נהיגה לנשים - אסור או מותר?

שאלה

שמעתי רב אחד אומר בדרשה שאסור לנשים לנהוג. זה נכון? אני נוהגת כבר 20 שנה, ואצלנו יש הרבה נשים חרדיות שנוהגות.

אפרת ד.

תשובת הרב שליט"א:

הגר"ש וואזנר החמיר בענין נהיגה לנשים, אבל הגר"ע יוסף היקל בזה (בתשובה כת"י שהובאה בחוברת "כי בא מועד" הלכות פסח), וכן הגרי"ש אלישיב היקל בזה, וכן העיד בשמו הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שליט"א: "מפי הגרי"ש אלישיב למדתי שתלוי הדבר בחילוק המקומות. יש מקומות שבהם אישה הנוהגת חריגה מהמקובל במקומה (הוא הזכיר את שכונת מאה שערים), ויש מקומות שבהם שכיח הדבר (הוא הזכיר את שכונת הר נוף בירושלים), שמי שאינה נוהגת הדבר חריג". עכ"ל.

אין בכוחם של חכמי הדור לגזור גזירות אחר חתימת התלמוד (וכנודע מדברי הרא"ש שבת כ"ד, והרב המגיד פ"ה מהלכות חוה"מ הלכה כ', והר"ן בתשובת הריב"ש סי' ש"צ, והבית יוסף או"ח סי' תס"ב, וכ"כ הרבה מגדולי האחרונים, וכ"כ פרי חדש או"ח סי' תס"א ד"ה עוד, יו"ד סי' פ"ז ס"ק ז', יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י', הגר"ח פלאג'י בשו"ת חיים ושלום דף מ"ד, שו"ת אגרות משה אה"ע סי' י"ב, ד"ה וכעין ראיה, שו"ת אור יצחק אה"ע סימן ג, שו"ת אז נדברו חלק י"א סי' נ). וממילא אין תוקף הלכתי לתקנה שתיקן רב פלוני בקהילתו, אלא המלצה בעלמא, ובפרט אם חזינן שלא התקבלה תקנתו כלל.

ולמעשה רוב הפוסקים התירו נהיגה לנשים, ודחו את טענות האוסרים, ואפרט את טענות האוסרים והדחיות:

א. טענו שהדבר מבליט את האשה וגורם משיכת תשומת לב רבה.

טעם זה אינו שייך בימינו כלל, כי בכל מקום (כולל כל הערים החרדיות) פשט המנהג שנשים נוהגות, ואיזה הבלטה יש כאן? וגם בקהילות סגורות שמקובל שם שנשים אינן נוהגות, מצויות נשים מבחוץ שנוהגות ובאות עם רכבן לאותו מקום.

מה גם שהאלנטרטיבה גרועה הרבה יותר: במוניות יתכן איסור ייחוד, וגם כשאין איסור ייחוד ישנן בעיות נוספות שנגרמות כתוצאה משיחה עם נהג פטפטן; באוטובוס מצוי יותר שגברים יסתכלו עליה; בעלייתה לאוטובוס צריכה היא לטפס על מדרגות כשגברים מאחריה; עליה לדבר עם גבר זר - הנהג; ולעתים קרובות לעמוד בדוחק רב ממש מגע עם גברים זרים לזמן ממושך, כך שאין ספק שרכב פרטי עדיף.

אשה הנוסעת באוטובוס פוגשת גברים זרים על בסיס יומי, ויתכן גם שתפגוש באותם גברים באופן קבוע ומזה יתפתח קשר פסול כלשהו שיוביל לאבדון.

וגם אם לעולם לא יתפתח קשר, הרי הצניעות אינה קיימת באוטובוסים, כי גברים מסביבה יכולים לסקור אותה מכף רגל ועד ראש במשך כל זמן הנסיעה, או גרוע מכך, להתחכך איתה פיזית בשלב זה או אחר. וביבמות דף ק' איתא "נותנין לאשה תחלה; מ"ט? משום זילותא", דהיינו שזילותא לאשה להמתין בתור ויסתכלו בה, ומה נאמר על אוטובוס!

כל הדברים הללו אינם קיימים כלל ברכב פרטי. היא נכנסת לרכב, מגיעה ליעד ויוצאת ממנו, וגם בכביש היא לא תפגוש אף אחד, אלא אם כן מדובר בפקק ארוך - שאז יש סיכוי קלוש שתפגוש את עיניהם של נהגים אחרים, וגם אז יהיה זה בקושי אחוז בודד מכלל הגברים שתפגוש באוטובוס על בסיס יומי.

לאחרונה שמענו על נהגי אוטובוס ערביים שפיתו נשים ובנות חרדיות. אבל מקרים כאלה אינם יכולים לקרות עם אשה נהגת.

ב. טענו שהדבר דומה לרכיבה על סוס שנאסר לאשה.

אינו דומה כלל, כי הדין לגבי סוס הוא שאם שתי רגליה בצד אחד של הסוס, מותר לה לרכוב, דהיינו שאין איסור בעצם הרכיבה, אלא רק בגלל הפישוק, מה שלא שייך כלל ברכב.

ג - טענו שהדבר גורם סכנה של תאונות דרכים.

אינו נכון כלל, כי ע"פ הסטטיסטיקה נשים מעורבות פחות מגברים בתאונות (בנתוני הלמ"ס: נשים מעורבות ב26% מהתאונות אל אף שהם 42% מהנהגים), ובפרט בתאונות קטלניות (אז שיעור הנשים המעורבות יורד ל11% בלבד).

ד - טענו שישנה בעיה בלימוד נהיגה עם מורה גבר.

היום יש הרבה מורות המלמדות נהיגה, וממילא אין בעיה כזאת.

ה - טענו שכל עסק הנהיגה הוא ענין גברי -

אינו נכון כי יש שיעור נשים נוהגות דומה לגברים ואפילו יותר, והבעל יכול לדאוג למלא דלק ולטפל בכל תיקוני האוטו וכו', והאשה רק תנהג למחוז חפצה.

וכפי שכתבתי, רוב הפוסקים הקילו בזה, ושמעתי בשם הגרח"ק זצ"ל שאברך אחד שאלו, מאחר והוא מעניין לקנות רכב לצרכי המשפחה, הוא מתלבט מי עדיף שיעשה את רשיון הנהיגה הוא או אשתו, והשיב לו הגר"ח שמאחר ומי שנוהג מטבע הדברים הופך לנהג של המשפחה שלוקח/מחזיר את הילדים מהגן, קניות, הקפצות, הובלות וכו' וכו' וכל זה יגרום לו לביטול תורה, ולכן עדיף שאשתו תנהג, כי ממילא היא עסוקה רוב שעות היום בטיפול בבית ובילדים.

גם הגר"מ מאזוז התיר, וכך כתב באתר האינטרנט של ישיבתו: "הרב שבט הלוי נר"ו אוסר ויש מתירין. אבל גם למתירין אין לאשה ללמוד נהיגה אצל נהג רק אצל נהגת. כי כמה מכשולות יצאו מזה. ואחר שלמדה מותר לה לנהוג בעת הצורך".

אף הגר"ש מחפוד שליט"א התיר לאשה לנהוג, כך ע"פ השמועה, ובלבד שתלמד נהיגה אצל אשה, משום שבשנים האחרונות הדבר נפוץ יותר ואין בזה משום חוסר צניעות, וכן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל הורה לאחת שנוהגת וגרה בקרית ספר שהיא יכולה לנהוג שם. עוד התירו ע"פ השמועה, הרב יעקב אדלשטיין, הרב משה פיינשטיין, והרב חיים פנחס שיינברג זצ"ל.

והגאון הרב יוסף שיינין שליט"א, רב העיר אשדוד, ולשעבר אב"ד ת"א, כתב בתשובה: "לא נראה לי שיש בכך בעיות צניעות. אשה ההולכת ברחוב היא יותר נראית מאשר היא בתוך הרכב, ולכן בעיני אין בעיה.

ידוע לי שישנם רבנים ששוללים את זה, אני לא יודע למה, לא באתי איתם בדברים ולכן אינני יודע מה הנימוק שלהם. אולי צריך היה לשלול מנשים ללכת ברחוב. לדעתי לאשה שהולכת ברחוב יש בעיה יותר מאשר אשה הנוהגת ברכב".

והרב אברהם יוסף, רב העיר חולון, כתב בתשובה באתר 'מורשת': "אין תשובה אחת לשאלת הנהיגה, ובמקום שהורו שלא תנהג חובה לקיים את הוראת הרבנים, ובמקום שאין הוראה, פעמים הרבה שהנהיגה מונעת תקלות אחרות, לכן יש לדון כל דבר לגופו". באופן כללי כתב ש"למותרות" אין לנהוג, ורק במקום צורך מותר (כלומר, לקחת את הילדים לגן ולא שופינג בקניון).

וכן הגאון הרב מרדכי מלכה שליט"א, רב העיר אלעד, כתב: "אני כתבתי תשובה ארוכה שיש להתיר לאשה, והבאתי לכך מקורות בהלכה. כל הנקודה היא השאלה של גדר דבר שלא ילבש, וצניעות. למעשה, הנהיגה היתה גם בבהמות בזמנם - אם זו רבקה כאשר היא נעזרת כשהיא רכבה על גמלים. יש גמרות על זה שכשהאישה נוהגת היא יושבת בצורה יותר צנועה מאשר האיש. על כל פנים, מבחינת מעשה הנהיגה אנחנו מוצאים שעצם הנהיגה לא אסורה אלא העניין שהאישה צריכה לנהוג בצניעות, עכשיו בימינו שמדובר בכורח המציאות למשק הבית שזהו קיומו של הבית - אם זה הסעת הילדים או קניות, ובמידה והאישה לא תנהג, הבעל יצטרך לעשות זאת ויהיה זה ביטול תורה, אז ודאי שנהיגת האישה היא מצווה. לכן כתבתי שבהחלט אפשר להקל".