כנגד כל הסיכויים

"אין טעם להמשיך את ההריון", אמרו הרופאים לזוג חסידי ברסלב שהיו אובדי עצות ● הם לא ראו את עצמם עוברים על איסור דאורייתא ומבצעים הפלה, ומאידך גיסא גם פחדו מאוד להביא לעולם ילד בעל מום ● סיפור אישי נוגע ללב

"לפני כ-11 חודשים זכינו אני ואשתי להיפקד בהריון והדבר שימח אותנו עד כדי דמעות, אמנם יש לנו כבר שלושה ילדים, אך הריון זה הגיע לאחר כמה שנים של ציפייה לפרי בטן נוסף", פותח חסיד ברסלב את סיפורו האישי, שנשלח למערכת "ברסלב סיטי".
 
"בחודשים הראשונים, הכל עבר בצורה תקינה והיינו שמחים מאוד, עד שהגענו לשלב שבו דרשה רופאת הנשים שאשתי תעשה בדיקה הנקראת 'שקיפות עורפית'. למי שלא יודע, הבדיקה הזאת היא בדיקה סטטיסטית, הבודקת את הסיכוי שיהיו לעובר מומים קשים כמו אוטיזם או בעיות לב למשל, שלא נדע.
 
"ניגשנו למכון מוכר מאוד בעל מיכשור מתקדם, וביקשנו מהמכון שאת הבדיקה יעשה המומחה ביותר במרפאה.
 
"הבדיקה החלה, ומרוב התרגשות החלטתי להסריט בטלפון הנייד שלי את האולטרסאונד. ראינו ידיים, רגליים, ראש וכו', אך כשהדוקטור הגיע לשלב החשוב בבדיקה הוא אמר באדישות: "יש בעיה". שאלנו אותו מה הבעיה, ואז הוא אמר לנו: "תראו, יש כאן עורף עבה מדי". באותו רגע, כמעט נפל לי הטלפון מהיד. כיביתי את הצילום והחלו השאלות...

לחץ הדם עולה
 
"בשלב מוקדם מאוד של השאלות, הרופא עצר אותנו ואמר: "אין טעם להמשיך את ההיריון הזה, ואני לא נותן לכם הפניות לבדיקות נוספות! במקרה כזה רוב האנשים מחליטים לעשות הפלה כבר בשלב הזה, ועדיף כמה שיותר מהר". כששמעתי את זה, הרגשתי איך הלחץ דם שלי עולה ועוד שניה אני מתעלף.
 
"לפני שיצאנו מהחדר, הוא ביקש מאיתנו לנסוע בדחיפות לרופאת הנשים של אשתי, בכדי שתחליט מה לעשות, כי הפניה לשאר הבדיקות שאמורות להגיע בהמשך, הוא לא מוכן לתת לנו, כיוון שלדעתו אין טעם.
 
"כשיצאנו מהחדר, הרגשתי שאנחנו חייבים כוחות נפש גדולים מאוד, ועודדתי את אשתי שהכל יהיה בסדר ונעשה מה שצריך לעשות, אף על פי שידעתי בתוך תוכי שאני לא ממש דובר אמת, כיוון שאנחנו משפחה חרדית ויש איסור לעשות הפלה.
 
"אין ספק שהיינו מרוסקים בצורה שאי אפשר להעלות על הכתב. זה פשוט בלתי אפשרי להסביר כמה שבורים היינו.
 
"נסענו לרופאת הנשים של אשתי, וגם היא לא הייתה הכי מעודדת. היא הציבה בפנינו שתי אפשרויות: או להמשיך את ההיריון ולקחת את הסיכון, או לעשות הפלה. יצאנו מהחדר מרוסקים אפילו יותר. הבנו שאין לנו הרבה סיכוי, כיוון שכבר שני רופאים שבדקו את הממצאים אמרו לנו אותו דבר והציעו לנו לעשות הפלה.

מכתב לצדיק מיבניאל

"באותו שבוע, חבר מיבנאל סיפר לי שהצדיק מיבנאל - כבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א נמצא בארץ, ומיד החלטתי ליצור קשר, ולנסות לשאול אותו מה לעשות. היה לי הרבה מזל שהצלחתי להשיג את מספר הפקס של לשכת הצדיק, ואכן שלחתי מכתב בו אני מפרט את המקרה.
 
"בינתיים החלטתי לקיים את מה שלימד אותנו רבי נחמן מברסלב, ורצתי מיד לשדה לדבר עם השם יתברך. בלי הרבה שליטה, התחילו לרדת לי דמעות בקצב מסחרר ובכיתי כמו ילד קטן. אמרתי להקדוש ברוך הוא שאני לא יכול לעמוד בניסיון כזה, כי אני לא רואה את עצמי עובר על איסור תורה וגורם להפלה, ומצד שני אני מפחד פחד נוראי להביא לעולם ילד שחס ושלום יהיה בעל מום כזה או אחר. אני לא יודע מה לעשות!
 
"זה היה בשעות הצהריים, במקום שקט מאוד ומרוחק מאנשים, אבל אין לי ספק שאם מישהו היה מתקרב למרחק של מאתיים או שלוש מאות מטר ממני, בוודאי שהוא היה שומע טוב טוב את הצעקות והבכיות שלי. הרגשתי ממש שעוד שניה הריאות שלי יוצאות מהמקום מרוב צעקות ובכיות. הבטחתי להשם יתברך שאם הוא יעזור לנו ויסדר את כל העניין הזה, אני אפיץ את הסיפור הזה בכל מקום שרק אוכל.
 
"תוך כדי שאני מתייפח ומנסה לעודד את עצמי ולהתחזק באמונה, אני מקבל טלפון מהשמש של הצדיק מיבנאל. התשובה הייתה קצרה מאוד: "הצדיק אמר שתלכו לבית חולים לניאדו בנתניה, תעשו שם בדיקה נוספת, ולפי זה תקבלו החלטה בעצמכם. רק תיגשו לשם בהקדם האפשרי".
 
"מיד חיפשתי את הטלפון של בית החולים הזה, וקבעתי תור בהקדם האפשרי לעוד יומיים. בבדיקה הזו, שהתבצעה באופן פרטי, בחרנו רופא מומחה לאולטרסאונד והוא אמר שלדעתו הבדיקה תקינה, אך עדיין נמצאת על הגבול, ולכן הוא ממליץ לנו ללכת ולעשות בדיקה שנקראת "סיסי שליה" - זו בדיקה שלוקחים דגימה מהשליה של האישה ובוחנים אותה במעבדה, על מנת לבדוק האם יש חלילה מומים, ואת התוצאות מקבלים לאחר כמה חודשים. אני מעריך שאין הרבה טעם לפרט איך עברו עלינו השבועות והחודשים האלו - היה לחץ אדיר, הרבה הרבה תפילות, הרבה בקשות ורחמים מהשם יתברך, הרבה הדלקת נרות לצדיקים וכו'...
 
התוצאות המשמחות

"לאחר כחודש לערך קיבלנו תוצאות שברוך השם הכל תקין. השמחה חזרה לחיינו. הבנתי שבורא עולם לא נותן לאדם ניסיון אלא אם הוא יכול לעמוד בו, וידעתי שאנחנו לא יכולים לעמוד בניסיון הזה בשום אופן, ובפרט שאני עדין נפש מאוד, אפילו יותר מאשתי.
 
"ההיריון הזה, שלא כשאר ההריונות שכבר עברנו יחד, היה שונה מאוד, הוא היה הרבה יותר קשה, גם פיזית וגם נפשית בגלל מה שעברנו. ההיריון הזה נמשך עד השבוע ה-41 שאז החליטו בבית החולים לזרז את הלידה באופן מלאכותי. אשתי שכבה בבית חולים ממוצאי שבת ועד יום שני, ללא צירים וללא התקדמות רצינית אף על פי שנתנו לה כמה וכמה אמצעים לזירוז.
 
"ביום שני, פתחתי את הספר "כל בו לישועות" של רבי נחמן מברסלב, שהוא לקט של תפילות לכל מיני עניינים, שם מצאתי תפילה על "אישה המקשה ללדת". התחלתי להתפלל ולהתחנן להשם שיעזור לאשתי ללדת, ויגאל אותה ואת כל נשות ישראל שנמצאות באותו מצב. התחלתי לקרוא את פרקי התהילים שכתובים שם ללא הפסקה. חזרתי עליהם פעם אחר פעם וקראתי אותם עוד ועוד – עד שלא היה לי כוח. פתאום אחת האחיות יצאה והודיעה לנו שיש התקדמות יפה לכיוון לידה.
 
"הודעת הרופאים נתנה לי מרץ להמשיך לקרוא, ואכן, המשכתי לקרוא עוד ועוד את אותם פרקים, ובכל כמה דקות הרופאים הודיעו שיש עוד ועוד התקדמות, ושיש להוריד את האישה לחדר לידה. הייתי שמח ומרוגש מאוד. המשכתי לקרוא את אותם פרקים ללא הפסקה, התעייפתי, עצרתי טיפה והמשכתי. שמתי לב שכל פעם שאני קורא את פרקי התהילים האלו יש עוד ועוד התקדמות בקצב מדהים, ממש מעל הטבע.
 
"ההתלהבות הייתה כל כך גדולה שלא רציתי להפסיק לקרוא את פרקי התהילים האלו. ממש ראיתי את הניסים במו עיניי. זה היה לא טבעי שתוך כמה דקות וללא שום התערבות רפואית יש התקדמות גדולה באופן עצמאי.
 
"כשלוש שעות לאחר מכן זכינו לחבוק בת מקסימה ובריאה ב"ה.
 
"לסיכום: ברור לי ללא שום ספק שבזכות הרחמים של השם יתברך, זכינו לילדה בריאה באופן שלא יכול להיות בדרך הטבע. אני מודה להשם יתברך שעזר לנו מאוד וריחם עלינו, על שזיכה אותנו להכיר את רבי נחמן מברסלב הקדוש שגילה לנו מחדש את עניין ההתבודדות, ובאמת זכיתי לראות במו עיניי כמה חשוב להתבודד בכל יום לפני השם יתברך ולשפוך לפניו את הלב. הבנתי גם כמה חשוב העניין של הצדיק, שכל אחד ואחת חייבים להיות קשורים לצדיק שיכוון אותם בדרך האמיתית ביותר כדי להתקרב להקדוש ברוך הוא, כי למעשה כולנו חייבים להתקרב להשם יתברך. אין לי ספק שהעניין הזה חיזק אותי מאוד מאוד באמונה בהשם יתברך, ואני מודה להשם יתברך על כל מה שעשה למעני ולמען אשתי.
 
"תודה רבה להשם יתברך על כל רחמיו! תודה רבה לרבנו הקדוש מברסלב רבי נחמן בן פייגא ובן שמחה, ותודה רבה לצדיק מיבנאל כבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א שנתן לנו הכוונה מדויקת, ובכך נתן גם שקט לנפשנו. יהי רצון שהשם ישלח לו רפואה שלימה ושמחה תמיד", מסיים החסיד את סיפורו המרגש.