריו של האדמו"ר היכו הדים נרחבים בציבור החרדי, כאשר רבים מתקשים להאמין שדמות חרדית נודעת יצאה בקריאה שכזו.
