הפצה מביאה פרנסה

בזכות הרוחניות זוכים לגשמיות ● מספר חוברות קדושות של הרה"צ מוהרא"ש מברסלב, שחילק אברך בטבריה, הביאו לידיו 500 שקלים - שעזרו לו להכניס את השבת בשפע גדול ● מעלתה של אמונת חכמים

אברהם מתגורר ביבנאל כבר שנים רבות ונחשב לותיק בהפצת ספרי רבינו נחמן מברסלב ותלמידיו בכל רחבי הארץ. את פעילות ההפצה הוא החל כבר בהיותו בגיל 24, וכבר למעלה מ-30 שנה שהוא עוסק בזה, ובזכות כך הוא שופע בסיפורים על ישועות שראה בזמן פעילותו להפצת תורתו של צדיק האמת בכל מקום ומקום.
 
השבוע סיפר אברהם בפנינו את אחת הישועות שראה במהלך הפצת הספרים:
 
היה זה ביום שישי אחד, לפני 18 שנה. אשתי פתחה את המקרר וגילתה שהוא ריק לחלוטין ואין בו שום מצרכים הנדרשים לשבת קודש. לא ידענו כיצד נעשה את השבת, מה נאכל ועל מה נקדש, אך נזכרתי במה שכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א אומר תמיד: "מי שיילך להפיץ - תמיד יהיה לו כסף בכיס, וזה בדוק ומנוסה, כי מי שזורע רוחניות צומחת לו גשמיות".
 
אמנם במהלך ימות השבוע עבדתי בעבודה מסודרת לפרנסתי, ובשעות הערב הייתי יוצא לפעילות ההפצה למטרת קירוב רחוקים וחיזוק קרובים, אך השכר שקיבלתי באותה התקופה לא הספיק לפרנס משפחה עם ילדים וכך מצאנו את עצמנו בערב שבת ללא גרוש.
 
היו לי באותו הרגע עוד חמישה קונטרסים אחרונים והחלטתי לנסוע לטבריה הסמוכה ולהפיץ אותם שם. "השם יעזור", הרגעתי את אשתי, "אפיץ את הקונטרסים האלו ובזכות הרוחניות שנזרע אצל אנשים יהיה לנו שפע גדול לשבת".
 
יצאתי מהבית וצעדתי לכיוון ישיבת 'דמשק אליעזר' - ישיבה לבעלי תשובה שהקים הצדיק ביבנאל. מהישיבה לקחתי עוד מספר קונטרסים אחדים כדי שאוכל לחזק יהודים נוספים. ברצוני לציין שבימים ההם, לפני 18 שנה, לא תמיד היה אפשרי להשיג עוד קונטרסים או ספרים להפצה, כך שמפיץ שנגמר לו המלאי יכול היה להיתקע ללא סחורה במשך שבועות רבים. עדיין לא היה אז את מרכז ההפצה 'ברסלב סנטר' ואפילו לא חנות פשוטה של קרן ההדפסה.
 
כאשר לקחתי את הקונטרסים האלו, ראיתי שכל אחד דיבר על נקודה אחרת - חינוך ילדים, שלום בית, דאגה, ועוד. הבנתי שכפי שהצדיק אומר פעמים רבות "לכל קונטרס יש כתובת", וכנראה שישנם ברגע זה מספר אנשים בטבריה הצריכים עצה בשלום בית, בחינוך הילדים וכו', ואני נבחרתי להיות השליח לעזור להם.
 
תוך זמן קצר הגעתי לטבריה והתחלתי להציע לעוברים ושבים את הקונטרסים היקרים מפז, המלאים בדברי חיזוק שמתאימים לכל יהודי ויהודיה. אחרי מספר דקות ניגש אליי יהודי חרדי והחל לשפוך בפניי את מרירות ליבו על קשייו בפרנסה ועל מצוקותיו הכלכליות. כמובן שחיזקתי אותו והסברתי לו כמה ה' גדול וישועתו מגיעה כהרף עין ואל לו לדאוג כלל וכלל, רק לספר לה' יתברך את הקשיים שיש לו, והוא כבר יעזור, ובתוך ליבי אני צוחק לעצמי הרי גם אני נמצא בבעיה כלכלית קשה ואפילו אין לי כסף לעשות את השבת... אבל היה לי ביטחון חזק בה' יתברך שיהיה בסדר.
 
המשכתי בהפצה. צעדתי כ-50 מטר לכיוון הדואר המרכזי, והנה אני רואה יהודי שחזותו מעידה עליו שהוא מאחינו המתנחלים - לראשו כיפה גדולה ובצידי ראשו פאות ארוכות והוא נעול בסנדלים תנ"כיות.
 
"אחי", פניתי אליו. "יש לי קונטרס יפה עבורך במתנה, ואם תוכל תתן משהו לצדקה".
 
היהודי לקח את החוברת ושאל במה היא עוסקת, עניתי לו שחוברת זו עוסקת בעניין דאגה. הוא שלף שטר של חמישים שקלים ונתן לי.
 
"יש לך עוד חוברת?", שאל. עניתי שכן, והגשתי לו חוברת העוסקת בשלום בית. הוא שלף שטר נוסף של חמישים שקלים ונתן לי.
 
"יש לך חוברת נוספת?", שאל שוב. ושוב עניתי שכן, והגשתי לו חוברת אחרת, ושוב הוא הוציא שטר של חמישים שקלים ונתן לי. כך חזר הדבר על עצמו, היהודי היקר לקח את כל עשרת הקונטרסים שמצאתי בגניזה, ונתן בסך הכול עשר שטרות של חמישים שקלים.
 
נשארו לי עוד מספר קונטרסים בודדים אותם המשכתי להפיץ עד שסיימתי וחזרתי לביתי ביבנאל.
 
כאשר נכנסתי לביתי, שאלה אותי אשתי: "נו, מה עם חמשת הקונטרסים שלקחת להפצה?".
 
הנחתי 500 שקלים על השולחן ואמרתי לה: "ראי אשתי היקרה איזה שפע שלח לנו ה' יתברך בזכות עסק ההפצה הגורם ליהודים אחרים להתחזק ולהתקרב קרוב ביותר אל הקדוש-ברוך-הוא, וכפי שהבטיח הצדיק - מי שזורע רוחניות צומחת לו גשמיות".