האגדה לבית רייכמן - הדור הבא

לאחר פטירתו של הנגיד משה יוסף רייכמן זצ"ל, ממשיכים בניו אחריו את דרכו ● כיצד פותח בנו בערי את יומו, והיכן מכהן יחזקאל שרגא כראש כולל? ● על האימפריה שהחלה את דרכה בוינה, צמחה בטורונטו וקרסה בלונדון, ההתאוששות האיטית והשתלבות הבנים ● וגם: כיצד הצילה המשפחה את עולם התורה?

בכל בוקר, מופיע בכולל האברכים המרכזי שבטורונטו אברך גבה קומה ופשוט למראה, היושב ומפלפל עם החברותא שלו כאברך בין האברכים.

רק חדי המבט יזהו באברך את יורש העצר לבית רייכמן, 'בערי' אשר למרות הייתו כיום שליטה של אימפריית רייכמן, מקפיד כל בוקר לפתוח בלימוד סדר בכולל האברכים שמול ביתו.

משה יוסף (פול) רייכמן זצ"ל, נודע בפשטות הליכתיו ומסירותו ללימוד התורה, שני בנים הותיר אחריו אשר הולכים גם הם בדרך זו: רבי יששכר דב (בערי) ורבי יחזקאל שרגא. כך גם הותיר אחריו שלושה חתנים: רבי ישראל מילר - ראש כולל בטורונטו, רבי שמואל האואר ורבי העניך ברכפלד.

בערי, הינו כבן 50, הוא בוגר ישיבת 'מעלות התורה' בראשות הגר"ש אוירבאך וישיבת מיר, והיה גם בקשר הדוק עם הגרמי"ל לפקוביץ' זצ"ל.

בשנים האחרונות היה זה הוא שניהל את עסקי המשפחה המתאוששים, והוא נחשב לאמיד ובעל נכסים משל עצמו.

הוא מכהן כנשיא חברת האחזקות 'רייכמן אינטרנשיונל', ובבעלותו רשתות בתי האבות הגדולות בקנדה 'סנטרל לודג' פארק', 'רטיימנט רסידנס' ועוד. עם זאת, כבן ישיבה, הוא מקפיד ללמוד לפחות מחצית יומו.

ראש כולל ורב

ב-8 בבוקר הוא מתפלל במניין קבוע ב'שיף-שול'. עד לפני כשנה נהג לקבל קהל מיד לאחר התפילה, כאשר הסטנדרט למבקשי התרומה היה 360 דולר עבור מוסד ו-250 דולר להכנסת כלה, וסכום דומה לאנשים פרטיים שהגיעו עם תעודת המלצה מרב מוכר.

לאחר התפילה, לומד בערי בכולל בן מאה אברכים הנמצא ממול בית הכנסת, והמוחזק על ידי משפחת רייכמן מכספי החזרי המס על התרומות המשפחתיות.

רק בשעה שתיים בצהריים הוא פותח את יום העסקים שלו, הנמשך עד השעה עשר בלילה - אז הוא מסיים את סדר יומו בתפילת מעריב בבית הכנסת 'זכרון שניאור'.

בקרב המשולחים מקובל כי אם הצלחת 'להיכנס הביתה' - תקבל צ'קים גדולים יותר, אבל לדברי אחד מהם "קשה מאוד לעשות זאת, ורק בעזרת קשרים זה אפשרי". בנוסף, בני המקום זוכים לתרומה משמעותית יותר, כפי חובת ההלכה 'עניי עירך קודמים'.

בנו הנוסף של פול, יחזקאל שרגא, מכהן כראש כולל 'אור לישרים'. שרגא נכנס חלקית לעסקים רק בשנים האחרונות, וכמיטב המסורת המשפחתית רשם הצלחה נאה. לפני כשנתיים, לכבוד בר מצווה שערך לבנו שמעיה, הוציא לאור ספר 'אור לישרים' עם שיעורים שמסר בכולל על מסכת ברכות, ואשר עוטר בהסכמות נלהבות מקיר לקיר על ידי כל גדולי ישראל.
 
הבריחה הגדולה

עם פטירתו השבוע של הרב משה יוסף [פול] רייכמן ז"ל בגיל 83, נחשף הציבור הרחב מעט לפעלו הברוך, בהחזקת התורה העצומה והנדירה בהקיפה, עד שהגראמ"מ שך זצ"ל קרא עליו "חד בדרא בהחזקת תורה". מי שנולד בתרצ"א כילד השלישי להוריו שמעיהו ורבקה ז"ל בוינה שבאוסטריה, הפך כעבור שמונה עשורים את שמה של משפחת רייכמן לשם נרדף ל'תמכין דאורייתא'.

בהיותו ילד צעיר, בעלות הצורר הנאצי לשלטון, נמלטה המשפחה ההונגרית על ששת ילדיה מוינה, דרך פריז, ועד לטנג'יר שבמרוקו, שם שהתה בימי המלחמה, ושם הקים המנוח ז"ל כשהוא עדיין רך בשנים, ישיבה לקירוב נערים צעירים מבני המקום. את הבחורים שאסף היה שולח לישיבת 'תורת אמת' בלונדון בראשות הגאון רבי משה יהודה ליב שניידר זצ"ל ובנו הגאון רבי גדליה זצ"ל. זו הייתה הפעולה הראשונה במפעל החיים האגדי.

לאחר המלחמה עברה משפחת רייכמן לטורונטו שבקנדה, כאשר ר' משה יוסף עולה לארץ ישראל ללמוד בישיבת פוניבז'. בתקופה זו התקרב מאד לחזון איש ולגרז"ר בענגיס זצ"ל, ראב"ד 'העדה החרדית'. זאת מלבד ראשי הישיבה שחיבבו אותו. בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו לאה תחי', בתו של הגאון רבי משה פלדמן זצ"ל, ומעט לאחר מכן עבר להתגורר בטורונטו שבקנדה לצד הוריו, שם הקים את עסקיו חובקי העולם בתחומי הנדל"ן, הגז והנייר.

בעוד האחים אלברט, לוריס, פול וראלף התיישבו בטורונטו, התמקם האח הבכור אליהו [אדוארד] במונטריאול, הוא יסד את חברת 'אולימפיה אנד יורק' שעסקה בעיקר באריחים. אלא שהעסקים לא עלו יפה, והוא חולץ על ידי אחיו, שהפכו את החברה המשפחתית להצלחה מסחררת באמצעות השקעות נבונות בנדל"ן. אדוארד עצמו עלה בסוף ימיו לישראל, כאן החזיק בין השאר בבעלות על מרכז 'הטחנה' ו'מרכז הפעמון' בירושלים.
 
האימפריה

עד שנות ה-80 הפכה אולימפיה אנד יורק לאחת מחברות הפיתוח והנדל"ן הגדולות בעולם, ומשפחת רייכמן הוכרזה כאחת מ-12 המשפחות העשירות בתבל.

היא הייתה לאימפריית הנדל"ן הגדולה בצפון אמריקה, שיזמה, בנתה והחזיקה בנכסים בשווי ביליוני דולרים בעיקר בקנדה ובארצות הברית.

פרויקט קנרי וורף, שבו היתה אמורה 'אולימפיה אנד יורק' להקים 24 בנייני משרדים במזרח לונדון, ולקרוא תיגר על אזור ה'סיטי' בבירה האנגלית, היה הפרויקט הגדול ביותר בתולדות החברה.

פול, בניגוד לדעת אחיו, סירב להקשיב לאנשי קהילת העסקים של לונדון שאמרו כי לא יסכימו לעבור למשרדים שהתכוון להקים. רייכמן האמין כי הפריחה הכלכלית של לונדון תוביל לעלייה עצומה בביקוש לבנייני משרדים, והיה משוכנע שהעיצוב המודרני והחדשני של הבניינים שיקים - יחפה על המרחק מאזור הסיטי.

'אולימפיה אנד יורק' רכשה בהדרגה ובשקט שטח קרקע נרחב ורצוף באזור 'מזח קנרי', והחלה ביוזמה לשנות את אופיו של האזור המוזנח באופן מוחלט. במסגרת יוזמה זו נשכרו שירותיהם של אדריכלים מפורסמים ונערכו תוכניות לפיתוח האזור כאזור מסחרי מודרני הכולל גורדי שחקים.

הפרוייקט הכושל בלונדון 

מרכז לונדון נבנה והתפתח למעלה ממאה שנים קודם ליוזמה של 'אולימפיה אנד יורק', במשולב עם הרכבת התחתית, שפעלה תחת אזור ה'סיטי', אך לא הייתה לה שלוחה לאזור 'מזח קנרי'.

היזמים הבינו כי הם חייבים לדאוג לתחבורה נוחה לאזור המתפתח. 'אולימפיה אנד יורק' ערכה תוכניות פיתוח תחבורה ציבורית והגיעה למסקנה כי יש צורך לבנות קו רכבת תחתית חדש שיקשר את התחנות הסופיות של רכבות הנוסעים 'תחנת ווטרלו' ו'תחנת גשר לונדון' עם 'מזח קנרי'. הקו החדש סומן לכיוון מזרח והיה אמור לעבור בעומק האדמה תחת נהר התמזה.

דמי השכירות השנתיים שהיו מקובלים באותה תקופה ב'סיטי' של לונדון היו 55-60 לירות שטרלינג לרגל מרובע.

ב'אולימפיה אנד יורק' העריכו כי ללא מערכת תחבורה הם עשויים להפסיד כ-30 ליש"ט לרגל. מכיוון שהיזמים תכננו לבנות שטחי שכירות בשטח של למעלה מ-10 מיליון רגל מרובעים, התוספת שנצפתה בדמי השכירות כתוצאה מסלילת קו תחתית חדש עלתה על 300 מיליון לירות שטרלינג לשנה. על פי הנתונים, החברה העריכה כי ניתן יהיה להחזיר את ההשקעה בסלילת הקו החדש תוך כשנתיים.

באותה עת עמדה בראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ´ר, שפעלה להנהיג רפורמות כלכליות, ועודדה יוזמות שוק פרטיות. 'אולימפיה אנד יורק' זכתה לברכתה ולהקלות מיסוי עתידיות.

הנפילה וההתאוששות 

אלא שהרייכמנים לא לקחו בחשבון את הביורוקרטיה: חברת התחבורה של לונדון לא ראתה בעין יפה את היוזמה הפרטית. הפקעת הזכויות התת קרקעיות לסלילת הקו החדש דרשה חקיקה בפרלמנט שהייתה באופן מסורתי ממושכת. פקידי הממשל תקעו מקלות בגלגלי הפרויקט השאפתני, וביצעו סדרת שינויים שהעלתה באופן דרסטי את מחירו של הקו, ולבסוף גרמה לקבורת התכנית.

ב-1990 שקעה בריטניה במיתון ושוק הנדל"ן המסחרי בלונדון נפל בחדות. אולימפיה אנד יורק, שהשקיעה 3 מיליארד דולר בפרויקט, הספיקה להשלים 12 בנייני משרדים, אך לא הצליחה להשכיר יותר ממחציתם. בנוסף, הפסדים מהשקעות שביצעה החברה במניות של חברות נפט ומשאבים טבעיים, מתוך אמונה כי האינפלציה הגבוהה ששררה בשנות ה-70 תימשך, הובילה להפסדי ענק וחובותיה של אולימפיה התנפחו ליותר מ-20 מיליארד דולר.

ב-1992, לאחר שנכשל ניסיון לארגון מחדש של פעילות החברה, נכנסה אולימפיה אנד יורק למצב של פשיטת רגל. כעת, מההון המשפחתי שהיה בשיאו 10 מיליארד דולר, נותרו 100 מיליון דולר בלבד.

רק ב-1995 הצליח פול רייכמן לרכוש מחדש את השליטה באולימפיה מידיו של כונס הנכסים שמונה לחברה, בהשקעה של 800 מיליון דולר.

בשנים הבאות הצליחה המשפחה להשתקם לאיטה, ופול רייכמן הצליח בעזרת משקיעים שגייס להפוך את הפרויקט הלונדוני הכושל - לרווחי, עד שפרש מניהולו ב-2004. ב-2006 הודיע רייכמן כי בכוונתו לחזור לפעילות עסקית והוא שב לבצע עסקאות נדל"ן ברחבי העולם.

"יהיה לך עולם הבא יותר ממני" 

בתחילת דרכו הקים פול 'כולל אברכים' ראשון בטורונטו, כשהוא מביא לעמוד בראשו את הגאון רבי שלמה מילר מלייקווד, תלמידו המובהק של הגר"א קוטלר זצ"ל.

עד לפני כעשרים וחמש שנים מימן פול את כל מוסדות 'בית יעקב' ותלמודי התורה בטורונטו מהונו האישי, וללא כל עזרה מגורמים אחרים או תקצוב ממשלתי כלשהו.

בשנות התש"מ עמדו עולם התורה והישיבות בארץ בפני משבר כלכלי חמור, רבי משה התגייס בכל כוחו ומאודו והקים קרן הצלה, שתמכה במאות מליוני דולרים בכל עולם התורה והישיבות. עם זאת, הוא הקפיד שבשום מקום לא יוזכר שמו, מלבד בשני מוסדות שהקים לעילוי נשמת אביו - "ישיבת בית שמעיה" בבני ברק ובטורונטו.

ר' משה נודע בהקפדתו לפתוח את דלתו בפני כל ראש ישיבה ומרביץ תורה, מבלי צורך ב'קשרים' מיוחדים. הוא נהג לקבל כל אחד במאור פנים לבבי, ולהאזין ברוב קשב לכל בקשה. לבו היה פתוח גם לבקשות של הכנסת כלה, צרכים רפואיים ושאר צרכי עמך בית ישראל, כשלכל מקרה הוא מעניק ביד רחבה ופתוחה. בין השאר, תרם ר' משה את הסכום הראשוני להקמת העיתון 'יתד נאמן'.

ביחד עם אחיו יששכר דב [אלברט] הקים קרן שהעניקה מענקים מיוחדים לכל זוג צעיר שחפץ להתגורר בערי הפריפריה. עולם התורה המתפתח בצעדי ענק בכל יישובי וערי הארץ נזקף לזכות פעולות אלו. בנוסף, נטל חבל פעיל בהקמת תנועת ש"ס לפני כשלושים שנה, ואף הקים את מוסדות 'אוצר התורה' שסייעו לעולים מארצות המזרח.

מסופר כי הרב שך אמר לו פעם: "עולם הבא בוודאי יהיה לך יותר ממני, אבל עולם הזה יש לי יותר ממך", בהתייחסו לעסקים שטרדו את מנוחתו.